לדלג לתוכן

טופאק שאקור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שלום ילדים
תגיות: החלפה הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך עריכה חזותית
מ שוחזר מעריכות של 31.168.164.86 (שיחה) לעריכה האחרונה של Eladti
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|סיבה=פרטים טפלים רבים ללא מקור, עברית נמוכה|נושא=מוזיקה|נושא2=אישים}}
{{מוזיקאי
| סיווג = זמר
|שם=טופאק שאקור
|תמונה=[[קובץ:Tupac Amaru Shakur.jpg|250px]]{{תמונה להחלפה}}
|כיתוב=
|שם לידה=לסיין פאריש קרוקס
|תאריך לידה=16 ביוני 1971
|תאריך פטירה=13 בספטמבר 1996
|מקום לידה=[[מזרח הארלם]], [[ניו יורק]]
|מוקד פעילות=
|מקום פטירה=[[לאס וגאס]], [[נבדה]]
|שנות פעילות=1987–1996
|סוגה=[[היפ הופ]], [[ראפ]]
|סוג קול=
|עיסוק=
|כלי נגינה=
|חברת תקליטים=[[אינטרסקופ רקורדס]] (1991-95) {{ש}} [[דת' רואו רקורדס]] (1995-96)
|שיתופי פעולה בולטים=[[סנופ דוג]], [[אאוטלוז]], [[הנוטוריוס בי. איי. ג'י.]], [[ד"ר דרה]], [[דה דוג פאונד]], [[נייט דוג]],[[יאקי קדאפי]]
|אתר אינטרנט=[http://www.2pac.com www.2pac.com]
|חברי ההרכב=
|חברים לשעבר=
}}
'''טופאק אמארו שאקור''' (ב[[אנגלית]]: '''Tupac Amaru Shakur'''{{כ}}; [[16 ביוני]] [[1971]] – [[13 בספטמבר]] [[1996]]), המוכר בשמות הבמה '''2Pac''', '''Pac''' או '''מקאוולי''', היה [[ראפ]]ר ו[[שחקן]] [[אמריקאי]] ונחשב בעיני רבים כאחד מאמני ההיפ-הופ הגדולים בעולם. סך מכירות אלבומיו מוערך במעל ל-95 מיליון עותקים ברחבי העולם,{{הערה|Goldman, Lea; Paine, Jake (October 29, 2007). ["Top-Earning Dead Celebrities: 8. Tupac Shakur" http://www.forbes.com/2007/10/26/top-dead-celebrity-biz-media-deadcelebs07-cz_lg_1029celeb_slide_9.html]. Forbes }}{{כ}} 50 מיליון מתוכם ב[[ארצות הברית]].{{הערה|1=מתוך [http://www.riaa.com/goldandplatinumdata.php?resultpage=1&table=tblTopArt&action= רשימת נתוני מכירות של ה-RIAA] {{קישור שבור|16.12.18}}}}

בין שיריו נכללים הלהיטים "[[California Love]]",{{כ}} "[[Changes]]"{{כ}}, "[[Keep Ya Head Up]]", "{{כ}}[[Dear Mama]]" {{כ}} "[[Hit 'Em Up]]", שזכו להערכה רבה ובפרסים רבים ודורגו במקומות הראשונים במצעדי המוזיקה בעולם, וכמו כן דורגו בין שירי הראפ הגדולים בכל הזמנים ברשימת המגזין ה-[[רולינג סטון]]{{הערה|{{Cite news|url=https://www.rollingstone.com/music/music-lists/the-50-greatest-hip-hop-songs-of-all-time-150547/|title=50 Greatest Hip-Hop Songs of All Time|last=Stone|first=Rolling|date=2012-12-05|newspaper=Rolling Stone|language=en-US|access-date=2018-11-02}}}}.

טופאק דורג במקום ה-86 מתוך [[100 האמנים הגדולים בכל הזמנים (רולינג סטון)|100 האמנים הגדולים בכל הזמנים]] לפי מגזין ה-[[רולינג סטון]], ולפי [[MTV]] דורג במקום הראשון ברשימת אמני ה[[ראפ]] הגדולים בכל הזמנים{{הערה|{{Cite news|url=https://rateyourmusic.com/list/Delfuego_2908/mtv_22_greatest_mcs/|title=MTV 22 Greatest MC's|newspaper=RateYourMusic|access-date=2018-11-02}}}}.

==ביוגרפיה==
נולד בשם '''לסיין פאריש קרוקס''' ('''Lesane Parish Crooks''') ב[[מזרח הארלם]], רובע [[מנהטן]] שב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] למשפחה [[אפרו-אמריקאים|אפרו-אמריקאית]]. בגיל שנה שונה שמו ל"טופאק אמארו שאקור" על-שם המהפכן הפרואני מהמאה ה-18, [[טופאק אמארו השני]]. הוא בילה את רוב ילדותו במחיצת אמו, אפני שאקור, שהייתה חברה ב"[[הפנתרים השחורים (ארצות הברית)|פנתרים השחורים]]" ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] המאוחרות ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|ה-70]] המוקדמות. בזמן [[הריון|הריונה]] עם שאקור, נכלאה אמו בעילת קשירת קשר נגד ממשלת [[ארצות הברית]]. העונש המקסימלי שהייתה יכולה לקבל היה שלוש שנים בכלא, אך היא הצליחה לנצח במשפט, ושוחררה חודש לפני הלידה. סבו היה מבכירי תנועת הפנתרים השחורים. את אביו, בילי גרלנד, לא הכיר ואף היה סבור כי אביו מת, עד לאחר שנורה בפעם הראשונה, אביו בא לבקרו, וכך גילה את האמת. כשהיה בן 12, הצטרף שאקור ל[[תיאטרון]] [[הארלם]], ושיחק כטראויס במחזה פרי עטה של לוריין הנסברי, "[[צימוק בשמש]]".

המאבקים והבעיות עם החוק הקיפו את שאקור כבר מגיל צעיר; הסנדק שלו, אלמר "ג'רונימו" פראט, שהיה במעמד עליון ב[[הפנתרים השחורים (ארצות הברית)|פנתרים השחורים]] הורשע ברצח מורה בזמן שוד בשנת [[1968]], אך עונשו בוטל מאוחר יותר. אביו החורג מוטולו שאקור, היה במשך 4 שנים בעשרת הנמלטים המבוקשים ביותר על ידי ה-[[FBI]]. הוא נתפס ב-1986, ובאוגוסט [[1988]] נשפט לשישים שנה בכלא בשל מעורבותו בשוד מזוין, ומכיוון שעזר לאחותו, [[אסאטה שאקור]], המבוקשת כיום על ידי ה-FBI, להימלט מן הכלא ב[[ניו ג'רזי]].

ב-1984 נולדה אחותו, ומשפחתו עברה ל[[מרילנד]], שם התגוררה בשכונה הידועה לשמצה, "רולנד פארק" במזרח [[בולטימור]]. לאחר שסיים את השנה השנייה שלו בתיכון "פול לורנס", עבר שאקור ללמוד בבית הספר לאמנויות בבולטימור, שם למד משחק, [[שירה]], [[ג'אז]] וריקוד. שאקור, בליווי חברו דאנה "מאוס" סמית' בתור [[ביטבוקס]], זכה בתחרויות [[ראפ]] רבות שבהן השתתף. שאקור נחשב לראפר הטוב ביותר בבית ספרו. שאקור היה אחד הילדים הפופולריים ביותר בבית ספרו בשל חוש ההומור שלו וכישורי הראפ המעולים שלו. הוא פיתח ידידות קרובה עם השחקנית [[ג'אדה פינקט סמית']], ידידות שנמשכה עד יום מותו. בסרט הדוקומנטרי "[[Tupac: Resurrection]]" אמר שאקור: "ג'אדה היא הלב שלי, היא תהיה ידידה שלי במשך כל החיים", ופינקט אמרה עליו שהוא אחד מחבריה הטובים, כמו אחיה וש"זה היה מעבר לידידות בשבילנו". שיר שנכתב על ידי שאקור בשם "ג'אדה", מופיע בספרו "[[The Rose That Grew From Concrete]]" שכלל גם שיר המוקדש לג'אדה בשם "The Tears in Cupid's Eyes". במהלך שהותו בבית הספר לאמנות, החל שאקור לצאת עם בתו של מנהל [[המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית]] של בולטימור.

ביוני 1988 עבר שאקור ומשפחתו פעם נוספת, הפעם למארין סיטי שב[[קליפורניה]]. בשכונתו החדשה עסק שאקור ב[[סחר בסמים]], אך חבריו החדשים הפנו אותו לכיוון הראפ. ביחד עם ריי לאב ו-DJ Dize הקימו השלושה הרכב שנקרא "[[חשיש]] בלבד". הקלטותיהם יצאו לאור בשנת 2007 בשם "[[Tupac Shakur: The Lost Tapes]]". בשנת 1990, הועסק שאקור בתור רקדן גיבוי בלהקה בסגנון "Road crew".

== תחילת הקריירה ==
=== קריירת הראפ ===
קריירת הבידור המקצועית של שאקור החלה בתחילת שנת [[1990]], כאשר הופיע בשיר "Same Song", כשיר מהסרט "Nothing but Trouble", שבו הוא הופיע באותו השם. מאוחר יותר, התארח בשיר של ההרכב [[דיגיטל אנדרגראונד]], וגם בקליפ של השיר. לאחר מכן הופיע שאקור עם חבורת דיגיטל אנדרגראונד, ולקראת סוף שנת [[1991]] הוציא את [[אלבום מוזיקה|אלבום האולפן]] הראשון שלו, "[[2Pacalypse Now]]". האלבום עורר מחלוקות רבות וזכה לשבחים רבים, ובשנת [[1993]] הוציא שאקור את אלבומו השני, "[[Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z.{{D}}|Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z.]]", שזכה להצלחה מסחרית גדולה. מהאלבום יצאו 4 סינגלים, בהם הסינגלים המצליחים "[[Keep Ya Head Up]]" שהביע כבוד לנשים השחורות ולנשים באופן כללי, ו-"[[I Get Around (טופאק שאקור)|I Get Around]]".

=== Thug Life ===
בשנת [[1993]], הקים שאקור הרכב בשם "Thug Life" (ב[[תרגום חופשי]], "חיי בריון"), עם כמה מחבריו. ההרכב הוציא אלבום אחד בשם "[[Thug Life: Volume 1]]" בשנת 1994, והאלבום הגיע למעמד זהב. מהאלבום יצאו ארבעה סינגלים, בהם הסינגל "Pour Out a Little Liquor". בדרך כלל, הופיע ההרכב ללא שאקור. הלהקה הייתה כושלת ביחס ללהקות ראפ אחרות כגון [[Run DMC]],{{כ}} [[D12]] ו[[ביסטי בויז]].

==בעיות עם החוק==
גם כאשר טופאק זכה לתשומת לב רבה כראפר ושחקן, היו לו בעיות עם החוק. באוקטובר [[1991]] הוא ניסה להגיש תביעה בסך 10 מיליון דולר נגד רשויות אכיפת החוק של משטרת [[אוקלנד (קליפורניה)|אוקלנד]] בטענה ששוטרים הכו אותו באכזריות ובברוטליות בזמן שהלך.

בשנת [[1992]] נרצח שוטר במדינת טקסס על ידי נער שהאזין לאלבומו של טופאק "[[2Pacalypse Now]]" שכלל שירים על הריגת המשטרה. הדבר גרם למערבולת ומחלוקת תקשורתית. [[דן קוויל]] [[סגן נשיא ארצות הברית]] דאז, דרש להסיר את האלבום מחנויות המוזיקה והתקשורת ברחבי הארץ; Interscope סירבה. שאקור טען כי האלבום הראשון שלו התכוון לבעיות העומדות בפני גברים שחורים צעירים, אך השפה הגרפית והתמונות של האלבום שהיו בעלות תכנים של אלימות גרמו לביקורות קשות כלפי טופאק. קוויל גינה את האלבום בפומבי ואמר ש"אין לו מקום בחברתנו". בזכות זאת ובאופן מעט אירוני, האלבום זכה לפופולריות רבה.

ב-[[22 באוגוסט]] 1992, במרין סיטי שב[[קליפורניה]], הופיע שאקור ב[[פסטיבל]] חיצוני ונשאר לשעה כדי לחלק חתימות למעריצים. כמה הערות שליליות חולקו לעבר שאקור מצד כמה אנשים וכאשר החלו ויכוחים התחילו צעקות: שאקור שלף אקדח והוא נפל. מישהו הרים את האקדח וקליע אחד נפלט. אף על פי שאף אחד בקהל לא נורה, כ-100 מטרים משם רכב ילד בן 6 על אופניים בחצר בית ספר וקליע פגע במצחו והרג אותו. מקורות מסוימים דיווחו כי הילד היה קורבן מכדור תועה בקרב יריות בין פמלייתו של שאקור לבין כנופיה אחרת. טופאק ומופרים עזבו את המקום במכונית שלהם ונעצרו על ידי המון זועם, במקרה מול תחנת השריף. המשטרה לקחה את שניהם למעצר, ולבסוף הם שוחררו מבלי שהוגש כנגדם כתב אישום. בשנת [[1995]], הוגשה תביעה בגין גרימת מוות ברשלנות נגד טופאק, שהוגשה על ידי אמו של הילד שנהרג. במהלך התביעה הוכח שהקליע שהרג את הילד לא נורה על ידי שאקור או חבריו. עורך הדין של שאקור אמר כי הפסטיבל היה "מצב מגעיל" ושטופאק היה עצוב ממותו של הנער. חברת התקליטים של שאקור יישבה את התביעה תמורת סכום שלא פורסם המוערך בין כ-300,000 לכ-500,000 דולרים.

באוקטובר [[1993]] ב[[אטלנטה]], שני אחים שוטרים לא בתפקיד, מארק וסקוט וויטוול היו עם נשותיהם בחגיגה. כשחצו את הכביש, מכונית שבה היה טופאק כמעט פגעה בהם. לאחר מכן האחים החליפו כמה מילים עם הנהג, שאקור והנוסעים האחרים. שאקור ירה לאחד הקצינים בישבן ולשני ברגלו, בגבו או בבטנו (על פי דיווחים חדשותיים שונים). לא היו נפגעים אחרים, אבל מארק וויטוול הואשם בירי לעבר מכוניתו של שאקור, ומאוחר יותר נתפס משקר למשטרה במהלך החקירה אך בסוף התובעים ביטלו את כל האישומים נגד כל הצדדים.

בנובמבר [[1993]], שאקור וחבריו הואשמו בתקיפה מינית של אישה בחדר במלון. לפי התלונה, ביצע שאקור מעשי סדום ולאחר מכן עודד את חבריו לאנוס אותה ולהתעלל בה. לדברי שאקור הוא היה חף מפשע והרגיש פגוע מכך שאישה מאשימה אותו בלקיחת משהו ממנה מאחר שגדל והתחנך בסביבה של נשים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hip-hopvibe.com/2012/03/07/tupac-shakur-interview-with-the-arsenio-hall-show-in-1994-video/|כותרת=Tupac Shakur interview with “The Arsenio Hall Show” in 1994 [VIDEO]|אתר=Hip Hop Vibe|תאריך=2012-03-07|תאריך_וידוא=2016-09-15}}}} שאקור טען כי קיים כמה ימים לפני כן יחסי מין עם האישה: בזמן שהיה שיכור במועדון והיא ביצעה בו מין אוראלי על רחבת הריקודים (המתלוננת הודתה בכך) ומאוחר יותר השניים קיימו [[יחסי מין]] בהסכמה. המתלוננת טענה ששאקור תקף אותה מינית בפגישה השנייה שלה בחדר המלון שלו. היא טענה כי שאקור וחבריו פגעו בה, ואחר כך היא אמרה לשאקור: "למה נתת להם לעשות לי את זה?". טופאק אמר כי הוא נרדם זמן קצר לאחר שהאישה הגיעה, ומאוחר יותר כשהתעורר הוא שמע אותה צועקת ואומרת האשמות ואיומים משפטיים. במשפט שלאחר מכן, שאקור הורשע בעבירה של התעללות מינית, אך זוכה מהאשמת ביצוע מעשי סדום ואחזקת נשק. נגזרו עליו שנה וחצי עד 4 וחצי שנות מאסר, והשופט תיאר את הפשע כ"מעשה אלימות אכזרי נגד בחורה חסרת ישע". לאחר שריצה חלק מעונשו, שוחרר שאקור בערבות אך ב-[[5 באפריל]] נגזרו עליו 120 ימים בכלא על הפרת תנאי השחרור שלו בערבות.

==נובמבר 1994==
בליל [[30 בנובמבר]] [[1994]], יום לפני הכרעת הדין במשפט ההתעללות המינית שלו, שאקור נורה 5 פעמים ונשדד לאחר שנכנס ללובי של אולפני הקלטה במנהטן על ידי שני אנשים חמושים ולבושים במדי צבא. מאוחר יותר הוא האשים את [[שון קומבס]], אנדריי הארל ו[[ביגי סמולס]]. שאקור גם חשד בידידו הקרוב בשותפות, [[סטרץ' (ראפר)|רנדי "סטרץ'" ווקר]], במעורבות בניסיון. לדברי הרופאים בבית החולים שבו אושפז לאחר האירוע, לשאקור היו 5 פצעי ירי; שני פצעים בראשו, שניים במפשעה ופצע אחד בזרוע. הוא יצא מבית החולים שלוש שעות לאחר הניתוח בניגוד להוראות הרופא, על מנת לבדוק שלא מנסים לפגוע בו. ביום שלאחר מכן נכנס שאקור לבית המשפט על [[כיסא גלגלים]] ונמצא אשם בשלושה סעיפים של [[הטרדה מינית]], אך יצא זכאי משישה סעיפים אחרים, כולל ההתעללות ומעשי סדום. ב-[[6 בפברואר]] [[1995]], הוא נידון כאמור לשנה וחצי עד ארבע וחצי שנים בכלא באשמת תקיפה מינית.

כעבור שנה, ב-[[30 בנובמבר]] 1995, סטרץ' נהרג לאחר שנורה פעמיים על ידי שלושה גברים שנסעו ליד הטנדר הירוק שלו, והמכונית שלו התנגשה בעץ תוך כדי נהיגה ופגעה במכונית חונה לפני שהתהפכה.

ב-[[27 במרץ]] [[2008]], פרסם עיתון ה[[אנג'לס טיימס]] התנצלות בפני [[שון קומבס]] על כך שהאשים אותו שהיה אחראי לביצוע הירי בנובמבר 1994. במאמר נכתב כי שאקור הגיע לאולפן עם מקורביו של ביגי שבאו (עם אקדח) לעשות חסד עם ביגי. העיתון הסתמך על מסמכים מזויפים, וקומבס הצהיר כי הוא נגעל מהאנג'לס טיימס על שהדפיסו את הסיפור.

==תקופת המאסר==
שאקור החל לרצות את המאסר שלו ב-14 בפברואר 1995. זמן קצר לאחר מכן, הוציא טופאק את אלבום המולטי-פלטינה שלו "[[Me Against The World]]", ובכך הפך שאקור לאמן היחיד אי פעם שהוציא אלבום שהגיע למקום הראשון במצעד ה[[בילבורד 200]] בזמן שהוא מרצה עונש מאסר. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 ונשאר שם במשך חמישה שבועות רצופים. האלבום מכר מעל 240,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו, ושבר שיא בתור הראפר הזכר בעל אלבום שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד בשבוע הראשון לצאתו. בזמן שריצה את עונשו, הוא נשא לאישה את חברתו, קישה מוריס ב-[[4 באפריל]] [[1995]]; הזוג התגרש לאחר מכן בשנת [[1996]]. את תקופת המאסר הקדיש טופאק בעיקר לקריאה, כפי שהעיד מאוחר יותר. אחד הספרים שהשפיעו עליו במיוחד היה "הנסיך" מאת [[ניקולו מקיאוולי]]. האלבום האחרון שעליו עבד לפני מותו, "The Don Killuminati: The 7 Day Theory", יצא תחת הכינוי '''Makaveli''', וניכרת בו השפעתו של הספר. בספרו טען מקיאוולי כי דרך טובה להתל באויבך היא לביים את מותך. אחת התאוריות אודות מותו של טופאק גורסת זאת, ובאלבום הנ"ל ניתן למצוא מספר שירים המבטאים השקפה זו. בתקופתו בכלא, השחקן המפורסם [[ג'ים קארי]] נהג לשלוח לו לעיתים קרובות מכתבים מצחיקים כדי להקל על תקופת שהותו בכלא. לפני מותו נהג שאקור לומר לא מעט שג'ים קרי הוא השחקן האהוב עליו ביותר.

בחודש אוקטובר 1995 לשאקור הייתה אפשרות להשתחרר מהכלא, אך בשל כל ה[[הוצאות המשפט]]יות שלו הוא לא הצליח לגייס את הערבות בסך 1,400,000$. לאחר שריצה אחד-עשר חודשים מתוך שנה וחצי עד ארבע וחצי שנים, שוחרר שאקור מן הכלא בעזרתו הרבה של [[שוג נייט]], מנכ"ל [[Death Row Records]] ששילם את הערבות של טופאק, בתמורה לכך ששאקור יפרסם לפחות שלושה אלבומים תחת חברת ההקלטות Death Row.

==Death Row Records==
עם שחרורו מהכלא, שאקור מיד חזר להקליט שירים. הוא הקים קבוצה חדשה עם חבריו בשם ''Outlaw Immortalz''. שאקור החל להקליט את האלבום הראשון שלו עם Death Row, והוציא את הסינגל הראשון שלו "[[California Love]]" זמן קצר לאחר מכן. ב-[[13 בפברואר]] 1996, הוציא שאקור את אלבום האולפן החמישי שלו והראשון עם Death Row Records, שנקרא "[[All Eyez on Me]]". הוא היה לאלבום הכפול הראשון של טופאק ונחשב לאלבום השני מתוך שלושה שלהם התחייב כלפי Death Row. האלבום זכה להצלחה אדירה ומכר מעל 9,000,000 עותקים. נושא האלבום היה שונה לגמרי מ-"[[Me Against the World]]" והיה יותר בכיוון מנטליות הבריון וה[[גנגסטא ראפ]]. שאקור המשיך להקליט שירים עם Death Row, למרות הבעיות שנוצרו ביניהם. [[ד"ר דרה]] עזב את תפקידו כמפיק הבית כדי להקים חברת תקליטים משלו, [[אפטרמת' אנטרטיינמנט]]. שאקור המשיך לייצר מאות שירים במהלך התקופה שלו ב-Death Row, ורובם ראו אור באלבומיו "[[Loyal to the Game]]",{{כ}} "[[Better Dayz]]",{{כ}} "[[Until the End of Time]]",{{כ}} "[[Still I Rise]]",{{כ}} "[[R U Still Down? (Remember Me)]]{{D}}" ו-[[Pac's Life]].

ב-[[4 ביוני]] 1996, טופאק הוציא סינגל משותף עם [[Outlawz]] בשם "Hit 'Em Up", בו הוא תוקף את [[ביגי סמולס]], [[שון קומבס]], ג'וניור מאפיה והקשורים אליהם בצורה חריפה במלחמת הראפ שביניהם. בשיר, טען שאקור כי הוא קיים יחסי מין עם פיית' אוונס, אשתו של ביגי באותו הזמן, והוא תוקף את חברת התקליטים Bad Boy Records כששאקור משוכנע שכמה חברים שהיו קשורים ל-Bad Boy ידעו על מקרה היריות בשנת 1994 מראש עקב התנהגותם באותו הלילה, אף על פי שאין ראיות מוצקות לכך. שאקור השלים עם שוג, מנכ"ל Death Row, שהיה ביחסים מרירים עם קומבס בגלל התקרית במועדון ב[[אטלנטה]] בשנת 1995, שבה נרצח שומר ראשו וחברו הטוב של שוג, ג'ייק רובלס. החתימה של שאקור ב-Death Row הגבירה את הסכסוך בין החוף המזרחי למערבי. שני הצדדים נשארו יריבים מרים עד מותו של שאקור. ב-4 ביולי 1996, טופאק ביצע [[הופעה חיה]] בבית הבלוז עם Outlawz, Tha Dogg Pound ועם [[סנופ דוג]], שגם היה מהמופיעים הראשיים. זו הייתה ההופעה החיה האחרונה של שאקור, ובשנת 2005 יצא [[אלבום הופעה]] בשם "[[Tupac: Live at the House of Blues]]" שמכיל את אותה ההופעה של שאקור בבית הבלוז בנוסף לעוד כמה קליפים שלו.

===Outlawz===
{{הפניה לערך מורחב|Outlawz}}
בלהקת "Outlawz", שאותה הנהיג שאקור, הוענק לכל חבר כינוי של [[מנהיג עליון|רודן]], מנהיג צבאי או אויב של אמריקה:
*[[יאקי קדאפי]] - על שם הדיקטטור הלובי, [[מועמר קדאפי]]
*[[חוסיין פתאל]] - על שם הדיקטטור העיראקי, [[סדאם חוסיין]]
*"מוסוליני" (גם "ביג סייק") - על שם השליט האיטלקי, [[בניטו מוסוליני]]
*"קאסטרו" - על שם המנהיג הקובני, [[פידל קסטרו]]
*"חומני" - על שם מנהיג [[המהפכה האיראנית]], [[רוחאללה ח'ומייני]]
*"אי.די. איי מין" - על שם הדיקטטור האוגנדי, [[אידי אמין]]
*"נפוליאון" - על שם השליט הצרפתי, [[נפוליאון בונפרטה]]

===Makaveli Records===
שאקור הזכיר את Makaveli Records כמה פעמים לפני מותו. זו הייתה אמורה להיות חברת תקליטים ששאקור תכנן להקים ולהחתים בה אמנים צעירים בעלי פוטנציאל. שאקור גם תכנן להוציא בחברה זו את הקלטותיו העתידיות. שאקור הושפע מקריאת יצירותיו של הפילוסוף האיטלקי [[ניקולו מקיאוולי]] (בעיקר בזמן שהותו בכלא), ומכאן בא כינויו השני של שאקור, "''Makaveli''". שאקור הוציא בחברת התקליטים את אלבום הסולו השישי שלו, ''[[The Don Killuminati: The 7 Day Theory]]''.
ישנן מספר קונספירציות שמקשרות את האילומינטי למותו של טופאק שאקור, והן: טופאק יצא כנגד הארגון (אילומינטי) בשיריו, בכתבות והראיונות שנערכו עמו. ניתן גם לראות איך קישר את המילה הרג לאילומינטי (killuminati) כלומר, או שידע משהו או שהסיק והניח הנחות מסוימות שחזרו ופגעו בו. ״תאוריית 7 הימים״ מתייחסת לספרה 7 סביב חייו ומותו של טופאק. ומקשרת בין מותו, חייו, שיריו ויצירותיו ואנשים שבאו איתו במגע (חברים ואומנים אחרים).

==פעילות חברתית==
כבן לאחת הפעילות המרכזיות של [[הפנתרים השחורים (ארצות הברית)|הפנתרים השחורים]], היה טופאק בעל עמדות נחרצות בנושא המאבק לזכויות השחורים. הוא דיבר רבות על כך בשיריו, ודרך המוזיקה ניסה להעביר לעולם תמונה של חייו של גבר צעיר שחור ולצייר תמונה ריאליסטית של מציאות החיים בגטו, על האלימות והסמים שבהם. טופאק לא הסתפק בכך, אלא גם קרא באופן פומבי לכנופיות לאמץ [[קוד אתי]] שפוסל, בין היתר, פגיעה בחפים מפשע ומכירת סמים לילדים. כמו כן העביר חלק מההכנסות מהופעותיו לקהילות שחורות עניות.

==ספטמבר 1996 - הירייה והמוות==
[[קובץ:Tupac4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התמונה המפורסמת בה צולם שאקור 20 דקות לפני שנורה, מעטיפת הספר ''Killing of Tupac Shakur''{{תמונה להחלפה}}]]
בליל [[7 בספטמבר]] [[1996]] חזר טופאק מהופעה של [[מייק טייסון]] חברו ב-[[MGM Grand לאס וגאס]]. כאשר עזב את מקום הקרב, אחד ממקורביו של שוג נייט (מנכ"ל [[Death Row Records]]) הבחין ב[[אורלנדו אנדרסון|אורלנדו "בייבי ליין" אנדרסון]], חבר כנופיית [[קריפס]] בלובי של ה-MGM Grand והודיע לשאקור. לאחר מכן שאקור החל להתקיף את אנדרסון. שוג ואנשיו של שאקור סייעו לו בתקיפת אנדרסון והקטטה נקלטה במצלמות האבטחה של בית המלון. מוקדם יותר באותה השנה, אנדרסון וחבריו מכנופיית קריפס שדדו חבר פמליה של Death Row בחנות ב[[ניו יורק]]. לאחר התקיפה נסע שאקור לפגישה עם שוג במועדון 662 שבבעלות Death Row (הידוע כיום כמסעדה). הוא נסע ב-[[BMW]] שחורה כחלק משיירה גדולה שכוללת רבים מפמלייתו של שאקור.{{הערה|1={{cite web|url=http://madeira.hccanet.org/project1/seiden1/death.html|title=September 1996 Shooting and Death |publisher=madeira.hccanet.org |accessdate=July 28, 2010}}}}

בשעה 22:55 בזמן שהיה רמזור אדום, שאקור פתח את חלון המכונית ובאותו רגע צילם אותו צלם.{{הערה|שם=Thugs Network|1=[http://www.thugz-network.com/Tupac~Shakur~LV~Shooting.php ירי בטופאק שאקור – Thugz-Network.com].}} בסביבות 23:00-23:05 טופאק ושוג נעצרו בשדרות לאס וגאס בגלל מוזיקה רועשת מדי ללא לוחיות רישוי. הלוחיות נמצאו בתא המטען של המכונית ולאחר כמה דקות הם שוחררו ללא קנס.{{הערה|שם=Thugs Network}} בשעה 23:10 בערך בזמן שעצרו בעוד רמזור אדום סמוך לצומת מול בית מלון, כלי רכב שבו ישבו שתי נשים עצר מימינם. שאקור שהיה מבעד לחלון החליף מספר מילים עם הנשים והזמין אותן למועדון 662.{{הערה|שם=Thugs Network}} בסביבות השעה 23:15, מכונית [[קדילאק]] לבנה עם 4 דלתות מדגם חדיש עם מספר לא ידוע של נוסעים הסתובבה, עצרה וצרור יריות נורה על טופאק מבעד לחלון. 4 כדורים פגעו בחזה, באגן, בידו הימנית ובירך של טופאק.{{הערה|שם=Thugs Network}} באחד הסיבובים של המכונית, שאקור נפגע בריאה הימנית שלו מרסיסי הזכוכית שנשברה ושוג נפגע בראשו, אם כי הוא חשב שהכדור שרט אותו.{{הערה|שם=AEOM|1=[http://www.alleyezonme.com/info/96shooting.html מידע מפורט על הירי הקטלני] at http://www.alleyesonme.com/}} לפי דברי שוג, קליע אחד נתקע בגולגולתו, אך דו"ח רפואי סותר את ההצהרה הזאת.{{הערה|1=[http://www.2pacworld.co.uk/sugeknightInfo.html 2PACWORLD.CO.UK – ביוגרפיית מריון '''שוג''' נייט].}}

באותו הזמן שומר הראש של טופאק היה מאחוריו ברכב אחר עם ארוסתו של שאקור באותו זמן, קידאדה אן-ג'ונס. שומר הראש פרנקל אלכסנדר מסר שהוא עמד לנסוע ברכב עם שאקור ושוג, אך שאקור ביקש ממנו לנסוע ברכב של קידאדה ג'ונס כי הם היו שיכורים מדי והיו צריכים רכב נוסף שישגיח מאחוריהם. זמן קצר לאחר התקיפה, כתב שומר ראשו של שאקור בביוגרפיה "''Before I Wake''", כי אחת ממכוניות השיירה נסעה אחרי התוקף, אך הוא מעולם לא שמע מהאנשים ששהו במכונית זו לאחר התקיפה.{{הערה|1={{cite web|url=http://www.film.com/movies/tupac-shakur-before-i-wake/14704723|title=Tupac Shakur: Before I Wake|publisher=film.com|accessdate=July 28, 2010}}}}

לאחר שהגיעה לזירה, לקחה המשטרה את שוג ואת שאקור שנפצע אנושות למרכז הרפואי האוניברסיטאי. על פי ראיון עם אחד מחבריו הקרובים ביותר של שאקור - במאי הקליפים גוֹבּי רחימי - בזמן ששאקור היה בבית החולים, הוא התבשר מעובד שיווק ב-Death Row כי היורים התקשרו לחברת התקליטים ושלחו איומים לשאקור, בטענה שהם הולכים לשם כדי "לחסל אותו".{{הערה|שם=גובי|1=[http://www.hitemup.com/interviews/gobi-feb04.html ראיון עם גובי], http://www.hitemup.com/}} כששמע זאת, גובי הזעיק מיד את משטרת לאס וגאס, אך במשטרה טענו שיש מחסור בשוטרים ואף אחד לא יכול להישלח.{{הערה|שם=גובי}} למרות זאת, היורים מעולם לא הגיעו לשם.{{הערה|שם=גובי}} בבית החולים סומם שאקור בכבדות בתרופת הרגעה וחובר למכשירי החייאה, אך ניסה לקום שוב ושוב מהמיטה, ולכן הועבר לבסוף למצב של [[תרדמת]] מלאכותית באמצעות [[ברביטורט]].{{הערה|שם=גובי}}{{הערה|שם=T96SLV|1=[http://www.hitemup.com/tupac/96shooting2.html טופאק נורה בלאס וגאס], http://www.hitemup.com/}}

למרות סדרת ניתוחים במרכז טראומה (שבו נכשל ניתוח הסרת הריאה הימנית), טופאק קיבל טיפול קריטי בעל סיכויים של 50% הצלחה. גובי עזב את המרכז הרפואי לאחר שהודיעו לו שמצב ההתאוששות של שאקור עלה בלילה השישי ב-13%, אך בצהריים ב-[[13 בספטמבר]] [[1996]] נפטר שאקור מ[[דימום פנימי]]. הרופאים ניסו להחיות אותו, אך ללא הצלחה כי לא הצליחו לעכב את הדימומים. אמו, אפני שאקור קיבלה את ההחלטה להגיד לרופאים להפסיק. מותו נקבע בשעה 16:03 כאשר הסיבה הרשמית למותו הייתה כאמור כשל נשימתי והפסקת תפקוד של הלב והריאות. גופתו של שאקור נשרפה וחלק מה[[אפר]] שלו עורבב עם [[מריחואנה]] וחברי הכנופיה שלו [[Outlawz]] עישנו אותו.{{הערה|1=[http://www.smh.com.au/news/music/his-life-after-death/2006/09/12/1157826940955.html חייו של שאקור לאחר מותו].}}

עם הידיעה על מותו מאות אבלים הופיעו בבית החולים, וכל תעשיית הבידור התאבלה על מותו, במיוחד כי לא היו גורמים מובילים בפרשה. רבים האמינו כי מותו היה בסופו של דבר שלהב את היריבות בין החוף המזרחי למערבי, וכי תופחת האלימות בין אנשים שחורים.{{הערה|1=[http://www.starpulse.com/Music/Shakur,_Tupac/Biography/ ביוגרפיית טופאק שאקור].}} למרות זאת, כשישה חודשים לאחר המקרה נרצח [[הנוטוריוס בי. איי. ג'י.]] בנסיבות דומות לרצח שאקור כשנורה במכוניתו על ידי מכונית חולפת. רוצחיו של ביגי, בדומה לרוצחיו של שאקור, לא התגלו מעולם.

===חקירת הרצח===
בשל חוסר ההתקדמות של רשויות אכיפת החוק לגבי חקירת הרצח, חקירות עצמאיות רבות העלו תאוריות. בגלל היריבות המרה שהייתה בין שאקור ל[[ביגי סמולס]] (שנרצח במרץ 1997{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/1/hi/entertainment/4820224.stm "Fresh probe over rapper's murder"]. BBC News. March 18, 2006. Retrieved from on April 10, 2006.}}), עלו ספקולציות רבות על האפשרות של מעורבות ביגי. ביגי, מקורביו ומשפחתו הכחישו את כל ההאשמות. וחשדו שביגי היה אחראי למותו של טופאק.{{הערה|1=BBC News. 9 בספטמבר 2002. Retrieved on April 10, 2006, from [http://news.bbc.co.uk/1/hi/entertainment/music/2246862.stm משפחתו של ביגי מכחישה את תאוריית הרצח].}} בשנת 2002, עיתון ה[[לוס אנג'לס טיימס]] פרסם סיפור זוכה [[פרס פוליצר]] שבו חקר העיתונאי צ'אק פיליפס את נסיבות הרצח וטען כי חשף ראיות שמפלילות את ביגי ואת אורלנדו אנדרסון וכנופיית קריפס במקרה הרצח.{{הערה|1=BBC news. 6 בספטמבר 2002. הניירות שאוחזרו באפריל 2006 [http://news.bbc.co.uk/1/hi/entertainment/music/2240857.stm חקירת מקרה הרצח],.}} פיליפס צטט מקורות אנונימיים שביניהם חבר כנופיה שטען כי לביגי יש קשרים עם קריפס ולעיתים קרובות הוא שכר אנשים ממנה למטרת אבטחה במהלך הופעות של החוף המערבי. בשנת 2008 דווח כי המסמכים עליהם הסתמך פיליפס מזויפים,{{הערה|שם=bs|1=[http://www.latimes.com/la-naw-quad17mar17,0,7227999.story Times Retracts Shakur Story].}} ופחות מחמישה חודשים לאחר מכן עזב פיליפס את [[הלוס אנג'לס טיימס]].{{הערה|1=Kandyba, Slav (July 16, 2008): [http://www.hiphopdx.com/index/news/id.7329/title.chuck-philips-accepts-buyout-leaves-l-a-times Chuck Philips Accepts Buyout, Leaves L.A. Times]. Retrieved June 16, 2010.}}

משפחתו של ביגי הגישה תיעוד ב-[[MTV]] שמראה שבזמן הירי ביגי היה באולפן הקלטות בניו יורק. מנהלו ווין בארו ועמיתו הראפר ג'יימס לויד הכחישו בפומבי את הטענה שהיה מעורב במותו של שאקור.{{הערה|1={{cite web|url=http://www.streetgangs.com/topics/tupac/090602aliby.html|title=Notorious B.I.G.'s Family 'Outraged' By Tupac Article|publisher=Streetgangs.com|accessdate=July 28, 2010}}}} המהומות הרבות בנוגע לנוטוריוס ולטופאק תפסו את תשומת הלב של במאי הסרטים האנגלי [[ניק ברומפילד]], שיצר [[סרט תיעודי]] בשם "[[Biggie & Tupac]]" שהציג את החברות הטובה שהייתה בין טופאק וביגי עד למוות של שניהם. חבר כנופיית Outlawz שהיה חבר ילדות של שאקור, [[יאקי קדאפי]], היה באזור בזמן שטופאק נורה ואמר לשוטרים כי הוא יוכל לזהות את התוקפים, אך נמצא מת בדירתו כחודשיים מאוחר יותר. נסיבות מותו של יאקי קאדפי עדיין אינן ברורות, אך יש הקושרים אותן לנסיבות מותו של שאקור וטוענים כי הוא מת בשל כך שידע את זהות אלה שהתנקשו בחיי שאקור.

==מורשת==
[[קובץ:2pacArt.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דיוקן של שאקור שצויר על ידי מרקו ונטורה]]
סגנון ה[[שירה]] וה[[פילוסופיה]] של שאקור מוטבעים אצל אמריקאים רבים, [[אפרו אמריקאים]], וישויות עולמיות (כולל את [[הפנתרים השחורים]], הלאום, השוויון והחירות של האנשים השחורים). אלבום הבכורה שלו [[2Pacalypse Now]] חשף והכיר את הצד החברתי של שאקור. באלבום זה תקף שאקור את חוסר הצדק החברתי, העוני ו[[אלימות משטרתית|האלימות המשטרתית]] בשירים ''Part Time Mutha'', ''Brenda's Got a Baby'', ו-''Trapped''. סגנונו באלבום הזה הושפע רבות מהתודעה ה[[אפרוסנטיזם|אפרוסנטיזמית]] (השפעת אנשים אפריקאים בתרבות) החברתית ששררה בשנות השמונים המאוחרות בתחום ה[[היפ הופ]].

מעריציו של טופאק חשים כי הוא ביטא את שרבים הרגישו, וכי כל אחד, ללא כל קשר לצבע עורו, יכול עדיין, שנים לאחר מותו, להזדהות עם המילים בשיריו. טופאק נבדל מראפרים אחרים בכך שידע לעורר במאזיניו רגש. הראפ שלו לא היה רק כוחני ומילטנטי נוסח [[NWA]] או [[Public Enemy]], ולצד שירים אלימים, שבהם הוא מתאר כיצד הוא רוצח את אויביו, כתב טופאק גם שירים רגישים יותר, כמו, למשל, ''Dear Mama'' וגם ''Keep your head up'' שהביעו כבוד לנשים השחורות. במקביל, המשיך לעורר את האגרסיביות האגדית שלו בשירים מהאלבום המצליח שלו ''[[Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z.{{D}}|Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z.]]''. הוא המשיך להצדיע לקבוצה שבה הוא הופיע בעברו, Digital Underground, שאותם אירח בסינגל ''I Get Around''.

לאורך הקריירה שלו, ניתן היה לראות בכל אלבום את התוקפנות שהתגברה בכל האלבומים של שאקור.
אספקט נוסף שבלט אצל טופאק הוא מוסר העבודה שלו. גם מתנגדיו לא יכולים שלא להתפעל ממפעל חייו, שנגדע באבו. במשך קריירה שנמשכה 6 שנים, הספיק יותר ממה שמרבית האמנים מספיקים בכל חייהם.
בין האלבום הראשון שיצא ב-1991 ועד להרצחו ב-1996 הספיק טופאק להוציא 6 אלבומים, אחד מהם הוא אלבום ההיפ הופ הכפול הראשון ([[All Eyez on Me]]). יותר מחמישה עשר אלבומים נוספים יצאו לאחר מותו (3 מהם כפולים). הוא שיחק ב-7 סרטים וצילם עשרות [[וידאו קליפ]]ים לערוצי המוזיקה. אנשים שעמם עבד מספרים כי היה מבלה ימים באולפן, ואף ישן שם. הספק העבודה שלו היה כזה, שהיו לילות שבהם הוא היה כותב ומקליט 3–4 שירים בלילה. הוא הפיק אלבומים שלמים במהירות רבה, לדוגמה את אלבומו הכפול All Eyez on Me הקליט בשבועיים בלבד.

לאור המספר הגדול של אלבומים חדשים שיצאו לאחר מותו, רבים מכנים אותו "המת הפורה ביותר", ויש גם הטוענים כי רציחתו בוימה והוא למעשה עדיין בחיים.

==חיים אישיים==
שאקור היה קורא ספרים נלהב{{הבהרה}}{{מקור}}. הוא קיבל השראה ממגוון רחב של סופרים, ביניהם [[ויליאם שייקספיר]], [[ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן]], [[סון דזה]], [[מיכאיל באקונין]], כשהבולט ביניהם היה [[ניקולו מקיאוולי]]. שאקור מעולם לא הצהיר על דבקות בדת מסוימת, אך המילים שלו בשירים כמו ''Only God Can Judge Me'' ומפיוטים שחיבר טופאק כמו מהאלבום ''[[The Rose That Grew from Concrete]]'' עולה כי הוא האמין באלוהים. משמעות הדבר שאנליסטים רבים מתארים אותו כ[[דאיזם|דאיסט]].

שאקור נישא לקיישה מוריס ב[[אפריל]] [[1995]], הנישואין הסתיימו ב[[מרץ]] [[1996]].

בשנת [[2015]] אישרה [[מדונה]] כי הייתה במערכת יחסים עם שאקור.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/pride-culture/cultura/Article-73dc6094b183561006.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1443875474|הכותב=|כותרת=במיטה עם מדונה: 16 בני ובנות הזוג של המלכה לאורך השנים|אתר=|תאריך=}}}}

==לאחר מותו==
[[קובץ:MARTa Paolo Chiasera www.tupacproject.it.jpg|ממוזער|שמאל|פסל של טופאק שאקור הנמצא ב[[גרמניה]]]]

שאקור זכה להערכה רבה מצד ראפרים שונים -
הראפר אמינם שלח מכתב לאימו של טופאק ובו כתב שהוא מודה לה על שגידלה את טופאק והוא השפיע עליו איך לא לחשוב על מה שאחרים יגידו.
בספר "How to Rap: The Art & Science of the Hip-Hop MC" כתב הראפר בישוף למונט כי טופאק שאקור "שולט בכל אלמנט ובכל היבט של ראפ", ו-Fredro Starr מתוך הרכב ההיפ הופ "Onyx" אמר ששאקור היה "המאסטר של הזרימה". "כל ראפר שגדל בשנות התשעים הושפע וחייב משהו לטופאק" אמר הראפר [[50 סנט]]. "הוא לא נשמע כמו מישהו שהיו לפניו ראפרים". אתר האינטרנט "About.com" הכתיר את שאקור בתור "הראפר המשפיע ביותר אי פעם".

על מנת לשמר את המורשת של טופאק, הקימה אמו את קרן משפחת שאקור בשנת [[1997]]. המשימה המוצהרת של הקרן היא "לספק הדרכה ותמיכה עבור תלמידים השואפים לשפר את הכישרון היצירתי שלהם". הספונסרים של הקרן הקימו תחרויות, אירועי צדקה, מחנות אמנות עבור בני נוער, הופעות ומלגות לתואר ראשון. בשנת 2005 הקרן פתחה באופן רשמי את "טופאק אמארו שאקור המרכז לאמנויות" (TASCA) בסטון מאונטיין שב[[ג'ורג'יה]], שבו צילמו את הקליפ לסינגל [[Pac's life (שיר)|Pac's Life]]. ב-14 בנובמבר 2003, יצא הסרט הדוקומנטרי על טופאק שאקור תחת השם "''[[טופאק: תחיית המתים]]''" (Tupac: Resurrection) באישור אמו של שאקור. הסרט מורכב מראיונות שונים של שאקור בתוכניות שונות, על רגעי השיא וסיפורים שונים, כאשר שאקור עצמו הוא זה שמספר את המקרים. הסרט היה מועמד ל[[פרס אוסקר]] בקטגוריית "הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר" בשנת 2005. ההכנסות של הסרט הופנו למטרות צדקה.

רבים מבין הדוברים דנו במעמדו של שאקור לבין אישיותו הציבורית. פרופסור מארק אנטוני ניל מ[[אוניברסיטת באפלו]] של [[ניו יורק]], שניהל את שיחת "Thug Nigga Intellectual: Tupac as Celebrity Gramscian", טען כי שאקור היווה "אינטלקטואל אורגני" בכך שביטא את חששותיה של קבוצה גדולה. פרופסור ניל ציין גם בכתביו כי מותו של שאקור הותיר "חלל מנהיגות בקרב אמני ההיפ הופ".

פרופסור לתקשורת מארי פורמן, שב[[אוניברסיטת נורת'יסטרן]]" שב[[בוסטון]] דיבר על מעמדו המיתולוגי של שאקור בחייו ובמותו. הוא התייחס לסמליות ולמיתולוגיה סביב מותו של שאקור בשיחתו תחת השם "Tupac Shakur: O.G (לכאורה נעלם)". בין ממצאיו עלה כי לאוהדיו של שאקור יש רצון "להצליח להחיות את טופאק כגורם חיים שמימי". ב"From Thug Life to Legend: Realization of a Black Folk Hero" (מחיי בריון לאגדה: מימוש של גיבור עממי שחור), פרופסור למוזיקה באוניברסיטת נורת'יסטרן, אמט פרייס, תיאר את שאקור כ"אמן פורה" שהיה "מונע על ידי תחושה נוראה של דחיפות", במסע כדי "לאחד את הנפש, הגוף והרוח".

מייקל אריק דייסון, פרופסור למדעי הרוח ולימודים אפרו-אמריקאים מ[[אוניברסיטת פנסילבניה]], שחיבר את הספר "Holler If You Hear Me: Searching for Tupac Shakur", ציין כי שאקור "דיבר בצורה מבריקה והיה בעל תובנה כמי שמעיד על הכאב של מי שלעולם לא תהיה לו את הפלטפורמה שלו. הוא אמר את האמת, אפילו בעודו נאבק עם שברי הזהות שלו". באחת מהוועידות ב[[אוניברסיטת הרווארד]] הנושא היה השפעתו של שאקור על הבידור, יחסי הגזע, הפוליטיקה ובתור גיבור. בסוף שנת [[1997]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], הוצע קורס לתלמידים תחת השם "History 98: Poetry and History of Tupac Shakur" שמלמד על סגנון שירתו וחייו של שאקור.

בסוף שנת [[2003]], רשת מותגי הביגוד "Makaveli" הושקה על ידי אפני. בשנת [[2005]], [[Death Row]] הוציאה לאור אלבום הופעה של שאקור בשם ''[[Tupac: Live at the House of Blues]]'', שמציג את הופעתו האחרונה של שאקור מיולי 1996. באוגוסט 2006, ה[[ביוגרפיה]] של טופאק שאקור הופצה. הביוגרפיה האינטראקטיבית נכתבה על ידי ג'מאל ג'וסף, חבר בפנתרים השחורים. הוא כלל תצלומים משפחתיים שלא נראו, סיפורים אינטימיים, ומעל 20 רפרודוקציות של שירים, חוזים, תסריטים ומאמרים אישיים בכתב ידו של שאקור. אלבום הסטודיו השישי של שאקור שיצא לאור לאחר מותו, [[Pac's Life]], יצא לאור ב-21 בנובמבר 2006, והוא מנציח את יום השנה העשירי למותו של שאקור. עד היום, טופאק נחשב לאחד האמנים הפופולריים ביותר בתעשיית המוזיקה.

ב-16 באפריל 2012, במהלך [[פסטיבל קואצ'לה]] (Coachella Valley Music and Arts Festival) שב[[קליפורניה]], הופיעה על במת הפסטיבל דמותו של שאקור כ[[הולוגרמה]] בזמן הופעתם של הראפרים [[סנופ דוג]] ו[[דוקטור דרה]]. על פי דיווחים, עלות הפקת דמותו של שאקור (שביצעה את השירים {{משמאל לימין|[[2 of Amerikaz Most Wanted]]}} ו-[[Hail Mary]] במהלך ההופעה) כ-10 מיליון דולר.{{הערה|{{ynet|אור ברנע|צפו: טופאק התעורר לחיים על הבמה|4216609|16 באפריל 2012}}}}

ב-[[2014]] התחילו הצילומים ל[[סרט ביוגרפי|סרט הביוגרפי]] על חייו של טופאק, שהופק בין היתר על ידי אימו [[אפני שאקור]] ויצא לאקרנים בשנת [[2017]].{{הערה|[http://www.hiphopdx.com/index/news/id.25496/title.tupac-shakur-biopic-planned-production-to-begin-next-year Tupac Shakur Biopic Planned, Production To Begin Next Year]}}

===ספריית הקונגרס===
הלהיט של שאקור "''[[Dear Mama]]''" הוא אחד מתוך 25 השירים שהתווספו להקלטות לאומיות בשנת [[2010]]. הספרייה של הקונגרס כינתה את הסינגל כ"מחווה מרגשת ורהוטה לאימהות של ראפרים שנרצחו, ולכל האימהות שנאבקות מול התמכרות, עוני ואדישות חברתית. "הכבוד הזה מגיע שבעה ימים לאחר יום הולדתו של שאקור, שהיה צריך להיות באותה שנה בן 39. טופאק הוא הראפר השלישי שנכנס לספרייה, אחרי [[גראנדמאסטר פלאש]] ו[[פאבליק אנמי]].

==פרסים==
במהלך חייו, וגם אחרי מותו, זכה טופאק להערכה רבה כאמן. {{ש}}
בין הפרסים שקיבל היו : {{ש}}
* 1994 פרס זמר ה[[ראפ]] המועדף לשנה זו מהאקדמיה האמריקאית . {{ש}}
* 1996 (אחרי מותו) זכה פעם נוספת בפרס זמר ה[[ראפ]] המועדף. {{ש}}
* אלבומו ''[[Me Against the World]]'' הועמד לקטגוריית האלבום ה[[ראפ]] הטוב ביותר. {{ש}}
* שירו "Dear Mama" הועמד לקטגוריית השיר ה[[ראפ]] הטוב ביותר.
* ב-[[1996]] נבחר טופאק על ידי הראפרים המקומיים (סנופ דוג וד"ר דרה) לראפר הטוב ביותר. {{ש}}
* אלבומו הכפול ''[[All Eyez on Me]]'' הוא אחד מאלבומי הראפ הנמכרים ביותר בכל הזמנים, כשמעל 5 מיליון עותקים של האלבום נמכרו בארצות הברית בלבד עד אפריל 1996; ביוני 1998 האלבום הגיע למעמד פלטינה 9X על ידי RIAA.
* [[MTV]] דירג אותו במקום השני ברשימת ''הראפרים הגדולים ביותר בכל הזמנים''
* שאקור נכנס להיכל התהילה של אמני ה[[היפ הופ]] בשנת 2002
* בשנת 2003, במצעד "22 הראפרים הגדולים - הספירה לאחור " של MTV, נבחר שאקור על ידי הצופים במקום הראשון
* בשנת 2004, בטקס פרסי ה[[היפ הופ]] של [[VH1]] זכה למחווה שאקור ביחד עם אמנים רבים
* בשנת 2004 דירג מגזין ה-''Vibe'' את שאקור בסקר שנערך בתור "הראפר הגדול ביותר בכל הזמנים"
* בכנס הטורקי השנתי הראשון ובפסטיבל הסרטים הבינלאומי שנערך באוקטובר 2006, זכה שאקור לכבוד על הקול והכישרון הבלתי ניתן להכחשה. אמו קיבלה את הפרס שלו.
* בשנת 2008, [[היכל התהילה של הרוק אנד רול]] הכיר בו כאמן משפיע מאוד והוסיף אותו למצעד ה-200 הסופי שלהם.

==דיסקוגרפיה==
עד היום ראו אור 12 אלבומי אולפן של טופאק, 10 אלבומי אוסף, 44 סינגלים ו-40 וידאו קליפים.

===אלבומי אולפן (1991-1996)===
{| class="wikitable"
|-
! שם האלבום !! שנה !! מקום במצעד ה[[בילבורד 200]] !! מעמד אלבום (ארצות הברית)
|-
| [[2Pacalypse Now]] || [[1991]] || 64 || [[אלבום זהב]]
|-
| [[Strictly For My N.I.G.G.A.Z.]] || [[1993]] || 24 || [[אלבום פלטינה]]
|-
| [[Thug Life: Volume 1]] || [[1994]] || 42 || [[אלבום זהב]]
|-
| [[Me Against The World]] || [[1995]] || 1 || [[אלבום פלטינה]] 2x
|-
| [[All Eyez on Me]] || [[1996]] || 1 || [[אלבום פלטינה]] 9x
|-
| [[The Don Killuminati: The 7 Day Theory]] || [[1996]] || 1 || [[אלבום פלטינה]] 4x
|}
* האלבום [[The Don Killuminati: The 7 Day Theory]] יצא חודשיים לאחר מותו של שאקור, אך עבודתו הסתיימה לפני שנורה.

===אלבומים שיצאו לאחר מותו ללא מעורבותו (1997 - הווה)===
{| class="wikitable"
|-
! שם האלבום !! שנה !! מקום במצעדי ה[[בילבורד 200]] !! מעמד אלבום (ארצות הברית)
|-
| [[R U Still Down? (Remember Me)]]‎ || [[1997]] || 2 || [[אלבום פלטינה]] 4x
|-
| [[Greatest Hits (טופאק שאקור)|Greatest Hits]] || [[1998]] || 2 || [[אלבום יהלום]]
|-
| [[Still I Rise]] || [[1999]] || 6 || [[אלבום פלטינה]]
|-
| [[Until the End of Time]] || [[2001]] || 1 || [[אלבום פלטינה]] 3x
|-
| [[Better Dayz]] || [[2002]] || 5 || [[אלבום פלטינה]] 2x
|-
| [[Tupac: Resurrection (soundtrack)]] || [[2003]] || 2 || [[אלבום פלטינה]]
|-
| [[Loyal to the Game]] || [[2004]] || 1 || [[אלבום פלטינה]]
|-
| [[Pac's Life]] || [[2006]] || 9 ||
|}
*מעמד האלבום מתייחס למספר המכירות שלו בשנה שהוא הופץ.

===אלבומים אחרים שיצאו לאחר מותו===
# [[The Rose That Grew from Concrete]] - 2000
# [[Nu-Mixx Klazzics]] - 2003
# 2004 - [[2Pac Live]]
# [[The Rose, Vol. 2]] - 2005
# 2005 - [[Tupac: Live At The House of Blues]]
# [[Beginnings: The Lost Tapes 1988–1991]] - 2007
# [[Nu Mixx Klazzics Vol.2]] - 2007
# Best Of 2pac - 2007

===סינגלים===
<div style="text-align: left; direction: ltr; margin-right: 1em; ">
{| class="wikitable" border="1" style="float: right;"
|-
|align="center" bgcolor="#ccccff"|#||align="center" bgcolor="#ccccff"|שם סינגל||align="center" bgcolor="#ccccff"|שנת יציאה כסינגל||align="center" bgcolor="#ccccff"|אלבום||align="center" bgcolor="#ccccff"|<small>[[בילבורד הוט 100]]<BR></small>||align="center" bgcolor="#ccccff"|<small>[[Hot R&B/Hip-Hop Songs|R&B בילבורד]]||align="center" bgcolor="#ccccff"|<small>[[Hot Rap Songs|בילבורד ראפ]]
|-
|1||bgcolor="#ccccff"|Same Song||[[1990]]||''This Is an EP Release'' (דיג'יטל אנדרגראונד)||||||
|-
|2||bgcolor="#ccccff"|[[Brenda's Got a Baby]]||[[1991]]||''[[2Pacalypse Now]]''||||23||3
|-
|3||bgcolor="#ccccff"|[[If My Homie Calls]]||[[1991]]||''2Pacalypse Now''||||||3
|-
|4||bgcolor="#ccccff"|[[Trapped]]||[[1992]]||''2Pacalypse Now''||||||
|-
|5||bgcolor="#ccccff"|Holler If Ya Hear Me||[[1993]]||''[[Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z.]]''||||110||
|-
|6||bgcolor="#ccccff"|[[I Get Around (טופאק שאקור)|I Get Around]]||[[1993]]||''Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z.''||11||5||8
|-
|7||bgcolor="#ccccff"|Wussup Wit The Luv||[[1993]]||''The Body-Hat Syndrome'' (דיג'יטל אנדרגראונד)||||99||
|-
|8||bgcolor="#ccccff"|[[Keep Ya Head Up]]||[[1993]]||''Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z.''||12||7||2
|-
|9||bgcolor="#ccccff"|[[Papa'z Song]]||[[1994]]||''Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z.''||87||82||24
|-
|10||bgcolor="#ccccff"|[[Pour Out a Little Liquor]]||[[1994]]||''[[Thug Life: Volume 1]]''||||||
|-
|11||bgcolor="#ccccff"|[[Cradle to the Grave]]||[[1994]]||''Thug Life: Volume 1''||||91||25
|-
|12||bgcolor="#ccccff"|It Don't Stop||[[1994]]||''Thug Life: Volume 1''||||||
|-
|13||bgcolor="#ccccff"|[[How Long Will They Mourn Me?]]||[[1994]]||''Thug Life: Volume 1''||||||
|-
|14||bgcolor="#ccccff"|[[Dear Mama]]||[[1995]]||''[[Me Against the World]]''||9||3||1
|-
|15||bgcolor="#ccccff"|[[So Many Tears]]||[[1995]]||''Me Against the World''||44||21||6
|-
|16||bgcolor="#ccccff"|[[Me Against the World|Temptations]]||[[1995]]||''Me Against the World''||68||35||13
|-
|17||bgcolor="#ccccff"|[[California Love]]||[[1995]]||''[[All Eyez on Me]]''||1||1||1
|-
|18||bgcolor="#ccccff"|[[How Do U Want It]]||[[1996]]||''All Eyez on Me''||1||1||1
|-
|19||bgcolor="#ccccff"|[[2 of Amerikaz Most Wanted]]||[[1996]]||''All Eyez on Me''||||46||
|-
|20||bgcolor="#ccccff"|[[Hit 'Em Up]]||[[1996]]||''[[Greatest Hits (טופאק שאקור)|Greatest Hits]]''||||||
|-
|21||bgcolor="#ccccff"|[[All About U]]||[[1996]]||''All Eyez on Me''||||||
|-
|22||bgcolor="#ccccff"|[[I Ain't Mad at Cha]]||[[1996]]||''All Eyez on Me''||58||18||
|-
|23||bgcolor="#ccccff"|[[Toss It Up]]||[[1996]]||''[[The Don Killuminati: The 7 Day Theory]]''||||34||
|-
|24||bgcolor="#ccccff"|[[To Live & Die in L.A.]]||[[1997]]||''The Don Killuminati: The 7 Day Theory''||||||
|-
|25||bgcolor="#ccccff"|[[Hail Mary]]||[[1997]]||''The Don Killuminati: The 7 Day Theory''||||12||8
|-
|26||bgcolor="#ccccff"|[[Wanted Dead or Alive]]||[[1997]]||||||||
|-
|27||bgcolor="#ccccff"|Made Niggaz||[[1997]]||''Gang Related'' (Outlawz)||75||||1
|-
|28||bgcolor="#ccccff"|[[I Wonder If Heaven Got a Ghetto]]||[[1997]]||''[[R U Still Down? (Remember Me)]]''||67||14||18
|-
|29||bgcolor="#ccccff"|[[Do for Love]]||[[1997]]||''R U Still Down? (Remember Me)''||21||10||2
|-
|30||bgcolor="#ccccff"|[[Changes]]||[[1998]]||''Greatest Hits''||32||12||1
|-
|31||bgcolor="#ccccff"|[[Unconditional Love]]||[[1999]]||''Greatest Hits''||||73||
|-
|32||bgcolor="#ccccff"|[[Baby Don't Cry (Keep Ya Head Up II)]]||[[1999]]||''[[Still I Rise]]''||72||36||
|-
|33||bgcolor="#ccccff"|Who Do U Believe In||[[1999]]||''Suge Knight Represents: Chronic 2000'' (שוג נייט)||||||
|-
|34||bgcolor="#ccccff"|[[Until the End of Time (שיר)|Until the End of Time]]||[[2001]]||''[[Until the End of Time]]''||52||21||
|-
|35||bgcolor="#ccccff"|[[Letter 2 My Unborn]]||[[2001]]||''Until the End of Time''||||64||
|-
|36||bgcolor="#ccccff"|[[Thugz Mansion]]||[[2002]]||''[[Better Dayz]]''||19||10||4
|-
|37||bgcolor="#ccccff"|[[Still Ballin']] (רמיקס)||[[2002]]||''Better Dayz''||69||31||15
|-
|38||bgcolor="#ccccff"|[[Runnin' (Dying to Live)]]||[[2003]]||''[[Tupac: Resurrection]]''||19||11||5
|-
|39||bgcolor="#ccccff"|[[One Day at a Time (Em's Version)]]||[[2003]]||''Tupac: Resurrection''||80||51||22
|-
|40||bgcolor="#ccccff"|[[Thugs Get Lonely Too]]||[[2004]]||''[[Loyal to the Game]]''||98||55||
|-
|41||bgcolor="#ccccff"|[[Ghetto Gospel]]||[[2005]]||''Loyal to the Game''||||||
|-
|42||bgcolor="#ccccff"|[[Untouchable]] (רמיקס)||[[2006]]||''[[Pac's Life]]''||29||91||
|-
|43||bgcolor="#ccccff"|[[Pac's Life (שיר)|Pac's Life]]||[[2006]]||''Pac's Life''||119||104||
|}
</div>

{{-}}

==פילמוגרפיה==
מלבד היותו ראפר מצליח, השתתף טופאק במספר סרטים. בסרטו הראשון, "Nothing But Trouble", שיחק שאקור בתור [[הופעת אורח]] עם ההרכב הישן שלו, Digital Underground. התפקיד הראשון שלו היה בסרט "רחובות אלימים"(Juice), כששאקור שיחק את הדמות "בישופ", והוא זכה לשבחים ממגזין הרולינג סטון, שבו אמר הכותב פיטר טראברס ששאקור היה הדמות "המגנטית ביותר של הסרט". הוא המשיך לככב עם [[ג'נט ג'קסון]] בסרט "לאהוב ולהתגבר"(Poetic Justice), והיה מועמד לפרס השחקן המצטיין, אך לא זכה. הסרט האחרון לפני מותו הטראגי היה "כללי המשחק".

{| class="wikitable"
|-
! שנה !! שם הסרט/התוכנית !! בתפקיד !! הערות
|-
| 1991 || [[שום דבר, חוץ מצרות]] || עצמו || -
|-
| 1992 || [[רחובות אלימים]] (Juice) || בישופ || הראשון שקיבל תפקיד בסרט
|-
| 1992 || הכיתה של דרקסלס (Drexell's Class) ([[סיטקום]]) || עצמו || שיחק בעונה 1
|-
| 1993 || [[עולם אחר (סדרת טלוויזיה)]] || פיקולו || שיחק בעונה 6
|-
| 1993 || [[לאהוב ולהתגבר]] || לאקי || כיכב לצד [[ג'נט ג'קסון]]
|-
| 1993 || In Living Color (תוכנית טלוויזיה) || עצמו || שיחק בעונה 5
|-
| 1994 || [[מעל לטבעת]] (Above the Rim) || בירדי || שיחק לצד דואן מרטין
|-
| 1995 || Murder Was the Case: The Movie || עצמו || -
|-
| 1996 || [[הקליע (סרט)|הקליע]] || טאנק || יצא חודש לאחר מותו של שאקור
|-
| 1997 || [[נעולים (סרט, 1997)|נעולים]] {{אנג|Gridlock'd}} || יחזקאל וויטמור || יצא מספר חודשים לאחר מותו של שאקור
|-
| 1997 || כללי המשחק || הבלש רודריגז || הופעתו האחרונה של שאקור בסרט
|-
| 2003 || [[טופאק: תחיית המתים]] || עצמו || [[סרט דוקומנטרי]] רשמי על טופאק
|-
| 2009 || [[נוטוריוס]] || עצמו (מספר קטעים מהסרט) || תפקידו מגולם על ידי [[אנתוני מאקי]]
|-
|2017 || ''All eyez on me'' || עצמו || -
|-
| ??20 || Live 2 Tell || תסריטאי || נכתב על ידי שאקור בשנת 1995
|}

==סרטים תיעודיים וביוגרפיות==
חייו של שאקור הוכרו בסרטים תיעודיים גדולים וקטנים, כשכל סרט מנסה לתפוס אירועים שונים במהלך חייו הקצרים של שאקור. הסרט "[[טופאק: תחיית המתים]]" שיצא בשנת 2003 היה מועמד לסרט התיעודי הטוב ביותר באוסקר.
* 1997: טופאק שאקור: בריון אלמוות
* 1997: טופאק שאקור: מילים אף פעם לא מתות
* 2001: טופאק שאקור: לפני שאתעורר
* 2001: ברוך הבא ל-Deathrow
* 2002: טופאק שאקור: בריון מלאך
* 2002: [[ביגי & טופאק]]
* 2002: החוף המערבי
* 2003: ''2Pac 4 Ever''
* 2003: [[טופאק: תחיית המתים]]
* 2004: טופאק נגד..
* 2004: טופאק: גאון ההיפ הופ
* 2006: ''כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה דמעות(So Many Years, So Many Tears)''
* 2007: טופאק: רצח
* 2009: טופאק: רצח II
*2017: "All eyez on me"

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי מוזיקאים}}
* [http://www.2pac.com/ טופאק שאקור], האתר הרשמי
* [http://www.pimps.co.il/showpimp.php?id=4 טופאק שאקור באתר PIMPS] {{כ}}
* {{nrg|nrg תרבות|18 שנה אחרי: המילים האחרונות של טופאק|580/947|25 במאי 2014|47|2}}
* {{וואלה!|תומר גרשנמן|קונצנזוס גדול ושנוי במחלוקת: 20 שנה למותו של טופאק|2994950|7 בספטמבר 2016}}
* {{הארץ|עמוס הראל|גיבור שחור נצחי: טופאק שאקור|1.3060254|8 בספטמבר 2016}}
* {{ynet|עמי פרידמן|מי רצח את טופאק? חידת מותו של הראפר האגדי|4973294|10 ביוני 2017}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{טופאק שאקור}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:שאקור, טופאק}}
{{מיון רגיל:שאקור, טופאק}}
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1971]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1971]]
שורה 12: שורה 406:


[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1996]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1996]]
שלום לכם

גרסה מ־14:26, 6 באוקטובר 2019

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא פרטים טפלים רבים ללא מקור, עברית נמוכה.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי
פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

טופאק שאקור
Tupac Shakur
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 16 ביוני 1971
מזרח הארלם, ניו יורק
פטירה 13 בספטמבר 1996 (בגיל 25)
לאס וגאס, נבדה
שם לידה לסיין פאריש קרוקס
שם במה 2Pac עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סטון מאונטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1989–1996 (כ־7 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון פול לורנס דנבר, תיכון טמאלפאייס, בית הספר לאמנויות של בולטימור עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה היפ הופ, ראפ
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אינטרסקופ רקורדס (1991-95)
דת' רואו רקורדס (1995-96)
שיתופי פעולה בולטים סנופ דוג, אאוטלוז, הנוטוריוס בי. איי. ג'י., ד"ר דרה, דה דוג פאונד, נייט דוג,יאקי קדאפי
בן או בת זוג קיישה מוריס (29 באפריל 1995–1996) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדונה (1994–1995)
קידאדה ג'ונס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.2pac.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טופאק אמארו שאקור (באנגלית: Tupac Amaru Shakur‏; 16 ביוני 1971 – 13 בספטמבר 1996), המוכר בשמות הבמה 2Pac, Pac או מקאוולי, היה ראפר ושחקן אמריקאי ונחשב בעיני רבים כאחד מאמני ההיפ-הופ הגדולים בעולם. סך מכירות אלבומיו מוערך במעל ל-95 מיליון עותקים ברחבי העולם,[1]‏ 50 מיליון מתוכם בארצות הברית.[2]

בין שיריו נכללים הלהיטים "California Love",‏ "Changes"‏, "Keep Ya Head Up", "‏Dear Mama" ‏ "Hit 'Em Up", שזכו להערכה רבה ובפרסים רבים ודורגו במקומות הראשונים במצעדי המוזיקה בעולם, וכמו כן דורגו בין שירי הראפ הגדולים בכל הזמנים ברשימת המגזין ה-רולינג סטון[3].

טופאק דורג במקום ה-86 מתוך 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים לפי מגזין ה-רולינג סטון, ולפי MTV דורג במקום הראשון ברשימת אמני הראפ הגדולים בכל הזמנים[4].

ביוגרפיה

נולד בשם לסיין פאריש קרוקס (Lesane Parish Crooks) במזרח הארלם, רובע מנהטן שבניו יורק למשפחה אפרו-אמריקאית. בגיל שנה שונה שמו ל"טופאק אמארו שאקור" על-שם המהפכן הפרואני מהמאה ה-18, טופאק אמארו השני. הוא בילה את רוב ילדותו במחיצת אמו, אפני שאקור, שהייתה חברה ב"פנתרים השחורים" בשנות ה-60 המאוחרות וה-70 המוקדמות. בזמן הריונה עם שאקור, נכלאה אמו בעילת קשירת קשר נגד ממשלת ארצות הברית. העונש המקסימלי שהייתה יכולה לקבל היה שלוש שנים בכלא, אך היא הצליחה לנצח במשפט, ושוחררה חודש לפני הלידה. סבו היה מבכירי תנועת הפנתרים השחורים. את אביו, בילי גרלנד, לא הכיר ואף היה סבור כי אביו מת, עד לאחר שנורה בפעם הראשונה, אביו בא לבקרו, וכך גילה את האמת. כשהיה בן 12, הצטרף שאקור לתיאטרון הארלם, ושיחק כטראויס במחזה פרי עטה של לוריין הנסברי, "צימוק בשמש".

המאבקים והבעיות עם החוק הקיפו את שאקור כבר מגיל צעיר; הסנדק שלו, אלמר "ג'רונימו" פראט, שהיה במעמד עליון בפנתרים השחורים הורשע ברצח מורה בזמן שוד בשנת 1968, אך עונשו בוטל מאוחר יותר. אביו החורג מוטולו שאקור, היה במשך 4 שנים בעשרת הנמלטים המבוקשים ביותר על ידי ה-FBI. הוא נתפס ב-1986, ובאוגוסט 1988 נשפט לשישים שנה בכלא בשל מעורבותו בשוד מזוין, ומכיוון שעזר לאחותו, אסאטה שאקור, המבוקשת כיום על ידי ה-FBI, להימלט מן הכלא בניו ג'רזי.

ב-1984 נולדה אחותו, ומשפחתו עברה למרילנד, שם התגוררה בשכונה הידועה לשמצה, "רולנד פארק" במזרח בולטימור. לאחר שסיים את השנה השנייה שלו בתיכון "פול לורנס", עבר שאקור ללמוד בבית הספר לאמנויות בבולטימור, שם למד משחק, שירה, ג'אז וריקוד. שאקור, בליווי חברו דאנה "מאוס" סמית' בתור ביטבוקס, זכה בתחרויות ראפ רבות שבהן השתתף. שאקור נחשב לראפר הטוב ביותר בבית ספרו. שאקור היה אחד הילדים הפופולריים ביותר בבית ספרו בשל חוש ההומור שלו וכישורי הראפ המעולים שלו. הוא פיתח ידידות קרובה עם השחקנית ג'אדה פינקט סמית', ידידות שנמשכה עד יום מותו. בסרט הדוקומנטרי "Tupac: Resurrection" אמר שאקור: "ג'אדה היא הלב שלי, היא תהיה ידידה שלי במשך כל החיים", ופינקט אמרה עליו שהוא אחד מחבריה הטובים, כמו אחיה וש"זה היה מעבר לידידות בשבילנו". שיר שנכתב על ידי שאקור בשם "ג'אדה", מופיע בספרו "The Rose That Grew From Concrete" שכלל גם שיר המוקדש לג'אדה בשם "The Tears in Cupid's Eyes". במהלך שהותו בבית הספר לאמנות, החל שאקור לצאת עם בתו של מנהל המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית של בולטימור.

ביוני 1988 עבר שאקור ומשפחתו פעם נוספת, הפעם למארין סיטי שבקליפורניה. בשכונתו החדשה עסק שאקור בסחר בסמים, אך חבריו החדשים הפנו אותו לכיוון הראפ. ביחד עם ריי לאב ו-DJ Dize הקימו השלושה הרכב שנקרא "חשיש בלבד". הקלטותיהם יצאו לאור בשנת 2007 בשם "Tupac Shakur: The Lost Tapes". בשנת 1990, הועסק שאקור בתור רקדן גיבוי בלהקה בסגנון "Road crew".

תחילת הקריירה

קריירת הראפ

קריירת הבידור המקצועית של שאקור החלה בתחילת שנת 1990, כאשר הופיע בשיר "Same Song", כשיר מהסרט "Nothing but Trouble", שבו הוא הופיע באותו השם. מאוחר יותר, התארח בשיר של ההרכב דיגיטל אנדרגראונד, וגם בקליפ של השיר. לאחר מכן הופיע שאקור עם חבורת דיגיטל אנדרגראונד, ולקראת סוף שנת 1991 הוציא את אלבום האולפן הראשון שלו, "2Pacalypse Now". האלבום עורר מחלוקות רבות וזכה לשבחים רבים, ובשנת 1993 הוציא שאקור את אלבומו השני, "Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z.", שזכה להצלחה מסחרית גדולה. מהאלבום יצאו 4 סינגלים, בהם הסינגלים המצליחים "Keep Ya Head Up" שהביע כבוד לנשים השחורות ולנשים באופן כללי, ו-"I Get Around".

Thug Life

בשנת 1993, הקים שאקור הרכב בשם "Thug Life" (בתרגום חופשי, "חיי בריון"), עם כמה מחבריו. ההרכב הוציא אלבום אחד בשם "Thug Life: Volume 1" בשנת 1994, והאלבום הגיע למעמד זהב. מהאלבום יצאו ארבעה סינגלים, בהם הסינגל "Pour Out a Little Liquor". בדרך כלל, הופיע ההרכב ללא שאקור. הלהקה הייתה כושלת ביחס ללהקות ראפ אחרות כגון Run DMC,‏ D12 וביסטי בויז.

בעיות עם החוק

גם כאשר טופאק זכה לתשומת לב רבה כראפר ושחקן, היו לו בעיות עם החוק. באוקטובר 1991 הוא ניסה להגיש תביעה בסך 10 מיליון דולר נגד רשויות אכיפת החוק של משטרת אוקלנד בטענה ששוטרים הכו אותו באכזריות ובברוטליות בזמן שהלך.

בשנת 1992 נרצח שוטר במדינת טקסס על ידי נער שהאזין לאלבומו של טופאק "2Pacalypse Now" שכלל שירים על הריגת המשטרה. הדבר גרם למערבולת ומחלוקת תקשורתית. דן קוויל סגן נשיא ארצות הברית דאז, דרש להסיר את האלבום מחנויות המוזיקה והתקשורת ברחבי הארץ; Interscope סירבה. שאקור טען כי האלבום הראשון שלו התכוון לבעיות העומדות בפני גברים שחורים צעירים, אך השפה הגרפית והתמונות של האלבום שהיו בעלות תכנים של אלימות גרמו לביקורות קשות כלפי טופאק. קוויל גינה את האלבום בפומבי ואמר ש"אין לו מקום בחברתנו". בזכות זאת ובאופן מעט אירוני, האלבום זכה לפופולריות רבה.

ב-22 באוגוסט 1992, במרין סיטי שבקליפורניה, הופיע שאקור בפסטיבל חיצוני ונשאר לשעה כדי לחלק חתימות למעריצים. כמה הערות שליליות חולקו לעבר שאקור מצד כמה אנשים וכאשר החלו ויכוחים התחילו צעקות: שאקור שלף אקדח והוא נפל. מישהו הרים את האקדח וקליע אחד נפלט. אף על פי שאף אחד בקהל לא נורה, כ-100 מטרים משם רכב ילד בן 6 על אופניים בחצר בית ספר וקליע פגע במצחו והרג אותו. מקורות מסוימים דיווחו כי הילד היה קורבן מכדור תועה בקרב יריות בין פמלייתו של שאקור לבין כנופיה אחרת. טופאק ומופרים עזבו את המקום במכונית שלהם ונעצרו על ידי המון זועם, במקרה מול תחנת השריף. המשטרה לקחה את שניהם למעצר, ולבסוף הם שוחררו מבלי שהוגש כנגדם כתב אישום. בשנת 1995, הוגשה תביעה בגין גרימת מוות ברשלנות נגד טופאק, שהוגשה על ידי אמו של הילד שנהרג. במהלך התביעה הוכח שהקליע שהרג את הילד לא נורה על ידי שאקור או חבריו. עורך הדין של שאקור אמר כי הפסטיבל היה "מצב מגעיל" ושטופאק היה עצוב ממותו של הנער. חברת התקליטים של שאקור יישבה את התביעה תמורת סכום שלא פורסם המוערך בין כ-300,000 לכ-500,000 דולרים.

באוקטובר 1993 באטלנטה, שני אחים שוטרים לא בתפקיד, מארק וסקוט וויטוול היו עם נשותיהם בחגיגה. כשחצו את הכביש, מכונית שבה היה טופאק כמעט פגעה בהם. לאחר מכן האחים החליפו כמה מילים עם הנהג, שאקור והנוסעים האחרים. שאקור ירה לאחד הקצינים בישבן ולשני ברגלו, בגבו או בבטנו (על פי דיווחים חדשותיים שונים). לא היו נפגעים אחרים, אבל מארק וויטוול הואשם בירי לעבר מכוניתו של שאקור, ומאוחר יותר נתפס משקר למשטרה במהלך החקירה אך בסוף התובעים ביטלו את כל האישומים נגד כל הצדדים.

בנובמבר 1993, שאקור וחבריו הואשמו בתקיפה מינית של אישה בחדר במלון. לפי התלונה, ביצע שאקור מעשי סדום ולאחר מכן עודד את חבריו לאנוס אותה ולהתעלל בה. לדברי שאקור הוא היה חף מפשע והרגיש פגוע מכך שאישה מאשימה אותו בלקיחת משהו ממנה מאחר שגדל והתחנך בסביבה של נשים[5] שאקור טען כי קיים כמה ימים לפני כן יחסי מין עם האישה: בזמן שהיה שיכור במועדון והיא ביצעה בו מין אוראלי על רחבת הריקודים (המתלוננת הודתה בכך) ומאוחר יותר השניים קיימו יחסי מין בהסכמה. המתלוננת טענה ששאקור תקף אותה מינית בפגישה השנייה שלה בחדר המלון שלו. היא טענה כי שאקור וחבריו פגעו בה, ואחר כך היא אמרה לשאקור: "למה נתת להם לעשות לי את זה?". טופאק אמר כי הוא נרדם זמן קצר לאחר שהאישה הגיעה, ומאוחר יותר כשהתעורר הוא שמע אותה צועקת ואומרת האשמות ואיומים משפטיים. במשפט שלאחר מכן, שאקור הורשע בעבירה של התעללות מינית, אך זוכה מהאשמת ביצוע מעשי סדום ואחזקת נשק. נגזרו עליו שנה וחצי עד 4 וחצי שנות מאסר, והשופט תיאר את הפשע כ"מעשה אלימות אכזרי נגד בחורה חסרת ישע". לאחר שריצה חלק מעונשו, שוחרר שאקור בערבות אך ב-5 באפריל נגזרו עליו 120 ימים בכלא על הפרת תנאי השחרור שלו בערבות.

נובמבר 1994

בליל 30 בנובמבר 1994, יום לפני הכרעת הדין במשפט ההתעללות המינית שלו, שאקור נורה 5 פעמים ונשדד לאחר שנכנס ללובי של אולפני הקלטה במנהטן על ידי שני אנשים חמושים ולבושים במדי צבא. מאוחר יותר הוא האשים את שון קומבס, אנדריי הארל וביגי סמולס. שאקור גם חשד בידידו הקרוב בשותפות, רנדי "סטרץ'" ווקר, במעורבות בניסיון. לדברי הרופאים בבית החולים שבו אושפז לאחר האירוע, לשאקור היו 5 פצעי ירי; שני פצעים בראשו, שניים במפשעה ופצע אחד בזרוע. הוא יצא מבית החולים שלוש שעות לאחר הניתוח בניגוד להוראות הרופא, על מנת לבדוק שלא מנסים לפגוע בו. ביום שלאחר מכן נכנס שאקור לבית המשפט על כיסא גלגלים ונמצא אשם בשלושה סעיפים של הטרדה מינית, אך יצא זכאי משישה סעיפים אחרים, כולל ההתעללות ומעשי סדום. ב-6 בפברואר 1995, הוא נידון כאמור לשנה וחצי עד ארבע וחצי שנים בכלא באשמת תקיפה מינית.

כעבור שנה, ב-30 בנובמבר 1995, סטרץ' נהרג לאחר שנורה פעמיים על ידי שלושה גברים שנסעו ליד הטנדר הירוק שלו, והמכונית שלו התנגשה בעץ תוך כדי נהיגה ופגעה במכונית חונה לפני שהתהפכה.

ב-27 במרץ 2008, פרסם עיתון האנג'לס טיימס התנצלות בפני שון קומבס על כך שהאשים אותו שהיה אחראי לביצוע הירי בנובמבר 1994. במאמר נכתב כי שאקור הגיע לאולפן עם מקורביו של ביגי שבאו (עם אקדח) לעשות חסד עם ביגי. העיתון הסתמך על מסמכים מזויפים, וקומבס הצהיר כי הוא נגעל מהאנג'לס טיימס על שהדפיסו את הסיפור.

תקופת המאסר

שאקור החל לרצות את המאסר שלו ב-14 בפברואר 1995. זמן קצר לאחר מכן, הוציא טופאק את אלבום המולטי-פלטינה שלו "Me Against The World", ובכך הפך שאקור לאמן היחיד אי פעם שהוציא אלבום שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 בזמן שהוא מרצה עונש מאסר. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 ונשאר שם במשך חמישה שבועות רצופים. האלבום מכר מעל 240,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו, ושבר שיא בתור הראפר הזכר בעל אלבום שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד בשבוע הראשון לצאתו. בזמן שריצה את עונשו, הוא נשא לאישה את חברתו, קישה מוריס ב-4 באפריל 1995; הזוג התגרש לאחר מכן בשנת 1996. את תקופת המאסר הקדיש טופאק בעיקר לקריאה, כפי שהעיד מאוחר יותר. אחד הספרים שהשפיעו עליו במיוחד היה "הנסיך" מאת ניקולו מקיאוולי. האלבום האחרון שעליו עבד לפני מותו, "The Don Killuminati: The 7 Day Theory", יצא תחת הכינוי Makaveli, וניכרת בו השפעתו של הספר. בספרו טען מקיאוולי כי דרך טובה להתל באויבך היא לביים את מותך. אחת התאוריות אודות מותו של טופאק גורסת זאת, ובאלבום הנ"ל ניתן למצוא מספר שירים המבטאים השקפה זו. בתקופתו בכלא, השחקן המפורסם ג'ים קארי נהג לשלוח לו לעיתים קרובות מכתבים מצחיקים כדי להקל על תקופת שהותו בכלא. לפני מותו נהג שאקור לומר לא מעט שג'ים קרי הוא השחקן האהוב עליו ביותר.

בחודש אוקטובר 1995 לשאקור הייתה אפשרות להשתחרר מהכלא, אך בשל כל ההוצאות המשפטיות שלו הוא לא הצליח לגייס את הערבות בסך 1,400,000$. לאחר שריצה אחד-עשר חודשים מתוך שנה וחצי עד ארבע וחצי שנים, שוחרר שאקור מן הכלא בעזרתו הרבה של שוג נייט, מנכ"ל Death Row Records ששילם את הערבות של טופאק, בתמורה לכך ששאקור יפרסם לפחות שלושה אלבומים תחת חברת ההקלטות Death Row.

Death Row Records

עם שחרורו מהכלא, שאקור מיד חזר להקליט שירים. הוא הקים קבוצה חדשה עם חבריו בשם Outlaw Immortalz. שאקור החל להקליט את האלבום הראשון שלו עם Death Row, והוציא את הסינגל הראשון שלו "California Love" זמן קצר לאחר מכן. ב-13 בפברואר 1996, הוציא שאקור את אלבום האולפן החמישי שלו והראשון עם Death Row Records, שנקרא "All Eyez on Me". הוא היה לאלבום הכפול הראשון של טופאק ונחשב לאלבום השני מתוך שלושה שלהם התחייב כלפי Death Row. האלבום זכה להצלחה אדירה ומכר מעל 9,000,000 עותקים. נושא האלבום היה שונה לגמרי מ-"Me Against the World" והיה יותר בכיוון מנטליות הבריון והגנגסטא ראפ. שאקור המשיך להקליט שירים עם Death Row, למרות הבעיות שנוצרו ביניהם. ד"ר דרה עזב את תפקידו כמפיק הבית כדי להקים חברת תקליטים משלו, אפטרמת' אנטרטיינמנט. שאקור המשיך לייצר מאות שירים במהלך התקופה שלו ב-Death Row, ורובם ראו אור באלבומיו "Loyal to the Game",‏ "Better Dayz",‏ "Until the End of Time",‏ "Still I Rise",‏ "R U Still Down? (Remember Me)‎" ו-Pac's Life.

ב-4 ביוני 1996, טופאק הוציא סינגל משותף עם Outlawz בשם "Hit 'Em Up", בו הוא תוקף את ביגי סמולס, שון קומבס, ג'וניור מאפיה והקשורים אליהם בצורה חריפה במלחמת הראפ שביניהם. בשיר, טען שאקור כי הוא קיים יחסי מין עם פיית' אוונס, אשתו של ביגי באותו הזמן, והוא תוקף את חברת התקליטים Bad Boy Records כששאקור משוכנע שכמה חברים שהיו קשורים ל-Bad Boy ידעו על מקרה היריות בשנת 1994 מראש עקב התנהגותם באותו הלילה, אף על פי שאין ראיות מוצקות לכך. שאקור השלים עם שוג, מנכ"ל Death Row, שהיה ביחסים מרירים עם קומבס בגלל התקרית במועדון באטלנטה בשנת 1995, שבה נרצח שומר ראשו וחברו הטוב של שוג, ג'ייק רובלס. החתימה של שאקור ב-Death Row הגבירה את הסכסוך בין החוף המזרחי למערבי. שני הצדדים נשארו יריבים מרים עד מותו של שאקור. ב-4 ביולי 1996, טופאק ביצע הופעה חיה בבית הבלוז עם Outlawz, Tha Dogg Pound ועם סנופ דוג, שגם היה מהמופיעים הראשיים. זו הייתה ההופעה החיה האחרונה של שאקור, ובשנת 2005 יצא אלבום הופעה בשם "Tupac: Live at the House of Blues" שמכיל את אותה ההופעה של שאקור בבית הבלוז בנוסף לעוד כמה קליפים שלו.

Outlawz

ערך מורחב – Outlawz

בלהקת "Outlawz", שאותה הנהיג שאקור, הוענק לכל חבר כינוי של רודן, מנהיג צבאי או אויב של אמריקה:

Makaveli Records

שאקור הזכיר את Makaveli Records כמה פעמים לפני מותו. זו הייתה אמורה להיות חברת תקליטים ששאקור תכנן להקים ולהחתים בה אמנים צעירים בעלי פוטנציאל. שאקור גם תכנן להוציא בחברה זו את הקלטותיו העתידיות. שאקור הושפע מקריאת יצירותיו של הפילוסוף האיטלקי ניקולו מקיאוולי (בעיקר בזמן שהותו בכלא), ומכאן בא כינויו השני של שאקור, "Makaveli". שאקור הוציא בחברת התקליטים את אלבום הסולו השישי שלו, The Don Killuminati: The 7 Day Theory. ישנן מספר קונספירציות שמקשרות את האילומינטי למותו של טופאק שאקור, והן: טופאק יצא כנגד הארגון (אילומינטי) בשיריו, בכתבות והראיונות שנערכו עמו. ניתן גם לראות איך קישר את המילה הרג לאילומינטי (killuminati) כלומר, או שידע משהו או שהסיק והניח הנחות מסוימות שחזרו ופגעו בו. ״תאוריית 7 הימים״ מתייחסת לספרה 7 סביב חייו ומותו של טופאק. ומקשרת בין מותו, חייו, שיריו ויצירותיו ואנשים שבאו איתו במגע (חברים ואומנים אחרים).

פעילות חברתית

כבן לאחת הפעילות המרכזיות של הפנתרים השחורים, היה טופאק בעל עמדות נחרצות בנושא המאבק לזכויות השחורים. הוא דיבר רבות על כך בשיריו, ודרך המוזיקה ניסה להעביר לעולם תמונה של חייו של גבר צעיר שחור ולצייר תמונה ריאליסטית של מציאות החיים בגטו, על האלימות והסמים שבהם. טופאק לא הסתפק בכך, אלא גם קרא באופן פומבי לכנופיות לאמץ קוד אתי שפוסל, בין היתר, פגיעה בחפים מפשע ומכירת סמים לילדים. כמו כן העביר חלק מההכנסות מהופעותיו לקהילות שחורות עניות.

ספטמבר 1996 - הירייה והמוות

התמונה המפורסמת בה צולם שאקור 20 דקות לפני שנורה, מעטיפת הספר Killing of Tupac Shakur
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

בליל 7 בספטמבר 1996 חזר טופאק מהופעה של מייק טייסון חברו ב-MGM Grand לאס וגאס. כאשר עזב את מקום הקרב, אחד ממקורביו של שוג נייט (מנכ"ל Death Row Records) הבחין באורלנדו "בייבי ליין" אנדרסון, חבר כנופיית קריפס בלובי של ה-MGM Grand והודיע לשאקור. לאחר מכן שאקור החל להתקיף את אנדרסון. שוג ואנשיו של שאקור סייעו לו בתקיפת אנדרסון והקטטה נקלטה במצלמות האבטחה של בית המלון. מוקדם יותר באותה השנה, אנדרסון וחבריו מכנופיית קריפס שדדו חבר פמליה של Death Row בחנות בניו יורק. לאחר התקיפה נסע שאקור לפגישה עם שוג במועדון 662 שבבעלות Death Row (הידוע כיום כמסעדה). הוא נסע ב-BMW שחורה כחלק משיירה גדולה שכוללת רבים מפמלייתו של שאקור.[6]

בשעה 22:55 בזמן שהיה רמזור אדום, שאקור פתח את חלון המכונית ובאותו רגע צילם אותו צלם.[7] בסביבות 23:00-23:05 טופאק ושוג נעצרו בשדרות לאס וגאס בגלל מוזיקה רועשת מדי ללא לוחיות רישוי. הלוחיות נמצאו בתא המטען של המכונית ולאחר כמה דקות הם שוחררו ללא קנס.[7] בשעה 23:10 בערך בזמן שעצרו בעוד רמזור אדום סמוך לצומת מול בית מלון, כלי רכב שבו ישבו שתי נשים עצר מימינם. שאקור שהיה מבעד לחלון החליף מספר מילים עם הנשים והזמין אותן למועדון 662.[7] בסביבות השעה 23:15, מכונית קדילאק לבנה עם 4 דלתות מדגם חדיש עם מספר לא ידוע של נוסעים הסתובבה, עצרה וצרור יריות נורה על טופאק מבעד לחלון. 4 כדורים פגעו בחזה, באגן, בידו הימנית ובירך של טופאק.[7] באחד הסיבובים של המכונית, שאקור נפגע בריאה הימנית שלו מרסיסי הזכוכית שנשברה ושוג נפגע בראשו, אם כי הוא חשב שהכדור שרט אותו.[8] לפי דברי שוג, קליע אחד נתקע בגולגולתו, אך דו"ח רפואי סותר את ההצהרה הזאת.[9]

באותו הזמן שומר הראש של טופאק היה מאחוריו ברכב אחר עם ארוסתו של שאקור באותו זמן, קידאדה אן-ג'ונס. שומר הראש פרנקל אלכסנדר מסר שהוא עמד לנסוע ברכב עם שאקור ושוג, אך שאקור ביקש ממנו לנסוע ברכב של קידאדה ג'ונס כי הם היו שיכורים מדי והיו צריכים רכב נוסף שישגיח מאחוריהם. זמן קצר לאחר התקיפה, כתב שומר ראשו של שאקור בביוגרפיה "Before I Wake", כי אחת ממכוניות השיירה נסעה אחרי התוקף, אך הוא מעולם לא שמע מהאנשים ששהו במכונית זו לאחר התקיפה.[10]

לאחר שהגיעה לזירה, לקחה המשטרה את שוג ואת שאקור שנפצע אנושות למרכז הרפואי האוניברסיטאי. על פי ראיון עם אחד מחבריו הקרובים ביותר של שאקור - במאי הקליפים גוֹבּי רחימי - בזמן ששאקור היה בבית החולים, הוא התבשר מעובד שיווק ב-Death Row כי היורים התקשרו לחברת התקליטים ושלחו איומים לשאקור, בטענה שהם הולכים לשם כדי "לחסל אותו".[11] כששמע זאת, גובי הזעיק מיד את משטרת לאס וגאס, אך במשטרה טענו שיש מחסור בשוטרים ואף אחד לא יכול להישלח.[11] למרות זאת, היורים מעולם לא הגיעו לשם.[11] בבית החולים סומם שאקור בכבדות בתרופת הרגעה וחובר למכשירי החייאה, אך ניסה לקום שוב ושוב מהמיטה, ולכן הועבר לבסוף למצב של תרדמת מלאכותית באמצעות ברביטורט.[11][12]

למרות סדרת ניתוחים במרכז טראומה (שבו נכשל ניתוח הסרת הריאה הימנית), טופאק קיבל טיפול קריטי בעל סיכויים של 50% הצלחה. גובי עזב את המרכז הרפואי לאחר שהודיעו לו שמצב ההתאוששות של שאקור עלה בלילה השישי ב-13%, אך בצהריים ב-13 בספטמבר 1996 נפטר שאקור מדימום פנימי. הרופאים ניסו להחיות אותו, אך ללא הצלחה כי לא הצליחו לעכב את הדימומים. אמו, אפני שאקור קיבלה את ההחלטה להגיד לרופאים להפסיק. מותו נקבע בשעה 16:03 כאשר הסיבה הרשמית למותו הייתה כאמור כשל נשימתי והפסקת תפקוד של הלב והריאות. גופתו של שאקור נשרפה וחלק מהאפר שלו עורבב עם מריחואנה וחברי הכנופיה שלו Outlawz עישנו אותו.[13]

עם הידיעה על מותו מאות אבלים הופיעו בבית החולים, וכל תעשיית הבידור התאבלה על מותו, במיוחד כי לא היו גורמים מובילים בפרשה. רבים האמינו כי מותו היה בסופו של דבר שלהב את היריבות בין החוף המזרחי למערבי, וכי תופחת האלימות בין אנשים שחורים.[14] למרות זאת, כשישה חודשים לאחר המקרה נרצח הנוטוריוס בי. איי. ג'י. בנסיבות דומות לרצח שאקור כשנורה במכוניתו על ידי מכונית חולפת. רוצחיו של ביגי, בדומה לרוצחיו של שאקור, לא התגלו מעולם.

חקירת הרצח

בשל חוסר ההתקדמות של רשויות אכיפת החוק לגבי חקירת הרצח, חקירות עצמאיות רבות העלו תאוריות. בגלל היריבות המרה שהייתה בין שאקור לביגי סמולס (שנרצח במרץ 1997[15]), עלו ספקולציות רבות על האפשרות של מעורבות ביגי. ביגי, מקורביו ומשפחתו הכחישו את כל ההאשמות. וחשדו שביגי היה אחראי למותו של טופאק.[16] בשנת 2002, עיתון הלוס אנג'לס טיימס פרסם סיפור זוכה פרס פוליצר שבו חקר העיתונאי צ'אק פיליפס את נסיבות הרצח וטען כי חשף ראיות שמפלילות את ביגי ואת אורלנדו אנדרסון וכנופיית קריפס במקרה הרצח.[17] פיליפס צטט מקורות אנונימיים שביניהם חבר כנופיה שטען כי לביגי יש קשרים עם קריפס ולעיתים קרובות הוא שכר אנשים ממנה למטרת אבטחה במהלך הופעות של החוף המערבי. בשנת 2008 דווח כי המסמכים עליהם הסתמך פיליפס מזויפים,[18] ופחות מחמישה חודשים לאחר מכן עזב פיליפס את הלוס אנג'לס טיימס.[19]

משפחתו של ביגי הגישה תיעוד ב-MTV שמראה שבזמן הירי ביגי היה באולפן הקלטות בניו יורק. מנהלו ווין בארו ועמיתו הראפר ג'יימס לויד הכחישו בפומבי את הטענה שהיה מעורב במותו של שאקור.[20] המהומות הרבות בנוגע לנוטוריוס ולטופאק תפסו את תשומת הלב של במאי הסרטים האנגלי ניק ברומפילד, שיצר סרט תיעודי בשם "Biggie & Tupac" שהציג את החברות הטובה שהייתה בין טופאק וביגי עד למוות של שניהם. חבר כנופיית Outlawz שהיה חבר ילדות של שאקור, יאקי קדאפי, היה באזור בזמן שטופאק נורה ואמר לשוטרים כי הוא יוכל לזהות את התוקפים, אך נמצא מת בדירתו כחודשיים מאוחר יותר. נסיבות מותו של יאקי קאדפי עדיין אינן ברורות, אך יש הקושרים אותן לנסיבות מותו של שאקור וטוענים כי הוא מת בשל כך שידע את זהות אלה שהתנקשו בחיי שאקור.

מורשת

דיוקן של שאקור שצויר על ידי מרקו ונטורה

סגנון השירה והפילוסופיה של שאקור מוטבעים אצל אמריקאים רבים, אפרו אמריקאים, וישויות עולמיות (כולל את הפנתרים השחורים, הלאום, השוויון והחירות של האנשים השחורים). אלבום הבכורה שלו 2Pacalypse Now חשף והכיר את הצד החברתי של שאקור. באלבום זה תקף שאקור את חוסר הצדק החברתי, העוני והאלימות המשטרתית בשירים Part Time Mutha, Brenda's Got a Baby, ו-Trapped. סגנונו באלבום הזה הושפע רבות מהתודעה האפרוסנטיזמית (השפעת אנשים אפריקאים בתרבות) החברתית ששררה בשנות השמונים המאוחרות בתחום ההיפ הופ.

מעריציו של טופאק חשים כי הוא ביטא את שרבים הרגישו, וכי כל אחד, ללא כל קשר לצבע עורו, יכול עדיין, שנים לאחר מותו, להזדהות עם המילים בשיריו. טופאק נבדל מראפרים אחרים בכך שידע לעורר במאזיניו רגש. הראפ שלו לא היה רק כוחני ומילטנטי נוסח NWA או Public Enemy, ולצד שירים אלימים, שבהם הוא מתאר כיצד הוא רוצח את אויביו, כתב טופאק גם שירים רגישים יותר, כמו, למשל, Dear Mama וגם Keep your head up שהביעו כבוד לנשים השחורות. במקביל, המשיך לעורר את האגרסיביות האגדית שלו בשירים מהאלבום המצליח שלו Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z.. הוא המשיך להצדיע לקבוצה שבה הוא הופיע בעברו, Digital Underground, שאותם אירח בסינגל I Get Around.

לאורך הקריירה שלו, ניתן היה לראות בכל אלבום את התוקפנות שהתגברה בכל האלבומים של שאקור. אספקט נוסף שבלט אצל טופאק הוא מוסר העבודה שלו. גם מתנגדיו לא יכולים שלא להתפעל ממפעל חייו, שנגדע באבו. במשך קריירה שנמשכה 6 שנים, הספיק יותר ממה שמרבית האמנים מספיקים בכל חייהם. בין האלבום הראשון שיצא ב-1991 ועד להרצחו ב-1996 הספיק טופאק להוציא 6 אלבומים, אחד מהם הוא אלבום ההיפ הופ הכפול הראשון (All Eyez on Me). יותר מחמישה עשר אלבומים נוספים יצאו לאחר מותו (3 מהם כפולים). הוא שיחק ב-7 סרטים וצילם עשרות וידאו קליפים לערוצי המוזיקה. אנשים שעמם עבד מספרים כי היה מבלה ימים באולפן, ואף ישן שם. הספק העבודה שלו היה כזה, שהיו לילות שבהם הוא היה כותב ומקליט 3–4 שירים בלילה. הוא הפיק אלבומים שלמים במהירות רבה, לדוגמה את אלבומו הכפול All Eyez on Me הקליט בשבועיים בלבד.

לאור המספר הגדול של אלבומים חדשים שיצאו לאחר מותו, רבים מכנים אותו "המת הפורה ביותר", ויש גם הטוענים כי רציחתו בוימה והוא למעשה עדיין בחיים.

חיים אישיים

שאקור היה קורא ספרים נלהב[דרושה הבהרה][דרוש מקור]. הוא קיבל השראה ממגוון רחב של סופרים, ביניהם ויליאם שייקספיר, ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן, סון דזה, מיכאיל באקונין, כשהבולט ביניהם היה ניקולו מקיאוולי. שאקור מעולם לא הצהיר על דבקות בדת מסוימת, אך המילים שלו בשירים כמו Only God Can Judge Me ומפיוטים שחיבר טופאק כמו מהאלבום The Rose That Grew from Concrete עולה כי הוא האמין באלוהים. משמעות הדבר שאנליסטים רבים מתארים אותו כדאיסט.

שאקור נישא לקיישה מוריס באפריל 1995, הנישואין הסתיימו במרץ 1996.

בשנת 2015 אישרה מדונה כי הייתה במערכת יחסים עם שאקור.[21]

לאחר מותו

פסל של טופאק שאקור הנמצא בגרמניה

שאקור זכה להערכה רבה מצד ראפרים שונים - הראפר אמינם שלח מכתב לאימו של טופאק ובו כתב שהוא מודה לה על שגידלה את טופאק והוא השפיע עליו איך לא לחשוב על מה שאחרים יגידו. בספר "How to Rap: The Art & Science of the Hip-Hop MC" כתב הראפר בישוף למונט כי טופאק שאקור "שולט בכל אלמנט ובכל היבט של ראפ", ו-Fredro Starr מתוך הרכב ההיפ הופ "Onyx" אמר ששאקור היה "המאסטר של הזרימה". "כל ראפר שגדל בשנות התשעים הושפע וחייב משהו לטופאק" אמר הראפר 50 סנט. "הוא לא נשמע כמו מישהו שהיו לפניו ראפרים". אתר האינטרנט "About.com" הכתיר את שאקור בתור "הראפר המשפיע ביותר אי פעם".

על מנת לשמר את המורשת של טופאק, הקימה אמו את קרן משפחת שאקור בשנת 1997. המשימה המוצהרת של הקרן היא "לספק הדרכה ותמיכה עבור תלמידים השואפים לשפר את הכישרון היצירתי שלהם". הספונסרים של הקרן הקימו תחרויות, אירועי צדקה, מחנות אמנות עבור בני נוער, הופעות ומלגות לתואר ראשון. בשנת 2005 הקרן פתחה באופן רשמי את "טופאק אמארו שאקור המרכז לאמנויות" (TASCA) בסטון מאונטיין שבג'ורג'יה, שבו צילמו את הקליפ לסינגל Pac's Life. ב-14 בנובמבר 2003, יצא הסרט הדוקומנטרי על טופאק שאקור תחת השם "טופאק: תחיית המתים" (Tupac: Resurrection) באישור אמו של שאקור. הסרט מורכב מראיונות שונים של שאקור בתוכניות שונות, על רגעי השיא וסיפורים שונים, כאשר שאקור עצמו הוא זה שמספר את המקרים. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית "הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר" בשנת 2005. ההכנסות של הסרט הופנו למטרות צדקה.

רבים מבין הדוברים דנו במעמדו של שאקור לבין אישיותו הציבורית. פרופסור מארק אנטוני ניל מאוניברסיטת באפלו של ניו יורק, שניהל את שיחת "Thug Nigga Intellectual: Tupac as Celebrity Gramscian", טען כי שאקור היווה "אינטלקטואל אורגני" בכך שביטא את חששותיה של קבוצה גדולה. פרופסור ניל ציין גם בכתביו כי מותו של שאקור הותיר "חלל מנהיגות בקרב אמני ההיפ הופ".

פרופסור לתקשורת מארי פורמן, שבאוניברסיטת נורת'יסטרן" שבבוסטון דיבר על מעמדו המיתולוגי של שאקור בחייו ובמותו. הוא התייחס לסמליות ולמיתולוגיה סביב מותו של שאקור בשיחתו תחת השם "Tupac Shakur: O.G (לכאורה נעלם)". בין ממצאיו עלה כי לאוהדיו של שאקור יש רצון "להצליח להחיות את טופאק כגורם חיים שמימי". ב"From Thug Life to Legend: Realization of a Black Folk Hero" (מחיי בריון לאגדה: מימוש של גיבור עממי שחור), פרופסור למוזיקה באוניברסיטת נורת'יסטרן, אמט פרייס, תיאר את שאקור כ"אמן פורה" שהיה "מונע על ידי תחושה נוראה של דחיפות", במסע כדי "לאחד את הנפש, הגוף והרוח".

מייקל אריק דייסון, פרופסור למדעי הרוח ולימודים אפרו-אמריקאים מאוניברסיטת פנסילבניה, שחיבר את הספר "Holler If You Hear Me: Searching for Tupac Shakur", ציין כי שאקור "דיבר בצורה מבריקה והיה בעל תובנה כמי שמעיד על הכאב של מי שלעולם לא תהיה לו את הפלטפורמה שלו. הוא אמר את האמת, אפילו בעודו נאבק עם שברי הזהות שלו". באחת מהוועידות באוניברסיטת הרווארד הנושא היה השפעתו של שאקור על הבידור, יחסי הגזע, הפוליטיקה ובתור גיבור. בסוף שנת 1997 באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, הוצע קורס לתלמידים תחת השם "History 98: Poetry and History of Tupac Shakur" שמלמד על סגנון שירתו וחייו של שאקור.

בסוף שנת 2003, רשת מותגי הביגוד "Makaveli" הושקה על ידי אפני. בשנת 2005, Death Row הוציאה לאור אלבום הופעה של שאקור בשם Tupac: Live at the House of Blues, שמציג את הופעתו האחרונה של שאקור מיולי 1996. באוגוסט 2006, הביוגרפיה של טופאק שאקור הופצה. הביוגרפיה האינטראקטיבית נכתבה על ידי ג'מאל ג'וסף, חבר בפנתרים השחורים. הוא כלל תצלומים משפחתיים שלא נראו, סיפורים אינטימיים, ומעל 20 רפרודוקציות של שירים, חוזים, תסריטים ומאמרים אישיים בכתב ידו של שאקור. אלבום הסטודיו השישי של שאקור שיצא לאור לאחר מותו, Pac's Life, יצא לאור ב-21 בנובמבר 2006, והוא מנציח את יום השנה העשירי למותו של שאקור. עד היום, טופאק נחשב לאחד האמנים הפופולריים ביותר בתעשיית המוזיקה.

ב-16 באפריל 2012, במהלך פסטיבל קואצ'לה (Coachella Valley Music and Arts Festival) שבקליפורניה, הופיעה על במת הפסטיבל דמותו של שאקור כהולוגרמה בזמן הופעתם של הראפרים סנופ דוג ודוקטור דרה. על פי דיווחים, עלות הפקת דמותו של שאקור (שביצעה את השירים 2 of Amerikaz Most Wanted ו-Hail Mary במהלך ההופעה) כ-10 מיליון דולר.[22]

ב-2014 התחילו הצילומים לסרט הביוגרפי על חייו של טופאק, שהופק בין היתר על ידי אימו אפני שאקור ויצא לאקרנים בשנת 2017.[23]

ספריית הקונגרס

הלהיט של שאקור "Dear Mama" הוא אחד מתוך 25 השירים שהתווספו להקלטות לאומיות בשנת 2010. הספרייה של הקונגרס כינתה את הסינגל כ"מחווה מרגשת ורהוטה לאימהות של ראפרים שנרצחו, ולכל האימהות שנאבקות מול התמכרות, עוני ואדישות חברתית. "הכבוד הזה מגיע שבעה ימים לאחר יום הולדתו של שאקור, שהיה צריך להיות באותה שנה בן 39. טופאק הוא הראפר השלישי שנכנס לספרייה, אחרי גראנדמאסטר פלאש ופאבליק אנמי.

פרסים

במהלך חייו, וגם אחרי מותו, זכה טופאק להערכה רבה כאמן.
בין הפרסים שקיבל היו :

  • 1994 פרס זמר הראפ המועדף לשנה זו מהאקדמיה האמריקאית .
  • 1996 (אחרי מותו) זכה פעם נוספת בפרס זמר הראפ המועדף.
  • אלבומו Me Against the World הועמד לקטגוריית האלבום הראפ הטוב ביותר.
  • שירו "Dear Mama" הועמד לקטגוריית השיר הראפ הטוב ביותר.
  • ב-1996 נבחר טופאק על ידי הראפרים המקומיים (סנופ דוג וד"ר דרה) לראפר הטוב ביותר.
  • אלבומו הכפול All Eyez on Me הוא אחד מאלבומי הראפ הנמכרים ביותר בכל הזמנים, כשמעל 5 מיליון עותקים של האלבום נמכרו בארצות הברית בלבד עד אפריל 1996; ביוני 1998 האלבום הגיע למעמד פלטינה 9X על ידי RIAA.
  • MTV דירג אותו במקום השני ברשימת הראפרים הגדולים ביותר בכל הזמנים
  • שאקור נכנס להיכל התהילה של אמני ההיפ הופ בשנת 2002
  • בשנת 2003, במצעד "22 הראפרים הגדולים - הספירה לאחור " של MTV, נבחר שאקור על ידי הצופים במקום הראשון
  • בשנת 2004, בטקס פרסי ההיפ הופ של VH1 זכה למחווה שאקור ביחד עם אמנים רבים
  • בשנת 2004 דירג מגזין ה-Vibe את שאקור בסקר שנערך בתור "הראפר הגדול ביותר בכל הזמנים"
  • בכנס הטורקי השנתי הראשון ובפסטיבל הסרטים הבינלאומי שנערך באוקטובר 2006, זכה שאקור לכבוד על הקול והכישרון הבלתי ניתן להכחשה. אמו קיבלה את הפרס שלו.
  • בשנת 2008, היכל התהילה של הרוק אנד רול הכיר בו כאמן משפיע מאוד והוסיף אותו למצעד ה-200 הסופי שלהם.

דיסקוגרפיה

עד היום ראו אור 12 אלבומי אולפן של טופאק, 10 אלבומי אוסף, 44 סינגלים ו-40 וידאו קליפים.

אלבומי אולפן (1991-1996)

שם האלבום שנה מקום במצעד הבילבורד 200 מעמד אלבום (ארצות הברית)
2Pacalypse Now 1991 64 אלבום זהב
Strictly For My N.I.G.G.A.Z. 1993 24 אלבום פלטינה
Thug Life: Volume 1 1994 42 אלבום זהב
Me Against The World 1995 1 אלבום פלטינה 2x
All Eyez on Me 1996 1 אלבום פלטינה 9x
The Don Killuminati: The 7 Day Theory 1996 1 אלבום פלטינה 4x

אלבומים שיצאו לאחר מותו ללא מעורבותו (1997 - הווה)

שם האלבום שנה מקום במצעדי הבילבורד 200 מעמד אלבום (ארצות הברית)
R U Still Down? (Remember Me)‎ 1997 2 אלבום פלטינה 4x
Greatest Hits 1998 2 אלבום יהלום
Still I Rise 1999 6 אלבום פלטינה
Until the End of Time 2001 1 אלבום פלטינה 3x
Better Dayz 2002 5 אלבום פלטינה 2x
Tupac: Resurrection (soundtrack) 2003 2 אלבום פלטינה
Loyal to the Game 2004 1 אלבום פלטינה
Pac's Life 2006 9
  • מעמד האלבום מתייחס למספר המכירות שלו בשנה שהוא הופץ.

אלבומים אחרים שיצאו לאחר מותו

  1. The Rose That Grew from Concrete - 2000
  2. Nu-Mixx Klazzics - 2003
  3. 2004 - 2Pac Live
  4. The Rose, Vol. 2 - 2005
  5. 2005 - Tupac: Live At The House of Blues
  6. Beginnings: The Lost Tapes 1988–1991 - 2007
  7. Nu Mixx Klazzics Vol.2 - 2007
  8. Best Of 2pac - 2007

סינגלים

# שם סינגל שנת יציאה כסינגל אלבום בילבורד הוט 100
 R&B בילבורד בילבורד ראפ
1 Same Song 1990 This Is an EP Release (דיג'יטל אנדרגראונד)
2 Brenda's Got a Baby 1991 2Pacalypse Now 23 3
3 If My Homie Calls 1991 2Pacalypse Now 3
4 Trapped 1992 2Pacalypse Now
5 Holler If Ya Hear Me 1993 Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z. 110
6 I Get Around 1993 Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z. 11 5 8
7 Wussup Wit The Luv 1993 The Body-Hat Syndrome (דיג'יטל אנדרגראונד) 99
8 Keep Ya Head Up 1993 Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z. 12 7 2
9 Papa'z Song 1994 Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z. 87 82 24
10 Pour Out a Little Liquor 1994 Thug Life: Volume 1
11 Cradle to the Grave 1994 Thug Life: Volume 1 91 25
12 It Don't Stop 1994 Thug Life: Volume 1
13 How Long Will They Mourn Me? 1994 Thug Life: Volume 1
14 Dear Mama 1995 Me Against the World 9 3 1
15 So Many Tears 1995 Me Against the World 44 21 6
16 Temptations 1995 Me Against the World 68 35 13
17 California Love 1995 All Eyez on Me 1 1 1
18 How Do U Want It 1996 All Eyez on Me 1 1 1
19 2 of Amerikaz Most Wanted 1996 All Eyez on Me 46
20 Hit 'Em Up 1996 Greatest Hits
21 All About U 1996 All Eyez on Me
22 I Ain't Mad at Cha 1996 All Eyez on Me 58 18
23 Toss It Up 1996 The Don Killuminati: The 7 Day Theory 34
24 To Live & Die in L.A. 1997 The Don Killuminati: The 7 Day Theory
25 Hail Mary 1997 The Don Killuminati: The 7 Day Theory 12 8
26 Wanted Dead or Alive 1997
27 Made Niggaz 1997 Gang Related (Outlawz) 75 1
28 I Wonder If Heaven Got a Ghetto 1997 R U Still Down? (Remember Me) 67 14 18
29 Do for Love 1997 R U Still Down? (Remember Me) 21 10 2
30 Changes 1998 Greatest Hits 32 12 1
31 Unconditional Love 1999 Greatest Hits 73
32 Baby Don't Cry (Keep Ya Head Up II) 1999 Still I Rise 72 36
33 Who Do U Believe In 1999 Suge Knight Represents: Chronic 2000 (שוג נייט)
34 Until the End of Time 2001 Until the End of Time 52 21
35 Letter 2 My Unborn 2001 Until the End of Time 64
36 Thugz Mansion 2002 Better Dayz 19 10 4
37 Still Ballin' (רמיקס) 2002 Better Dayz 69 31 15
38 Runnin' (Dying to Live) 2003 Tupac: Resurrection 19 11 5
39 One Day at a Time (Em's Version) 2003 Tupac: Resurrection 80 51 22
40 Thugs Get Lonely Too 2004 Loyal to the Game 98 55
41 Ghetto Gospel 2005 Loyal to the Game
42 Untouchable (רמיקס) 2006 Pac's Life 29 91
43 Pac's Life 2006 Pac's Life 119 104

פילמוגרפיה

מלבד היותו ראפר מצליח, השתתף טופאק במספר סרטים. בסרטו הראשון, "Nothing But Trouble", שיחק שאקור בתור הופעת אורח עם ההרכב הישן שלו, Digital Underground. התפקיד הראשון שלו היה בסרט "רחובות אלימים"(Juice), כששאקור שיחק את הדמות "בישופ", והוא זכה לשבחים ממגזין הרולינג סטון, שבו אמר הכותב פיטר טראברס ששאקור היה הדמות "המגנטית ביותר של הסרט". הוא המשיך לככב עם ג'נט ג'קסון בסרט "לאהוב ולהתגבר"(Poetic Justice), והיה מועמד לפרס השחקן המצטיין, אך לא זכה. הסרט האחרון לפני מותו הטראגי היה "כללי המשחק".

שנה שם הסרט/התוכנית בתפקיד הערות
1991 שום דבר, חוץ מצרות עצמו -
1992 רחובות אלימים (Juice) בישופ הראשון שקיבל תפקיד בסרט
1992 הכיתה של דרקסלס (Drexell's Class) (סיטקום) עצמו שיחק בעונה 1
1993 עולם אחר (סדרת טלוויזיה) פיקולו שיחק בעונה 6
1993 לאהוב ולהתגבר לאקי כיכב לצד ג'נט ג'קסון
1993 In Living Color (תוכנית טלוויזיה) עצמו שיחק בעונה 5
1994 מעל לטבעת (Above the Rim) בירדי שיחק לצד דואן מרטין
1995 Murder Was the Case: The Movie עצמו -
1996 הקליע טאנק יצא חודש לאחר מותו של שאקור
1997 נעולים (Gridlock'd) יחזקאל וויטמור יצא מספר חודשים לאחר מותו של שאקור
1997 כללי המשחק הבלש רודריגז הופעתו האחרונה של שאקור בסרט
2003 טופאק: תחיית המתים עצמו סרט דוקומנטרי רשמי על טופאק
2009 נוטוריוס עצמו (מספר קטעים מהסרט) תפקידו מגולם על ידי אנתוני מאקי
2017 All eyez on me עצמו -
??20 Live 2 Tell תסריטאי נכתב על ידי שאקור בשנת 1995

סרטים תיעודיים וביוגרפיות

חייו של שאקור הוכרו בסרטים תיעודיים גדולים וקטנים, כשכל סרט מנסה לתפוס אירועים שונים במהלך חייו הקצרים של שאקור. הסרט "טופאק: תחיית המתים" שיצא בשנת 2003 היה מועמד לסרט התיעודי הטוב ביותר באוסקר.

  • 1997: טופאק שאקור: בריון אלמוות
  • 1997: טופאק שאקור: מילים אף פעם לא מתות
  • 2001: טופאק שאקור: לפני שאתעורר
  • 2001: ברוך הבא ל-Deathrow
  • 2002: טופאק שאקור: בריון מלאך
  • 2002: ביגי & טופאק
  • 2002: החוף המערבי
  • 2003: 2Pac 4 Ever
  • 2003: טופאק: תחיית המתים
  • 2004: טופאק נגד..
  • 2004: טופאק: גאון ההיפ הופ
  • 2006: כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה דמעות(So Many Years, So Many Tears)
  • 2007: טופאק: רצח
  • 2009: טופאק: רצח II
  • 2017: "All eyez on me"

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טופאק שאקור בוויקישיתוף

תבנית:פרופילי מוזיקאים

הערות שוליים

  1. ^ Goldman, Lea; Paine, Jake (October 29, 2007). ["Top-Earning Dead Celebrities: 8. Tupac Shakur" http://www.forbes.com/2007/10/26/top-dead-celebrity-biz-media-deadcelebs07-cz_lg_1029celeb_slide_9.html]. Forbes
  2. ^ מתוך רשימת נתוני מכירות של ה-RIAA (הקישור אינו פעיל, 16.12.18)
  3. ^ Stone, Rolling (2012-12-05). "50 Greatest Hip-Hop Songs of All Time". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-11-02.
  4. ^ "MTV 22 Greatest MC's". RateYourMusic. נבדק ב-2018-11-02.
  5. ^ Tupac Shakur interview with “The Arsenio Hall Show” in 1994 [VIDEO], Hip Hop Vibe, ‏2012-03-07
  6. ^ "September 1996 Shooting and Death". madeira.hccanet.org. נבדק ב-28 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 ירי בטופאק שאקור – Thugz-Network.com.
  8. ^ מידע מפורט על הירי הקטלני at http://www.alleyesonme.com/
  9. ^ 2PACWORLD.CO.UK – ביוגרפיית מריון שוג נייט.
  10. ^ "Tupac Shakur: Before I Wake". film.com. נבדק ב-28 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 3 4 ראיון עם גובי, http://www.hitemup.com/
  12. ^ טופאק נורה בלאס וגאס, http://www.hitemup.com/
  13. ^ חייו של שאקור לאחר מותו.
  14. ^ ביוגרפיית טופאק שאקור.
  15. ^ "Fresh probe over rapper's murder". BBC News. March 18, 2006. Retrieved from on April 10, 2006.
  16. ^ BBC News. 9 בספטמבר 2002. Retrieved on April 10, 2006, from משפחתו של ביגי מכחישה את תאוריית הרצח.
  17. ^ BBC news. 6 בספטמבר 2002. הניירות שאוחזרו באפריל 2006 חקירת מקרה הרצח,.
  18. ^ Times Retracts Shakur Story.
  19. ^ Kandyba, Slav (July 16, 2008): Chuck Philips Accepts Buyout, Leaves L.A. Times. Retrieved June 16, 2010.
  20. ^ "Notorious B.I.G.'s Family 'Outraged' By Tupac Article". Streetgangs.com. נבדק ב-28 ביולי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ במיטה עם מדונה: 16 בני ובנות הזוג של המלכה לאורך השנים
  22. ^ אור ברנע, צפו: טופאק התעורר לחיים על הבמה, באתר ynet, 16 באפריל 2012
  23. ^ Tupac Shakur Biopic Planned, Production To Begin Next Year


טופאק שאקור
אלבומים
בשנות חייו 2Pacalypse Now • Strictly 4 My N.I.G.G.A.Z. • Thug Life: Volume 1 • Me Against the World • All Eyez on Me • The Don Killuminati: The 7 Day Theory
לאחר מותו R U Still Down? (Remember Me) • Still I Rise • Until the End of Time • Better Dayz • Loyal to the Game • Pac's Life
הופעות 2Pac Live • Live at the House of Blues
אוספים Greatest Hits • The Rose That Grew from Concrete • The Prophet: The Best of the Works • Nu-Mixx Klazzics • Tupac: Resurrection • The Rose, Vol. 2 • Beginnings: The Lost Tapes 1988–1991 • Nu-Mixx Klazzics Vol. 2 • Best of 2Pac
סינגלים
בשנות חייו Brenda's Got a Baby • If My Homie Calls • Trapped • Holler If Ya Hear Me • I Get Around • Keep Ya Head Up • Papa'z Song • Cradle to the Grave • Pour Out a Little Liquor • Dear Mama • So Many Tears • Temptations • California Love • 2 of Amerikaz Most Wanted • How Do U Want It • All Bout U • I Ain't Mad at Cha • Toss It Up • Hail Mary • Wanted Dead or Alive • Made Niggaz • Hit 'Em Up
לאחר מותו I Wonder If Heaven Got a Ghetto • Do for Love • Changes • Unconditional Love • Baby Don't Cry (Keep Ya Head Up II) • Until the End of Time • Letter 2 My Unborn • Thugz Mansion • Still Ballin' • Runnin' (Dying to Live) • One Day at a Time • Thugs Get Lonely Too • Ghetto Gospel • Untouchable • Pac's life
ביוגרפיות
ביוגרפיות ביגי & טופאק • טופאק: תחיית המתים • Tupac: Assassination
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טופאק_שאקור&oldid=26457081"