חסידות נדבורנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרכז מוסדות חסידות נדבורנה בבני ברק

חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה. הראשון מאדמו"רי השושלת שכיהן בנדבורנה (גליציה המזרחית סמוך להרי הקרפטים. כיום אוקראינה) היה רבי יששכר דב בער לייפר. מוצאה של השושלת הוא משושלת פרמישלאן-קאליש. משושלת זו יצאו מאות אדמו"רים, שכיהנו בשמות שונים. החצר המרכזית שמשתמשת בשם "נדבורנה" היא חסידות נדבורנה בבני ברק.

חצרות נוספות המכונות כיום בשם נדבורנה הן: נדבורנה ירושלים, נדבורנה ביתר, נדבורנה אלעד, נדבורנה ווערדיין, נדבורנה ברייטן, נדבורנה באניה, נדבורנה אראד, נדבורנה בית שמש, נדבורנה ויליאמסבורג ונדבורנה לונדון. חסידות טמשוואר כונתה באחד הדורות נדבורנה פתח תקווה.

השם "חסידות נדבורנה" משמש גם כשם כולל לכל צאצאי רבי יששכר בער לייפר המכהנים באדמו"רות, ולעתים אף לגזע הכולל המשתלשל מאבי סבו של רבי ישכר בער, רבי מאיר הגדול מפרמישלאן שהיה תלמיד חבר של הבעל שם טוב. קבוצה זו כוללת את החסידויות: פרמישלאן, קאליש, קרעטשניף, טמשוואר, פיטסבורג, חוסט, בישטינא, סטרוז'ניץ, זוטשקא, ראחוב וביטשקוב. לחלק מהחסידויות יש ענפים בשמות נוספים.

שושלת נדבורנה המורחבת מתאפיינת בכך שכל בן הרוצה ומסוגל לעשות זאת הופך לאדמו"ר לאחר נישואיו. בשל כך שימשו בה עד היום, הדור השמיני, יותר מ-100 אדמו"רים, רבים מהם במקביל. שם המשפחה המקורי בשושלת הוא לייפר, אך דווקא בזרם המרכזי של החסידות שבו מכהנים האדמו"רים המכונים על השם "נדבורנה" עצמו ובעוד ענפים כמו קרטשניף, שם המשפחה של רוב האדמו"רים הוא רוזנבוים.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יששכר בער לייפר מנדבורנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ישכר בער לייפר נולד לרבי יצחק מקאליש. היה תלמידו של רבי יצחק מראדוויל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב). דודו רבי מאיר מפרמישלאן הכתירו לאדמו"רות באמרו עליו שבחים גדולים. דברי תורתו הודפסו בספר "סתרי תורה" שהודפס בספר "מאמר מרדכי" של בנו.

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי יששכר בער היו: רבי אהרן אריה (אהרן לייב) מנדבורנה, רבי מרדכי מנדבורנה ורבי יוסף מבורשה. בהתחלה כיהנו רבי אהרן לייב ורבי מרדכי יחד בנדבורנה, ולאחר מספר שנים עבר רבי מרדכי לקוויאשד, ולאחר מכן לחוסט ולבושטינה שבהונגריה (כיום שתיהן באוקראינה). רבי אהרן לייב נפטר בי"ד בשבט תרנ"ז. רבי מרדכי התפרסם כצדיק מופלא ויהודי רומניה והונגריה נהרו אליו. האח השלישי רבי יוסף נכנע לרבי מרדכי וסירב לנהוג באדמו"ורות, אך צאצאיו נהגו באדמו"רות ויצאה ממנו שושלת אדמו"רים שכיהנו בין היתר באונגוואר, בורשה, ביסטריץ, קלויזנבורג, מיהלוביץ, טמשוואר ואראד.

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי אהרן לייב היו רבי משה מנדבורנה ורבי יצחק מהרץ-רומאן (חתן וממלא מקומו של דודו זקינו רבי דוד מרומן).

בניו של רבי מרדכי היו:

רבי יצחק כיהן בסטניסלב שם התקבצו סביבו יהודים פשוטים שזכו לקרבה ממנו. היה מקפיד על שמירת העיניים באופן מחמיר וקיצוני, והיה יוצא לרחוב כשפניו מכוסות ושני גבאים הוליכו אותו. את מקומו מילא בנו רבי חיים לייפר מסטניסלב. רבי חיים היה חתנו של דודו רבי מאיר מקרטשניף. התפרסם כבעל צדקה והיה חי בצמצום רב. חסידיו היו מרובים. נרצח בשואה יחד עם בנו הרב דב בער. כיום משתמשים בשם "סטניסלב" אדמו"רים מגזע זוטשקא.

רבי ישכר בר (ברצ'י) מסאטמר היה חתנו של רבי אלעזר מאוזיפולי ובזיווג שני של רבי יהושע העשיל מחודורוב (שהיה חתנו של רבי אלעזר מאוזיפולי). כיהן בהתחלה בבוכניה שבגאליציה, לאחר מכן בסעליש ובסוף ימיו בסאטמר. חסידיו היו מרובים. היה אומר דברי תורה שעות ארוכות. נפטר בכ"ב באלול תרס"ו. בניו היו:

רבי אהרן משה מז'אלין-לנצוט היה חתנו של הרב מאיר רייך מריישא. היה מסתגף וצם משבת לשבת. היה מפורסם במופתיו. בניו מילאו את מקומו: רבי צבי אלימלך בברגסז ורבי אברהם מנחם מנדל בקולומיה.

רבי יוסף כיהן בפיצ'נזין, נירדאהז ודברצין. בניו היו:

  • רבי משה מנחם מדברצין (חתן רבי נפתלי ויסבלום מליז'ענסק).
    • רבי מרדכי מנדבורנא בורו פארק
      • הרב יעקב, מוציא לאור:"מכתב למשמרת, תולדות גזע בית נדבורנה".
  • רבי יעקב מדברצין (חתן דודו רבי אהרן משה מז'אלין), נספה בשואה.
    • רבי יצחק מלפאש. מחבר ספר "תפארת מהר"ם" על רבי מאיר מפרמישלאן וספר על "סדר הדורות החדש".
    • רבי ישכר בער מזאלינא (תר"פ -תשס"ח), חתן רבי איתמר מבישטינא.
      • רבי יעקב מזאלינא חתן רבי יוזפא מליסקא.
      • רבי חיים מרדכי אהרן משה מנדבורנא לונדון
  • רבי יצחק, חתן דודו רבי ישכר בער מסאטמר.
  • חתנו רבי ישראל לייפר (בן רבי שלמה אייזיקסון) מנירדהאז‏[1].

חתנו של רבי מרדכי, רבי אברהם יוסף איגרא מז'אלין (נכדו של רבי משולם איגרא) כיהן אך הוא כאדמו"ר בז'אלין, טרנוב וקשאנוב. היה מפורסם בגדלותו בתורה, במופתיו ובסיגופיו. חיבר ספר בשם "תולדות אברהם יוסף". נפטר בכ"ד באלול תרע"ח.

חסידות נדבורנה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אדמו"רים מבית נדבורנה התיישבו בארץ ישראל לאחר השואה, בהם רבי איתמר רוזנבוים אשר היה לזקן אדמו"רי נדבורנה בארץ ישראל, בנו רבי חיים מרדכי מנדבורנה, חתניו רבי דוד משה מקרעטשניף, רבי צבי הירש מקרעטשניף-כפר אתא, רבי אליעזר זאב מנדבורנה-ראחוב-רמלה, רבי אהרן יחיאל מנדבורנה באניה צפת, רבי יששכר בער מהרמשטט-כפר סבא, רבי לוי יצחק מנדבורנה אראד-חיפה ורבי אהרן אריה מנדבורנא טמשוואר. באופן כללי אדמו"רי נדבורנה לא הצליחו לפתח חצרות, אם בשל זאת שהדור הצעיר של יהודי רומניה הפסיק ללכת לחצרות אדמו"רים (בשונה מהדור המבוגר שאף אלו שלא היו חרדים, נהגו לפקוד את חצרות האדמו"רים) ואם בשל דרכה העממית והייחודית של חסידות נדבורנה, ובשל התיישבות מרבית האדמו"רים מחוץ לריכוזי היהדות החרדית ואי הקמת מוסדות חינוך. עם זאת שניים מהבולטים שבאדמו"רי נדבורנה פתחו מוסדות וקהילות והצליחו לפתח חצרות: רבי חיים מרדכי מנדבורנה פתח חצר בבני ברק, ורבי דוד משה פתח את חסידות קרעטשניף ברחובות.

בהמשך נפתחו בארץ חצרות מבוססות נוספות:

  • רבי אברהם אבא לייפר, האדמו"ר מפיטסבורג עלה לישראל בשנת תש"ל ופתח את חצרו באשדוד. לרבי אברהם היו אוהדים רבים, אך לאחר פטירתו הם עזבו את החצר. בנו רבי מרדכי הקים מחדש את החצר ופתח קהילה ומוסדות חינוך.
  • רבי צבי הירש מקרעטשניף עבר לירושלים בשנת תשמ"ב וסביבו החלו להתקבץ חסידים ואוהדים, אם כי החסידות לא התפתחה. בנו רבי ניסן חיים, החל עוד בחיי אביו לפתוח קהילה עצמאית בבני ברק, וכיום הוא מכהן בירושלים.
  • רבי מאיר רוזנבוים, בנו הצעיר של רבי דוד משה מקרעטשניף, פתח בתחילת שנות ה-90 את חצר "פרמישלאן", והקים מוסדות חינוך.

מלבדם מכהנים עוד אדמו"רים רבים מכל חצרות השושלת.

חסידות נדבורנה בני ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים מרדכי פתח לאחר קום המדינה את חצרו ביפו והקים בה את ישיבת "מאמר מרדכי - נדבורנה". הישיבה לא הצליחה והיא נסגרה. בשנת תש"כ עבר לבני ברק ופתח בית כנסת בשכונת גבעת רוקח במערב העיר. בתקופה זו החלה החצר להתפתח, ואף בחורים מישיבת סלבודקה הסמוכה הפכו לחסידים. כמו כן מספר משפחות ירושלמיות נספחו לחסידות נדבורנה. בנו רבי יעקב ישכר בער המשיך בפיתוחה של החצר ובנה את קריית נדבורנה ובית הכנסת הגדול של נדבורנה בפאתי שיכון ויז'ניץ בבני ברק ("היכלי רוזנטל") ופתח ישיבה קטנה וישיבה גדולה. החסידות בראשותו מנתה כמה מאות משפחות. לאחר פטירתו מונו ארבעה מבניו לאדמו"רים, כשבנו הגדול רבי אליעזר זאב ממלא את מקומו בבני ברק. מרבית החסידים פנו אל רבי אליעזר זאב, ומרבית החסידים מירושלים פנו לרבי מאיר, האדמו"ר מירושלים. החסידים מאלעד וביתר פנו בעיקר לרבי אליעזר זאב, אך חלק קטן פנה לאדמו"רים המקומיים.

להלן השושלת של חסידות נדבורנה בני ברק:

בניו של רבי איתמר הם: רבי חיים מרדכי; רבי מאיר, רבה הראשי של קובה (עד תשט"ו) ורב קהילה במקסיקו (עד תש"ס בערך); רבי ישכר בער מסטרוז'ניץ; רבי יצחק אייזיק מזוטשקה (ירש את בית מדרשו של אביו); רבי אשר ישעיה מנדבורנה-חדרה.
חתניו של רבי חיים מרדכי הם גיסו רבי דוד משה מקרעטשניף, אחיינו רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-סיגעט ובן דודו רבי אליעזר זאב מראחוב. לרבי חיים מרדכי היה בן בשם יצחק אייזיק יהודה יחיאל (-ג' בכסלו תש"ז) שעלה באניית המעפילים כנסת ישראל ונורה למוות על ידי הבריטים. נקבר בחיפה[2].
  • רבי אליעזר זאב, בנו של רבי יעקב ישכר בער, הוכתר כממלא מקום אביו. בחיי אביו כיהן כרב קריית נדבורנה בבני ברק. הוא חתנו של הרב אהרן צבי וויצנר אב"ד פשמישל. בנים אחרים של רבי יעקב ישכר בער שימשו כרבני הקהילות של החסידות בערים אחרות והוכתרו גם הם כאדמו"רים שם: רבי מאיר יצחק אייזיק בירושלים, רבי אשר ישעיה בביתר עילית ורבי יוסף נפתלי באלעד.

חסידות נדבורנה חדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אשר ישעיה רוזנבוים (תרע"ד (1914 - ח' בתמוז תשע"ב (28 ביוני 2012), בנו הצעיר של רבי איתמר, כיהן כ"אדמו"ר מבוקרשט" בארצות הברית ולאחר מכן בישראל כאדמו"ר מנדבורנה חדרה. נולד בקרטשניף ולמד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בוויז'ניץ. נישא לבת אחיו, רבי יצחק אייזיק מזוטשקא. בשנת תשל"א עלה לישראל והתגורר בחדרה, שם פתח בית כנסת. לאחר מכן עבר לבני ברק שם בנה בית כנסת. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 עבר לגור אצל בתו, אשת רבי יעקב רוטנברג מסאלקא במונסי. נפטר בבית החולים קולומביה פרסבטריאן במנהטן.

בנו, רבי יעקב ישכר דב, כיהן בחייו כאדמו"ר מנדבורנא לינסק בווילאמסבורג. חתנו הוא רבי אורי אשכנזי המכהן כאדמו"ר מסטניסלב בלונדון.

חסידויות נדבורנה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אדמו"רים מבית נדבורנה היגרו לארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה, בהם רבי יוסף לייפר הרבי מפיטסבורג, רבי שלום לייפר מנדבורנה ברייטן ורבי מאיר לייפר הרבי מקליבלנד, שלושתם בניו של רבי ישכר בער מסאטמר. בהמשך כיהנו גם כן רבי ישכר בער רוזנבוים (בנו של רבי איתמר מנדבורנה) כאדמו"ר מסטרוז'ניץ ובנו רבי אשר מרדכי כממלא מקום של חמיו רבי מאיר לייפר, רבי אהרן משה לייפר מחוסט, רבי יצחק אייזיק רוזנבוים כאדמו"ר מזוטשקא וחתנו רבי יוסף לייפר (נכדו של רבי ישכר בער מסאטמר) כאדמו"ר מווערדיין.

בהמשך היגרו צאצאים נוספים לארצות הברית והקימו בהן חצרות.

ברייטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי שלום מנדבורנא ברייטן ביץ' שבניו יורק (Brighton Beach), רבי שלמה, מכהן בבורו פארק כאדמו"ר מנדבורנא ברייטן (מכונה גם נדבורנא בורו פארק). הוא חתנו של הרב בן ציון פרנקל. כיהן כרב בקהל תפארת ישראל בפורסט הילס שבקווינס, ולאחר פטירת אביו בשנת תש"מ, עבר לבורו פארק למלא את מקומו.

בניו של רבי שלמה הם: רבי דב מנדבורנא לייקווד ורבי מנשה (חתן רבי יוסף מקאליש) רב בית המדרש נדבורנא בווילאמסבורג.

אחיינו של רבי שלמה, רבי אברהם אביש שמידמן (בן רבי יצחק אייזיק) מכהן כאדמו"ר מקראלי בפלטבוש. (אביו רבי יצחק אייזיק היה חתנו בזיווג ראשון של רבי אברהם מקראלי).

ווערדיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף, בנו של רבי אהרן משה מגרוסוורדיין, מכהן בפלטבוש כאדמו"ר מנדבורנא ווערדיין. בזיווג ראשון היה חתנו של רבי יצחק אייזיק מזוטשקא, מזיווג זה נולדו בנותיו, ובזיווג שני נולדה ארבעת בניו. חתניו של רבי יוסף הם רבי שמואל דוד קרויז אב"ד אודווארי (בן רבי שלום), רבי ישראל יעקב לייפר מחוסט ורבי יהושע כץ האדמו"ר ממגרוב פלטבוש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרוב משפחתו פעמיים, דרך אביו שהיה נינו של רבי יצחק מקאליש ודרך אמו שהייתה בתו של רבי מאיר מקרעטשניף
  2. ^ ראו כאן.