נדיה קוצ'ר
נדיה קוצ'ר בהצגה "בוגד", מאת בעז גאון וניר ארז, בבימויו של ארז, תיאטרון באר שבע | |
לידה |
19 באוקטובר 1976 (בת 47) מוסקבה, ברה"מ |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | סטודיו למשחק ניסן נתיב |
מספר צאצאים | 2 |
פרופיל ב-IMDb | |
נדיה קוצ'ר (נולדה ב-19 באוקטובר 1976) היא זמרת ושחקנית ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נדיה קוצ'ר נולדה וגדלה במוסקבה, היא עלתה לישראל עם משפחתה בהיותה בת 15. אביה, יפים קוצ'ר, במאי תיאטרון. אמה, טטיאנה זבודניקוב, הייתה שחקנית ברוסיה. לנדיה אח אחד, המוזיקאי והמלחין אנטון קוצ'ר
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוצ'ר למדה בסטודיו למשחק ניסן נתיב בירושלים (2000-1997); במהלך לימודיה זכתה במלגת קרן שרת אמריקה ישראל (1998). במסגרת הסטודיו השתתפה בהצגות "בשפל", "נעורי ורדה'לה", "הרופא הטוב", "זרים ואחרים", "שד היער" ו"יתוש בראש". לאחר סיום הלימודים עבדה בתיאטרון חיפה, בו שיחקה עד לשנת 2007.
ההצגה הראשונה בה שיחקה בתיאטרון חיפה הייתה "נשף מסכות" ב-2001, פרי עטו של יהושע סובול, בבימויו של אבי מלכה, קוצ'ר גילמה את דמותה של לאדה[1].
בשנת 2003 שיחקה ב"מחזה חלום", מאת אוגוסט סטרינדברג, שהוצג בתיאטרון המעבדה, בבימויה של יעל קרמסקי. קוצ'ר שיחקה את אגנס בת האלים, בת האלה אינדרה שיורדת לעולמנו ורוצה להיות בת אנוש. בשנת 2002 שיחקה את דמותה של אלה בהצגה "תופרות", אותו כתבה אלישבע גרינבאום, בבימוי עודד קוטלר. ב-2004 שיחקה בהצגה "יעקב השקרן", מאת נוריאל טוביאס ובבימוי אילן תורן, בתפקיד רוזה[2]. ב-2006 הופיעה ב"גיבורים בעל כורחם" ובעוד תפקידים בהצגות של תיאטרון חיפה[3].
ב-2004 השתתפה קוצ'ר בהצגה "ריקוד לבן" מאת רועי חן, בבימוי סבטלנה ליפשיץ וסהר עזימי, שהציגה בפסטיבלי עכו ובת-ים. ההצגה מגוללת את זכרונותיו של אדם שחוזר לעיר הולדתו וכל זכרונותיו שחו בים. קוצ'ר שיחקה את אהובתו וזמרת ששרה את הזכרונות (אותם הלחין דידי ארז), ברקע נישא קולו המוקלט של רועי חן. ההצגה הוצגה בתוך הים ושחיינים הזיזו את התפאורות שעיצבה סבטלנה ליפשיץ.
בשנים 2011–2012 שיחקה קוצ'ר בהצגה "בוגד" בתיאטרון באר שבע, עיבוד אקטואלי של בעז גאון וניר ארז להצגה "אויב העם" של איבסן[4].
ב-2018 שיחקה במחזה "רדיו פליי" במסגרת קבוצת התיאטרון "גלריה תיאטרון החנות"[5].
ב-2021 שיחקה בדרמה הקומית "מותק בול באמצע", בערוץ "כאן 11"[6].
קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 2004 נדיה קוצ'ר מופיעה עם להקת DooLee, של אחיה אנטון. הקליטה שיר עם הרכב ההיפ הופ Sadyle, לאלבום "תרוויח".
ב-2007 החליטה נדיה קוצ'ר להתמקד במוזיקה והקימה את להקת "קרימינל פרוג'קט" ביחד עם אחיה אנטון קוצ'ר (גיטרה), בוריס מרצינובסקי (אקורדיון), סתו בן שחר (תופים) וטל קוהן (בס)[7]. הם מבצעים שירי נשים מהעולם התחתון ושירי רחוב. בתחילה התמקדו בשירים ברוסית ואחר-כך לקחו שירים עבריים, כמו של אלתרמן והמשיכו עם עיבודים משלהם. כל השירים עוסקים באותו נושא: נשיות בעייתית וגורל אכזר. שיר בביצועם "הפרוצה החלוצה" יצא לאור ב-2011 כחלק מעיבודים לשירי סשה ארגוב במסגרת הדיסק "מסע אספלט", בהפקה של טלי פולק ורדיו FM 106.
בשנים 2009–2014 קוצ'ר שימשה כסולנית ההרכב ג'וריתמיקס השר ביידיש בסגנון איטלו-דיסקו, בנוסף חברים בהרכב: אושרי קרפל, איליה דימיטרייב וולדימיר לומברג בהפקה מוזיקלית.[8].
ב-2012 יצא בחברת התקליטים הגרמנית "Essay Recordings" האלבום הראשון של הלהקה - "Serving The Chosen".
היא שרה במופע של מוזיקה בלקנית-צוענית, בו מנגנים חן צימבליסטה, אמיל אייבינדר וולדימיר פרידמן.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נדיה קוצ'ר נשואה לאיליה טרונוב, הידוע בשם הבמה DJ קלאצ'יק ולהם שני ילדים.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס קיפוד הזהב, שחקנית השנה לשנת 2018, על תפקידה במחזה "רדיו פליי"[9].
תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאטראות ופסטיבלים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצגה | תיאטרון/פסטיבל | מחזאי | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|---|
בוגד | תיאטרון באר שבע | בעז גאון וניר ארז בעיבוד למחזה "אויב העם" של איבסן | ניר ארז | קתי דואני | 2011 |
המזוודה של חנה | תיאטרון הנפש | מאת אמיל שר, על-פי ספרה של קארן לוין | הווארד ריפ | 2010 | |
איגור ומסע העגורים | תיאטרון הנפש | עיבוד של ביאטריס הל | גיל צרנוביץ | 2007 | |
היום נחיה | פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא | ענבל לורי | יגיל אלירז | זונה רוסיה | 2005 |
ריקוד לבן | פסטיבל עכו ופסטיבל בת-ים | רועי חן | סבטלנה ליפשיץ וסהר עזימי | 2004 | |
מחזה חלום | תיאטרון המעבדה | אוגוסט סטרינדברג | יעל קרמסקי | אגנס בת האלים | 2003 |
הצגות בתיאטרון חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
מסע הדוד מקס | רן בכור ועדו קרן על פי חנוך לוין | רן בכור | 2014 | |
איש חסיד היה | דן אלמגור | איציק ויינגרטן | 2012 | |
משהו למות בשבילו, עיבוד למחזה "המתאבד" מאת ניקולאי ארדמן | מוירה בופיני | עירד רובינשטיין | 2012 | |
גיבורים בעל כורחם | עדי שגב ועדי עוז | סיני פתר | 2006 | |
יעקב השקרן | נוריאל טוביאס | אילן תורן | רוזה | 2004 |
הילדה שאני אוהב | חגית רכבי ניקוליבסקי | חגית רכבי ניקוליבסקי | 2004 | |
רובין הוד | חמוטל בן זאב | נורמן עיסא | 2004 | |
אילוף הסוררת | ויליאם שייקספיר | אלדד זיו | אלמנה | 2003 |
מדלן | הלן אדמונדסון | סיני פתר | קיליין | 2003 |
תופרות | אלישבע גרינבאום | עודד קוטלר | אלה | 2002 |
אמנות המשחק | אדוארדו דה פיליפו | מיטקו בוזקוב | לוצ'יה פטראלה | 2001 |
נשף מסכות | יהושע סובול | אבי מלכה | לאדה | 2001 |
טלוויזיה וקולנוע (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרט/תוכנית | סוגה | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
בלו נטלי עונה שנייה | סדרת דרמה | עודד לוטן | ריטה | 2013 |
המקום | דרמה | לינה וסלבה צ'פלין | 2005 | |
היה או לא היה | סרט טלוויזיה | לינה וסלבה צ'פלין | אינה גובינסקה | 2003 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נדיה קוצ'ר, ברשת החברתית פייסבוק
- נדיה קוצ'ר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- נדיה קוצ'ר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- יעקב בר-און, ריאיון: שחקנית-זמרת בטורבו, באתר הבמה, 4 בנובמבר 2012
- אתר להקת Jewrhythmics
- אתר להקת "קרימינל פרוג'קט"
- הערוץ של להקת "קרימינל פרוג'קט", באתר יו טיוב
- כתבה על "מסע אספלט" ברעש מקומי, הערוץ הראשון
- שירה פור, גם אם את לא מתחתנת, באתר וואלה, 7 ביוני 2010
- איילת דקל, "ארמגדון ג'אם חנוכה 2011", באתר Midnight East (אנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עכבר העיר, נשף מסיכות, באתר הארץ, 24 במרץ 2001
- ^ ציפי שוחט, יעקב השקרן, באתר הארץ, 25 בינואר 2005
- ^ מיכאל הנדלזלץ, קולות העורף, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2006
- ^ ביקורות:
טל פרי, חפש את האינטרס, באתר גלובס, 16 במרץ 2011
איתן בר יוסף, עכבר העיר, בוגד: איבסן מעולם לא היה רלוונטי כל כך, באתר הארץ, 20 באפריל 2011 - ^ דורה אריאל, כוכב ספרי הטראש מהסיקסטיז הגיע לבמה – והתוצאה מרתקת, באתר "Time Out ישראל", 7 במאי 2018
יאיר אשכנזי, ההצגה שמפיחה חיים ברב המרגלים-שגלים, פטריק קים, באתר הארץ, 29 במאי 2019 - ^ ניב הדס, "מותק בול באמצע" מתאמצת להיות סאטירה, "מייקל" היא פשוט כזו, באתר הארץ, 15 באפריל 2021
- ^ אילה בלופולסקי, עכבר העיר, קולטים עלייה: איך השתלבו מוזיקאים רוסים בתעשיית המוזיקה הישראלית?, באתר הארץ, 6 באפריל 2012
- ^ אורי זר אביב, הבה נרוממה, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
- ^ מיה אשרי, קיפוד הזהב התקיים באווירה פוליטית, "רדיו פליי" זכתה בפרס הצגת השנה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2018