רבי אלעזר בן עזריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אלעזר בן עזריה
לידה המאה ה־1
ארץ ישראל, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־2 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות שלישי לתנאים
השתייכות יבנה
רבותיו רבי יוסי הגלילי
תלמידיו רבי יהודה, רבי מאיר
בני דורו רבי טרפון, רבי עקיבא
נשיא הסנהדרין ה־11
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין במקום רבן גמליאל דיבנה ולאחר מכן יחד עימו. ידוע בעושרו ובייחוסו ככהן, בהיותו דור עשירי לעזרא הסופר. דודו הוא התנא שמעון אחי עזריה, ובין צאצאיו נמנו רבי עזריה בן בנו של רבי אבטולס, ושלשלת ראשי ישיבת גאון יעקב (הישיבה הארץ-ישראלית בימי הגאונים) לדורותם. היה בר פלוגתא של רבי עקיבא[1].

מינויו לנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – בו ביום

כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל חכמתו, ייחוסו ועושרו.

על פי התלמוד הבבלי, רבי אלעזר בן עזריה היה אז כבן שמונה עשרה. כאשר הציעו לו להיות הנשיא, הוא התייעץ עם אשתו האם להיענות בחיוב, והיא ענתה לו שאין לו שערות לבנות של זקנה, כפי שראוי שיהיה לדרשן. נעשה לרבי אלעזר בן עזריה נס, וגדלו לו כשמונה עשרה שורות של שערות לבנות. תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש, כך שכל תלמיד שירצה לבוא יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות ספסלים לתלמידים החדשים, ולפי דעה אחרת שבע מאות ספסלים. בנוסף, באותו יום נשנתה כל מסכת עדיות. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל ארבעה (ולפי חלק מהגרסאות שבוע אחד מכל שלושה)[2].

בתלמוד הירושלמי מופיע הסיפור בשינויים: רבי אלעזר בן עזריה היה אז בן שש עשרה שנה "ונמלא כל ראשו שיבות", לבית המדרש נוספו שמונים או שלוש מאות ספסלים, ולאחר שרבן גמליאל חזר לתפקידו כנשיא התמנה רבי אלעזר בן עזריה לאב בית הדין[3].

אחד ממאמריו של רבי אלעזר בן עזריה במשנה פותח במילים: "הרי אני כבן שבעים שנה". על פי התלמוד הבבלי, את המשפט הזה אמר רבי אלעזר בן עזריה בצעירותו, וכוונתו היא "הרי אני נראה כמו בן שבעים שנה" בשל השערות הלבנות שנוספו לשיערו. הרמב"ם הסביר שהשיבה זרקה בשיערו של רבי אלעזר בן עזריה בשל שקידתו והתמדתו בתורה. מהתלמוד הירושלמי משמע שהמשפט המוזכר נאמר על ידי רבי אלעזר בן עזריה בזקנותו, בהיותו אכן כבן שבעים[4].

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי הפשט של התורה, ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם"[5]. כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה"[6], "פיקוח נפש שדוחה את השבת"[7] ואחרות.

שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים: הוא התיר להוציא בשבת פרה לרשות הרבים כשרצועה קשורה בין קרניה, כיוון שלדעתו הרצועה נחשבת כתכשיט ולא כמשא; התיר לקרד את הבהמה ביום טוב במסרק עבה, אף על פי שהדבר עשוי לגרום לעשיית חבורה והוצאת דם האסורה ביום טוב, מכיוון שסבר שדבר שאינו מתכוון מותר; והתיר לשחוק פלפלים בריחיים ביום טוב[8]. במחלוקת הראשונה והשלישית נפסקה ההלכה כנגד דעתו, אמנם במחלוקת השנייה דעתו נפסקה להלכה[9].

עושרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות עושרו האגדי מסופר, כי מעשר הבהמה שהפריש מבעלי החיים שבעדריו הגיע לסכום של שנים עשר או שלושה עשר אלף עגלים מדי שנה[10]. יש שכתבו שזו לשון גוזמא, ומדובר במספר טיפולוגי[11].

באחרית ימיו גר כנראה בציפורי שבגליל. מקום קבורתו זוהה בימי הביניים על ידי עולי רגל ליד המושב עלמה, לצד אביו רבי עזריה ועוד תנאים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין לאו, "רבי אלעזר בן עזריה: עשה אוזניך כאפרכסת", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 143-137.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט', עמוד א'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ז, עמוד ב' ודף כ"ח, עמוד א'
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה א'
  4. ^ משנה, מסכת ברכות, פרק א', משנה ה' ופירוש הרמב"ם שם; תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה ו'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ז, עמוד ב'
  6. ^ משנה, מסכת מכות, פרק א', משנה י'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ב, עמוד א'
  8. ^ משנה, מסכת עדיות, פרק ג', משנה י"ב; תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'. ראו גם תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ה', הלכה ד', דעות שונות בנוגע לעוצמת המחלוקת הראשונה.
  9. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ה, סעיף י"ז. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"ד, סעיף א'. תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"ד, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'
  11. ^ הרב שמואל שטראשון, ‏הגהות הרש"ש, מסכת שבת, דף קיט עמוד א, טקסט דיגיטלי באתר ספריא