אברהם מינדלין
אברהם מינְדְלין (1899[1] – 24 בפברואר 1961) היה מלחין עממי, זמר טנור ומנצח מקהלות ישראלי. שען במקצועו.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם בן משה מינדלין נולד ברוסיה, בנו של חזן.[2] עוד בנעוריו היה פעיל במקהלות.[2] למד בקונסרבטוריון בדניפרופטרובסק.
ב-1921 עלה לארץ ישראל והחל את הקריירה שלו כזמר. כשייסד מרדכי גולינקין את האופרה הארצישראלית, הצטרף אליה כזמר טנור. במשך ארבע שנים, מ-1923 עד 1927, הועלו במוסד זה 17 אופרות עם תרגום הליברטו לעברית של אהרן אשמן. מינדלין עזר לגולינקין בהפקת האופרות, ונישא לשרה, בתו של גולינקין. בנוסף, נמנה עם סגל זמרי האורטוריה הארצישראלית מיסודו של פורדהאוז בן-ציסי, ועם זמרי מקהלותיו של ליאו ליוב "אקורד"[2] ובפרט "תל אביב", שבשנים 1927–1934 היה מינדלין מעמודי התווך שלה.[3] כמו כן, במשך תקופה ארוכה הופיע כזמר על במות שונות, שר אריות ושירים עבריים, בעיקר משל יואל אנגל.[4] כזמר עממי זכה להערכה על האינטרפרטציה שלו לזמר הארצישראלי.[2]
לאחר סגירת האופרה עבד מינדלין, שען במקצועו, במשך עשרות שנים בחנותו ברחוב שינקין 2 בתל אביב. הוא עצמו התגורר ברחוב יהודה הלוי 145.[5] מינדלין התחיל להלחין ב-1939, כשהיה בסוף שנות השלושים לחייו, ואת מרבית שיריו, כ-150–200 במספר,[6][2] יצר בפרק זמן של עשור, לאורך שנות ה-40.
מינדלין הלחין את שיריהם של ח"נ ביאליק, שאול טשרניחובסקי, יעקב רימון, אהרן רבינוביץ, שמואל פישר, מרים ברנשטיין-כהן, אברהם ברוידס, עודד אבישר, ש. שלום ועוד. שיריו התאימו לאתוס הציוני שהיה באותה תקופה – שירים על עבודה, אדמה, העפלה, נוף ואהבה. משיריו הנודעים: "אדמה, עבודה" ("ממרומים ברכה יורדת... אדמה נחיה חייך") למילותיו של ש. שלום, "לארצי" (אהרן רבינוביץ), "אל הנגב" (יעקב רימון), "אין דבר חביבי" (מרים ברנשטיין-כהן) ו"בעמדה" ("בחורים, בחורות"), שכתב שמואל פישר בתחילת מלחמת העצמאות. מינדלין היה הראשון שחיבר, בשנות ה-40, שיר זיכרון לזכר חללים בני היישוב: השיר "בן עשרים", שחיבר אהרן אשמן לזכר הנופלים בבריגדה במלחמת העולם השנייה והתפרסם והושר במלחמת העצמאות.[7]
כן הלחין שירי ילדים, בהם "רעש בגינה" מאת אהרן רבינוביץ, שנכתב ב-1944 לרגל פתיחת גן מאיר, שירי ערש וכן טקסטים מתוך שיר השירים (שמלחיני היישוב הרבו בהלחנתם באותו עשור, בהשראת צלילי המזרח), ובראשם "שחורה אני ונאוה".[8]
קונצרטים רבים מיצירותיו לזמר עברי עממי, בעיבודים שונים, נערכו בארץ בהשתתפות טובי הזמרים: שושנה דמארי, יוסף גולנד, אברהם וילקומירסקי אפרים די זהב, חנה זמיר, יוספה שוקן, לאה דגנית. מינדלין גם עיבד לחנים של אחרים כמו שלמה וייספיש. מינדלין הוגדר על ידי עצמו ועל ידי בני תקופתו כמלחין עממי, והמנגינות שחיבר היו פשוטות וקליטות.[9] בביקורת בעיתון "חרות", לקראת אחד מהקונצרטים מיצירותיו ב-1952, נכתב כי "חן עממי ורוך ענוג מציין את דרכו בקומפוזיציה".[10] בעיתון "הצופה" נכתב לאחר הקונצרט כי "הקו האופייני למנגינותיו הוא, המיזוג בין הנגינה המסורתית לבין הצלילים החדשים הנשמעים בפעימת הפטישים ובקצב הבניין של המולדת. הוא נשאר נאמן לנעימה החזנית, ששימשה אי-פעם ערש להתפתחותו המוזיקלית בימי נעוריו".[2]
כבר ב-1942 הוציא מינדלין בהוצאה עצמית ספרון ובו 12 מלחניו.[11] וב-1945, כשש שנים לאחר שהחל להלחין, הוציא בהוצאת יבנה קובץ שכלל מאה לחנים ארצישראליים מפרי עטו – ובכך היה למלחין הראשון בזמר העברי שהוציא בדפוס את אסופת כל שיריו.[12] לספרו קרא "ניגונים", כשם שירה של פניה ברגשטיין, שאותו הלחין מיד עם פרסומו (את הבית הראשון שלו קבע כמוטו בפתח ספרו).[13]
מינדלין עצמו הוסיף להופיע בזמרה, וכן הנחה ערבי שירה בציבור. בנוסף לזמרה והלחנה, מינדלין ניצח על מקהלות לזמר עממי, בהן מקהלת "צלילי עם" שייסד.[14]
באמצע שנות ה-50 חלה מינדלין,[15] נאלץ לסגור את חנותו, הסתגר בביתו וחי חיי עוני ודלות.[16]
בנובמבר 1960, חודשים ספורים לפני מותו, לאחר שמארגני פסטיבל הזמר והפזמון הראשון הודיעו כי בתחרות ישתתפו רק תשעה שירים היות שלא מצאו שיר עשירי מתאים, ארגן מינדלין כמחאה את פסטיבל השיר העשירי, שאותו ניהל וגם ניצח על הופעת מקהלה. מתוך 441 שירים שנפסלו נבחרו 24 שירים ומתוכם נבחר שיר אחד המתאים להיות השיר העשירי בפסטיבל.[17]
מינדלין נפטר ב-1961, בגיל 61, ונקבר בבית הקברות קריית שאול.[18] הותיר את אשתו נחמה ואת בתו הנשואה חנה, שחיה עם בעלה וילדיה בארצות הברית.[19] בעזבונו נותרו יצירות רבות שלא ראו אור.[20]
מנגינותיו של מינדלין היו פופולריות מאוד בארץ בתקופת חייו, והושמעו רבות בקונצרטים וברדיו. בעשורים האחרונים נשכחו שיריו ואינם מושמעים באמצעי התקשורת.
ספר לחניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נִגונים: מאה שירים ארץ-ישראליים; מבוא מאת יעקב גל, תל אביב: יבנה, 1945. (התוכן: שירי אדמה ועבודה; שירי אהבה; שירי גטו; שירי הגנה; שירי ילדים; שירי ים; שירי מולדת; שירי מלחמה; שירי מעפילים; שירי משפחה; שירי נוף וטבע; שירי ערש; שירים לאומיים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם מינדלין, באתר זמרשת
- אברהם מינדלין, דף שער בספרייה הלאומית
- רשימת הפרסומים של אברהם מינדלין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- שירי אברהם מינדלין באתר Save The Music
- ב"ש, הזמר אברהם מינדלין: (לקונצרט שלו ביום ד', ב"אוהל שם"), הצופה, 20 במאי 1941
- אפרים טרוכה, בעולם הניגון | א. מינדלין, הצופה, טורים 5–6, 4 בפברואר 1942
- ב"ש, קונצרט לזמרה עממית ארצישראלית: (מיצירות אברהם מינדלין), הצופה, 9 בדצמבר 1943
- ב"ש, קונצרט לזמרה עממית: (מיצירותיו של א. מינדלין), הצופה, 14 בינואר 1952
- ב. רון, הערות של מאזין | אברהם מינדלין, דבר, 7 ביולי 1950
- מת המלחין אברהם מינדלין, דבר, 26 בפברואר 1961
- ברוך רוטמן, לזכר נעדרים | אברהם מינדלין, דבר, טור 1, 19 בפברואר 1962
- אליהו הכהן,
הרצאה על אברהם מינדלין, סרטון באתר יוטיוב (מתוך הכנס "מי אני? שיר ישראלי!", אוניברסיטת בר-אילן, 16 ביוני 2014) - אלי אלון, אברהם מינדלין: המלחין שנשכח, חדשות מחלקה ראשונה, 19 ביוני 2014
- אליהו הכהן, אברהם מינדלין: סיפורו של מלחין עממי שנשכח , בבלוג "עונג שבת", 22 ביוני 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך על-פי אליהו הכהן ב הרצאתו על אברהם מינדלין בכנס "מי אני? שיר ישראלי!", אוניברסיטת בר-אילן, 16 ביוני 2014 (להלן: "הכהן, הרצאה (2014)"), דקה 10:01. על פי מספר מקורות נוקבים בשנת הלידה 1900; ב אתר WorldCat Identities נטען גם: 1898.
- ^ 1 2 3 4 5 6 ב"ש, קונצרט לזמרה עממית: (מיצירותיו של א. מינדלין), הצופה, 14 בינואר 1952.
- ^ ב"ש, הזמר אברהם מינדלין: (לקונצרט שלו ביום ד', ב"אוהל שם"), הצופה, טור 1, 20 במאי 1941.
- ^ הכהן, הרצאה (2014), דקה 11:21.
- ^ "Mindlin, Abraham," in: Who's Who in Israel, 1958, p. 206.
- ^ תל-אביב | קונצרט ליובל הזמר א. מינדלין, דבר, טור 1, 27 בדצמבר 1946.
- ^ הכהן, הרצאה (2014), דקה 18:30 ואילך.
- ^ הכהן, הרצאה (2014), דקה 20:26 ואילך.
- ^ הכהן, הרצאה (2014), דקה 17:29.
- ^ קצרות | קונצרט לזמרה מיצירות א. מינדלין, חרות, 4 בינואר 1952.
- ^ נתקבל במערכת, דבר, 6 בדצמבר 1942.
- ^ הכהן, הרצאה (2014), דקה 13:56.
- ^ הכהן, הרצאה (2014), דקה 14:11 ואילך.
- ^ ראו גם ביקורת: ע. רינה, צלילי עם, דבר, 3 בפברואר 1956.
- ^ ר. עזריה, לילה לילה, מעריב, 28 באוקטובר 1957.
- ^ הכהן, הרצאה (2014), דקה 21:13.
- ^ נבחר "השיר העשירי" שלא הושר בפסטיבל הזמר..., דבר, 28 בנובמבר 1960; "השיר העשירי", מעריב, 28 בנובמבר 1960.
- ^ אברהם מינדלין באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ מת המלחין אברהם מינדלין, דבר, 26 בפברואר 1961; נפטר המלחין מינדלין, מעריב, 26 בפברואר 1961; אברהם מינדלין, דבר, מודעת אבל, 26 בפברואר 1961.
- ^ ברוך רוטמן, לזכר נעדרים | אברהם מינדלין, דבר, טור 1, 19 בפברואר 1962.
