אלחנן קליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלחנן קליין
אין תמונה חופשית
תאריך לידה 29 בנובמבר 1916
מקום לידה תל אביב
תאריך פטירה 1978 (בגיל 61 בערך)
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1948-1969
דרגה אלוף משנה  אלוף משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים

אלחנן קליין (29 בנובמבר 19161978) היה קצין בצה"ל וקצין הנדסה ראשי (קהנ"ר) בשנים 19641969.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1916 בתל אביב, בן לצבי קליין, איש העלייה השנייה, שעלה ב-1912 מקשאנוב שבפולין, ועבד במשרד הארצישראלי בתל אביב. בשנת 1919, כשהיה אלחנן בן 3, התמנה אביו למנהל מחלקת הכספים של קרן קיימת לישראל, והמשפחה עברה לירושלים. משפחתו הייתה ממייסדי שכונת תלפיות, שם גרו. לאלחנן היה אח צעיר, יצחק, ושתי אחיות.[1] בצעירותו למד עברית, ערבית (מהשכנים הערבים) ואנגלית (מהחיילים הבריטים ששכנו במחנה סמוך), והתחנך בגימנסיה העברית רחביה, שאותה סיים בהצטיינות.

אחרי סיום לימודיו הצטרף לארגון "ההגנה" אך כעבור זמן מה נסע ללונדון כדי ללמוד הנדסת בניין. בשנת 1937 חזר לארץ ישראל ול"הגנה", בה שירת לצד עבודה במקצועו. במלחמת העולם השנייה בנה קליין ביצורים עבור הצבא הבריטי במסגרת "סולל בונה". ב-1941 יצא לשליחות מטעמה בלבנון, אך נפצע קשה על ידי שודדים ערבים.

ב-1948, עם הקמת חיל ההנדסה, הוא גויס על ידי עמנואל שחר, הקהנ"ר הראשון, ושירת בחזית הדרום. בין השאר פיקד על יחידת סיור הנדסית. במאי 1948 עזר לגדוד מוריה לבצר את מנזר נוטרדאם בירושלים אחרי שנכבש על ידי הגדוד. בזכות עזרתו החזיק הגדוד במנזר המבוצר ובלם את התקדמות הלגיון העבר-ירדני שכלל כוחות עדיפים של חיל רגלים ושריון.

ב-1950 סיים קורס מג"דים והתמנה לקצין ההנדסה של חטיבה 8. ב-1954 מונה לקצין בינוי בחיל האוויר הישראלי. ב-1955 נתמנה למפקד בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ).

במבצע קדש היה מפקד גדוד הנדסה. אחרי המלחמה למד במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם) בשנים 1957-1961. כאשר סיים את לימודיו שב לפקד על בהל"ץ. משם עבר למפקדת קצין ההנדסה הראשי, ובה שירת כראש ענף שדה. קליין קידם את נושא הצליחה וממקימי גדוד הגישור הראשון של החיל.

ב-1964 מונה לקצין הנדסה ראשי והכין את החיל למלחמת ששת הימים. במלחמה זו נחל צה"ל ניצחון מזהיר, וחיל ההנדסה עבר מהר מאוד ממשימות מיקוש והתבצרות למשימות פריצה וסער.

תחת השגחתו נבנה קו בר-לב על שפת תעלת סואץ, כאשר קליין הגה את הרעיון להשתמש בחומרים שהשאירו אחריהם המצרים בחצי האי סיני לבניית הביצורים שם. כמו כן היה ממתכנני מוצב החרמון.

ב-1969 סיים את כהונתו כקהנ"ר והשתחרר מצה"ל. אחרי שחרורו התמנה לראש אגף בינוי ונכסים במשרד הביטחון. ב-1973 פרש ועסק בניהול חברת בנייה באזרחות.

ב-1978 נפטר ממחלה ממארת. היה נשוי ואב לשלושה. בנו, יוסף קליין, שירת כקצין בחיל השריון ונפל במלחמת יום הכיפורים בקרב על רכס "חמוטל" שבחזית הדרומית.

אחיו של אלחנן קליין, יצחק קליין (לימים סלע), היה ממסיימי קורס הטיס הארצישראלים של חיל האוויר הבריטי ברודזיה במלחמת העולם השנייה (ע"ע ראשית התעופה העברית בארץ ישראל: אימון טייסים יהודיים בימי המלחמה), מטייסי הטייסת הראשונה של חיל האוויר, טייסת א', במסגרתה לחם במלחמת העצמאות,[2] וקצין בכיר בחיל.[1] היה נשוי לעליזה בת ירמיהו צוקרמן.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 צבי קליין, דבר, 3 ביוני 1965 (נקרולוג).
  2. ^ ראשוני חיל האויר: טייסי טייסת א', באתר עמותת חיל האויר.
  3. ^ דוד תדהר (עורך), הערך "ירמיהו צוקרמן" באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 821.