איזהו מקומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איזהו מקומן הוא הפרק החמישי של מסכת זבחים המכונה "איזהו מקומן" על שם מילות הפתיחה של הפרק: "איזהו מקומן של זבחים".

תוכן הפרק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק, כשמו, עוסק בהליך הקרבת הקורבנות לסוגיהם השונים ובמקום ההקרבה, ובקורבנות הנאכלים, גם במקום האכילה ובזמנה.

המשנה הראשונה עוסקת בפר ושעיר של יום הכיפורים, זו שלאחריה בשאר החטאות הפנימיות, ולאחר מכן חטאת (חיצונית), עולה, אשם ושלמי ציבור, תודה ואיל נזיר, שלמים, בכור, מעשר וקרבן פסח. על כל קורבן מפורטים (לא כל הפרמטרים מופיעים בכל הקורבנות): היותו קדשי קדשים או קדשים קלים, מקום שחיטתו וקבלת דמו, צורת זריקת הדם, שפיכת שיירי הדם ודיני אכילת הקורבן.

פר ושעיר של יום הכיפורים פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים חטאת עולה שלמי ציבור ואשמות תודה ואיל נזיר שלמים בכור בהמה טהורה מעשר בהמה קרבן פסח
קדשי קדשים שחיטה וקבלת דם בצפון V V V V V
קדשים קלים שחיטה וקבלת דם בכל העזרה V V V V V
זריקת דם בין הבדים V
זריקת דם על הפרוכת ועל מזבח הזהב V V
זריקת דם על ארבע קרנות המזבח החיצון V
זריקת מתנות על שתי קרנות מזבח החיצון[1] V V V V
מתנה אחת כנגד היסוד V V V
שריפה בבית הדשן V V
אכילה בעזרה לכהנים זכרים בכל צורת הכנה ליום ולילה עד חצות V V
אכילה בכל העיר לכל אדם בכל צורת הכנה ליום ולילה עד חצות[2] V
אכילה בכל העיר לכל אדם בכל צורת הכנה לשני ימים ולילה אחד[2] V V רק לכהנים V
אכילה מיוחדת V[3]

הרמב"ם פסק להלכה את כל ההלכות בפרק, מלבד הלכה אחת בהלכות קורבן פסח (שזמן אכילתו הוא רק עד חצות כדעת ר' אלעזר בן עזריה, והלכה כחכמים שבדיעבד ניתן לאכלו כל הלילה[4]).

הפרק בתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק נאמר כחלק מפרשת הקרבנות לפני תפילת שחרית. הגמרא במסכת ברכות אומרת שיש להתפלל לאחר אמירת "הלכה פסוקה", ולכן כתב ר' יוסף קארו בבית יוסף[5] שמכיוון שבכל פרק זה אין מחלוקת, בחרו לומר פרק זה. נפסק בשולחן ערוך[6] שכדי שכל אדם יזכה ללמוד בכל יום מקרא, משנה ותלמוד, אומרים בכל יום לפני התפילה את פרשת התמיד (ועמה פרשיות נוספות), לאחריה פרק זה, ואחר כך את ברייתא דר' ישמעאל (ברייתא המפרטת את 13 המידות שהתורה נדרשת בהן).

טעם נוסף לאמירת פרק זה דווקא, הוא שישנה מסורת שמשניות אלו הם הלכה למשה מסיני והם בדיוק בלשון שאמר משה רבנו[7]. הבסיס למסורת זו הוא בכך שמקום האכילה של קדשי קדשים, שהוא בעזרה בלבד, מתואר במשנה כ"לפנים מן הקלעים". הקלעים, הם אלו שקבעו את גבולות חצר המשכן במשכן שבמדבר, ולכן יש אומרים שזהו סימן שהפרק הוא מתקופה זו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט הפרק בויקיטקסט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אחת בפינה המזרחית צפונית של המזבח ואחת בפינה המערבית דרומית
  2. ^ 2.0 2.1 המורם מהם (החלקים מהקרבן שניתנים לכהן) כיוצא בהם (באותם דיני אכילה) אלא ששיך לכהנים ולכן נאכל לכהנים לנשיהם לבניהם ולעבדיהם
  3. ^ הפסח אינו נאכל אלא בלילה, ואינו נאכל אלא עד חצות , ואינו נאכל אלא למנוייו, ואינו נאכל אלא צלי.
  4. ^ משנה תורה, הלכות קורבן פסח, פרק ח' הלכה ט"ו
  5. ^ אורח חיים, סימן נ'
  6. ^ שם
  7. ^ תפארת ישראל על משנה ג' אות כ"ד