יהושע סובול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהושע סובול

יהושע סוֹבּוֹל (נולד ב-24 באוגוסט 1939) הוא מחזאי וסופר ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סובול גדל בתל מונד. באמצע שנות ה-60 כתב סיפורים שהתפרסמו בכתב העת "קשת". שלח מחזות לתיאטרוני ישראל, אך לא זכה לכל תגובה מצדם. למד ספרות והיסטוריה בסמינר אורנים ופילוסופיה בסורבון בפריז. כשלמד בפריז שמע על עלילת דם שהתפתחה נגד סוחרים יהודים בעיר. הוא כתב על הנושא וכתוצאה מכך החל להיות כתב "על המשמר" בפריז. כשחזר לארץ כעבור שנה החל לעשות כתבות שטח לאותו עיתון. כתבותיו על שכונות מצוקה בשנות ה-70, שימשו מאוחר יותר כחומר רקע לכתיבת המחזה קריזה[1].

מחזהו הראשון היה "הימים הבאים" (1971) בתיאטרון חיפה. לאחר מכן עבד שם כמחזאי וכעוזר למנהל האמנותי של התיאטרון. בשנת 1984 נבחר למנהל האמנותי של תיאטרון חיפה ובעקבות זאת פרש מכתיבה עיתונאית והחל בפרסום מאמרים פובליציסטיים. מחזהו "גטו" מ-1983 זכה להצלחה בינלאומית. המחזה תורגם לעשרים שפות, הוצג בתיאטראות המובילים בעשרים וארבע מדינות, וזכה לביקורות משבחות ובשלל פרסים. לאחר המחאה הציבורית שעורר מחזהו "סינדרום ירושלים" ב-1988, התפטר מתפקידו כמנהל אמנותי והחל להתמקד יותר בכתיבת מחזות.

מחזותיו של סובול עוסקים בשלושה נושאים עיקריים:

בשנים 19952000 עבד באירופה על המחזות "אלמה" ו"פלקו" שזכו להצלחה.

כתב מספר פזמונים להצגותיו, בהם "ילדים זה שמחה" ו"אצלנו בכפר טודרא" בביצוע להקת הברירה הטבעית (למחזה "קריזה"), ו"השיר על הארץ" אותו ביצעה נורית גלרון, המוחה על אובדן ערכי החברה ("איפה הארץ ההיא שקראו לה קטנטונת? ..איפה אותם החיים עם שמחת הפשטות?"). בנוסף, שירו "והחיים" הולחן על ידי ערן צור והוקלט לאלבומו "חותך בחתך הזהב" בשנת 2006.

בשנת 2006, בגיל 67, עלה סובול לראשונה על הבמה כשחקן במחזהו של אנטון צ'כוב.

בשנת 2005 יצא לאור ספרו "ויסקי זה בסדר" וב-2006 יצא ספרו "כאן ועכשיו - עמיר פרץ והמצב הישראלי", בו ניתח סובול את המצב החברתי הקשה בישראל דרך סיפורם של אנשי מעמד הפועלים בימינו ודרך סיפורו של עמיר פרץ, בו הביע תמיכה. הספר יצא לפני הבחירות לאחר מסע במפעלים ובערי הפריפריה ובו מותווה עמיר פרץ כתקווה הגדולה של השמאל הישראלי. בשנת 2008 הצטרף להנהגה הרעיונית של מפלגת אור[2].

סובול זכה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים בטקס שהתקיים במאי 2010. ‏[2]

סובול כתב מאמרים פובליציסטים רבים בעיתונות, בעיקר בנושאים חברתיים וכנגד השליטה הישראלית בשטחים. בשנת 2010 נמנה עם החותמים על עצומת השחקנים ויוצרי התיאטרון שטענו כי יסרבו להופיע בעיר אריאל "כמו גם בכל התנחלות אחרת".

בבחירות לכנסת ה-19 הוצב סובול ברשימת מרצ במקום ה-107 הסמלי.

סובול נשוי למעצבת הבמה עדנה סובול. בנו הוא הזמר יהלי סובול, ובתו נטע הייתה שחקנית וכיום מרצה לפילוסופיה. הוא מתגורר בתל אביב.

מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הימים הבאים", הוצג בתיאטרון חיפה, 1971
  • "סטטוס קוו ואדיס", הוצג בתיאטרון חיפה, 1973
  • "סילווסטר 1972", הוצג בתיאטרון חיפה, 1974
  • "ג'וקר", הוצג בתיאטרון חיפה, 1975
  • ליל העשרים, הוצג בתיאטרון חיפה, 1976, בבימוי נולה צ'ילטון. בהבימה, בספטמבר 1990, בבימוי אופירה הניג, תפאורה אלי סיני, מוזיקה רביב גזית.
  • "קריזה" (במקור "עצבים"), הוצג בתיאטרון חיפה, 1976
  • "חזרה בתשובה", הוצג בתיאטרון צוותא, 1977
  • "גוג ומגוג שואו", הוצג בתיאטרון חיפה, 1977
  • "דיירים", הוצג בתיאטרון חיפה, 1978
  • הביתה, הביתה, בימוי עמרי ניצן, מוזיקה פולדי שצמן, תפאורה אלי סיני, הוצג בתיאטרון הבימה, 1978. ההצגה הועלתה 163 פעמים.
  • ליל כלולות, מתוך "ימי בית קפלן", טרילוגיה. במאי עמרי ניצן, תפאורה אלי סיני, הוצג בתיאטרון הבימה, 1978, ההצגה הועלתה 76 פעמים.
  • "אחרון הפועלים", הוצג בתיאטרון בית לסין, 1980
  • "מלחמות היהודים", הוצג בתיאטרון החאן, 1981
  • "נפש יהודי", הוצג בתיאטרון חיפה, 1982
  • "גטו", הוצג בתיאטרון חיפה, 1984
  • "פאסודובלה", הוצג בתיאטרון צוותא, 1984
  • "הפלשתינאית", הוצג בתיאטרון צוותא, 1985
  • "ספירה לאחור", הוצג בתיאטרון צוותא, 1986
  • "מלך ישראל", הוצג בתיאטרון חיפה, 1986
  • "סינדרום ירושלים", הוצג בתיאטרון חיפה, 1987
  • אדם, הוצג בתיאטרון הבימה, יולי 1989. הבמאי גדליה בסר, תפאורה אדריאן ווקס.
  • "במרתף", הוצג ב-Yola Rep (ארהב), 1991
  • סולו, הוצג בתיאטרון הבימה, אוקטובר 1991. במאית עדנה סובול, תפאורה אדריאן ווקס.
  • "אלף בית", הוצג בדורטמונד (גרמניה), 1991
  • "עין בעין", הוצג במנהיים (גרמניה), 1994
  • "טוני היפה", הוצג בתיאטרון החאן, 1994
  • "אהבה בגרוש", הוצג בתיאטרון יידיש שפיל, 1994
  • "שניידר ושוסטר", הוצג בבזל (שווייץ), 1994
  • "מושל פולין", הוצג בווינה (אוסטריה), 1995
  • "חתום בדם", הוצג בווינה (אוסטריה), 1996
  • "כפר", הוצג בתיאטרון גשר, 1996
  • "אלמה", הוצג בווינה (אוסטריה), 1996
  • "לצלצל פעמיים", אוסלו (נורבגיה), 1996
  • "דבש", הוצג בתיאטרון חיפה, 1977
  • "מה ני מה ממה", הוצג בתיאטרון צוותא, 1977
  • זרים, 1999. הוצג בהבימה, במאית נולה צ'לטון, תפאורה עדנה סובול, מוזיקה שלמה יידוב, מאי 1999
  • "נשף מסיכות", הוצג בתיאטרון חיפה, 2001
  • "עד ראייה", הוצג בתיאטרון הקאמרי, 2003
  • "כל נדרי" הוצאת אורעם 2005
  • "זמן אמת", הוצג בתיאטרון הבימה, 2005
  • "גיבור מעמד הפועלים", הוצג בתיאטרון הקאמרי, 2006
  • "17 גג", הוצג בתיאטרון בהולנד ובמסגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה (בבימוי ישי קרני-אקהאוז), 2006
  • "שעתו האחרונה של קול", הוצג בתיאטרון תמונע, 2008
  • "דארפור בבית", הוצג בתיאטרון אוניברסיטת תל אביב, 2009
  • "קולות בלילה", הוצג בתיאטרון הקאמרי, 2009
  • "בעל למופת", הוצג בתיאטרון הקאמרי, 2011
  • "חוטאים", הוצג בתיאטרון הקאמרי, 2011

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזותיו בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ליל העשרים", הוצאת במעגל, תל אביב 1978, הוצאת אור-עם 1990
  • "נפש יהודי - הלילה האחרון של אוטו ויינינגר", הוצאת אור-עם, תל אביב 1982
  • "גטו", הוצאת אור-עם תל אביב 1984
  • "הפלסטינית",הוצאת אור-עם תל אביב 1985
  • "עד ראייה" (בהשראת פרשת פרנץ יגרשטטר) הוצאת אור-עם תל אביב 2004
  • "גיבור מעמד הפועלים",הוצאת אור-עם תל אביב 2006
  • "אני לא דרייפוס", (מונודרמה), הוצאת אור-עם תל אביב 2008
  • "שעתו האחרונה של קול" (מונודרמה), הוצאת אור-עם תל אביב 2008
  • "דבש : הלילה השלישי", הוצאת אור-עם תל אביב 2008
  • "קולות בלילה" (Libera Me), הוצאת אור-עם תל אביב 2009
  • "הביתה הביתה",הוצאת אור-עם תל אביב 2010
  • "בעל למופת",הוצאת אור-עם תל אביב 2011 (בהשראת An Ideal Husband מאת אוסקר ויילד)‏[3]

ספרות, רומנים, סיפורים, פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המחזה "אלמה"

‬* מיכאל הנדלזלץאלמה: הגרסה למאותגרי הליכה, באתר עכבר העיר, 14 באוקטובר 2009‬

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציפי שוחט, העיתונאים מנסים את מזלם בתיאטרון, הארץ גלריה, 10.11.10
  2. ^ פרס על מפעל חיים למחזאי יהושע סובול, באתר גלובס, 12 באפריל 2010
  3. ^ מתוך האתר "לקסיקון הספרות העברית החדשה"[1]