לדלג לתוכן

אלן אלכסנדר מילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף א"א מילן)
אלן אלכסנדר מילן
Alan Alexander Milne
אלן אלכסנדר מילן, 1922
אלן אלכסנדר מילן, 1922
אלן אלכסנדר מילן, 1922
לידה 18 בינואר 1882
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בינואר 1956 (בגיל 74)
הרטפילד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Alan Alexander Milne עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום בריטי
עיסוק סופר-ילדים
מחזאי
משורר
מקום לימודים אוניברסיטת קיימברידג', טריניטי קולג', בית הספר וסטמינסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה ספרות
סוגה ספרות-ילדים
שירה
מחזאות
יצירות בולטות פעוטים היינו
פו הדב
אנחנו שנינו
הבית בקרן פו
בן או בת זוג דפני מילן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים כריסטופר רובין מילן עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלן אלכסנדר מילןאנגלית: Alan Alexander Milne;‏ 18 בינואר 188231 בינואר 1956), המוכר יותר בשם העט א"א מילן, היה סופר, מחזאי ומשורר בריטי, מחבר ספר הילדים הנודע פו הדב והמשכו הבית בקרן פו, וכן שני ספרי שירה לילדים, "פעוטים היינו" (When We Were Very Young) ו"אנחנו שנינו" (Now We Are Six), שגם באחדים מהשירים שבהם מופיעים פו וחבריו.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילן נולד וגדל בלונדון. כבר בגיל שמונה כתב בעיתון בית ספרו על חוויות הטיול ביער אשדאון, שם יתרחשו בהמשך עלילות פו וחבריו.

אביו, מנהל בית ספר פרטי לבנים, רצה שבנו ימשיך את דרכו. מילן למד בבית הספר שניהל אביו, ובין מוריו שם היה סופר המדע הבדיוני ה. ג'. וולס. מילן למד מתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג', לאחר שזכה במלגה לכך, אך לאחר לימודיו בחר בכתיבה.

בשנת 1905 יצא לאור ספרו הראשון, נאהבים בלונדון, שזכה לביקורות שליליות. מילן המשיך לכתוב, ולאחר זמן מה התפרסמו שיריו בשבועון הסאטירי פאנץ'. בגיל 28 לערך הוא נמנה עם חברי המערכת של השבועון והוזמן לארוחות הערב, שם התיידד עם סופרים חשובים של אותה תקופה. הוא המשיך לכתוב בשבועון, וכמו כן לערוך כתבי יד של אחרים.

בשנת 1912 נשא לאישה את דורותי-דפנה דה סילינקור, שאותה הכיר במסיבה של "פאנץ'" וראה בה את "המלאך השומר שלי". הוא התנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, אך לאחר ארבעה חודשים בחזית חלה ועבר לתפקיד עורפי. בשנת 1917 כתב את "מעשה במעשה", מעשייה אנטי-מלחמתית. ב-1918 החל לכתוב מחזות וזכה להצלחה.

בשנת 1920 נולד בנו כריסטופר רובין מילן, אשר נשאר בן יחיד להוריו. אמו, דפנה, שרצתה בבת, נהגה להלבישו בבגדי בנות. בדרך כלל נקרא כריסטופר רובין בכינוי החיבה "בילי מון".

בשנת 1924 קנה מילן את חוות קוצ'פורד במחוז סאסקס, סמוך ליער אשדאון. עד שנת 1940 בילתה המשפחה בבית הכפר בפגרת חג הפסחא ובקיץ. כריסטופר רובין הרבה לטייל ברחבי היער עם האומנת שלו. הוא היה ילד יצירתי ומתבודד, אשר המציא לעצמו סיפורים, שהתרחשו סביב צעצועיו והיער. בשובו מן היער, היה מספר את הסיפורים שהמציא לאביו. מאוחר יותר היוו סיפורים אלו את הבסיס לעלילות כריסטופר רובין ופו הדב, אליהם מיזג האב את זיכרונות ילדותו ודמיונו.

בבגרותו חש כריסטופר רובין מרירות רבה על הופעתו בספרים שכתב אביו, וראה בכך סוג של ניצול.

מילן והמאייר ארנסט שפארד נפגשו בשבועון הסאטירי "פאנץ'", ותחילה לא חיבבו איש את רעהו. לאחר זמן מה, החלו השניים לעבוד על שירי ספרו של מילן "פעוטים היינו", והקהל אהב את התוצאה. שפארד אייר את שני ספרי השירה של מילן ושני ספרי פו. איוריו התבססו על מקומות אותנטיים ביער אשדאון ובחווה, כפי שדרש ממנו מילן.

מילן כתב גם רומנים אחדים, קובצי סיפורים, מחזות, וספרים בעקבות קורותיו במלחמת העולם הראשונה. כמו כן המחיז את "הרוח בערבי הנחל". הוא אמר כי כה התאהב בספר עד כי הצטער שלא כתב אותו בעצמו, וכי לעיתים שגה לחשוב כי כך היה.

בשנת 1952 הפך מילן לנכה, בעקבות ניתוח מוח שעבר, ופרש לבית הכפר בחוות קוצ'פורד. הוא נפטר ב-31 בינואר 1956.

  • נאהבים בלונדון (1905)
  • משחק־היום (1910) – פליטונים.
  • ימים מאושרים (1915) – רשימות.
  • פעם אחת בזמן [מסוים] (1918. תר' ראובן בן־יוסף בשם מעשה במעשה, 1970; כרמית גיא בשם היה היה פעם, 2009) – מעשייה אלגורית על מלחמה בין שתי ממלכות דמיוניות, שהתנהלה ללא שפיכות־דמים ונסתיימה בכלולות הנסיכה, ואשר באה להוכיח כי "החיים בארץ־האגדות לא היו כה חלקים כפי שניסו לתאר".
  • קרפד מטירת־קרפד (1921) – מחזה בעקבות הרוח בערבי הנחל מאת קנת גרהם.
  • תעלומת הבית האדום (1922) – נובלה בלשית.
  • כשהיינו צעירים מאוד (1924. תר' יעקב אורלנד בשם פעוטים היינו, 1946; אורה מורג בשם כשהיינו קטנטנים, 1989) – ארבעים וחמישה שירים רוויי דמיון והומור על הרפתקאות המתרחשות בחדר־הילדים.
  • גלריה של ילדים (1925) – סיפורים ורשימות.
  • להפסקת־צהריים: צרצר וחרוזים אחרים (1925)
  • פו הדב (1926. תר' ורה ישראלית ואליהו דוד שפירא [תרגום השירים: נתן אלתרמן], 1943; דן מישר, 2003 [נכתב: 1996]; אבירמה גולן, 2004; רועי חן, 2022) – פו ממריא בבלון להשיג דבש, יוצא לצוד תועל, מגלה את הציר הצפוני ונחלץ מעסקי־ביש בסיועו של כריסטופר רובין הכל־יכול.
  • האליבי המושלם (1926. עובד לקולנוע) – מחזה בלשי.
  • עכשיו אנו בני שש (1927. תר' יעקב אורלנד בשם אנחנו שנינו, 1957; אורה מורג בשם שש גיל לא רגיל, 1993) – שלושים וחמישה שירים על ילד, דובונו ודמיונותיהם.
  • הבית בקרן פו (1928. תר' אהרן אמיר, 1951; אוריאל אופק, 1979; אבירמה גולן, 2011) – פו בונה בית לאיה החמור, ממציא משחק חדש, מארגן פעולות ולבסוף נפרד מכריסטופר רובין בשיחה שמקופל בה יגון הפרידה מן הילדות.
  • המהומי פו (1929) – חרוזים מולחנים.
  • הסוד וסיפורים אחרים (1929)
  • כשהייתי צעיר מאוד (1930) – פרקי־ילדות.
  • ארבעה ימי־פלא (1933) – רומאן.
  • א. א. מילן: אנתולוגיה של כתביו ההומוריסטיים (1934)
  • גבעת־הקסמים ועוד סיפורים (1937) – סיפורים, מתוכם תורגם: הנסיך שפן (תר' חנה בילליג, 1955) – שפן מנצח בתחרות שהכריז מלך חשוך־בנים לבחירת יורש־העצר.
  • עכשיו מאוחר מדי (1938) – אוטוביוגרפיה.
  • הברווזון המכוער (1941) – מחזה בעקבות הנס כריסטיאן אנדרסן.
  • מסיבת יום־הולדת וסיפורים אחרים (1948)
  • שנה באה, שנה יוצאת (1952) – סיפורים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אביבה קרינסקי, פו הדב והפילוסופיה של האחר. סדרה לביקורת ספרותית. אור עם 2000. מחקר מקיף על משמעויות היצירה בראי מכלול יצירות מילן גם אלה שלא תורגמו לעברית. ההקשר התרבותי-ספרותי של היצירה וזיקותיה ליצירות הנכתבות היום.
  • אביבה קרינסקי, פו הדב והפילוסופיה של האחר, "עיתון 77", שנה כג' גיליון 237, נובמבר 1999. עמ' 14–18.
  • אביבה קרינסקי, זהות עצמית, תרבות וכוח ב"פו הדב". נדפס ב"ספרות ילדים ונוער" שנה 29, חוברת א (109), 2001. עמ' 9–13.
  • יהודה אטלס, "אלן אלכסנדר מילן: סוד הקסם הפּוּאִי", בספר ילדים גדולים (כרך 1, עמ' 152-115), הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.
  • יעקב אורלנד מתרגם שירי ילדים, מאת רחל לקט, נדפס ב"עולם קטן", 2, תשס'ה 2005.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלן אלכסנדר מילן בוויקישיתוף