איגור קולומויסקי
 | |
| לידה |
13 בפברואר 1963 (בן 61) דניפרופטרובסק, ברה"מ  |
|---|---|
| מדינה |
אוקראינה, ברית המועצות, קפריסין, ישראל |
| השכלה |
האקדמיה הלאומית של אוקראינה למטאורולוגיה |
| מפלגה |
UKROP |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
איגור ולריוביץ' קולומויסקי (באוקראינית: Ігор Валерійович Коломойський; נולד ב-13 בפברואר 1963) הוא איש עסקים יהודי ואוליגרך אוקראיני. דורג במקום ה-57 ברשימת 500 העשירים של ישראל, של העיתון "TheMarker" לשנת 2020, עם הון בשווי מיליארד דולר[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולומויסקי נולד בעיר דנייפרופטרובסק שבאוקראינה הסובייטית. בוגר לימודי מטלורגיה בשנת 1985. לקולומויסקי יש אזרחות משולשת של אוקראינה, ישראל וקפריסין, למרות שחוק האוקראיני אוסר על אזרחות כפולה. קולומויסקי הצהיר כי: "החוקה אוסרת אזרחות כפולה אך אזרחות משולשת אינה אסורה".
קולומויסקי, יחד עם גנאדי בוגולובוב, הוא ממייסדי תאגיד "פריבט גרופ", ומונה ליו"ר דירקטוריון החברה בשנת 1997. תחומי הפעילות שלו כוללים: כריית ברזל, פיננסים (באמצעות פריבט-בנק), נפט ומוצריו, תעופה ותקשורת. בנוסף החזיק בקבוצת הכדורגל דניפרו, בקבוצת כדורסל והוקי קרח[2].
קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הוא התחיל בקריירה עסקית ושיתף פעולה עם אולכסנדר פטרובסקי.
קולומויסקי, באמצעות פריבט-בנק, שלט בחברת התעופה אארוסוויט, דניפראוויה ודונבאסאירו (שפשטה את הרגל). באמצעות חברת ניהול הנכסים Mansvell Enterprises Limited, הוא שלט בחברות התעופה בדנמרק ושוודיה שפשטו את הרגל, סקייווייס אקספרס, סיטי איירליין וחברת קימבר סטרלינג. יש לו גם החזקה בקבוצת המדיה 1+1, המפעילה שמונה ערוצי טלוויזיה אוקראינים.
מאז שנת 2010 נפוצו שמועות על כך שנכסיו של קולומויסקי החלו להיות במעקב ולחץ מצד הרשויות.
בספטמבר 2013 ספג קולומויסקי ביקורת על ידי שופט בבית משפט בלונדון, בעקבות סכסוך בניסיון השתלטות עוינת על חברת הנפט והגז JKX של אלכסנדר ז'וקוב. השופט קבע כי יש לקולומויסקי יש מוניטין של אדם המשתלט על עסקים באיומי אקדח.
לאחר סיפוח חצי האי קרים בשנת 2014 בידי רוסיה, הולאמו נכסיו בקרים. לדברי מנהיג קרים סרגיי אקסיונוב זה היה "מוצדק לחלוטין בשל העובדה שהוא אחד היוזמים והמממנים של הפעולה המיוחדת נגד הטרור במזרח אוקראינה שבה נהרגים אזרחים רוסים". בתגובה הגיש קולומויסקי תלונה נגד רוסיה לבית המשפט הבינלאומי לבוררות. רוסיה טענה כי, לבית המשפט אין סמכות שיפוט בנושא ושהיא לא תשתתף פעולה בהליכים.
בסוף 2016 הלאימה ממשלת אוקראינה את פריבט-בנק, שמחזיק בכשליש מפקדונות אזרחי המדינה, לאחר שהיה על סף קריסה עקב המשבר הכלכלי במדינה והממשלה נאלצה להזרים לו הון בסך 5.6 מיליארד דולר. קולומויסקי ובוגלובוב שהחזיקו ב-49% ממניות הבנק הואשמו במעילה[3]. בדצמבר 2017, בית המשפט העליון בלונדון הורה על הקפאת נכסים שבבעלות קולומויסקי ובוגלובוב בשווי של 2.5 מיליארד דולר. קרן המטבע הבינלאומית, שאוקראינה תלויה בהלוואותיה, אף עצרה את העברת הכספים למדינה בעקבות שערוריית פריבט-בנק. השניים הכחישו כי מעלו בכספי הבנק, אך קולומויסקי נאלץ לעזוב את המדינה. בדצמבר 2019, הבנק הגיש תביעה על סך 2.1 מיליארד שקל נגד איגור קולומויסקי ושותפו גנדי בוגולובוב; וכן נגד בנק דיסקונט, בו נוהל חשבון אליו קולומויסקי ובוגולובוב העבירו כספים, שלפי התביעה מקורם במעילת ענק מהבנק. קולומויסקי ובוגולובוב התגוררו באותה עת בישראל[4]. אחר כך חזר קולומויסקי לאוקראינה בניסיון להחזיר לעצמו את השליטה בבנק באמצעות קשריו הפוליטיים[5], לאחר שתמך בולדימיר זלנסקי, שנבחר לתפקיד נשיא אוקראינה[6].
מעורבות פוליטית באוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולומויסקיי היה בן ברית של הפוליטיקאית האוקראינית יוליה טימושנקו ומפלגתה. אך היחסים עלו על שרטון כנראה בשל סירובו לממן את מערכת הבחירות של טימושנקו בשנת 2010. העיתון הקרואטי נסיונל טען בספטמבר 2007 כי קולומויסקי הפך לבעל בריתו של נשיא אוקראינה ויקטור יושצ'נקו, ומימן את מפלגתו[7].
מושל מחוז דניפרופטרובסק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 במרץ 2014, בעקבות הסכסוך האוקראיני-רוסי[8], מינה הנשיא בפועל אולכסנדר טורצ'ינוב את קולומויסקיי למושל מחוז דניפרופטרובסק[9]. יומיים לאחר מכן, תיאר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את קולומויסקיי כ"נוכל", ואמר שאזרחי דניפרופטרובסק אינם מרוצים מהמינוי שלו למושל המחוז. לדברי פוטין, קולמויסקי הונה את רומן אברמוביץ'. פוטין טען כי קולומויסקי התנער מחוזה עם אברמוביץ' לאחר שזה העביר לו כמה מיליארדים[10].
שבועות ספורים לאחר שמונה למושל, הצטלם קולומויסקי כשהוא לובש חולצה בצבעי שחור־אדום ששילבה את מנורת שבעת הקנים עם סמל הלאומנות האוקראינית - קלשון מחודד. מתחת הופיע הכיתוב "ז'ידובנדרה" - שילוב של מילת הגנאי ברוסית ובאוקראינית ליהודים ושמו של מנהיג התנועה הלאומנית האוקראינית, סטפן בנדרה, הדמות השנויה ביותר במחלוקת בהיסטוריה של אוקראינה, שלפחות חלק מתומכיו השתתפו בפוגרומים ומסעי הרג של יהודים[11],
באפריל 2014 הציע קולומויסקי כסף לכל מי שילכוד לוחמים הנתמכים על ידי רוסיה ותמריצים להפעלת נשק נגדם[9]. הוא גם הוציא כ-10 מיליון דולר להקמת גדוד המתנדבים דנייפרו-1, וגם מימן גדודי ההתנדבות נוספים בלחימה נגד רוסיה, בהם רגימנט אזוב, יחידה עליה נטען כי היא ימנית קיצונית ונאו-נאצית. בתגובה רוסיה ביקשה להכניס את קולומויסקיי לרשימת המבוקשים של אינטרפול. ב-2 ביולי 2014 אישר בית המשפט המחוזי הרוסי צו מעצר נגדו בגין "ארגון הרג אזרחים".
במרץ 2015, לאחר פיטוריו של אולכסנדר לזורקו, שהיה בן חסותו של קולומויסקיי, כמנכ"ל חברת UkrTransNafta, מפעילת צינורות הנפט בבעלות המדינה באוקראינה, דיווחו גברים מהמיליציה האישית של קולומויסקי פשטו על מטה אוקטרנסנפטה לגרש את ההנהלה החדשה. בזמן שלזורקו היה אחראי על הצינורות בבעלות המדינה, הן העבירו נפט לבית זיקוק בבעלות קולומויסקי על פני המתחרים.
ב-25 במרץ 2015 חתם נשיא אוקראינה על צו שפיטר את קולומויסקיי מתפקידו כמושל המחוז.
הבחירות לנשיאות אוקראינה 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הבחירות לנשיאות אוקראינה 2019 היה אחד מהאוליגרכים שעומדו מאחורי המועמד לנשיאות שנבחר, וולודימיר זלנסקי. קולומויסקי הוא הבעלים של ערוץ הטלוויזיה המשדר את הסדרה "משרת העם", שבה זלנסקי כיכב[6].
שלילת אזרחות אוקראינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-21 ביולי 2022, חבר הראדה העליונה סרגיי ולסנקו (אנ'), ממפלגת האיחוד הכל-אוקראיני "מולדת", פרסם בפייסבוק תמונה של מסמך שהוגדר כצו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מס' 502. הצו הורה לשלול אזרחות אוקראינית מכמה אנשים כולל איגור קולומויסקי[12].
בתחילת ספטמבר 2023, נעצר קולומויסקי בצו בית המשפט באוקראינה בחשד להונאה והלבנת הון[13].
מ-2 בספטמבר 2023 קולומויסקי נמצא במעצר. ב-28 בפברואר 2024 פורסם שקולומויסקי ישאר במעצר לפחות עד 25 באפריל 2024.[14]
פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולומויסקי ושותפו גנאדי בוגולובוב תורמים כספים ליד ושם[2].
בשנת 2008 תרם יחד עם שותפו בוגלובוב וודים רבינוביץ' לשחזור בית הכנסת החורבה, ברובע היהודי בירושלים[דרוש מקור]. וב-21 בספטמבר 2011 ייסד יחד עם ודים רבינוביץ' את ערוץ החדשות היהודי שפעל בשנים 2011–2014[15].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולומויסקי נשוי ואב לשני ילדים. הוא מחזיק בבית מפואר בהרצליה פיתוח[2], אך מתגורר מאז 2015 רוב הזמן בשווייץ.
במרץ 2012 העריך המגזין פורבס את הונו של קולומויסקי בכ-3 מיליארד דולר. במרץ 2015, לאחר הירידה החדה בערך הריבניה (המטבע האוקראיני), העריך המגזין "אקונומיסט" את הונו בכ-1.36 מיליארד דולר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנשיל פפר, איגור קולומויסקי, המיליארדר היהודי שפוטין מתעב, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2014- דניאל דולב וגיא אלסטר, המיליארדר היהודי שמגלותו בישראל עשוי להכריע את הבחירות באוקראינה, באתר וואלה!, 4 באפריל 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ איתמר כהן, איגור קולומויסקי, באתר TheMarker
- ^ 1 2 3 אשר שכטר, רק אל תקראו להם גאידמק, באתר TheMarker, 30 ביוני 2013
- ^ וול סטריט ג'ורנל, ממשלת אוקראינה הלאימה את הבנק הפרטי הגדול במדינה, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2016
- ^ מתן ברניר, "מעילת ענק": הבנק הגדול באוקראינה תובע 2 מיליארד שקל משני אוליגרכים ומבנק דיסקונט, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2019
- ^ בלומברג ורויטרס, לאחר שחזר מישראל - נסללה הדרך לביטול הלאמת הבנק של האוליגרך שהעלה את נשיא אוקראינה לשלטון, באתר TheMarker, 1 ביולי 2020
- ^ 1 2 טלי גולדשטין, האוליגרך היהודי שתמך בנשיא אוקראינה הנבחר: "הוא אינטליגנטי ומוכשר ממני", באתר TheMarker, 23 באפריל 2019
- ^ אנשיל פפר וקייב, בחירות באוקראינה בצל התנגדות הבדלנים, באתר הארץ, 25 במאי 2014
- ^ ז'ניה פרומין, אוקראינה - האירועים האחרונים, באתר "העוקץ", 28 בפברואר 2014
- ^ 1 2 אנשיל פפר, ימים של חג ליהודי אוקראינה, באתר הארץ, 4 ביוני 2014
- ^ סטיוון ארלנגר, ניו יורק טיימס, האוליגרכיה האוקראינית מתגייסת לעזרת המדינה, באתר הארץ, 4 במרץ 2014
- ^ אנשיל פפר, איגור קולומויסקי, המיליארדר היהודי שפוטין מתעב, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2014
- ^ https://nv.ua/ukraine/politics/zelenskiy-lishil-grazhdanstva-kolomoyskogo-50258053.html
- ^ אוקראינה נלחמת בשחיתות: האוליגרך היהודי קולומויסקי נעצר בחשד להונאה, באתר וואלה!, 2 בספטמבר 2023
- ^ https://incident.obozrevatel.com/crime/kolomojskomu-prodlili-soderzhanie-pod-strazhej-i-umenshili-razmer-zaloga-podrobnosti.htm
- ^ אלכסנדר כץ, ביה"ד לעבודה: בוטלו פיטורי 6 עובדי ערוץ החדשות היהודי jn1 שהתאגדו, באתר אייס, 20 במאי 2014
| בקרת זהויות |
|
|---|