הפיגוע בקריית ארבע (2003)
| חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
|---|---|
| תאריך | 7 במרץ 2003 |
| מקום | קריית ארבע |
| מטרה | אזרחים |
| קואורדינטות | 31°32′00″N 35°07′30″E / 31.533333°N 35.125°E |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | רובה |
| הרוגים | 2 |
| מבצע |
 חמאס |
| מספר מפגעים | מחבלים פלסטינים |
| מניע | טרור אסלאמי לאומני |
|
(למפת הר חברון רגילה)   הפיגוע בקריית ארבע | |
  | |
הפיגוע בקרית ארבע הוא פיגוע ירי ורצח שאירע בקריית ארבע בתקופת האינתיפאדה השנייה בליל שבת, 7 במרץ 2003 (ד' באדר ב' תשס"ג). שני מחבלי ארגון הטרור הפלסטיני חמאס חדרו אל קריית ארבע, רצחו את בני הזוג אלי ודינה הורוביץ, הורים לארבעה, ופצעו ארבעה אזרחים נוספים, בהם אחת באורח קשה, וכן חייל באורח קל.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האינתיפאדה השנייה
בחודשים שקדמו לפיגוע נרצחו באזור קריית ארבע ובחברון חיילים ואזרחים רבים – תריסר הרוגים בפיגוע בציר המתפללים (15 בנובמבר 2002), שני לוחמי המשטרה הצבאית סמוך לציר המתפללים בחברון (12 בדצמבר 2002),[1] ארבעה נרצחים בפיגוע בישיבת עתניאל (27 בדצמבר 2002), רצח נתי עוזרי בביתו בגבעה 26 הסמוכה לקריית ארבע (17 בינואר 2003),[2] שלושה חיילים שנהרגו בפיגוע בצומת הכבשים הסמוך לחברון (23 בינואר 2003),[3] ועוד.
הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליל שבת 7 במרץ 2003 (ד' באדר ב' תשס"ג), סמוך לשעה 21:00 בערב, חדרו שני מחבלים אל קריית ארבע דרך הגדר המקיפה את היישוב בחלקו הדרומי, כשהם מחופשים למתפללים דתיים, לבושים בבגדי שבת וחובשים כיפות. הם פרצו "גדר חכמה" הצמודה מחד לבתי השכונה הערבית ג'בל ג'והר בחברון, ומאידך לישיבת ניר בקריית ארבע. הגדר התריעה על פריצה. כוחות צה"ל הוקפצו למקום, אולם המחבלים פתחו במהירות במסע ירי.
תחילה נתקלו בבני הזוג מרדכי ועליזה סעיד, הורים לתריסר שצעדו יחדיו ליד גדר היישוב. המחבלים פתחו בירי לעבר בני הזוג, ופצעו את עליזה באורח קשה ואת מרדכי באורח קל. עליזה הפצועה התגלגלה מתחת למשאית, אולם המחבל התכופף אחריה וירה בבטנה. בהמשך כיוון את רובהו לראשה אולם הכדורים במחסניתו תמו. בדרכם פצעו המחבלים שלושה תושבים נוספים.
בשלב זה זינקו המחבלים מעל לגדר האבן שמקיפה את בניין מספר 35 ברחוב יהושע בן נון בקריית ארבע, והסתערו לעבר דירת משפחת הורוביץ שהייתה בקומת הקרקע. במקביל השליכו רימון רסס לעבר בית משפחת אהרן גרנות בקומה השנייה, וירו לכל עבר.[4] המחבלים פרצו אל דירת משפחת הורוביץ, בה סעדו בני הזוג סעודת שבת משפחתית, רדפו אחרי בני הזוג בין החדרים ורצחו אותם. לאחר האירוע נמצאו בני הזוג הורוביץ ההרוגים מחובקים.[5]
עם פריצת הגדר הוקפצו אל המקום כיתת הכוננות של קריית ארבע וכוחות צה"ל. לאחר שהתבררו פרטי הפיגוע, סגר כוח צה"ל מגדוד 50 את מרחב בית משפחת הורוביץ, וכיתת הכוננות ניהלה קרב פנים אל פנים עם המחבלים מחוץ לבית כעשר דקות. אחד המחבלים פוצץ חגורת נפץ במטבח הבית. קצין צה"ל שפרץ אל הבית וחיסל את שני המחבלים, סרן אושיק אזולאי (לימים סגן מפקד חטיבת הנח"ל), קיבל על המעשה את צל"ש אלוף פיקוד המרכז.[6][7] במהלך האירוע נפצע חייל צה"ל באורח קל. האירוע כולו נמשך כעשרים דקות והסתיים עם חיסול המחבלים.[8][9]
הרב אלנתן (אלי) הורוביץ (בן 51) היה רב בישיבת שבי חברון ובמוסדות נוספים, מחבר תורני ופעיל ציבורי לגישור בין חלקי החברה הישראלית. אשתו הרבנית דינה (בת 49) הייתה מחנכת באולפנה לבנות בקריית ארבע ובמדרשת הרובע בירושלים העתיקה. כן הייתה פסנתרנית שהופיעה והורתה מוזיקה. בני הזוג היו הורים לארבעה וסבים לשלושה.
כשעה לאחר הפיגוע בוצע ניסיון חדירה דומה ליישוב נגוהות בדרום הר חברון. שני מחבלים עמוסים חומרי חבלה ונשק ניסו לחדור ליישוב, אולם נהדפו בידי כיתת הכוננות של היישוב וכוח צה"ל המוצב במקום, וחוסלו ללא נפגעים.[10] לאחר האירועים הבהיר אלוף פיקוד מרכז משה קפלינסקי כי שני האירועים בוצעו במטרה לחולל הרג המוני מקביל.[11]
לאחר הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום ראשון שלאחר הפיגוע הובאו בני הזוג הרב אלי ודינה הורוביץ למנוחות. הלווייתם, בהשתתפות אלפים, החלה בישיבת שבי חברון בה לימד הרב הורוביץ,[12] המשיכה לישיבת הר המור בשכונת בית וגן בירושלים, ונחתמה בהר המנוחות בירושלים.[13][14] לאחר הפיגוע הוקם גן הנצחה לבני הזוג ביישוב עלי, לזכר בני הזוג הורוביץ.[15]
אחריות ארגון הטרור חמאס לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, נטלה אחריות לפיגוע. בהודעתה נאמר כי "הפעולה בוצעה בתגובה להרג המתמשך של פלסטינים בגדה וברצועה ולמדיניות הרס הבתים שמפעיל צה"ל". כן נטל הארגון אחריות לניסיון הפיגוע המקביל בנגוהות, שלא צלח הודות לתושיית כוחות צה"ל במקום. במקביל נטל הארגון אחריות על ביצוע הפיגוע בקו 37 בחיפה, פיגוע התאבדות בו נרצחו 17 איש יומיים קודם לכן.
סמוך לאחר הפיגוע הרס צה"ל את ביתם של שני המחבלים שהשתתפו בפיגוע הרצח, אחד מהם בן חמולת קוואסמה בחברון.[16] כשבוע וחצי לאחר הפיגוע, פתח עלי עלאן, מפקד עז א-דין אל-קסאם באזור חברון ובית לחם והאחראי העיקרי לפיגוע, באש לעבר חיילי מילואים שערכו סיור בבית לחם, והרג את החייל רב-סמל עמי כהן. כוח צה"ל השיב באש וחיסל את עלאן.[17] ביוני 2003, כארבעה חודשים לאחר הפיגוע, חוסל עבדאללה קוואסמה, שהחליף את עלאן כמפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם בחברון, מהאחראים לפיגוע.[18] בספטמבר 2003 חוסל גם מחליפו, אחיינו באסל קוואסמה, אף הוא מהאחראים לפיגוע.[19][20]
ארבעה ימים קודם לפיגוע הצדיק אבו מאזן בראיון לעיתון א-שרק אל-אווסט, סמוך למינויו ליושב ראש הרשות הפלסטינית ב-19 במרץ 2003, את "הזכות הפלסטינית להתנגדות להתנחלויות", הכוללת לדבריו "מאבק בכל האמצעים, כולל בנשק" כנגד מתנחלים. לאחר הפיגוע הגישה ברניס וולף, תושבת ארצות הברית ואמה של הנרצחת דינה הורוביץ, תלונה במשטרה כנגד אבו מאזן, באשמת הסתה לרצח בתה וחתנה.[21]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בת שבע סדן (בתם של בני הזוג הורוביץ), ואין יותר גבעול – סיפורם של בני הזוג הרב אלי ודינה הורביץ הי"ד, בהוצאת ידיעות ספרים 2014
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר אינטרנט לזכר בני הזוג הורוביץ
אדיר זיק ז״ל מספיד בערוץ 7 את הרב אלי ודינה הורביץ, סרטון בערוץ "אלי ודינה הורביץ הי״ד דברים לזיכרם", באתר יוטיוב (אורך: 08:00)- יפעת ארליך, "הלוואי שהם היו כאן היום": 20 שנה לרצח הזוג אלי ודינה הורביץ בקריית ארבע, באתר ישראל היום, 25 באפריל 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פליקס פריש ואפרת וייס, חייל וחיילת נהרגו במארב מחבלים בחברון, באתר ynet, 13 בדצמבר 2002
- ^ כתבי ynet, הרוג ו-3 פצועים בהתקפה על מאחז מבודד, באתר ynet, 19 בינואר 2003
- ^ כתבי ynet, 3 חיילים נהרגו בהתקפת מחבלים ליד חברון, באתר ynet, 24 בינואר 2003
- ^ אהרן גרנות, בשבע 26: שכול בקומה התחתונה, באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2003
- ^ יהונתן ליס,מאת נדב שרגאי, דינה צעקה "הצילו", ואחר נשמעו צרורות ודממה, באתר הארץ, 8 במרץ 2003
- ^ טל זגרבה, ראיתי זוג על הרצפה. קיוותי שהם חיים: רס"ן אושיק אזולאי קיבל את צל"ש אלוף פקמ"ז, באתר שבוז, 31 אוגוסט 2008
- ^ סרן אושיק אזולאי, באתר הגבורה.
- ^ אפרת וייס ופליקס פריש, בעל ואשה נרצחו בחדירת מחבלים לקריית ארבע, באתר ynet, 8 במרץ 2003
- ^ יהונתן ליס,מאת עמוס הראל, שירות "הארץ", ההרוגים בקרית ארבע - אליהו ודינה הורוביץ, באתר הארץ, 6 במרץ 2003
- ^ טוראי עומרי קובלסקי - תעודת הערכה מאו"ג, באתר הגבורה
- ^ בני הזוג הורוביץ למנוחות, באתר ערוץ 7, 8 במרץ 2003
- ^ מאת נדב שרגאי, ההרוגים בחברון הוצגו לראשונה כאנשים פרטיים, ללא שיוך חברתי-פוליטי, באתר הארץ, 9 במרץ 2003
- ^ אפרת וייס, הפיגוע בקרית ארבע: "הם היו כמו זוג יונים", באתר ynet, 9 במרץ 2003
- ^ אלי ודינה הורביץ הי״ד דברים לזכרם, ערוץ יוטיוב בו סרטונים מהלוויית בני הזוג ואזכרות במלאת השבעה, השלושים, השנה ועוד.
- ^ גן בישוב, באתר ארץ זוכרת יושביה.
- ^ צה"ל יצא מצפון הרצועה, באתר וואלה!, 10 במרץ 2003
- ^ מאת עמוס הראל, צה"ל הרג פעילי חמאס שאחראים לרצח כ-80 ישראלים, באתר הארץ, 18 במרץ 2003
- ^ החמאס: "ההתנקשות בקוואסמה" תשפיע על הפסקת האש, באתר וואלה!, 22 ביוני 2003
- ^ פליקס פריש ועלי ואקד, חברון: נהרג בכיר החמאס שהתבצר בבניין, באתר ynet, 22 בספטמבר 2003
- ^ לרוע יש שם: קוואסמה, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2014
- ^ תקומה מגישה:כיצד החליפה ישראל רוצח בכאפיה ברוצח בעניבה, באתר חדר החדשות, 1 במאי 2003