אברהם יצחק לנאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אברהם יצחק לנאל
אין תמונה חופשית
לידה י' בתשרי תרצ"ב
פטירה כ"ג בשבט תשע"ג (בגיל 81)
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב אייזיק שר, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, הרב יוסף שלום אלישיב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אברהם יצחק לנאל (י' בתשרי ה'תרצ"ב, 1931כ"ג בשבט ה'תשע"ג, 3 בפברואר 2013) היה אב"ד רחובות ולאחר מכן חבר בית הדין הרבני הגדול.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים במוצאי יום הכיפורים ה'תרצ"ב, בנם של באשה-רייזל ושרגא-פייבל לנאייל, שהיה ראש המלמדים בבית היתומים דיסקין. בגיל 15 זכה בפרס מצטיין ארצי במבחנים על ידיעת מסכתות בש"ס שערכה אגודת ישראל, אחר כך עבר ללמוד בישיבת עץ חיים בירושלים, ולאחר מכן בישיבת סלבודקה בבני ברק, שם היה מתלמידיו הקרובים של הרב יחזקאל אברמסקי. כעבור כמה שנים נמנה עם קבוצת תלמידים ששמעו שיעורים בקביעות מפי הרב יצחק זאב סולובייצ'יק ובנו הרב יוסף דב סולובייצ'יק, והם היוו את גרעין היסוד של ישיבת בריסק בירושלים. לאחר שנים ארוכות פנה אליו הרב יוסף דב סולובייצ'יק וביקש ממנו את המחברות שרשם את השיעורים, שהיוו אבן יסוד לספריו על קדשים.

בשנת ה'תשי"ז (1957) נישא לאיטה-דינה, בתו של הרב אברהם דוד רוזנטל, רבה של שכונת שערי חסד. גיסו היה הרב יעקב ניסן רוזנטל. לאחר נישואיו למד בכולל של ישיבת מיר בירושלים.

בשנות ה-60 התמנה כדיין ולאחר מכן כאב"ד בבית הדין ברחובות, ובעקבות זאת עבר להתגורר בה. היה מהדמויות התורניות הבולטות ברחובות. בשנת ה'תש"ן (1990) עבר להתגורר בירושלים, וכעבור שנה התמנה כחבר בבית הדין הרבני הגדול. ביום הולדתו פרש מעבודתו בבית הדין והקדיש את זמנו ללימוד תורה. משנישא שנית עבר להתגורר בשכונת שערי חסד בירושלים, ושם נהג ללמוד בחברותא עם גיסו הרב יהושע מאיר רוזנטל, רב השכונה. בשנת ה'תשס"ג (2003) נפטרה אשתו, נישא בשנית למאטל-לאה קוטקס.

עסק בנושאי טכנולוגיה והלכה ופרסם מאמרים בתחום זה בפרסומי המכון המדעי הטכנולוגי לבעיות הלכה.

הלווייתו יצאה מבית הכנסת הגר"א בשכונת שערי חסד. בהספדו אמר גיסו, רב השכונה יהושע מאיר רוזנטל, כי אינו צריך לבקש ממנו מחילה בשם הציבור, כנהוג בהלווייה, שכן מעולם הוא לא פגע באיש ואיש לא פגע בו. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

בשנת ה'תשע"ה הוציאו נכדיו ספר זיכרון לזכרו ולעילוי נשמתו בשם 'כאיל תערג', ובו חידושי תורה ממנו ומצאצאיו וקורות חייו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו: הרב שרגא פייבל, חתנו של חיים ברילנט מראשי תנועת צא"י, והרב ישראל יוסף. חתניו: הרב אריה גולדשמידט, מהדיר ספר התרומות ומחזור ויטרי; הרב יעקב משה זק"ש, ראש ישיבת בית זבול בשכונת שערי חסד; הרב אברהם ישעיהו פפויפר, מחבר הספר "אשי ישראל" על הלכות תפילה; הרב דוד פלק, מחבר הספרים "בתורתו יהגה", "עניינו של יום" ועוד; הרב שלמה קלגסבלד, רב ומו"צ בשכונת הר נוף; והרב ניסן בן ציון תלמיד חכם בבני ברק.