אורי פיינמן
 | |
| פיינמן בפברואר 2009 | |
| לידה |
1959 (בן 66 בערך) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
|
uri-fineman | |
  | |
אורי פיינמן (נולד ב-4 בינואר 1959) הוא זמר ומלחין ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיינמן נולד בתל אביב וגדל בבת ים לאביו יעקב, בן למשפחה יוצאת פולין, ולאמו רחל (לבית בן חמו), ילידת מרוקו[1].
פיינמן הפגין כישרונות מוזיקליים כבר בגיל 5 באירועים שונים בהם שר, ואף כונה "ילד פלא" בשל קולו העוצמתי. בגיל 11 זכה במקום הראשון בתחרות פזמונים גדולה שנערכה בתל אביב, עם ביצועו לשיר "איני יכול" של הזמר ניסים סרוסי[1]. לימים, כשהפך לזמר, חידש את השיר גם במסגרת הסדרה "אהבה מחודשת".
בנעוריו למד לפרוט על גיטרה קלאסית, ועסק בנגינה ובהלחנת שירים שאז עוד לא פורסמו. בנוסף למוזיקה עסק גם בקרטה, והגיע למקום שני באליפות ישראל בקרטה. בתיכון למד במכללת מקס פיין ב-1977 התגייס לצבא ושובץ בשריון ושירת כמדריך ספורט. לאחר השירות הצבאי הצטרף לעסקי הרכב של אביו[1]. הוא נישא לעידית ונולדו לבני הזוג שלושה ילדים[2].
בתור תחביב הקליט את השיר האיטלקי “אל מונדו", באולפן של חברו; ויום אחד כאשר המוזיקאי ננסי ברנדס רכש מפיינמן רכב הוא השמיע לו את הקלטת, ברנדס התרשם והמליץ לו להפוך לזמר מקצועי[3]. פיינמן החל לעבוד עם ברנדס שבהמשך הצטרף המנהל האמנותי ואיש יחסי הציבור גברי מזור[4].
בדצמבר 1988 הופיע לראשונה במופע הפסטיגל עם השיר "טיפה נשמה" (מילים: יואב גינאי, לחן: חנן יובל, עיבוד: אריק רודיך)[5].
במהלך 1989 החל לעבוד על אלבומו הראשון, והוציא לרדיו סינגל ראשון, "את אינך", שהפך במהרה ללהיט במצעדי הפזמונים. האלבום הראשון, שנקרא בפשטות "אורי פיינמן" יצא לאור בתחילת 1990[6], הצליח ורבים משיריו צעדו במקומות הראשונים במצעדים[7]. באותה שנה זכה פיינמן בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים של רשת ג'[8], ובמקום שלישי בתחרות "תפוח זהב" של הטלוויזיה הישראלית.
בדצמבר 1990 השתתף בפעם השנייה בפסטיגל עם השיר "אלף בית באהבה" (מילים: יורם טהרלב, לחן: נורית הירש, עיבוד: תמיר קליסקי).
במרץ 1991 השתתף לראשונה בקדם אירוויזיון עם השיר "הבה נגילה גילה" (מילים: דוד בר, לחן: אבי טולדנו, עיבוד: ננסי ברנדס), והשיר הגיע למקום החמישי בתחרות.
במאי 1991 הוציא לאור את אלבומו השני "מלח הארץ", שהופק מוזיקלית על ידי תמיר קליסקי מלהקת אתניX. בין שירי האלבום בלטו: "שלושים בצל" (מילים: אהוד מנור, לחן: תמיר קליסקי), "תני לי את ידך" (מילים: שמוליק צ'יזיק, לחן: נורית הירש), ו"אחכה לך שם בגן" (מילים: זאב נחמה, לחן: גברי מזור)[9].
במרץ 1992 השתתף בפעם השנייה ברציפות בקדם אירוויזיון עם השיר "האור" שכתבו והלחינו בצלאל אלוני ועופרה חזה, ועיבד ננסי ברנדס. והשיר הגיע למקום השביעי בתחרות. עוד באותה שנה הוציא את אלבומו השלישי "מקום לאהבה", בו בלטו השירים "הנסיך הלבן" (מילים: דודו ברק, לחן: מיקיאגי), "אחד מתך כולם" (מילים: אסתר שמיר-שיר, לחן: טורקי), וחידוש ל"ילדונת" שביצע במקור עוזי פוקס.
ב-1993 הוציא אלבום רביעי, "אהבה מחודשת", שכלל ביצועים מחודשים בעיבודים של יהודה (יוג'י) גבאי. בין החידושים באלבום בלטו הביצועים ל"עופרה" (מקור: מוטי פליישר), "אהבת איתמר בן אב"י" (מקור: מירי אלוני) ו"צלילי הלילה" (מקור: אריס סאן) האלבום שיצא בחברת התקליטים של האחים "בן-מוש" זכה להצלחה רבה וזיכה את פיינמן בתקליט זהב ופלטינה[10].
ב-1994 הוציא שני אלבומים נוספים בסדרה "אהבה מחודשת", שזכו גם הם להצלחה וזיכו את פיינמן בתקליטי זהב ופלטינה כל אחד.
בשנת 1996 הוציא אלבום שביעי, "ים של אהבה", אלבום שכולו שירים מקוריים. בין יוצרי השירים באלבום נמנו: מני בגר, דודו ברק, אלי קניאל, יואב גינאי, יוני רועה, אהוד מנור ופיינמן עצמו שהלחין 2 שירים.
בתחילת שנת 1997 הוציא את אלבומו השמיני "אם רק תביני", שהוא אוסף שירים מהאלבומים הקודמים. לאלבום הוקלטו שני שירים חדשים.
בסוף שנת 1997 הוציא פיינמן את אלבומו התשיעי "לך בנשיקה", הכולל שירי שנות השישים בעברית, בהפקת חברת התקליטים אן. אם. סי. האלבום מכר מעל לתקליט זהב.
בשנת 2002 נידון פיינמן לשמונה חודשי מאסר על תנאי עקב הפרת זכויות יוצרים של חברת מיקרוסופט, שנעשתה בחברת מחשבים בשם "פיי דן" שבבעלותו ובניהולו[11].
באוגוסט 2009, לאחר 12 שנות הפסקה, יצא אלבומו העשירי של פיינמן "אומר הכל". את שירי אלבום יצרו האמנים: פבלו רוזנברג, שלומי שבת, משה דץ, יוסי אזולאי, ירון כהן, איתן גלס, יוסי גיספן, חמוטל בן זאב, רן אביב (המעבד והמפיק המוזיקלי של האלבום). בין שירי האלבום בלטו: שיר הנושא (מילים ולחן: ירון כהן), “לא לקחתי שום דבר” (אותו כתב והלחין פבלו רוזנברג), הדואט "אם רק תגידי" עם מורן אהרוני - יוצאת "כוכב נולד" 4, ודואט נוסף "לילה מכושף" עם ליאור אלמליח[12].
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי פיינמן (1990)
- מלח הארץ (1991)
- מקום לאהבה (1992)
- אהבה מחודשת 1 (1993) - גרסאות כיסוי
- אהבה מחודשת 2 (1994) - גרסאות כיסוי
- אהבה מחודשת 3 (1995) - גרסאות כיסוי
- ים של אהבה (1996)
- לך בנשיקה (1997) - גרסאות כיסוי
- אם רק תביני (1997) - אוסף
- אומר הכל (2009)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אורי פיינמן
אורי פיינמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- אורי פיינמן, דף שער בספרייה הלאומית
- אורי פיינמן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- עינב שיף, "לא יכולתי לשיר יותר", באתר וואלה, 25 במרץ 2009
- יעקב בר-און, אורי פיינמן על עפרה חזה, העסק שקרס והתהילה: "קרעו לי את החולצה", באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 יעקב בר-און, אורי פיינמן על עפרה חזה, העסק שקרס והתהילה: "קרעו לי את החולצה", באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2019
- ^ טל פרי, היה לו חלום בבטן, מעריב, 12 באפריל 1991
- ^ טל פרי, קריירה שהחלה ביבוא אישי, מעריב, 14 ביולי 1989
- ^ גיל חובב, גברי מזור, המנהל האמנותי של ירדנה ארזי (בעבר) ושל אורי פיינמן ואילנה אביטל (בהווה), הוא המנצח הגדול של מצעד הפזמונים השנתי, כל העיר, 28 בספטמבר 1990
- ^ הדס מנור, עסק חגיגי, מעריב, 29 בנובמבר 1988
- ^ רותם איתן, תקליטים חדשים - אורי פיינמן - "אורי פיינמן" - הפקה והפצה בן־מוש, חדשות, 18 בינואר 1990
יוסי חרסונסקי, פיינמן ולב מדברים אהבה, מעריב, 2 בפברואר 1990 - ^ יובל ניב, אורי לכל המשפחה, מעריב, 2 במרץ 1990
- ^ רונן טל, פיינמן ניצח בצדק, כל העיר, 28 בספטמבר 1990
- ^ עמית שהם, תקליטים - מיטב אנשי המקצוע חברו ל"מלח הארץ" אורי פיינמן — ־מלח הארץ־ — בן מוש הפקות, חדשות, 1 במאי 1991
- ^ יואב בירנברג, בתעשיית התקליטים בישראל נהנים לבכות על המצב, אבל מתקשים לעמוד בעומס המכירות, חדשות, 5 בספטמבר 1993
- ^ צורי דאר, הזמר אורי פיינמן נדון ל-8 חודשי מאסר על תנאי בגין הפרת זכויות יוצרים של חברת מיקרוסופט, באתר TheMarker, 26 בפברואר 2002
- ^ יובל אברמוביץ', אורי פיינמן חוזר: איך יכולתי לשיר כשאני מרוסק לרסיסים?, באתר nrg, 28 באוגוסט 2009