איציק ויינגרטן

איציק ויינגרטן בהלוויתו של ג'וליאנו מר

יצחק (איציק) ויינגרטן (נולד ב-13 במאי 1951) הוא שחקן, במאי, סופר, פזמונאי, תסריטאי ומחזאי תיאטרון ישראלי.

ביוגרפיה

ויינגרטן נולד ב-1951 ברחובות, למד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן השתתף בקבוצת התיאטרון של הבמאית נולה צ'לטון ו"תיאטרון חיפה" בקרית שמונה. חברי הפרויקט, אתו נמנו בין היתר עפרה ויינגרטן ודליק ווליניץ גרו שנה בקריית שמונה (שנת התנדבות) ושם יצרו, לימדו והופיעו בה בשלהי מלחמת לבנון ונפילת הקטיושות עליה, ושיתפו פעולה ביצירתם עם תושבי העיר.

לאחר שהפרויקט הסתיים הופיע ויינגרטן בהצגות רבות, כולל מספר הצגות יחיד, וביים מספר רב של הצגות בתיאטרון "הבימה" ותיאטרון חיפה (בשניהם שימש מספר שנים כבמאי הבית) וכן בתיאטרון הקאמרי. בין ההצגות ששיחק בהן נמנות "ליל העשרים", "נעים", קריזה, "ג'וני שב משדה הקרב", "רומיאו ויוליה" (שקספרימנט), "רק שלום וללכת", "האדונית והרוכל", "הר אדוני" ועוד.

ויינגרטן היה המנהל האמנותי של "פסטיבל עכו" ופסטיבל "תיאטרונטו" ונמנה עם מייסדי "תיאטרון נווה צדק". בשנת 2007 זכה בתואר "יקיר פסטיבל עכו".

כתב למעלה מעשרים מחזות. הוא הירבה לעסוק ביחסי הורים וילדים, הן בבימוי והן בכתיבה, כמו במחזה היחיד "לרקוד עם אבא" שכתב, ביים ושיחק העוסק במערכת יחסים מרתקת בין אב לבנו. המחזה הוצג על-ידו במדינות רבות בעולם ואף זכה בפרס הראשון בתיאטרונטו 1992 ובמדליית הזהב בבלגראד בשנת 2000. בין שאר מחזותיו המקוריים: "סורגים", "מוחמד מנדל", "ואז התחבקנו" (פרס ראשון בפסטיבל עכו 1999 על מפגש בין קבוצת שחקנים לנערים אוטיסטים), "ערב של אגדה", "מזריץ'" (יחד עם אפרים סידון), "אופניים לשנה", "סוף משחק בקריית גת", "שחקנים משחקים שחקנים" ועוד. הוא זכה בפרס הבמה לילדים ונוער למחזאי/ת השנה לשנת 2009/10 עבור מחזהו "לרקוד עם אבא", שהוצג בתיאטרון מדיטק.

ויינגרטן הגיש מספר תוכניות בטלוויזיה. בשנות השמונים שיחק וכתב לסדרת הטלוויזיה "ארץ מולדת", בה הומחזו פרקים בתולדות ההיסטוריה הציונית. כתב גם שירים להצגות תיאטרון, כששירו הידוע ביותר הוא "שיר אהבה בדואי" שהולחן על ידי יצחק קלפטר. השיר בוצע במקור על ידי דויד ברוזה ויעל לוי, ולאחר מכן הקליט אותו קלפטר בעצמו.

בשנים האחרונות משמש ויינגרטן כמנהל בית הספר לאמנויות הבמה של מכללת "סמינר הקיבוצים", במסגרת זו הוקמה הפקולטה לאמנויות, בה ניתן ללמוד לתואר ראשון ושני.

היה נשוי לשחקנית עפרה ויינגרטן (שאותה הכיר בפרויקט המוזכר לעיל) ויש להם בן אחד. עם זוגתו הנוכחית יש לו שלושה ילדים.

יצירותיו

מחזות שכתב\עיבד

• "סורגים" (עם חיים מרין) - פרס מחזאי השנה
• קריזה
• "ערב של אגדה"
• "סופמשחק בקרית גת"
• "אופניים לשנה"
• "לרקוד עם אבא" - פרס חיפה למחזאות
• "מוחמד מנדל"
• "שחקנים משחקים שחקנים"
• "ואז התחבקנו"
• "מזריץ'" (עם אפרים סידון)
• "פילים לא רוקדים בלט"
• "פטר והזאב"
• "אהבת שבע הבובות"
• "משהו נפלא עומד לקרות"

מחזות שביים

• הצגות תיאטרון: "כולם היו בני", "סוחרי התהילה", "אהבה וזיכרון", "הנסיכה והרועה", "אלזה", "בחורים טובים"(על הבימוי זכה בפרס מרגלית), "מראה מעל הגשר", "סוניה מושקט", "גן ריקי", "קפואים", "מחילה", "רכוש נטוש", "הנהג של מיס דייזי", "כל החיים לפניו", "שוליים קשים", "השתיקה", "אוליאנה", "הרולד ומוד", "קשר אייר", "פילומנה", "דואט לאחת", "מזריץ'", "נשיקת אשת העכביש", "מחלקה שלוש כיתה אחת", "בוז לירח", "צבע הפנינה", "הריון", "אחד משלנו", "מות הלבנה", "סונטת סתיו", "אנה פרנק", "הבולשת חוקרת", "כי בנו בחרת".
• הצגות יחיד: "הקיץ של אביה" (עם גילה אלמגור), "ראיתי אנשים צוחקים" (עדנה פלידל), "מכתב אהבה"(מאת ארבאל עם אורנה פורת), "אוסקר ודודה רוזה" (עם ליא קניג), "הילד מאחורי העיניים" (עם אסי אשד, על חייה של אמא לילד בעל תסמונת דאון), "מוחמד מנדל" (כתב, שיחק וביים), "שקוף" (עם אלברט עמר), "בדמות חווה" (עם חווה אורטמן).

ספריו

• לרקוד עם אבא , מונודרמה, איורים - רות צרפתי, ידיעות אחרונות תל אביב, 1993.
• מזריץ', הוצאת מודן.

שחקן בהצגות

• "ישמעם את הגר" מאת ובבימוי אוריאל זוהר באוניברסיטת ת"א בשנת 1974. 
• "נעים" (נעים)בעקבות "המאהב" מאת א. ב. יהושע.
• "ליל העשרים", מאת יהושע סובול.
• "רומאו ויוליה" (בתפקיד רומאו).
• "ג'וני שב משדה הקרב", (הצגת יחיד).
• קריזה.
• "סורגים".
• "סופמשחק בקרית גת".
• "המשוגעת משאיו".
• "ערב של אגדה".
• "עיר חופשית".
• "רק שלום וללכת".
• "שחקנים משחקים שחקנים".
• "עבירת מוסר".
• "הר אדוני", בבימוי דניאל הורביץ.

תוכניות בטלוויזיה

• "ארץ מולדת" (כתב ושיחק)
• "סיפורים בראש" (ביים והגיש)
• "העין השלישית" (הגיש)

קישורים חיצוניים

• הדף של איציק ויינגרטן במדריך התיאטרון של שמעון לב-ארי
• איציק ויינגרטן, ‏תיאטרון הכתה: על שלוש יצירות: אדון טרללון, צבע הפנינה ושוליים קשים, באתר הערוץ האקדמי, 17 במרץ 2008
• ליאת רון, ויינגרטן: "העולם הקפיטליסטי, שמאמין בכוכבים לא מצדיק את עצמו", באתר גלובס, 9 באפריל 2013