אאוריך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אאוריך
Aurich (בגרמנית)
DEU Aurich COA.svg
סמל העיר
Flagge Aurich.svg
דגל העיר
מדרחוב באאוריך
מדרחוב באאוריך
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מדינה פדרלית סקסוניה התחתונהסקסוניה התחתונה  סקסוניה התחתונה
מחוז אאוריך
ראש העיר Horst Feddermann (החל ממאי 2019)
שטח 197.22 קמ"ר
גובה 4 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 42,268[1] (2021)
 ‑ צפיפות 210 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות 53°28′17″N 7°29′01″E / 53.471388888889°N 7.4836111111111°E / 53.471388888889; 7.4836111111111 
אזור זמן UTC +1
https://www.aurich.de/

אאוריךגרמנית: Aurich, בסאטרלנדית פריזית: Aurk, בפריזית מערבית: Auwerk, בפריזית מזרחית סקסונית תחתונה: Auerk; הגייה גרמנית: להאזנה (מידעעזרה)), היא עיר באזור פריזיה המזרחית שבסקסוניה התחתונה, גרמניה. היא בירת מחוז אאוריך (אנ') והיא העיר השנייה בגודלה במזרח פריזיה, הן באוכלוסייה, אחרי אמדן והן בשטח, אחרי ויטמונד (אנ').

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאוריך מוזכרת במסמכים היסטוריים מהמאה ה-13, בשם היישוב Aurechove המוזכר בשפה הפריזית, במסמך שנקרא Brokmerbrief משנת 1276. קיימות השערות שונות בנוגע לפרשנות שם העיר. ייתכן שהוא מתייחס לאדם (Affo, שם פרטי במזרח פריזיה) ולרכוש שלו (רייך) או שהוא מתייחס למפעלי מים בשפלה העשירה במים של נהר Aa (או Ehe), שעל גדותיו נבנתה העיר; בימי הביניים שם העיר נהגה בצורות שונות כגון: Aurichove, Aurike, Aurikehove, Auerk, Auryke, Auwerckhove, Auwerick, Auwerck, Auwreke, Awerck, Awreke, Awrik, Auwerich ו- Aurickeshove.

בשנת 1517 החל הרוזן אדזארד מבית קירקסנה לבנות את העיר מחדש לאחר שהנהרסה בקרב. בשנת 1539 התאחדו בעלי הקרקעות בסביבות אאוריך, דבר שהפך אותה לבירת המחוז, ומאוחר יותר, לבירת פריזיה המזרחית, ומקום מושבם של בעלי הקרקעות. בשנת 1744 הפכה לבירת ממלכת פרוסיה. לאחר שהצבא הפרוסי הובס בקרב ג'נה בשנת 1807, הפכה אאוריך לחלק מממלכת הולנד בשנת 1808. בשנת 1810 העיר סופחה לממלכת הולנד על ידי צרפת והפכה לבירת המחוז הצרפתי אמס-המזרחית (צר') של האימפריה הצרפתית הראשונה. לאחר שנפוליאון בונפרטה הובס בשנת 1814, עברה העיר לממלכת הנובר בשנת 1815, ולאחר מכן בשנת 1866 סופחה לפרוסיה והייתה חלק ממחוז הנובר.

מ־21 באוקטובר 1944, עד 23 בדצמבר 1944, היה בעיר מחנה ריכוז נאצי. המחנה היה מחנה משנה של מחנה הריכוז נוינגאם. [2] במשך החודשיים בו התקיים המחנה מתו בו 188 אסירים.

לאחר מלחמת העולם השנייה, אאוריך הפכה לחלק ממדינת סקסוניה התחתונה.

יהדות אאוריך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות היהודי באאורך ששרד את השואה
תעודת לידה של לוי דניאל, בן של מעפילי האקסודוס שהיו במחנה המעצר בעיר אמדן, נולד בבית היולדות בכפר זנדהורסט ובתעודת הלידה שלו נרשם שהוא נולד באאוריך

הקהילה היהודית באאוריך התקיימה במשך כ־300 שנה החל משנת 1657[3] ועד 1 במרץ 1940. תושבים יהודים הוזכרו לראשונה בשנת 1635. הקהילה היהודית הייתה השנייה בגודלה במזרח פריזיה לאחר קהילת יהודי אמדן. השיעור הגבוה ביותר של יהודים מכלל אוכלוסיית העיר היה בשנת 1925 עם 7.4 אחוזים מסך הכל האוכלוסייה. במספרים מוחלטים השיא של אזרחים יהודים באאוריך היה בשנת 1885 עם 406 יהודים.

לאחר עליית היטלר לשלטון בשנת 1933, יהודים רבים היגרו מהעיר. בית הכנסת של הקהילה היהודית, שנבנה בשנת 1810, נהרס בליל הבדולח ב־9 בנובמבר 1938. ההערכה היא כי 200 מתוך 400 יהודי אאוריך נספו בשואה, הניצולים התפזרו בכל רחבי העולם ואף אחד מתושבי אאוריך לא שב לעיר לאחר השואה. עם זאת, אשה נוצריה מאאוריך בשם ואן לסן נישאה לרופא יהודי מברמן והתגיירה בטרם החתונה. לאחר החתונה היא התגוררה בברמן. היא נפטרה בשנת 1998 ונקברה בבית הקברות היהודי באאוריך .[4]

באוקטובר 1947, מעפילי אוניית המעפילים אקסודוס הובאו ממחנות המעצר פפנדורף ואם שטאו שבצפון גרמניה ליד ליבק, למחנות המעצר שליד הערים וילהלמסהאפן ואמדן שבמזרח פריזיה. בעיר אמדן באותם ימים לא היה בית יולדות ועל כן היולדות ממחנה המעצר נשלחו לבית היולדות שהיה בכפר זנדהורסט שנמצא במחוז אאוריך מדרום למרכז העיר. כל הילודים קבלו תעודות לידה המציינות שמקום לידתם בעיר אאוריך.

הקהילה היהודית מונצחת בעיר על ידי:

  • אבן זיכרון המוצבת במקום בו עמד בית הכנסת,
  • לוח זיכרון לזכר בית הספר היהודי לשעבר מוצב בבית ההתאחדות הרפואית שברחוב Kirchstrasse,
  • שלט זיכרון באולם השוורים באאוריך, שאליו נאספו יהודי העיר בליל הבדולח בשנת 1938.
  • בנוסף, בית הקברות היהודי ברחוב Emder Strasse שרד את השואה ונשמר.
  • רחוב בעיר נקרא על שם מנהיג הקהילה היהודי האחרון, אברהם וולף.
התפלגות יהודי אאוריך בין השנים 1635 ועד 1939[3]
1635 1657 1690 1736 1753 1782 1806 1824 1849 1867 1885 1925 1936 1939
2

משפחות

3

משפחות

5

משפחות

14

משפחות

99 114 173 219 330 347 406 398 362 155

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאוריך ממוקמת באמצע חצי האי של מזרח פריזיה ושטחה 197.25 קילומטרים רבועים. אזור השיפוט של אאוריך משתרע הרבה מעבר לשטח האורבני של העיר. כמקום קניות, אוריך מושכת אליה קונים הרבה מעבר לתושבי העיר והקהילות הסמוכות לה. בשל מיקומה המרכזי במזרח פריזיה.

כשאאוריך במרכז חצי האי של מזרח פריזיה להלן הערים הסובבות אותה במרחק שבין 30 דקות ועד שעה ממנה עם כיוון השעון:

מדרום: לייר, מדרום מערב: אמדן, מצפון מערב: נורדן, מצפון מזרח: ויטמונד ויבר, ממזרח: וילהלמסהאפן.

מרכז מזרח-פריזיה היה בעבר מכוסה יותר באדמות בור וביצות ממה שמראות המפות נכון לשנת 2020. בשולי הביצות עובר רכס גבעות החול המזרחי-פריזי. עליו נבנו הערים של סקסוניה התחתונה כולל אאוריך. גובה רכס החול נע בין שלושה עד תשעה מטרים מעל פני הים. שלושה רבעים משטחי הבור משמשים לחקלאות. עשירית משטח השיפוט של אאוריך הוא יער צפוף. מה שהופך אותה לעיר המזרח-פריזאית עם שיעור היער השלישי בגודלו.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור העירוני נמצא בעיקר בהשפעה הישירה של הים הצפוני. בקיץ הטמפרטורות בשעות היום נמוכות יותר מאשר בפנים היבשת, ובחורף הן לרוב גבוהות יותר מאשר בפנים היבשת. האקלים מאופיין בדרך כלל כאזור של הרוח המערבית של מרכז אירופה.

על פי סיווג האקלים של קופן, אאוריך נמצא באזור אקלים Cfb.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 8.5 ° C. החודש החם ביותר הוא יולי עם טמפרטורה חודשית ממוצעת של 16 ° C. החודש הקר ביותר הוא ינואר עם טמפרטורה ממוצעת של 1.0 ° C.

כמות המשקעים במשך השנה באאוריך היא מעט פחות מ־830 מילימטרים. החודש הגשום ביותר הוא נובמבר עם 84.4 מילימטרים גשם,

באאוריך, השמש זורחת 1,455 שעות בשנה, מה שמביא לממוצע של 121 שעות בחודש. הסיכוי הגדול ביותר לחוות קרינת שמש הוא בחודש מאי. בחודש זה יש בממוצע 205 שעות שמש. ההפך בדצמבר: ואז השמש נצפת מעבר למעטה העננים רק 29 שעות בממוצע.

הערכים המתוארים למעלה ובטבלה בהמשך, מתייחסים לממוצע בשנים 1961 עד 1990.


אקלים באאוריך
Aurich
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 1 1.3 3.7 6.9 11.5 14.5 16 15.9 13.2 9.6 5.2 2.2 8.5
משקעים ממוצעים (מ"מ) 66.6 43.1 57.9 48.2 57.8 83.8 82.1 78.6 76.6 76.2 84.4 74.3 829.6
מקור: German Weather Service[5]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית העיר אאוריך מונה 42,268 תושבים, נכון לינואר 2021. בריחתם וגירושם של גרמנים ממרכז ומזרח אירופה בין השנים 1945–1950 הביאו לדחיפה משמעותית בגידול האוכלוסייה בעיר, כאשר פליטים רבים הובאו מהאזורים המזרחיים של הרייך הגרמני למזרח פריזיה. אוכלוסיית אאוריך בשנת 1945 עם סיום מלחמת העולם השנייה הייתה גבוהה כמעט ב־50 אחוזים מאשר בתחילת המלחמה בשנת 1939. דחיפה שנייה בהתפתחות האוכלוסייה נבעה מהתאגדותן של קהילות קטנות וכפרים רבים בסביבה העיר במהלך הרפורמה האזורית שנעשתה בסקסוניה התחתונה, תחת עיריית אאוריך.

מאז סוף שנות התשעים של המאה העשרים האוכלוסייה של אאוריך נותרה קבועה למדי ועמדה על קצת יותר מ־40,000 תושבים .[6] אחוז הלידות השלילי מאז תחילת המאה ה-21, מתקזז על ידי הגירה חיובית לעיר. גמלאים רבים מאזורים אחרים בגרמניה מהגרים לעיר מתוך רצון לבלות את שנות הפנסיה שלהם במזרח פריזיה. הגירה זו ממלאת תפקיד חשוב בשמירה על כמות האוכלוסייה בעיר .[7]

בין השנים 2011 ועד 2020 קצב גידול האוכלוסייה בעיר, גדל בקצב 0.39% בשנה.[8]

להלן התפלגות/גידול האוכלוסייה בין השנים 1804 ועד 2021[8]

שנה אוכלוסייה[9]
1804 2.128
1821 3.163
1861 4.712
1864 4.608
1867 4.919
1871 4.264
1885 5.395
1895 5.899
שנה אוכלוסייה
1905 6.141
1925 6.136
1933 6.558
1939 6.874
1945 10.350
1961 12.982
1970 11.944
1991 37.187
שנה אוכלוסייה[10]
2001 40.362
2010 40.572
2011 40.606
2012 40.604
2016 41.793
2017 41.854
2019 42.040
2021 42,268

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת החינוך באאוריך ישנם 12 לבתי הספר היסודיים, בתי הספר התיכוניים, בתי הספר המקצועיים (BBS), בתי ספר לצרכים מיוחדים (בחסות המחוז), שני בתי ספר מקיפים ובית ספר ליערנות .[11]

הביקוש להתקבל למערכת החינוך באאוריך עולה על ההיצע: בשנת הלימודים 2007/08 לא ניתן היה לקבל 70 תלמידים שהיו מעוניינים ללמוד בעיר .[12] בסביבות 2,000 תלמידים לומדים באקדמיה אולריציאנום Ulricianum, דבר שהופך אותה לאחת החזקות בסקסוניה התחתונה .[13]

באאוריך יש גם מרכז לחינוך מבוגרים מחוזי, בית ספר לאמנות בית ספר למוסיקה (אחד משני בתי ספר למוזיקה במחוז אאוריך). בעיר נמצאת ספרייה ציבורית, שממוקמת בחדריו ההיסטוריים של בנק אוסטפרישייקס ספארקאס (גר') מאז שנת 1999 ואשר יש בה כמות של 34,000 כרכים.

כלכלה ותשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעלי תעשייה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאוריך היוותה ומהווה "מאגר העובדים של פריזיה המזרחית" במשך מאות שנים, עם מספר עובדים בן ארבע ספרות. המגזר הציבורי הוא המעסיק החשוב ביותר. באאוריך התעשייה התפתחה לגורם כלכלי משמעותי לאחר מלחמת העולם השנייה.

באאוריך נמצא המטה ומפעל הייצור של הקונצרן יצרן טורבינות הרוח Enercon [14] (גר') האירופי, קונצרן זה משלם לעיר מיסים עירוניים בסכום של מיליוני מארקים גרמנים דו-ספרתיים במשך שנים מדי שנה .[15] יצרן טורבינות הרוח ממוצב בשוק העולמי במקום החמישי. נתח השוק העולמי של המפעל עמד בשנת 2014 על 7.3% והוא העסיק כ־850 עובדים, החיים באאוריך ובסביבתה ,[16] נכון לשנת 2020 המפעל העסיק יותר מ־2,800 מתושבי העיר והוא גם המעסיק הגדול ביותר בעיר.

אאוריך היא אפוא אחת מ־36 ערים שנקראות "ערי שפע" בסקסוניה התחתונה, שכוחן הכלכלי עולה על הצרכים השוטפים שלהן על פי החוק הגרמני. ערים אלה אינן מקבלות הקצאות מהמדינה, אלא נאלצות להעביר חלק מהמיסים שהן גובות כתרומה להשוואת האיזון הכלכלי של מדינה. [17]

לצד קונצרן Enercon נמצאים מפעלים של קונצרנים בינלאומיים נוספים כגון:

  • קונצרן WIMA (גר') המעסיק 110 עובדים בייצוא קבלים חשמלים ואלקטרונים.
  • חברת Rolf Janssen להנדסת חשמל המעסיקה 400 עובדים. מתמחה בתכנון תחנות כח חשמליות ובחשמל אניות .[18]
  • בתחום תעשיית המזון חברת Molkerei Rücker GmbH וחברת Auricher Süßmost המתמחה בייצור מיצים מתפוחי עץ הגדלים בשטחים שמסביב לעיר ובמחוז אאוריך. החברה מסוגלת לקלוט מדי יום כ־150 טון פרי .[19]
  • בעיר יש 120,000 מטרים מרובעים של שטחי מסחר וחנויות שהכניסו לעיר ממיסים למעלה מ־325 מיליון יורו בשנת 2007 .[20]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר יש מקור הכנסה נוסף המגיע מתחום התיירות. העיר וסביבותיה מאפשרים אטרקציות תיירותיות רבות כגון שייט באגמים, בריכות שחיה ומתקני ספורט. בשנת 2010 היו בעיר למעלה מ־200,000 לינות תיירים בנוסף למאות אלפי תיירים ששהו בעיר מבלי ללון בה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות אאוריך עוברים 2 כבישים פדרליים. הכביש הפדרלי מספר 210 הנמשך ממערב למזרח, המחבר בין הנמלים בעיר אמדן ובעיר ווילהלמסהאפן. בנוסף הכביש הפדרלי מספר 72 הנמשך מדרום לצפון. העיר עצמה עדין לא חוברה לכבישים אלה, עובדה הגורמת לעומס תחבורתי בתוך העיר כתוצאה מתנועת משאיות כבדות המגיעות לאזורי התעשייה הגדולים של העיר. בשנת 2005 עברו בעיר 26,300 כלי רכב ביום ומתוכם 1,400 משאיות.

נכון לשנת 2021 אין באאורך תחנת רכבת נוסעים. תחנות הרכבת לנוסעים הקרובות ביותר לעיר נמצאות בעיר אמדן ובעיר Marienhafe, אף על פי שכבר משנת 1883 עוברות דרך העיר רכבות משא. אאוריך היא העיר השלישי הגדולה בגרמניה שאין בה תחנת רכבת לנוסעים .[21] תחנת הרכבת לרכבות משא נחנכה בעיר רק בשנת 2008 וזאת בלחץ התושבים על מנת להקל את עומסי התנועה בעיר, שנגרמו מתנועת המשאיות הרבות שעברו לאזורי התעשייה.

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי אוטובוס אזוריים פועלים מאאוריך לכל הערים השכנות כגון אמדן, נורדן, ליר ווילהלמסהאפן (דרך ויטמונד וייבר). לקווי האוטובוסים ישנה חשיבות מיוחדת כי הם מובילים לערים השכנות במקום רכבות הנוסעים החסרות וגם לקהילות הכפריות שמסביב. אין קווי אוטובוס עירוניים בתוך אאוריך. תנועת האוטובוסים נעשית בכביש מעגלי סביב העיר. בתוך העיר הנסיעה באמצעות מיניבוסים או מוניות.

תעלות מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעלת המים Ems-Jade Canal נמשכת לאורך 72.3 קילומטרים. היא נחפרה בין השנים 1880–1888 ומחברת בין אאוריך לאמדן. נכון לשנת 2021 היא משמשת לשייט בילוי ופנאי. כדי להפוך אותה לאפקטיבית יותר קיימת תוכנית להאריך ולהרחיב אותה עד ווילהלמסהאפן.

שדות תעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים באזור מנחתי דשא קטנים למטוסים קלים בלבד. שדה התעופה הבינלאומי הקרוב ביותר לאאוריך נמצא בברמן.

המועצה העירונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועצה העירונית מכהנים 40 חברים. זו כמות חברי המועצה העירונית המכהנים בערים בסדר גודל של 50,00-40,00 תושבים על פי החוק הגרמני. בבחירות שהתקיימו בספטמבר 2021 התוצאות היו כלהלן [22]:

  • SPD : 13 מושבים
  • CDU : 9 מושבים
  • AWG 4 מושבים
  • Gemeinsam für Aurich (GfA), 4 מושבים
  • ברית 90/הירוקים 5 מושבים
  • 2 המושבים השמאליים
  • Grün-Alternative Politik (GAP) (פוליטיקה חלופית ירוקה) 2 מנדטים
  • FDP, מושב אחד

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל של של אאוריך מצויר על בסיס בלאזון: הזרועות: נוף עם שני עצים ירוקים שמים ואדמה ירוקה, שורשית. מגן גולס אדום כהה שעליו מצוירת האות "A" ומעליו כתר פתוח, בדמות חומת-אשנבים וענפי דבקון עם עלים ופירות יער.

סמל מחוז אאוריך שונה מסמל העיר אאוריך אף על פי שלשניהם אותו שם.

סמל העיר אאוריך
סמל העיר אאוריך
סמל מחוז אאוריך
סמל מחוז אאוריך

ערים תאומות - ערי אחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאאוריך יש הסכם ערים תאומות עם העיר אפינגדאם בהולנד [23]

בני אאוריך בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודולף אקקן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אאוריך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ The camp is listed as No. 51 Aurich, Kreis Aurich in the official German list.
  3. ^ 1 2 Aurich, pogrome1938-niedersachsen.de, ‏2019-01-08 (בde-DE)
  4. ^ Aurich, pogrome1938-niedersachsen.de, ‏2019-01-08 (בde-DE)
  5. ^ בממוצע בין השנים 1961–1991
  6. ^ Dieter K. Buse, The Regions of Germany: A Reference Guide to History and Culture, Greenwood Publishing Group, 2005, ISBN 978-0-313-32400-0. (באנגלית)
  7. ^ Stadt Aurich - im Herzen Ostfrieslands: Zahlen, Daten, Fakten, web.archive.org, ‏2010-06-14
  8. ^ 1 2 Aurich (County, Lower Saxony, Germany) - Population Statistics, Charts, Map and Location, www.citypopulation.de
  9. ^ Bis 1939: Herbert Obenaus (Hrsg.): Historisches Handbuch der Jüdischen Gemeinden in Niedersachsen und Bremen. Wallstein, Göttingen 2005, ISBN 3-89244-753-5, S. 126
  10. ^ 2010: „Statistisches Bundesamt“
  11. ^ Schul- und Bildungswesen - Stadt Aurich, www.aurich.de
  12. ^ Home, igsaurich.de
  13. ^ Fotorundgang, Gymnasium Ulricianum Aurich, ‏2017-12-14 (בde-DE)
  14. ^ Home, www.enercon.de
  15. ^ Aurich: Euro-Regen für Stadt - 70 Mio. fließen, www.on-online.de (בגרמנית)
  16. ^ Neues Besucherzentrum in Aurich: Enercon gewährt Einblicke in Produktion, www.noz.de
  17. ^ Statistische Monatshefte Niedersachsen | Landesamt für Statistik Niedersachsen, www.statistik.niedersachsen.de
  18. ^ Ostfriesischer Kurier, October 20, 2007, p. 47
  19. ^ Nur die Guten kommen in den Laden, www.oz-online.de (בגרמנית)
  20. ^ Ostfriesischer Kurier, February 13, 2008, p. 12
  21. ^ Deutsche Mittelstädte ohne Schienenpersonenverkehr, EisenbahnWiki (בגרמנית)
  22. ^ Ergebnis, votemanager.kdo.de
  23. ^ "Partnerstadt Appingedam". aurich.de (בגרמנית). Aurich. בדיקה אחרונה ב-4 בפברואר 2021.