חקר ימים ואגמים לישראל

חקר ימים ואגמים לישראל
סמליל חקר ימים ואגמים לישראל
סמליל חקר ימים ואגמים לישראל
מידע כללי
סוג חברה ממשלתית, מתקן עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום חיפה
מדינה ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1967–1967
תאריך פתיחה רשמי 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל דוד ינאי
קואורדינטות 32°49′34″N 34°57′24″E / 32.826111111111°N 34.956638888889°E / 32.826111111111; 34.956638888889
http://www.ocean.org.il/mainpageeng.asp האתר הרשמי
(למפת חיפה רגילה)
 
חקר ימים ואגמים לישראל
חקר ימים ואגמים לישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חקר ימים ואגמים לישראלראשי תיבות: חיא"ל), הידוע גם בשם "המכון לחקר הימים והאגמים", היא חברה ממשלתית ומוסד מחקר לאומי שהוקם בשנת 1967 על מנת ליצור ידע לצורך ניצול מושכל ושימור של משאבי הים, החופים והמים של ישראל.

חיא"ל עוסקת במחקר ופיתוח בתחומי מדעי הים (אוקיינוגרפיה), מדעי האגמים (לימנולוגיה) וחקלאות ימית. חיא"ל פועלת במסגרת מערך מכוני המחקר המסונפים למנהל המחקר למדעי האדמה במשרד התשתיות הלאומיות.

חיא"ל כוללת שלושה מכוני מחקר:

כמו כן, חיא"ל פועלת באמצעות "היחידה לנוער שוחר מדע במכון לחקר ימים ואגמים" לקרב בני נוער לעולם המדעי ובפרט למחקר הימי.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המכון בתכנון אדריכל דוד ינאי
מבנה המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה בחוף תל שקמונה שבחיפה, בתכנון האדריכל דוד ינאי.
המכון לחקר ימים ואגמים, דצמבר 2021
מבנה המכון צולם מתל שקמונה לכוון צפון, על הרכס סטלה מאריס
המכון לחקר הימים והאגמים בערב, מבט מהטיילת המובילה משכונת בת גלים לתל שקמונה

המכון לחקר ימים ואגמים הוקם על פי המלצה של ועדה בראשות פרופ' משה שילה שהמליצה לרכז את כל המחקר הימי תחת מכון ממשלתי אחד[2]. את החברה הקים באוגוסט 1966 האלוף (במילואים) יוחאי בן נון, ועל שמו נקרא מבנה המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה בחוף שקמונה, חיפה. בפברואר 1967 נפתחה תחנת מחקר באילת[3]. בשנת 1969 הוחלט להקים את מבנה המכון בחוף שקמונה[4], במימון משותף של הנדבן שמואל לוננפלד וממשלת ישראל. המבנה נחנך בשנת 1976[5].

מנכ"לה הראשון של חיא"ל לאחר עידן יוחאי בן נון, היה ד"ר יובל כהן שכיהן בתפקידו עד שנת 2005. נכון לשנת 2024 מנוהלת החברה על ידי אלון זס"ק.

פעילות המחקר והפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיא"ל מתמקדת במחקר, ניטור, הערכה וחיזוי של מצבם של אזורי הים הסמוכים למדינת ישראל (מזרח הים התיכון ומפרץ אילת) וימותיה הפנימיות (הכנרת וים המלח) ושל הבעיות הסביבתיות בגופי מים אלה. מאמץ המחקר בתחומי החקלאות הימית והביוטכנולוגיה מתמקד בפיתוח טכנולוגיות לניצול יצורים ימיים כמקור למזון וביוכימיקלים. פעילות מגוונת זו של מחקר, ניטור סביבתי ופיתוחים ביוטכנולוגיים משלבת דיסציפלינות מדעיות רבות ובכללן פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, גאולוגיה ואקולוגיה ומתבצעת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר בישראל וברחבי העולם.

חיא"ל משתתפת בתוכניות מחקר וניטור אזוריות וגלובליות, מסייעת למדינות מתפתחות בתחומי התמחותה, ומייצגת את ישראל בארגון הבינממשלתי לאוקיינוגרפיה (IOC) ובארגון הבינלאומי למחקר הים התיכון (CIESM).

חיא"ל מתמקדת בשלושה יעדים מרכזיים:

  • ים וחופים - פיתוח של כלים מדעיים לתמיכה בקבלת החלטות על ניצול ושימור הסביבה הימית של ישראל ומשאביה.
  • כנרת - פיתוח של כלים מדעיים לתמיכה בקבלת החלטות על תפעול הכנרת במערכת אספקת המים הארצית תוך שמירה על איכות מימיה.
  • חקלאות ימית וביוטכנולוגיה - פיתוח תשתית מדעית - טכנולוגית לענף החקלאות הימית בישראל ולתעשיות ביוטכנולוגיות נלוות.

יכולות מקצועיות ואמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למכוני המחקר של חיא"ל יכולות מקצועיות ואמצעי מחקר הכוללים: ספינות מחקר בים התיכון ובכנרת, ציוד למיפוי ימי ולאיסוף נתונים בים ובכנרת, מעבדות אנליטיות, ומערכות ניסוי עם מי-ים זורמים. במכון הלאומי לאוקיינוגרפיה פועל מרכז המידע הימי הלאומי אשר מרכז, מתעד ומפיץ נתונים ומידע על הסביבה הימית של ישראל.

ספינות וסירות מחקר של המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספינת בת גלים
  • ספינת שקמונה
  • ספינת עציונה
  • סירת אדווה
  • סירת חרמונה (כנרת)
  • סירת ליליאן (כנרת)

שירותים מקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיא"ל מספקת שירותים מגוונים בתחומי התמחותה, ובכללם ביצוע סקרים ימיים ובדיקות מעבדה, מיפוי קרקעית הים, ניטור סביבתי והכנת תסקירי השפעה על הסביבה וייעוץ מקצועי.

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]