יוסי מורלי

יוסף מורלי
לידה	27 בפברואר 1969 (בן 55)
מדינה	ישראל
כינוי	יוסי
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1987–2014 (כ־27 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 605; מפקד חה"ן 801 בפיקוד הצפון; מפקד בהל"ץ; סגן מפקד עוצבת הפלדה, סמאו"ג 162; קצין הנדסה ראשי;
פעולות ומבצעים
	האינתיפאדה השנייה; מלחמת לבנון השנייה; מבצע עופרת יצוקה; מבצע צוק איתן

יוסף (יוסי) מורלי (נולד ב-27 בפברואר 1969) הוא קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, שכיהן כקצין הנדסה ראשי בשנים 2011–2014 ופיקד על החיל במבצע צוק איתן.

שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורלי התגייס לצה"ל ב-1987 ושירת כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית. עבר את כל התפקידים המרכזיים בגדוד 605 - החל מלוחם, מפקד מחלקה, סגן מפקד פלוגה ומפקד פלוגה בגדוד 605. בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה היה עם הפלוגה בגזרת בקעת הירדן בתקופה מרכזית בה בוצעו מספר רב של ניסיונות חדירה לישראל מתוך ירדן. הפלוגה בפיקודו עמדה באתגר המבצעי באופן מעורר הערכה וזכתה לשבח ממפקד פיקוד המרכז, האלוף דני יתום, וממפקד פיקוד הצפון יוסי פלד.

מורלי פיקד על גדוד 605 בשנים 2000–2002 בתקופת האינתיפאדה השנייה. גדוד 605 בפיקודו היה ראשון הגדודים שהופעל בגזרת יהודה ושומרון, תחת פיקודו היו פלוגות רבות בגזרת בית לחם ועוטף ירושלים. בתקופה זו התמודד הגדוד עם ירי נרחב ורחב על צירי התנועה, המחסומים, ומרכזי הערים הפלסטיניות. גדוד 605 הגן על שכונת גילה בירושלים, על מרחב קבר רחל ועל עומק עציון. הגדוד עמד באתגרים מבצעיים רבים ומורכבים. תחת פיקודו של מורלי זכה הגדוד בצל"ש הרמטכ"ל על לחימתו לאורך כל תקופת הלחימה המורכבת - במסגרתה הוביל הגדוד מבצעים גדודיים מרכזיים בגזרת ג'נין, טולכרם, בית לחם ורמאללה. הגדוד לחם בהמשך במבצע חומת מגן.

מורלי פיקד על יחידת ההנדסה הפיקודית של פיקוד הצפון י"פ חה"ן 801. בתקופתו בוצעו השלמות תהליכי ייצוב הקו בנסיגה מלבנון, ארגון הסד"כ ההנדסי במרחב הפיקודי, עיצוב התפישה להגנה והתמודדות עם איומים הנדסיים רחבים. לאחר מכן פיקד מורלי על בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ, בה"ד 14). בתקופתו פיקד בית הספר על הגזרה המערבית תחת פיקוד אוגמ"ר 80 - טרם הקמת החטמ"רים של האוגדה - שם הוביל בית הספר את הכוחות בתפישת הפעלה מהותית, בתוכנית ההתנתקות ובמלחמת לבנון השנייה בה פעל בית הספר בהיקף רחב לכל תקופת המלחמה. לאחר מכן מונה לסגן מפקד עוצבת הפלדה (אוגדה 162), בתפקיד זה הוביל את מטה האוגדה והיחידות המבצעיות הכפופות לאוגדה להתקדמות יוצאת דופן, הן מבחינה מודיעינית והן מבחינה טכנולוגית.

ב-2011 מונה לקצין הנדסה ראשי (קהנ"ר). פיתח וארגן את החיל בתחומים רבים לאורך כל תקופת הפיקוד על החיל: ארגון מערך האב"כ בצה"ל, ארגון יהל"ם במתכונת הרחבה, עיצוב הנמ"ר ההנדסי וארגונו בתוכנית-אב חיילית ופיתוח אמל"ח קריטי לכוחות ההנדסה הקרבית. מורלי פיקד על החיל במבצע עמוד ענן, בו נערך חיל ההנדסה לתמרון קרקעי משמעותי בגזרת רצועת עזה. בין "עמוד ענן" ל"צוק איתן" הוביל את תחום ההתמודדות עם עולם התת-קרקע באופן רחב ומהותי. האירוע המשמעותי ביותר בתקופת כהונתו היה מבצע צוק איתן בו נטל חיל ההנדסה הקרבית תפקיד מרכזי. המבצע שהחל בהפצצות מהאוויר כלל תמרון קרקעי נרחב של צה"ל על מנת לאפשר לכוחות ההנדסה הקרבית לאתר ולהשמיד את מנהרות הטרור ברצועת עזה. במהלך המבצע השמיד חיל ההנדסה למעלה מ-30 מנהרות ואלפי מבנים ששימשו לפעילות טרור. מספר לוחמי הנדסה קיבלו צל"שים על לחימתם, כולל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (ללוחם הצמ"ה חיים תמם) ואות הצטיינות, וגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז זכה בצל"ש הרמטכ"ל (לצד סיירת מטכ"ל ויחידת מגלן). עם זאת, נמתחה ביקורת על צה"ל על אי-מוכנות להתמודדות עם המנהרות, דבר שהצריך אלתור פתרונות בשטח. חיל ההנדסה הקרבית בפיקודו היה לחיל לוחם, מרכזי, פורץ דרך ומשמעותי ביותר בזרוע היבשה בפרט ובצה"ל בכלל.