חנא שמרוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנא שמרוק
HONE SHMERUK.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 5 בינואר 1921
פטירה 8 ביולי 1997 (בגיל 76)
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים פולין, ישראל
פרסים והנצחה חתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים בשנת 1996
תרומות עיקריות
חקר ספרות היידיש
קברו של חנא שמרוק בבית הקברות היהודי בוורשה

חָנָא שְׁמֶרוּק (בכתיב יידי: שמערוק; בכתב לטיני: Chone Shmeruk, בפולנית: Szmeruk;‏ 5 בינואר 1921, ורשה8 ביולי 1997, שם) היה היסטוריון, בלשן ישראלי יליד פולין, עסק בתחום לשון היידיש וספרותה, מגדולי חוקרי ספרות היידיש של יהודי האימפריה הרוסית וברית המועצות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וראש החוג ליידיש במשך שנים רבות, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחקר לשונות היהודים (1996).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמרוק נולד בשנת 1921 בוורשה בירת פולין, בן לאביגדור ואסתר שמרוק. בילדותו התחנך תחילה בגן יהודי של תנועת "הבונד", ואחרי כן בבית ספר יהודי שהיה מיזוג של בית ספר פולני ועברי. בכיתה ג' עבר לחדר מתוקן,[1] שם למד יידיש, פולנית, תלמוד ותנ"ך. מהבית ידע גם רוסית.

למד בגימנסיה יהודית. בשנת 1938 החל ללמוד היסטוריה וספרות באוניברסיטת ורשה, אך עם הפלישה הנאצית לפולין ב-1939 נמלט לברית המועצות. שהה כפליט בעיר קובל, שם שימש כמורה. הוא רצה להמשיך ללמוד באוניברסיטה, אולם נעצר בידי השלטונות הסובייטיים וגויס לצבא האדום. שהה בברית המועצות שבע שנים, עד 1946. כשחזר לפולין עם תום המלחמה, התברר לו שכל משפחתו הושמדה בשואה, והוא יצר קשר עם סבו ומשפחתו, שישבו בארץ ישראל עוד מסוף שנות ה-30. שמרוק החל את מסעו לארץ ישראל בשנת 1946, אך התעכב במחנות העקורים בגרמניה כשנתיים, עד 1948. עלה לישראל בשנת 1949 והתגייס לצה"ל. כבר בעת שירותו בירושלים עודדו אותו מפקדיו להירשם לחוג ליידיש שנפתח זה לא מכבר באוניברסיטה העברית בירושלים.

היה מתלמידיו הראשונים של דב סדן. השלים באוניברסיטה העברית תואר ראשון (1954), שני (1957)[2] ושלישי (1961). הוא נמנה עם ראשוני החוג ליידיש: כבר משנת 1957 היה מתרגל בחוג, בשנת 1962 התמנה כמרצה בכיר, ב-1965 כפרופסור חבר לספרות יידיש ובשנת 1971 התמנה כפרופסור מן המניין.[3]

הרחיב את תחומי מחקרו לתרבות אשכנז. בשנת 1957 הקים את "המרכז לחקר ולתיעוד יהדות מזרח אירופה". בשנת 1982 הקים את "המרכז לחקר יהודי פולין ותרבותם". היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

זמן קצר לאחר שהתאלמן ב-1989 חזר שמרוק לפולין, השתקע בעיר הולדתו ורשה ונישא לקריסטינה בוויס (Krystyna Bevis), עיתונאית פולנייה נוצרייה, שילדה לו בן, אביגדור.

בשנת 1983 זכה שמרוק בפרס איציק מאנגר, בשנת 1986 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובשנת 1996 הוענק לו פרס ישראל על "חקר לשונות היהודים".

חנא שמרוק נפטר בשנת 1997 בוורשה בעקבות מחלה, בגיל 76. לאחר מותו נטמן לבקשתו בבית הקברות היהודי בוורשה.

ארכיונו נמסר לאחר מותו למחלקת הארכיונים בבית הספרים הלאומי.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמרוק היה מראשית דרכו המחקרית גם היסטוריון וגם חוקר יידיש. עבודת הדוקטור שלו עסקה בנושא היסטורי: הקיבוץ היהודי וההתיישבות היהודית בבילורוסיה הסובייטית (1923-1918) וגם בהמשך פרסם בכתב העת ציון מחקרים היסטוריים. הוא ראה עצמו כהיסטוריון של ספרות יידיש.

אני רואה עצמי כהיסטוריון של ספרות יידיש. לעתים מגיע אני לתופעות ספרותיות מן המחקר ההיסטורי - אך לא להיפך. כך, למשל, אירע במחקרי אודות הספרות החסידית, אליה הגעתי מן החקר ההיסטורי של תנועת החסידות ולא מתוך עיסוקי הספרותי.

ראיון עם פרופ' חנא שמרוק, משא לספרות, אמנות ועיון, יום חמישי, ה בסיון תשל"ט 31 במאי 1979

שמרוק ראה את שפת יידיש ותרבותה כחלק מתרבות ישראל המלאה כולל קשריה עם הספרות העברית, התנ"ך והתלמוד. כשנשאל אם אין לראות ביידיש פריזמה ייחודית של ציוויליזציה בת אלף שנה ענה:

אם בביטוי ײִדישע ציװיליזאַציע הכוונה רק למה שנוצר ביידיש, אני דוחה את ההשקפה הצרה הזאת מכל וכול. אין רמב"ם ביידיש ואין מעשה מגוחך יותר מלוותר על הרמב"ם בשם היידישיזם. תרבותנו אחת היא ואין להגביל אותה ללשון אחת.

לזכרו של חנא שמרוק: דברים שנאמרו במלאות שלושים למותו

שמרוק היה חוקר בעל ידיעות רחבות בכל תחומי מדעי הרוח והתעניין במגוון רחב של נושאים מפרשנות מקרא ועד שירה מודרנית, מאמנות רוסית ועד תולדות החינוך בימי הביניים.[1] הוא פיתח תחומי מחקר חדשים בתרבות יידיש כמו מחקר היצירה העממית, תולדות עיתונות יידיש וכדומה. הוא עסק רבות בקשר בין ספרות יידיש הקדומה לספרות הלא יהודית. הוא ערער על התפיסה המקובלת עד ימיו שספרות יידיש הקדומה, החל מכתב יד קיימברידג' (1382 היו משוררים נודדים בוהמיים שנקראו במחקר שפּילמאַן, מושג שנלקח מתולדות הספרות הגרמנית. שמרוק הוכיח שתיאורית השפילמאן אינה נכונה לגבי ספרות יידיש.[4]

שמרוק עמד על כך שהיצירה ביידיש עד מחצית המאה ה-19 נכתבה מתוך תפיסת עולם דתית בעיקרה ובכך יצא נגד המסורת שראתה ביידיש מבשרת של החילוניות.[5] הוא ביקר את הערכת היתר של ההשכלה בתולדות היהודים במזרח אירופה על ידי ההיסטוריונים כמו שמואל אטינגר, רפאל מהלר ואחרים.

שמרוק דן במחקריו בספרות יידיש מתחילתה במאה ה-14 ועד ימינו, כולל בנושאים כמו ספרות השונד הלא קנונית, שהוא היה הראשון שדן בה. הוא עסק גם בספרות החסידית ביידיש, כמו סיפוריו של רבי נחמן מברסלב ויצירות סופרי ההשכלה הראשונים כמו יוסף פרל. מבין הסופרים במאה העשרים עסק בחיים גרדה, איציק מאנגר ואברהם סוצקבר.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחזות מקראיים ביידיש, האקדמיה הלאומית למדעים, 1979.
  • שלום עליכם, מדריך לחייו וליצירתו, הקיבוץ המאוחד, 1980.
  • תרבות יהודית בברית המועצות (עם מיכאל זנד), האוניברסיטה העברית, 1973.
  • הקריאה לנביא: מחקרי היסטוריה וספרות של חנא שמרוק (עורך: ישראל ברטל), מכון זלמן שזר, 1999.
  • חנא שמרוק, המחזה ה"חסידי" של י"ל פרץ, בתוך: צדיקים ואנשי מעשה, תשנ"ד-1994.
  • חנא שמרוק, פרץ הדראמאטיקן, מולד, כ"ג, תשכ"ו-1966.
  • ספרות יידיש - פרקים לתולדותיה, תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תשל"ח 1978.

מעריכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מדרש איציק ובעיות מסורותיו הספרותית", הספרות ב', 2, תש"ל, 1970.

ספר יובל לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לזכרו של חנא שמרוק: דברים שנאמרו במלאת שלושים למותו, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשנ"ח.
  • חוה טורניאנסקי, 'לזכר חנא שמרוק ז"ל (לזכרו)', מדעי היהדות, 38, 1998, 355–361.
  • יעקב רבי, 'תרומותיה של יידיש למורשת ישראל', על חנא שמרוק, ספרות יידיש - פרקים לתולדותיה, על המשמר, אוגוסט 1979.
  • יעקב ויצנר, 'דראמה ותיאטרון ביידיש – יסודות וראשית', ראיון עם פרופסור חנא שמרוק עם צאת ספרו "מחזות מקראיים ביידיש 1697–1750", האוניברסיטה, 25, 1981.
  • אברהם מאיר הברמן, 'על מחזות קדומים ביהדות-אשכנזית', על חנא שמרוק, "מחזות מקראיים ביידיש, 1697-1750", תשל"ט, מאזנים, נ', 3, 1980.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 לזכרו של חנא שמרוק: דברים שנאמרו במלאת שלושים למותו.
  2. ^ מוסמך למדעי הרוח, חרות, 2 במאי 1957
  3. ^ מינויים חדשים באוניברסיטה העברית, דבר, 29 באוגוסט 1971.
  4. ^ שמרוק, פרקים פֿון דער ײִדישער ליטעראטור־געשיכטע, פרק ג'
  5. ^ ישראל ברטל, מן השוק לאקדמיה - מפעלו המדעי של חנא שמרוק. בתוך: לזכרו של חנא שמרוק