אהרן גרנות
 | |
| לידה |
24 במאי 1963 (בן 62) בני ברק, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
אהרן יאיר גרנות (גרנביץ) (נולד בא' בסיוון ה'תשכ"ג, 24 במאי 1963) הוא עיתונאי וסופר ישראלי. בעבר כיהן כסגן עורך העיתון החרדי "משפחה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרנות נולד בבני ברק[1] לשמואל ולדינה גרנביץ. הוא נקרא יאיר על שם כינויו המחתרתי של מנהיג הלח"י, אברהם שטרן. סבו תרם את מפעל הטקסטיל שלו לפועלי לח"י ואביו היה איש לח"י. רוב אחיו הם חסידי גור.
גרנות למד בתלמוד תורה עד כיתה ה', משם עבר לישיבת תל אביב עד כיתה ח'. הוא למד בישיבת אור עציון של הרב חיים דרוקמן ובישיבת שבי חברון של הרב משה בלייכר במשך שבע שנים. עם סיום לימודיו בישיבה, התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד 931 של הנח"ל, שם שירת במשך שלוש שנים והשתתף במלחמת שלום הגליל. לדבריו, בתקופת פינוי התושבים הישראליים מגוש קטיף התאכזב מהחזון הציוני דתי בהתייחסו למדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו, והחליט לחזור למורשת שלו בחסידות גור.[2] ב־2013 שב לחבוש כיפה סרוגה אך לדבריו הוא עדיין קשור לחסידות גור.[3]
כבר בבית הספר היסודי התחבר גרנות לעיתונות, כשהוציא את עיתון בית הספר. דרכו המקצועית בעיתונות החלה כשלמד בישיבה, אז כתב בעיתון הילדים "זרקור". בין השאר כתב בעיתונים יום השישי, בשבע ובהצופה, ביומן מורשת קול ישראל ובקו עיתונות דתית. חיבר ופרסם 12 ספרים עלילתיים וספר היסטוריה. כעיתונאי סיקר את המלחמה בעיראק ב-2003, את ההפיכה הכתומה באוקראינה ב-2004, והיה בשדה הקרב במלחמת גאורגיה–רוסיה ב-2008, היה בהודו לסקר את הפיגוע במומביי (2008), ואף היה במקום שבו נפצע כתב 'ידיעות אחרונות' צדוק יחזקאלי, היה בבית הנבחרים בקירגיזסטן עת פרצה בו הפיכה צבאית, סיקר את ההפיכה בתוניס ב-2011, במהלך "האביב הערבי" היה בעזה במפקדת החמאס, וסיקר את המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
בשנת 2017 הודיע גרנות על עזיבה חלקית ממשרתו בעיתון, והקים את עמותת "עושי חיל" שמסייעת לחיילים חרדים בודדים.[4][5]
ביוני 2025 נפתחה נגדו חקירת משטרה, בעקבות תלונות של חיילים בודדים מהמגזר החרדי שטענו כי ניצל את מצבם האישי ופגע בהם מינית. בחודש שלאחר מכן, שודר בתאגיד השידור הישראלי "כאן" תחקיר שבו נחשפו עדויות חיילים על ניצול מעמדו כראש עמותת "עושי חיל" כדי לפגוע בהם מינית.[6] גרנות הכחיש את הטענות ואמר שהמניע לפרסום התחקיר היה: "הינו ניסיון לסיכול התמיכה בצעירים החרדים שהתגייסו וננטשו על ידי משפחותיהם".[7]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרנות נשוי ללאה, ילידת קריית ארבע, בה הם מתגוררים עם חמשת ילדיהם.
ב-2003, ברצח הרב אלי ודינה הורוביץ, הותקף ביתו שהיה בקומה מעל בית משפחת הורוביץ בירי ורימון רסס, ואשתו לאה נפצעה באורח קל.
גרנות הוא אב מאמץ למאיר פבלובסקי, גר צדק ממוצא אוקראיני. ב-2015 מאיר נפצע קשה בפיגוע דקירה בקריית ארבע.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהרן גרנביץ, בנקיקי הירמוך, ה'תשנ"א, ספריית נעורים
- יושב בדד
- ילדי המרד
- אהרן גרנביץ, גוי קדוש, קריית ארבע: ה'תשס"ח
- גליקל - (גליקל מהמלין)
- אהרן גרנביץ, שלשה שיצאו, ירושלים: ה'תשנ"ד, קשרים
- שירת חיי - סיפור חייו של הרשל פינק.
- המסע לארץ ברסלב, 2008
- המסתחבל, 2012
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של אהרן גרנות, בקטלוג הספרייה הלאומית
- שמעון מירוני, מקום רביעי: אריה זיסמן ואהרן גרנות, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2008
- ש' שלם, מגזין פיין, אהרן גרנות נחשף, באתר כיכר השבת, 1 בספטמבר 2011
- אהרן גרנות (גרנביץ) החליף כובעים וטוען כי מזרחניקיות וגור אינן סתירה הוא ימשיך להיות חסיד גור מזרחיסט גאה , בעולמם של חרדים
אהרון גרנות באולפן ערוץ 7, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:48)
אהרן בן שמואל גרנביץ, דף שער בספרייה הלאומית- יוסף ארנפלד, עניין אישי עם אהרון גרנות, באתר ערוץ 7, 1 ביוני 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עניין אישי והפעם עם אהרון גרנות, באתר ערוץ 7, 1 ביוני 2023
- ^ זו הסיבה שאהרון גרנות הפסיק להיות עיתונאי • צפו, באתר כיכר השבת, 30 באוקטובר 2021
- ^ אהרן גרנות, מחשב מסלול מחדש, באתר כיכר השבת, 18 בפברואר 2014
- ^ איציק מן, העיתונאי אהרן גרנות עוזב את "משפחה" לטובת החיילים החרדים, באתר בחדרי חרדים, 6 בפברואר 2017
- ^ ריקי רט, אב הבית: הכתב החרדי שמאמץ חיילים מנודים, באתר nrg
- ^ תחקיר מיוחד: "האבא של החיילים החרדים הבודדים" פגע בהם מינית?, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 10:40)
- ^ תחקיר: "האבא של החיילים החרדים הבודדים" פגע בהם מינית?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 ביולי 2025
| בקרת זהויות |
|
|---|