לדלג לתוכן

אורה מורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורה מורג
לידה 11 באוגוסט 1943 (בת 80)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות סדרת המתח ההיסטורית ע"ש טוביה מורג
תקופת הפעילות מ-1962
פרסים והוקרה פרס הספריות הציבוריות (2011)
פרס זאב לספרות ילדים ונוער (2005)
פרס אקו"ם
האתר הרשמי
דף הפייסבוק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורה מורג (נולדה ב-11 באוגוסט 1943) היא סופרת לילדים ונוער ושחקנית תיאטרון לשעבר.

מורג נולדה בחיפה וגדלה בבת גלים. למדה בבית-ספר תיכון בקריית מוצקין. בצבא שירתה בנח"ל ולאחר כשנה הצטרפה ללהקת הנח"ל בתוכניתה מ-1962, "טיפת דבש"[1]. בהמשך למדה ספרות עברית ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. שיחקה על הבמה בתיאטרון הקאמרי ובהבימה[2].

מורג כותבת ספרי שירה ופרוזה לילדים ולמבוגרים. תרגמה ספרים לעברית, בין השאר מספרי רודיארד קיפלינג וא. א. מילן. את ספרה הראשון, "תומר כ"ץ ילד מומלץ", כתבה עבור בנה בשנת 1972[2]. שירה "קלרה אפרסק" (מתוך "תומר כ"ץ ילד מומלץ") בוצע על ידי גלי עטרי בפסטיבל החמישי לשירי ילדים בחנוכה 1974.

בשנות ה-70 הקימה עסק לייצור ושיווק סריגים[3]. ב-1984 כתבה טור אופנה בעיתון "חדשות"[4].

ב-1982 התחתנה עם בעלה השני, העיתונאי והרעיונאי אמנון אריאלי[5], שחזר בתשובה לאחר שהיו נשואים שנתיים[2]. לאחר שלוש שנים נוספות התגרשו[6]. ספרה "מאה תפוחים חדשים כולל מע"מ" מתאר את חזרתו בתשובה של בעלה והשפעתה על מערכת היחסים שלהם באור הומוריסטי[7]. הספר שימש בסיס לתסריט הסדרה "לתפוס את השמיים" ששודרה בערוץ 2[8].

ב-1998 פרסמה רומן למבוגרים, "שמלת הכלה המכורה", המתאר מערכת יחסים בין שני אנשים נשואים, כאשר הגבר מציע נישואים למאהבתו שבעקבות זאת עוזבת את הבית, אבל הוא עצמו מעדיף בסופו של דבר להישאר עם זוגתו. לספר רקע אוטוביוגרפי של מערכת היחסים שבעקבותיה התגרשה מבעלה הראשון[9].

זכתה בפרס הספריות הציבוריות בשנת 2011[10]. בשנת 2018, במסגרת חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל, נבחר ספרה "חפרפרת במחתרת" על ידי משרד החינוך לרשימת הספרים המומלצים לנוער בנושא מלחמות ישראל[11].

ב-2021 יצא לאור ספרה האוטוביוגרפיה "היא עוד תגיע להוליווד"[9].

ספרים שכתבה אורה מורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תֹּמֶר כ"ץ ילד מומלץ בהוצאת דביר, 1972
  • לאמא יש חבר חדש בהוצאת דביר, 1987
  • מאה תפוחים חדשים כולל מע"מ בהוצאת דביר (עוּבד לסדרת טלוויזיה בשם לתפוס את השמים), 1989
  • תיבת המכתבים הכי מקושקשת ברחוב בהוצאת אחד עשר פרפרים צהובים, 1997
  • לגמרי לבד ברובע היהודי בהוצאת זב"מ, 1984
  • ילד זה לא מה שהיה פעם בהוצאת זב"מ, 1982
  • מָיַשׂוּלִי או סבתא לא מגרשים! בהוצאת עם עובד, 1994
  • סבתא לא מגרשים בהוצאת עם עובד
  • לפעמים יום־הולדת זה דווקא יום נעים בהוצאת ידיעות אחרונות, 1999
  • המרד נגד האונייה אפרודיטה בהוצאת ידיעות אחרונות, 2001
  • קשה להיות מכשפה בהוצאת י. שרברק, 1989
  • סיפורי רחוב מיכל ובכלל בהוצאת קוראים, 1991
  • יום אמא יום אבא בהוצאת קוראים, 1993
  • מסתדרים לבד בבית בהוצאת קוראים, 1999
  • קרן כובשת שער בהוצאת קוראים, 2001
  • חפץ חשוד בגן העיר בהוצאת קוראים, 2001
  • אדם חוה ופרי עץ הדעת בהוצאת קוראים, 1998
  • לנצח את המצח בהוצאת קוראים, 1998
  • מעשה בצב כלב ושני חתולים בהוצאת קוראים
  • שישה ימי בריאה בהוצאת קוראים, 1998
  • שמלת הכלה המכורה בהוצאת מודן, 1997
  • הנכד שהלך לדוג בהוצאת ידיעות אחרונות
  • מולי החברים שלי ואני בהוצאת מורן קוראים
  • היא עוד תגיע להוליווד – סיפור חיים, 2021
  • לנצח על המצח – ספורו של קין. איירה: סיליה יצחק. הוצאת ספרים טל, 2004.

סדרת המתח ההיסטורית ע"ש טוביה מורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שתרגמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורה מורג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סיפורי אישי – אורה מורג, באתר "שרים במדים"
  2. ^ 1 2 3 שרית ישי לוי, קטעים, חדשות, 2 במאי 1988
  3. ^ יהודית חנוך, השבת הלבנה של אורה, מעריב, 10 במרץ 1977
  4. ^ אורה מורג, סיבוב בוטיקים - תחתונים מהמערב הפרוע, חדשות, 19 באפריל 1984
    אורה מורג, סיבוב בוטיקים - המלביש, חדשות, 9 במאי 1984
  5. ^ אויבי העם, "העולם הזה", גיליון 2337 מ-16 ביוני 1982, עמוד 76
  6. ^ רחל המחרלת - אשה בוגרת, גבר צעיר, "העולם הזה", גיליון 2723 מ-8 בנובמבר 1989, עמוד 38
  7. ^ מאה תפוחים שלי, מעריב, 17 במאי 1989
  8. ^ אביבה קרול, ‏תופסים את השמיים בקשת, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2000
    רונית מוזיקנט, תחת כנפי השכינה, באתר ynet, 15 בנובמבר 2000
  9. ^ 1 2 צפורה רומן, חיי האהבה הסוערים של אורה מורג: "כשניהלתי רומן לא הפרעתי לעצמי עם ייסורי מצפון", באתר ynet, 12 באוגוסט 2021
  10. ^ מרב יודילוביץ', פרס הספריות הציבוריות לסופרת אורה מורג, באתר ynet, 8 במרץ 2011
  11. ^ הספרים המומלצים: מלחמות ישראל, באתר משרד החינוך
  12. ^ יעל דר, לא מפחדת ללמד, באתר הארץ, 31 במאי 2004
  13. ^ רחל אלג'ים, עכבר העיר, ספרים מומלצים לילדים שובבים, באתר הארץ, 7 ביוני 2007
  14. ^ אפרת אבן צור, כך נהפך הילד הלמוט הנאצי למוטק'ה הקצין המצטיין, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2007