יורם עשת

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורם עשת
עשת על יד ספרו השני, ציר תמר, נובמבר 2019.
עשת על יד ספרו השני, ציר תמר, נובמבר 2019.
לידה 28 באוקטובר 1950 (בן 73)
אורים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים
עיסוק חוקר ואיש אקדמיה
מקום לימודים
מוסדות
מספר צאצאים 2
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יורם עשת-אלקלעי (נולד ב-28 באוקטובר 1950) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. נחשב לאחד הפצועים הקשים ביותר של צה"ל במלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשת נולד בקיבוץ אורים. הוריו, שושנה אסא ושמואל אלקלעי, עלו מבולגריה בנערותם, כחברי תנועות נוער חלוציות (שושנה עלתה ב-1941 ושמואל ב-1944). הם היו בין מייסדי הקיבוץ בשנת 1946. בילדותו, הם עברו לכפר בילו. עשת למד בתיכון מאוחד רחובות (תמ"ר. כיום קריית חינוך ע"ש עמוס דה שליט), והיה חבר בתנועת השומר הצעיר ברחובות. את שירותו הצבאי עשה בגדוד 50 של הנח"ל המוצנח. לאחר שהשתחרר מהשירות, עבר עם אשתו ובנם להתגורר בבית ספר שדה חצבה, בו עבד כמדריך. במלחמת יום הכיפורים היה בכוח הצנחנים במילואים שצלח את תעלת סואץ בסירות גומי (מבצע אבירי הלב). ביומה ה-12 של המלחמה נפצע קשה מאוד בראשו במבואות איסמעיליה, על שפת תעלת המים המתוקים.

הפציעה והשיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־18 באוקטובר 1973, שלושה ימים אחרי צליחת תעלת סואץ במבואות איסמעיליה, נפגע עשת בראשו מפגז מצרי שרסיסיו קטעו חלקים נרחבים ממוחו, ריסקו את ידו השמאלית וחדרו לריאותיו. הנוכחים בתאג"ד הפצירו ברופא שטיפל בו, פרופ' אברהם אלירז שיעזוב אותו ושישאיר את האינפוזיות לפצועים שעוד אפשר להציל, אולם אלירז התעקש והצליח לייצב את מצבו של עשת. אף על פי שאיש לא האמין שישרוד את הפציעה האנושה והחילוץ המסובך, הגיע עשת, לאחר מסע פינוי שנמשך 12 שעות, לבית החולים איכילוב בתל אביב. כשהתעורר במחלקה הנוירוכירורגית היה צדו השמאלי משותק, עיניו לא ראו, ותודעתו מבולבלת. במהרה גילה שהוא סובל גם מקשיים קוגניטיביים קשים, שאיבד את היכולת לקרוא ולזהות מספרים, שאינו יכול לכתוב ושהוא סובל מעיוורון חלקי. לאחר טיפול רפואי ממושך בבית החולים איכילוב, הועבר עשת לשיקום בבית החולים הדסה בירושלים, במהלכו היה עליו ללמוד מחדש ללכת, לקרוא, לכתוב ולהתמצא במרחב, ובמילים שלו עצמו: "ללמוד מחדש כמעט כל דבר שאי פעם ידעתי". כיום הוא משותק חלקית בצד שמאל ונותר עם פגיעה קשה בשתי העיניים ועם סינדרום המכונה "הזנחת צד" (Hemispatial Neglect), שביטויו הוא באובדן המוּדעות לקיומם של הגפיים השמאליים ושדות הראיה השמאליים – דבר המחייב אותו להיות בבקרה מוחית מתמדת על מיקומו במרחב ועל התנועות שהוא מבצע.

כמו במקרים רבים של פציעות מוחיות קיצוניות, גם במקרה של עשת, השיקום היה תהליך מתמשך, אשר חייב אותו בחקירה עצמית מתמדת של הנכות, בבניה של תודעה ובמיפוי מחודש של יכולות קוגניטיביות ומוטוריות, בפיתוח מיומנויות התבוננות ורפלקציה - וכל אלה לצד האתגר הגדול הכרוך בהפיכת יד ימין ליד דומיננטית, במקום השמאלית (הדומיננטית מלידה) שנפגעה ו"יצאה משימוש", דבר שחִייב את המעבר לכתיבה מיד שמאל לימין.

בשנת 1992 תואר תהליך השיקום המורכב שעבר בספר "שיקום למופת" בהוצאת משרד הביטחון, ובשנת 2016 הוענק לו "אות מופת שיקומי" על ידי משרד הביטחון.

עשת מתנדב כחונך עבור נכים פגועי ראש רבים והוא מרבה להרצות במסגרות רפואיות, שיקומיות וחינוכיות על התובנות שרכש במסע השיקום הארוך שעבר.

השכלה וקריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השיקום הארוך מפציעתו, עבר עשת מסלול מקצועי ואקדמי פתלתל, שנכפה עליו בעקבות הפציעה והנכות הקשה. עוד כשהיה בשיקום בבית החולים הדסה, התחיל ללמוד גאולוגיה, אך מכיוון שהתקשה עדיין בכתיבה ובביצוע פעולות חשיבה בסיסיות, נטש את הגאולוגיה והתחיל בלימודי תואר ראשון בארכאולוגיה פרהיסטורית וגאוגרפיה פיזית באוניברסיטה העברית - לימודים שהשלים בשנת 1977. בשנת 1980 חזר ללימודי הגאולוגיה וב-1983 השלים תואר שני בגאולוגיה - גם כן באוניברסיטה העברית. את המחקר לתזה ביצע במכון הגאולוגי הישראלי בירושלים ואת התזה כתב כמדען אורח במכון הגאולוגי האמריקאי בעיר רסטון (אנ'), וירג'יניה. הוא המשיך ללימודי דוקטורט בגאולוגיה ובמדעי הסביבה, אותם סיים בשנת 1987 באוניברסיטת העיר ניו יורק.

עם סיום הדוקטורט חזר לישראל ובשנת 1987 הצטרף כחוקר בכיר לסגל המכון הגאולוגי לישראל, בו עבד עד שנת 2003 והגיע לדרגת "חוקרים א", המקבילה במכוני מחקר ממשלתיים לדרגת פרופסור חבר. לצד עבודתו במכון הגאולוגי, עבד כאחראי פיתוח מדעי בחברת המחשבים הישראלית-אמריקאית "אדיונטיקס" (Edunetics) – מהחלוצות בתחום פיתוח סביבות למידה ממוחשבות. במסגרת זו השתתף בפרויקטים רבים של בניית תוכניות לימודים מבוססות-מחשב, בעיקר בטקסס ובקליפורניה. רבות מסביבות הלמידה שהיה מעורב בפיתוחן זכו בפרסים. בעקבות הניסיון הרב שרכש בפיתוח למידה בסביבות טכנולוגיות, הוזמן עשת בשנת 1998 להצטרף לסגל המכללה האקדמית תל-חי בדרגת פרופסור חבר, שם היה בין המייסדים ובהמשך המנהל, של התכנית האקדמית הראשונה בישראל לתואר ראשון ב-Instructional Design עיצוב הוראה (אנ') בסביבות טכנולוגיות. הוא גם הקים במכללה את התכנית להכשרת מורים ואף עמד בראשה.

בשנת 2003 הצטרף לסגל המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה והיה בין יוזמי התכנית לתואר שני בטכנולוגיות-למידה ובמערכות למידה. במקביל, הקים במסגרת האוניברסיטה את המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות-למידה ועמד בראשו במשך 8 שנים. בשנת 2008 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין.

בנוסף לעבודתו המדעית, עסק עשת בהוראה והיה מעורב בפרויקטים חינוכיים: בין השנים 1976 ו-1978, היה מורה לטבע וטיולים בבית הספר הניסויי בירושלים ובין השנים 1979 ו-1980 עסק בפיתוח סביבות למידה משחקיות בטבע במסגרת פרויקט פל"ה (פעילויות להכרת הסביבה), שנערך באוניברסיטת בן-גוריון.

מחקר ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשת פרסם למעלה ממאה מאמרים בכתבי עת מדעיים, הן בגאולוגיה והן בלמידה בסביבות טכנולוגיות, וכתב ספרי לימוד אוניברסיטאיים.

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשת התמחה בפלינולוגיה (palynology) ובננופלנקטון גירני (calcareous nannoplankton) – ענפים של הפלאונטולוגיה (מדע המאובנים), המתמקדים בזיהוי וניתוח שרידים מאובנים מעולם הצומח הימי והיבשתי ובשימוש בהם לקביעת גילם של סלעים ולשחזור סביבות חיים עתיקות. להלן מחקריו המרכזיים בתחומים אלה:

  • קביעת גילם של סלעים - עשת מיסד מערכת להגדרת גילן של שכבות הסלע מהתורים הגאולוגיים פֶרְם וטְריאַס בישראל.[1] שימוש רב במערכת זו נעשה בחיפושי נפט וגז בישראל וסביבותיה. כמו כן, עסק בפלינולוגיה ובמאספי הננופלנקטון הגירני המאובנים בשכבות מתור הקרטיקון.
  • חקר הכחדות המוניות (Mass Extinctions) בתולדות כדור הארץ - עשת חקר את ההכחדה ההמונית – הקטסטרופה האקולוגית הגדולה ביותר בתולדות כדור הארץ, שהתרחשה לפני כ-252 מיליון שנה, במעבר בין תור הפרם לתור הטריאס. במחקרים אלה הגדירו עשת ועמיתיו הנק פיסר (Visscher) מאוניברסיטת אוטרכט ומייקל רמפינו מאוניברסיטת ניו יורק את "אירוע הפטריות" (Fungal Event),[2] המתאר עולם בו הוכחדו רוב מיני היצורים החיים (כ-95%), וביבשה שרדו בעיקר פטריות. גילוי "אירוע הפטריות" הוביל את עשת ועמיתיו לפיתוח מודל ייחודי, לפיו ההכחדה היא תוצאה של גשם חומצי קיצוני שמקורו בהתפרצויות געשיות אדירות בסיביר (Siberian Traps). על מחקריו בנושא זה, זכה עשת בשנת 1998 בפרס פרוינד, המוענק על ידי החברה הגיאולוגית הישראלית. באותה השנה נכלל המחקר ברשימת עשרת המחקרים החשובים בעולם בתחום הפליאו-אקולוגיה של המגזין Geotimes.
  • שחזור סביבות חיים עתיקות - בשיתוף עם עמיתיו אהובה אלמוגי-לָבִּין ועמוס ביין, עשת פיתח מערכת ייחודית המאפשרים שחזור רמות חמצן ופוטוסינתזה באוקיינוסים עתיקים, בעזרת ניתוח שינויים כמותיים במאספי מאובני פיטופלנקטון.[3] בסדרת מחקרים אחרת, הוא הדגים כיצד ניתן לשחזר מערכות הובלה נהריות קדומות במזרח התיכון, בעזרת ניתוח כמותי של שרידי חומר אורגני שהוסעו בהן.

מחקרי טכנולוגיות למידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של עשת עוסקים בטווח רחב של היבטים קוגניטיביים וחברתיים-רגשיים הכרוכים בלמידה בסביבות עתירות-טכנולוגיה, ובהטמעת טכנולוגיות במערכות למידה. להלן תיאור המחקרים העיקריים שבהם:

  • אוריינות דיגיטלית - עשת פיתח מודל מושגי ייחודי, המתאר את החשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי בעזרת שש מיומנויות קוגניטיביות וחברתיות-רגשיות,[4] שהשליטה בהן מהווה, לטענתו, תנאי קריטי ללמידה יעילה בעידן הדיגיטלי. מיומנויות אלה הן: מיומנות תמונתית-חזותית, מיומנות מסתעפת, מיומנות שעתוק, מיומנות ביקורתית, מיומנות חברתית-רגשית ומיומנות זמן-אמת. עד היום, זהו המודל המצוטט ביותר בספרות המחקר של אוריינות דיגיטלית. מחקרים אמפיריים שערך עשת על בסיס מודל זה יחד עם עמיתו יאיר עמיחי-המבורגר, חשפו מספר מגמות מעניינות, שהעיקריות בהן היו היתרון הבולט של צעירים על-פני מבוגרים בביצוע מטלות המחייבת שליטה טכנית וניסיון, בעוד שלמבוגרים היה יתרון בולט על הצעירים במיומנויות המחייבת הפעלת יצירתיות וחשיבה ביקורתית.[5] במחקר שבחן שינויים בשליטה במיומנויות אלה, מצאו עשת וערן חיות כי לאורך פרק זמן של 5 שנים, המבוגרים "סגרו" את הפער" מהצעירים במיומנות המחייבות ניסיון ושליטה טכנית, בעוד שהם הגדילו את הפער במיומנויות המחייבות יצירתיות וביקורתיות.[6] מחקרים אלה הדגישו את חשיבותה של צבירת ניסיון לשם שימוש יעיל בטכנולוגיות ואתגרו את התפישות המסורתיות בדבר עליונותם של צעירים בביצוע מטלות בסביבות דיגיטליות. במחקר שערך עם אינה בלאו וגל בן-יהודה, נעשה שימוש במודל זה לחקר תפישת האוריינות הדיגיטלית בקרב מורים והאסטרטגיות שהם מפעילים לשם הקנייתה.
  • המדיום והמסר - השפעת המדיום על איכות הלמידה: במגוון מחקרים השוו עשת ועמיתותיו היבטים שונים של למידה מטקסט מודפס ומטקסט דיגיטלי.[7] במחקרים שערך עם ניצה גרי, נמצא כי בקריאת טקסט דיגיטלי הפגינו הצעירים חשיבה ביקורתית גבוהה יותר מאשר בטקט מודפס, ואילו בקריאת טקסט מודפס נמצאה מגמה הפוכה: המבוגרים הפגינו חשיבה ביקורתית גבוהה יותר מהצעירים. במחקר אחר, הם הדגימו את חשיבות עיצוב הטקסט בהתאמה למדיום הקריאה: נמצא שבמצבי קריאה הרמוניים (בהם הטקסט מעוצב לאותו המדיום ממנו הוא נקרא), הבנת הנקרא גבוהה יותר מאשר במצבים דיס-הרמוניים (בהם המדיום עבורו עוצב הטקסט, אינו המדיום בו הוא נקרא בפועל. במחקר עם סיגל עדן, הושוותה איכותה של עריכת טקסט בפורמט מודפס מול איכות עריכה הנעשית בכלים דיגיטליים. במחקר שערך עם גל בן יהודה, הושוותה השפעת המירקוּר (text-highlighting) בטקט מודפס ודיגיטלי על הבנת הנקרא. במחקר-המשך, נבדק הקשר שבין סביבת הלמידה (פנים-אל-פנים או לימוד מקוון) להישגים בבחינה במדיום דיגיטלי או עט-ונייר.
  • הונאה בלמידה (Academic Dishonesty) - בשיתוף עם אינה בלאו, עשת הוביל סדרת מחקרים בה נבחנה תופעת ההונאה בלמידה בבתי ספר ובאקדמיה בישראל. המחקרים התמקדו בתפיסת ההונאה בקרב תלמידים, סטודנטים, מורים וחברי סגל אקדמי, ובמתח שבין היבטים אתיים והיבטים של אכיפה במאבק בהונאה. במחקר עם יעל סידי ואינה בלאו, הם הגדירו את אינדקס הדיסוננס האתי (Ethical Dissonance Index),[8] המשמש למדידת הדיסוננס האתי בו מצוי הלומד, בין הפיתוי לבצע הונאה בלמידה לבין הביצוע בפועל.
  • אפיסטמולוגיה - בשיתוף עם שרית ברזלי ועינב צדוק, ערך עשת מחקרים שבחנו היבטים שונים של הקשר שבין התפיסות האפיסטמיות של לומדים לבין זיהוי והבנת השקפות ועמדות המובעות במקורות מידע.[9]
  • משחקי מחשב - ביחד עם לין הנדרסון ויואל קלמס, חקר עשת היבטים מגדריים ותרבותיים הקשורים למשחקי מחשב ווידאו בקרב בני נוער מישראל, אוסטרליה ובריטניה.[10] הממצאים הצביעו על הרגישות הגבוהה של בנות ביחס לבנים, לסוגיות של סקסיזם במשחקי מחשב. במחקר נעשתה העברה של המונח "אפקט הפנטום" לתחום המשחקים, להסברת ההעדפה הברורה למשחקי מלחמה, שגילו בני נוער ממדינות שאינן חוות מלחמות, וכן להעדפה הבולטת של בנות למשחקים יריות ואקשן. במחקר עם סיגל עדן בחן עשת את השפעת משחקי מחשב אלימים על רמת התוקפנות בקרב ילדים[11] והצביע על חשיבותם של משחקים שיתופיים בהפחתתה.

ספרי עיון ופרוזה שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעבודתו המדעית, כתב עשת שני ספרי פרוזה:

  • אדם הולך הביתה, 2010. ממואר, המתאר את אימי המלחמה ואת האודיסיאה שעבר עשת בתהליך השיקום הארוך. הספר היה לרב-מכר, ובשנת 2011, זכה בפרס יצחק שדה. בשנת 2019 הוא גם תורגם לאנגלית.[12] 
  • ציר תמר, 2019. רומן שבמרכזו מסע האבל של שתי אימהות שכולות - פלסטינית וישראלית - על מות בניהן[13].


כמו כן, פרסם שני ספרי עיון המיועדים לציבור המשכיל:

  • יורם עשת ואברהם שטאל, 1987, פנקס כיס למטייל, הוצאת כרטא
  • יורם עשת ורונן המר, 2006, עקרונות בעיצוב סביבות למידה מממוחשבות, האוניברסיטה הפתוחה

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשת חבר בוועד המנהל של "המפעל"[14] ושותף לאשתו במאבק שהיא מובילה להקמת והפעלת הגינה הקהילתית "אור בזמנהוף",[15] שבשכונת מגוריהם בירושלים. היה חבר בוועד המנהל של מכון "אבני ראשה"[16] ובהנהלת "מיטל" – מרכז ידע טכנולוגיות למידה.[17] הוא מזדהה עם עמדות השמאל הישראלי והיה חבר פעיל בתנועת "שלום עכשיו" מראשית דרכה.[18] בין השאר, ריכז את רשת הקשר של התנועה והיה בין מארגני מבצע "פריסת שלום" להעברת איגרת שלום לראש הממשלה מנחם בגין. בזמן האינתיפאדה הראשונה, ובמקביל לגיוס בנם הבכור ליחידה קרבית, היו עשת ואשתו שותפים להקמת תנועת "הורים נגד שחיקה", ששמה לה למטרה למנוע את עירוב הצבא בפעולות שיטור ודיכוי הפגנות בשטחים.

פרסים בהם זכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים שהוענקו לפרויקטים ולפיתוח טכנולוגיות חינוכיות בהם היה מעורב כחבר צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס Leadership for Learning Award, 2000 (American Association of School Administrators), לפרויקט פיתוח תוכנית הלימודים התמאטית, מבוססת-הטכנולוגיה בעיר פלאנו (Plano), טקסס.
  • הדמיית החקירה הגאולוגית Message in A Fossil זכתה בפרסים:
    • TECH-LEARNING Award, 1999
    • Media and Methods Magazine Awards Portfolio, 1998
    • Technology and Learning Award for Excellence, 1997
    • Children's Software Revue Recommendation, 1997
    • Best Children's Educational Software Award from the ComputEd Gazette, 1996.
  • הדמיית מזג האוויר Grady's Weather Window זכתה ב-EdPress Golden Lamp Award, 1999
  • הדמיית החקירה המדעית Frontiers Ahead!, זכתה ב-ComputEd Gazette Education Software Review Award., 1999

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשת נשוי לנגה ולהם שני בנים: ארבל (צלם וכתב טלוויזיה בהולנד ובערוץ הספורט בישראל), ושאול (מוזיקאי, המוביל את הרכב הג'אז Shaul Eshet Trio. במהלך שנותיו עבד עם הזמרים וההרכבים אקו, שי צברי, דני סנדרסון, הבנות נחמה, תומר יוסף ולהקת שוטי הנבואה). מתגורר עם משפחתו בשכונת מחנה ישראל בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eshet, Y. (1990). Mesozoic Paleozoic palynology of Israel: I. Palynological aspects of the Permo Triassic succession in the subsurface of Israel, Geol. Surv. Isr. Bull. 81, 57 pp.
  2. ^ Eshet, Y. Rampino, M. and Visscher, H. (1995). Fungal event and palynological record of ecological crisis and recovery across the Permian-Triassic boundary, Geology, 23, 967-970.
  3. ^ Eshet, Y., Almogi-Labin, A. and Bein, A. (1994). Dinoflagellate cysts, paleoproductivity and upwelling systems: a Late Cretaceous example from Israel, Marine Micropaleontology, 23, 231-240.
  4. ^ Eshet, Y. (2004). Digital literacy: A conceptual framework for survival skills in the digital era, Journal of Educational Multimedia and Hypermedia, 13 (1), 93-106.https://www.openu.ac.il/Lists/MediaServer_Documents/PersonalSites/ProfYoramEshet/Digital-literacy2004-JEMH.pdf
  5. ^ Eshet, Y. and Amichai-Hamburger, Y. (2004). Experiments in digital literacy, Cyber Psychology and Behavior, 7 (4), 425-434.https://www.openu.ac.il/Lists/MediaServer_Documents/PersonalSites/ProfYoramEshet/eshetAmichai2004.pdf
  6. ^ Eshet-Alkalai, Y. and Chajut, E. (2009). Changes over time in digital literacy. Cyberpsychology& Behavior, 12. DOI: 10.1089=cpb.2008.0264.
  7. ^ Eshet-Alkalai, Y. and Geri, N. (2007). Does the medium affect the message? The influence of text representation format on critical thinking, Human Systems Management, 26: 269-279.https://www.openu.ac.il/Lists/MediaServer_Documents/PersonalSites/ProfYoramEshet/eshet%20%20Geri%202007-Print%20vs.%20Digital.pdf
  8. ^ Sidi, Yael, Ina Blau, and Yoram Eshet‐Alkalai. "How is the ethical dissonance index affected by technology, academic dishonesty type and individual differences?." British Journal of Educational Technology 50.6 (2019): 3300-3314.
  9. ^ Barzilai, S.,& Eshet-Alkalai, Y. (2015). The role of epistemic perspectives in comprehension of multiple author viewpoints. Learning and Instruction, 36, 86-103
  10. ^ Henderson, L., Eshet-Alkalai, Y. and Klemes, J. (2008). Digital gaming: A comparative international study of youth culture in a peaceful and war zone country. Eludamos. Journal for Computer Games Culture, 2 (1): 73-103.https://www.openu.ac.il/Lists/MediaServer_Documents/PersonalSites/ProfYoramEshet/HendersonEshetKlemes2008Computergamesculture.pdf
  11. ^ Eden, S. & Eshet-Alkalai, Y. (2014). The effect of digital games and game strategies on young adolescents' aggression. Journal of educational computing research, 50(4), 449-466.
  12. ^ Yoram Eshet-Alkalai, תרגום: Jessica Cohen, A Man Walks Home: The Inspiring Story of a Veteran Recovering From Brain Injury, eBookPro Publishing House, 2019
  13. ^ ניצה בן דב, "הילד שלי לא הולך לשום מקום: על 'ציר תמר' של יורם עשת אלקלעי בהשוואה ל'אש ידידותית' של א"ב יהושע", בתוך: ארצות הצבי: מחקרים על נוף ואדם בספרות העברית מוגשים לצבי לוז, עורכים: זיוה שמיר, אבידב ליפסקר, הוצאת כרמל, 2021, עמ' 446-437
  14. ^ המפעל ירושלים
  15. ^ גינה קהילתית אור בזמנהוף
  16. ^ מכון אבני ראשה
  17. ^ מיטל - מרכז ידע טכנולוגיות למידה
  18. ^ צלי רשף, שלום עכשיו: ממכתב הקצינים ועד שלום עכשיו, ירושלים: כתר, 1996, עמ' 26-27
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יורם_עשת&oldid=38330091"