אלויסיוס גונזגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלויסיוס גונזגה
Lauterbourg SteTrinité 33.jpg
לידה 9 במרץ 1568
קסטליאונה, דוכסות מנטובה Mantua Flag 1575-1707 (new).svg
פטירה 21 ביוני 1591 (בגיל 23)
רומא, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
קדוש עבור הכנסייה הקתולית
ביאטיפיקציה 19 באוקטובר 1605, רומא על ידי פאולוס החמישי
קאנוניזציה 31 בדצמבר 1726, רומא על ידי בנדיקטוס השלושה עשר
חג 21 ביוני
פטרון של סטודנטים צעירים וצעירים נוצרים בכלל
נפגעי מגפות ומטפליהם
חולי איידס ומטפליהם
דיוקנו כילד
קברו בכנסיית סנט איגנאציו ברומא, שרידיו נמצאים בתוך גליל הלאפיס לאזולי (האבן הכחולה)

אלויסיוס גונזגהלטינית: Aloysius Gonzaga; באיטלקית: Aluigi de Gonzaga; ‏9 במרץ 1568 - 21 ביוני 1591) היה בן אצולה איטלקי ישועי שהוכרז כקדוש של הכנסייה הקתולית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקסטליאונה (בין מנטובה לברשה) לאביו פרנטה מבית גונזגה, מרקיז קסטליאונה ולאמו מרתה, בתו של ברון פיימונטה מבית דלה רוברה. עקב הולדתו בסערת המלחמות האיטלקיות זכה לחינוך צבאי מגיל צעיר. בגיל שמונה נשלח לפירנצה על מנת להתחנך בביתו של פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה. בהיותו בן תשע חלה במחלות כליות. בהיותו חולה הרבה לקרוא עלילות קדושים ולהתפלל. עם החלמתו נדר נדר פרישות. ב-1579 שב אלויסיוס (לואיג'י) לקסטליאונה, שם פגש את הקרדינל קרלו בורומאו ולאחר ששמע על מעשי המיסיונרים בהודו החליט להיות מיסיונר. הוא פעל בשורות המסדר הקפוצ'יני והמסדר הבנדיקטי בקזאלה מונפראטו כמורה לקטכיזם ואימץ מנהגי סיגוף, אך לא הצטרף כאח פעיל לשום מסדר בשל התנגדות הוריו.

יחד עם אמו, אביו ואחיו רודולפו יצא בשנת 1581 לספרד כחלק מפמלייתה של מריה, נסיכת ספרד, ארכידוכסית אוסטריה שעמדה להשיא את בתה לפליפה השני, מלך ספרד. בספרד גמלה בליבו החלטה להצטרף לישועים. ב-1584 שבה המשפחה לאיטליה. על אף שאמו תמכה בהחלטתו ללכת בנתיב דתי, סירב אביו להתיר לו להפוך לכומר ישועי (שאינו יורש את נחלות אביו) ופעל על מנת להשיג לו מעמד מנהלי של בישוף, שיאפשר לו לשאת במשרה חילונית במסגרת הכנסייה, כראוי ליורשו.

בנובמבר 1585 ויתר אלויסיוס על כל זכויותו כיורש ממעמד אצולה ויצא לרומא, שם נפגש עם האפיפיור סיקסטוס החמישי בתיווך בן-דודו הקרדינל שיפיונה גונזגה. בגיל 17 היה אלויסיוס לחניך-מתלמד במוסד הישועי ברומא והחל בלימודים לקראת הסמכה לכהונה. בריאותו הייתה רופפת, הוא סבל ממחלת הכליות ממנה לא החלים לגמרי וכן סבל ממחלת עור ומכאבי ראש כרוניים. במאי 1590 דיווח שהיה עד לחיזיון בשובו ממנטובה לרומא בו הופיע מולו המלאך גבריאל וגילה לו שימות כעבור שנה.

ב-1591 פרצה ברומא מגפה. הישועים הקימו בית חולים לנפגעי המגפה ואלויסיוס התנדב מיד לעבוד בבית החולים, להעביר חולים מביתם אל בית החולים, להאכילם ולרחוץ אותם, להכינם לסקרמנט "המשיחה האחרונה" ולהתפלל לצד הגוססים. הוא נדבק במחלה מספר ימים לאחר יום הולדתו ה-23. בעת שגסס חווה חזיונות, עליהם דיווח לכומר המוודה שלו, רוברטו בלרמינו. בין היתר חזה במדויק את יום מותו (היום השמיני לאחר חג קורפוס כריסטי).

התקדשותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר סמוך לאחר מותו ראו בו כקדוש. זמן מה לאחר שנקבר ברומא הוצאו שרידיו ואוחסנו בצנצנת גלילית עשויה לפיס לזולי. ראשו הועבר לקבורה בעיר הולדתו, בכנסייה שנקראה על שמו. 14 שנים לאחר מותו, ב-1605 הוכרז כ"מבורך" על ידי האפיפיור פאולוס החמישי. ב-1726 הוכרז כקדוש על ידי האפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר שהכריז עליו גם כעל פטרונם של סטודנטים צעירים. פיוס האחד עשר קבע שהוא פטרונם של כל בני הנוער הנוצרים. בשל האומץ והחמלה שהפגין ובשל נסיבות מותו הוא נחשב לפטרון החולים והמתים במגפות והמטפלים בהם, ובפרט חולי איידס ומטפליהם.[1]

יום מותו, 21 ביוני, נקבע ליום הקדוש שלו.

מוסדות על שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת גונזגה בספוקיין, וושינגטון, ארצות הברית, נקראה על שמו וכן מערך חינוכי מגן ילדים ועד בית ספר תיכון בעיר.

התאחדות גונזגה באירלנד, מוסד מיסיונרי (שולח שליחים לזמביה) ומפעילו של קולג' גונזגה בדבלין.[2][3]

כנסייה, קולג' ומרכז מיסיונרי במנגלור שבמדינת קרנאטקה בדרום-מערב הודו.[4]

איקונוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיקונוגרפיה הוא מתואר כצעיר לבוש בגדי פרח-כהונה פשוטים עם פרח חבצלת אות לתומתו, גולגולת אות למותו בגיל צעיר, באמונה וצלב אות לרחמיו. לרוב מתואר ככורע ברך בתפילה. לעיתים תופיע מחרוזת תפילה אות לדבקותו או כתר מרקיזות זרוק או הפוך למרגלותיו, אות לויתורו על זכויות הירושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלויסיוס גונזגה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]