אורי אגוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אורי אגוז (נולדה ב-23 בדצמבר 1971 בחיפה) היא במאית, מחזאית ותסריטאית ישראלית. ממקימי איגוד במאי התיאטרון הישראלי, וחברת הוועד המנהל. החלה את דרכה בתיאטרון לאחר קריירה בתחום המשפט הפלילי והדין הבינלאומי. שימשה בין היתר כראש הסנגוריה הציבורית של זרוע היבשה, ושירתה במחלקת הדין הבינלאומי. מונתה כשופטת בבית המשפט מחוז יהודה ושומרון לשיפוט בעבירות טרור (סא"ל במיל'). שירתה במשרד החוץ בתחום האמנות הבינלאומיות. מביימת לתיאטרון הקאמרי, תיאטרון בית ליסין, צוותא, פסטיבל ישראל, תמונע ועוד.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מביימת וכותבת לתיאטרון וטלוויזיה.

ביימה בין היתר לתיאטרון הקאמרי "פרי אהבה" מאת ג'ואנה מארי סמית; "מבדולח לעשן" מאת ז'אק אטלי, שהופק גם כסרט טלוויזיה "זרעי ההשמדה". המחזה חשף לראשונה את אחד מהאירועים הגורליים שעתידים היו לשנות את פני המפה באירופה, כאשר 3 ימים לאחר ליל הבדולח, התכנסה כל צמרת בכירי המשטר הנאצי, ביניהם היינריך הימלר, יוזף גבלס, ריינהרד היידריך, והרמן גרינג לדון בפתרון הבעיה היהודית; תיאטרון בית ליסין "שתיקה רועמת" מאת אנדריאה באואב, זוכה מקום ראשון פסטיבל פותחים במה כהפקה מלאה, פרס המוזיקאי, ופרס השחקן הטוב ביותר, תיאטרון הספרייה "חוג הסרטן” מאת נל דאן, "מיי" מאת מרינה קאר, "הזוג המוזר" מאת ניל סיימון; הסטודיו למשחק ניסן נתיב "סיפורו של סוס" לפי לב טולסטוי; פסטיבל אביב "שידוכין" מאת ניקולאי גוגול, פסטיבל תיאטרון קצר "בייבי בום" מאת אורי ניצן ועוד.

כתבה וביימה את "החטא השביעי", קברט פוליטי סאטירי שנבחר כקברט הבית של צוותא; "פרפטום מובילה", צוותא, שעסק במלחמת לבנון השנייה; "ציפור לא תדע", הומאז' קומי לסופרי יהדות אירופה, שעלתה בפסטיבל ישראל 2009 ובתיאטרון תמונע. תסריטאית סדרת האינטרנט האינטראקטיבית שזכתה במקום שני בקרן יוהנה פרנר לפיתוח (2008),ושותפה בכתיבת סדרת האינטרנט שזכתה בפרס הראשון; כתבה בין היתר לסדרת "הבובות", "לא לפני הילדים"; זוכת מלגת פיתוח תסריט ותיק הפקה מלא לדרמה טלוויזיונית, מטעם nfct, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה (2011).

שימשה כמנהלת אומנותית של פסטיבל קולנוע דרום ה-5 שנערך בשדרות - קולנוע עולם דוקומנטארי, שהציג חומרים מיבשת אפריקה, מרכז היבשת סנגל ובורקינה פאסו, ויצירה נסיונית של הגל החדש בדרום אמריקה. יזמה והקימה בשיתוף הקרן לירושלים את סדרת מרכז הבמה, סדרה החושפת בבכורה הצגות מונודרמה מקוריות, ונועדה לפתח ולקדם יצירה נועזת ופורצת גבול בתיאטרון ("המרקיד", שעלה בבכורה בסדרה וזכה בפרס הפרינג' הארצי לשנת 2010 ועוד). כיהנה כמנהלת אומנותית של פסטיבל אשה בין השנים 2010–2012, ופעלה לקידום יוצרות מבטיחות וייחודיות מתחומי האמנות, הקולנוע והמחול.

אגוז הוזמנה ליפן כבמאית יוצרת מטעם ממשלת יפן למסע משותף של יוצרים ישראליים, פלסטינים ויפנים, במהלכו צילמה עם שותפה למסע, יוצר קולנוע פלסטיני מרמאללה, סרט תיעודי על התהליך כולו.

ב-2010 הוזמנה לגרמניה, לפסטיבל התיאטרון הבינלאומי בבאד הרספלד לביים עם קבוצת שחקנים בסדנה הבינלאומית של במאי איחוד התיאטראות האירופי, ה-E T.C – European Theatre Convention . שנה לאחר מכן, 2011, הוזמנה להנחות סדנת כתיבה בינלאומית ליוצרים במסגרת ה-E T.C, בה הועלה מחזה פרי עטה שעסק באונס תחת השפעת סם - "Sweet 16" . המחזה עסק באונס שמטלטל קבוצת צעירים שמוצאת עצמה מתמודדת עם שבר שנפער בתוכה, שקרים והסתרות. באפריל 2013 הועלה המחזה בהונגריה, במסגרת הפסטיבל הלאומי של הונגריה ליוצרים צעירים, בבימוי הבמאית ההונגריה אגי קירטזה, וזכה לציון לשבח.

שימשה כדרמטורגית בתיאטרונטו תיאטרון הבימה, יועצת אומנותית לתיאטרון המעבדה, וחברת הצוות האומנותי של תיאטרון הקאמרי.

בדצמבר 2009 נבחרה על ידי מדור התרבות של עיתון גלובס לאחת מ"חמשת הבמאים המבטיחים של ישראל".

השכלה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוז היא בעלת תואר שני בהצטיינות בבימוי M.F.A מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בהצטיינות במשפטים LL.M מהאוניברסיטה העברית

למדה בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, סדנאות אימפרוביזציה בבית הספר למשחק ניסן נתיב, סדנאות תנועה וקונטקט אצל ליאת דרור וניר בן גל, התיאטרון הפיזי בתיאטרון הגוף בשיטת לקוק, ובוגרת הסטודיו למחול של קאי לוטמן, והקונסרבטוריון למוזיקה ע"ש דוניה ויצמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]