מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בערך זה נעשה שימוש בסימנים מוסכמים מתחום המתמטיקה. להבהרת הסימנים ראו סימון מתמטי .
במתמטיקה , אופרטור הרמיטי הוא אופרטור ליניארי ממרחב מכפלה פנימית לעצמו, הצמוד לעצמו (כלומר שווה לאופרטור הצמוד אליו). במילים אחרות, אופרטור הרמיטי הוא אופרטור שאינו משתנה כתוצאה מפעולת ההצמדה .
כל האופרטורים ההרמיטיים הם לכסינים אוניטרית , וכמו אופרטורים סימטריים ממשיים, הם מקיימים את התכונה שכל הערכים העצמיים שלהם ממשיים . האופרטורים האלו קרויים כך על-שם המתמטיקאי שארל הרמיט שהוכיח תכונה זו.
לאופרטורים הרמיטיים תפקיד מרכזי במכניקת הקוונטים , שבה כל גודל פיזיקלי מדיד (דוגמת אנרגיה , תנע או תנע זוויתי ) מיוצג על ידי אופרטור הרמיטי. תוצאות המדידה האפשריות הן הערכים העצמיים של האופרטור.
יהי
H
{\displaystyle H}
מרחב מכפלה פנימית מעל המרוכבים . לכל אופרטור ליניארי
A
:
H
→
H
{\displaystyle A\colon H\to H}
מוגדר האופרטור הצמוד
A
∗
:
H
→
H
{\displaystyle A^{*}\colon H\to H}
, לפי החוק
⟨
A
x
,
y
⟩
=
⟨
x
,
A
∗
y
⟩
{\displaystyle \ \langle Ax,y\rangle =\langle x,A^{*}y\rangle }
(את האופרטור הצמוד מסמנים לפעמים גם
A
†
{\displaystyle \ A^{\dagger }}
, מבטאים כ"A דאגר "). לדוגמה, אם
H
{\displaystyle H}
הוא מרחב הילברט ו-
A
{\displaystyle A}
אופרטור חסום , אז לפי משפט ההצגה של ריס גם
A
∗
{\displaystyle A^{*}}
חסום. אם
A
∗
=
A
{\displaystyle A^{*}=A}
, אומרים ש-
A
{\displaystyle A}
צמוד לעצמו .
משפט הפירוק הספקטרלי מבטיח שכל אופרטור קומפקטי צמוד לעצמו הוא לכסין אוניטרית . יתרה מזו, לכל וקטור עצמי
v
{\displaystyle v}
של
A
{\displaystyle A}
עם ערך עצמי
λ
{\displaystyle \lambda }
, מתקיים
λ
⟨
v
,
v
⟩
=
⟨
λ
v
,
v
⟩
=
⟨
A
v
,
v
⟩
=
⟨
v
,
A
∗
v
⟩
=
⟨
v
,
A
v
⟩
=
⟨
v
,
λ
v
⟩
=
λ
¯
⟨
v
,
v
⟩
{\displaystyle \ \lambda \langle v,v\rangle =\langle \lambda v,v\rangle =\langle Av,v\rangle =\langle v,A^{*}v\rangle =\langle v,Av\rangle =\langle v,\lambda v\rangle ={\bar {\lambda }}\langle v,v\rangle }
,
ולכן
λ
{\displaystyle \lambda }
ממשי . מכאן שיש למרחב בסיס אורתוגונלי (ובמקרה האינסוף-ממדי מערכת אורתונורמלית שלמה ) שהאופרטור מותח כל איבר שלו בגורם ממשי.
כל אופרטור אפשר לפרק לסכום של מרכיב הרמיטי ומרכיב אנטי-הרמיטי, לפי הנוסחה הפשוטה
A
=
1
2
(
A
+
A
∗
)
+
1
2
(
A
−
A
∗
)
{\displaystyle \ A={\frac {1}{2}}(A+A^{*})+{\frac {1}{2}}(A-A^{*})}
. מחצית הסכום
A
+
A
∗
{\displaystyle A+A^{*}}
היא, אם כך, המרכיב ההרמיטי של האופרטור. גם המכפלות
A
A
∗
{\displaystyle AA^{*}}
ו-
A
∗
A
{\displaystyle A^{*}A}
תמיד הרמיטיות, ויש להן תכונה שימושית נוספת:
‖
A
A
∗
‖
=
‖
A
‖
‖
A
∗
‖
=
‖
A
‖
2
{\displaystyle \|AA^{*}\|=\|A\|\|A^{*}\|=\|A\|^{2}}
, כאשר
‖
A
‖
{\displaystyle \ \|A\|}
מסמן את הנורמה של
A
{\displaystyle A}
כאופרטור.
על מרחב הווקטורים המרוכבים
C
n
{\displaystyle \ \mathbb {C} ^{n}}
מוגדרת המכפלה הפנימית הסטנדרטית
⟨
x
→
,
y
→
⟩
=
∑
k
=
1
n
x
k
y
¯
k
{\displaystyle \ \langle {\vec {x}},{\vec {y}}\rangle =\sum _{k=1}^{n}x_{k}{\bar {y}}_{k}}
אותה אפשר לפרש ככפל מטריצות של וקטור שורה בווקטור עמודה (האחרון מוצמד על ידי צמוד מרוכב ). לכל מטריצה
A
∈
M
n
(
C
)
{\displaystyle A\in \operatorname {M} _{n}(\mathbb {C} )}
מתאים אופרטור הכפל
z
→
↦
A
z
→
{\displaystyle {\vec {z}}\mapsto A{\vec {z}}}
(ביתר דיוק: A היא המטריצה המייצגת של אופרטור הכפל ביחס לבסיס הסטנדרטי ). האופרטור הצמוד מתאים למטריצה
A
{\displaystyle A}
הוא
A
∗
=
A
T
¯
=
A
¯
T
{\displaystyle A^{*}={\overline {A^{\mathrm {T} }}}={\overline {A}}^{\mathrm {T} }}
(בכתיב לפי רכיבים:
A
i
j
∗
=
(
A
j
i
)
¯
{\displaystyle A_{ij}^{*}={\overline {(A_{ji})}}}
). כלומר, המטריצה הצמודה מתקבלת משחלוף והפעלת הצמוד המרוכב .
עבור מטריצות ממשיות, אם כך, מטריצה היא הרמיטית אם ורק אם היא סימטרית . מטריצות סימטריות ממשיות הן לכסינות אורתוגונלית אפילו מעל הממשיים.
אופרטור הזהות
i
d
:
H
→
H
{\displaystyle \mathrm {id} \colon \mathbb {H} \to \mathbb {H} }
הוא אופרטור הרמיטי.
בפרט, לכל
n
∈
N
{\displaystyle n\in \mathbb {N} }
טבעי, מטריצת היחידה
I
n
{\displaystyle I_{n}}
היא מטריצה הרמיטית מעל
R
n
{\displaystyle \mathbb {R} ^{n}}
ו-
C
n
{\displaystyle \mathbb {C} ^{n}}
.
יהי
H
=
R
n
{\displaystyle \mathbb {H} =\mathbb {R} ^{n}}
, אזי כל מטריצה סימטרית
A
{\displaystyle A}
היא אופרטור הרמיטי. הוכחה עבור
R
2
{\displaystyle \mathbb {R} ^{2}}
:
⟨
x
,
A
y
⟩
=
[
x
1
x
2
]
A
[
y
1
y
2
]
=
(
A
t
[
x
1
x
2
]
)
t
[
y
1
y
2
]
=
⟨
A
t
x
,
y
⟩
=
⟨
A
x
,
y
⟩
{\displaystyle \langle \mathbf {x} ,A\mathbf {y} \rangle =\left[x_{1}\ x_{2}\right]A\left[{\begin{matrix}y_{1}\\y_{2}\end{matrix}}\right]=\left(A^{t}\left[{\begin{matrix}x_{1}\\x_{2}\end{matrix}}\right]\right)^{t}\left[{\begin{matrix}y_{1}\\y_{2}\end{matrix}}\right]=\langle A^{t}\mathbf {x} ,\mathbf {y} \rangle =\langle A\mathbf {x} ,\mathbf {y} \rangle }
.
מעל
H
=
C
2
{\displaystyle \mathbb {H} =\mathbb {C} ^{2}}
, הצמוד ההרמיטי של
A
=
[
a
11
a
12
a
21
a
22
]
{\displaystyle A=\left[{\begin{matrix}a_{11}&a_{12}\\a_{21}&a_{22}\end{matrix}}\right]}
הוא
A
∗
=
A
¯
t
=
A
t
¯
=
[
a
¯
11
a
¯
21
a
¯
12
a
¯
22
]
{\displaystyle A^{*}={\overline {A}}^{t}={\overline {A^{t}}}=\left[{\begin{matrix}{\bar {a}}_{11}&{\bar {a}}_{21}\\{\bar {a}}_{12}&{\bar {a}}_{22}\end{matrix}}\right]}
.
מעל
H
=
C
2
{\displaystyle \mathbb {H} =\mathbb {C} ^{2}}
, מטריצות פאולי
σ
x
=
[
0
1
1
0
]
,
σ
y
=
[
0
−
i
i
0
]
,
σ
z
=
[
1
0
0
−
1
]
{\displaystyle \sigma _{x}={\begin{bmatrix}0&1\\1&0\end{bmatrix}},\quad \sigma _{y}={\begin{bmatrix}0&-i\\i&0\end{bmatrix}},\quad \sigma _{z}={\begin{bmatrix}1&0\\0&-1\end{bmatrix}}}
הן מטריצות הרמיטיות.
יהי
H
=
C
2
(
I
)
∩
L
2
(
I
)
{\displaystyle \mathbb {H} =C^{2}(I)\cap L^{2}(I)}
מרחב הפונקציות הממשיות הגזירות פעמיים ברציפות ואינטגרביליות לבג בריבוע שמתאפסות בקצות הקטע
I
⊂
R
{\displaystyle I\subset \mathbb {R} }
, עם מכפלה פנימית
⟨
f
,
g
⟩
=
∫
I
f
(
x
)
g
(
x
)
d
x
{\displaystyle \langle f,g\rangle =\int _{I}f(x)g(x)\,\mathrm {d} x}
, אזי האופרטור
d
2
d
x
2
{\displaystyle {\frac {\mathrm {d} ^{2}}{\mathrm {d} x^{2}}}}
(גזירה פעמיים) הוא אופרטור צמוד לעצמו שכן,
⟨
d
2
f
d
x
2
,
g
⟩
=
∫
I
(
d
2
f
d
x
2
)
g
(
x
)
d
x
=
−
∫
I
(
d
f
d
x
)
(
d
g
d
x
)
d
x
=
∫
I
f
(
x
)
d
2
g
d
x
2
d
x
=
⟨
f
,
d
2
g
d
x
2
⟩
{\displaystyle \left\langle {\frac {\mathrm {d} ^{2}f}{\mathrm {d} x^{2}}},g\right\rangle =\int _{I}\left({\frac {\mathrm {d} ^{2}f}{\mathrm {d} x^{2}}}\right)g(x)\,\mathrm {d} x=-\int _{I}\left({\frac {\mathrm {d} f}{\mathrm {d} x}}\right)\left({\frac {\mathrm {d} g}{\mathrm {d} x}}\right)\mathrm {d} x=\int _{I}f(x){\frac {\mathrm {d} ^{2}g}{\mathrm {d} x^{2}}}\,\mathrm {d} x=\left\langle f,{\frac {\mathrm {d} ^{2}g}{\mathrm {d} x^{2}}}\right\rangle }
(השתמשנו פעמיים באינטגרציה בחלקים ).