סעדיה בן אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סעדיה בן אור
רבי סעדיה בן אור
רבי סעדיה בן אור
לידה 27 בפברואר 1914
א' באדר ה'תרע"ד
דרום תימן, תימן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בפברואר 1997 (בגיל 82)
ה' באדר א' ה'תשנ"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 12 בפברואר 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב סעדיה בן אור (דוראני, א' באדר ה'תרע"ד, 27 בפברואר 1914 - ה' באדר א' ה'תשנ"ז, 12 בפברואר 1997) היה רב ומקובל תימני-ישראלי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תרע"ד במחוז חוגריה שבדרום תימן ביישוב חרף אל הייגה, בן בכור לעובדיה בן שלום דורני וחממה צבר לבית סינואני. בגיל שלוש ידע קרוא וכתוב[דרוש מקור]. בגיל 13 הוסמך לרבנות על ידי מורו המובהק מארי חיים סינואני.

בסמוך למקום הולדתו הייתה עיר המקובלים מועצירה ובה הרב יעיש מוסא קורין (בעל "מחמדי שמיים" והסבא של רעייתו לימים, רחל), הרב יעיש חדאד, הרב שלמה טביב ועוד. הרב סעדיה בן אור למד והושפע מדמויות אלו כמו גם ממורו הרב חיים סינואני.

אביו רכש עבורו ספרי קודש בכל פעם שסוחר הספרים היה מגיע לכפר פעמיים בשנה. כבר בצעירותו הנהיג את קהילת חרף אל הייגה[דרוש מקור] ולימד ילדים. מעבר למעמדו בקרב היהודים, גם ערביי הסביבה היו עולים לבקש ממנו ברכה ועזרה.[דרוש מקור]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תש"י עלה לישראל והתיישב ברעננה. כרבו מארי חיים סינוואני סירב לקבל משרה רבנית רשמית. למחייתו עסק בגננות.

במשך 30 שנה, לאחר פטירת קודמו הרב עובדיה בן חיים יוסף, שימש כרבה של קהילת "נצח ישראל-אור לבנים" ברעננה בה גם הרבה לעבור לפני התיבה, וב-15 השנים האחרונות לחייו גם הנהיג את בית המדרש "לאה ורחל" מיסודו של אחיו ר' חיים שלום.

למד בחברותא עם הרב יצחק הוברמן שהעיד כי הרב בן אור זכה לגילוי אליהו[1][דרוש מקור]. סייע גם למחקריהם של פרופסור שלמה מורג, פרופסור יצחק צפתי וד"ר אפרים יעקב בחקר יהדות תימן והשפה העברית[דרושה הבהרה]. הרבה בתעניות דיבור, בפרט ב-40 הימים שבין ראש חודש אלול עד מוצאי יום הכיפורים. כמו כן, העניק ברכות ועצות למי שבאו לפתחו. העיר רעננה העניקה לו את התואר "יקיר העיר" בשנת 1994.

בשנה שטרם פטירתו אירעו אסונות כבדים במשפחתו: בית המדרש בראשו עמד עלה באש, אחיו, מייסד בית המדרש ורעייתו נפטרו וכן גם בתו של הרב בן אור. ביום השביעי לפטירתה נפטר הרב סעדיה בן אור, בה' באדר א' ה'תשנ"ז. על פי צוואתו לא נישאו בלווייתו הספדים והוא נקבר ברעננה. על מצבתו נחקקו המילים "אוהב ישראל", וציונו משמש אתר עלייה לתפילות ובקשות.

לאחר פטירתו קראה עיריית רעננה רחוב על שמו בסמוך לרחובה הראשי של העיר. בשנת ה'תשע"א יצאו לאור דיסקים עם תפילות וניגונים שלו, ודיסק עם דרשותיו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בן אור כתב תשעה ספרים (בשמונה כרכים):

  • ארזי אל, מחמדי אל
  • ערוגות הבושם
  • נתיבות החכמה - שני כרכים
  • קודש הילולים - שני כרכים
  • נופת צופים על הנביאים, עצי בשמים על חמש מגילות, משנת חכמים על מסכת אבות
  • פאר מלכות

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המקובל הרב חיים עדני - הקים בירושלים בית מדרש על שמו ועל שם אחיו חיים שלום בשם "אור חי".
  • הרב דורון אחיאל - רב קהילת נצח ישראל בלונדון כתב ספר על פרשת השבוע בשם "ואד יעלה" ובו פרק חשוב על הרב בן אור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורי מופת על גדולי הדורות הספרדים - 5 כרכים הוצאת 'המאיר בהלכה', המחבר - רבי שמואל שרגא:

  • כרך בראשית - ע' 213, 216
  • כרך שמות - ע' 37, 168
  • כרך ויקרא - ע' 148
  • כרך במדבר - ע' 276-274
  • כרך דברים - ע' 35, 184, 207, 254

עיתון "הדרך" - גיליון 77 של המוסף התורני "תור הזהב"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הספר פאר מלכות עמ' 11