אליהו אביחיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: להתאים לסוגה האנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אליהו אביחיל
הרב אליהו אביחיל
לידה 1932 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בספטמבר 2015 (בגיל 83 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אליהו אביחיל (1932‏- ד' תשרי תשע"ו 17 בספטמבר 2015) היה רב, מחנך, יקיר העיר ירושלים[1], ומייסד אגודת עמישב - למען נדחי ישראל בני מנשה ועשרת השבטים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשנת 1932. התגייס להגנה בהיותו תלמיד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה. בגיל 16 וחצי, במהלך מלחמת העצמאות התגייס לצה"ל, והצטרף לאחר מכן למקימי מסגרת הנח"ל שלימים עברה לטירת צבי. שירת שלוש שנים בצבא שבמסגרתם היה מפקד מחלקת הנח"ל שהוקמה בקיבוץ יבנה. עם סיום תקופת השרות, היה לחבר בקיבוץ סעד במשך חמש שנים, שם עסק בחינוך ובחקלאות. לאחר מכן למד במסגרת הקיבוץ הדתי בישיבת כרם ביבנה ובישיבת מרכז הרב בירושלים.

ניהל כולל לרבנים באבן שמואל ומרכז הדרכה רוחני לישובי הסביבה. כמו כן לימד במוסדות חינוך: בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים וישיבות תיכוניות, ובמשך כעשרים שנה הכשיר מורים להוראת התנ"ך במכללת ליפשיץ, וכן לימד במכללת ירושלים לבנות את מקצועות היהדות, ושימש כר"מ בישיבת נחלים, ובישיבה לצעירים מרכז הרב. כמו כן, פיתח שיטות הוראה מיוחדות בהן השתמש בבית הספר היסודי באבן שמואל ובתיכון ישורון בפתח תקווה. בשנות ה-70 שימש כרב האוניברסיטה העברית.

אגודת עמישב ועשרת השבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1961, במקביל לעיסוקיו הרבים כמורה ומחנך, התמסר הרב אביחיל להחזרת עשרת השבטים ליהדות ולמדינת ישראל. לשם כך עסק במחקר על הנושא, עד שבשנת 1974, נתבקש להרצות ביום ירושלים על עשרת השבטים. לאחר ההרצאה בהמרצתו של הרב צבי יהודה קוק, ובברכת עידוד של רבנים, הקים את אגודת "עמישב", לקידום המחקר בכל הקשור לנידחי ישראל בעולם, ולפרסום תוצאות המחקר. במסגרת פועלו, הוא גם הגיע אל אותם "קהילות מבקשות יהדות" שייתכן שיש בהם צאצאי אנוסים או יהודים נידחים. כאלה היו מקהילת בני משה, כ-150 איש מפרו שהתגיירו שם כהלכה, ועלו לארץ על ידי הסוכנות היהודית. הם התקבלו על ידי תושבי אלון מורה והשתלבו בארץ. כך גם נעשה בקהילת "בדרך לירושלים" ממקסיקו שהתפללו ולמדו תורה לפני גיורם בבית כנסת שלהם שממנו יצאו כ- 100 נפשות לארץ, לאחר זמן, סודרו להם מקומות זמניים, ולאחר שנים ספורות נעזרו על ידי הסוכנות היהודית עולים חדשים לחיות חיי קבע בשכונות הספר של ירושלים.

בשנת 1981 כ-6 שנים לאחר מכן, פנתה משלחת יהודי צפון מזרח הודו, ששמם לא היה מוכר למנהל מחסן הספרים בספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית מר שמשון שמשון שהיה מיהדות הודו, בבקשת עזרה. המכתב הגיע לידי חברו הרב אביחיל להבעת דעה על הקבוצה הזאת. אחר התייעצות קיבל הרב על עצמו ללמוד את הנושא. ואחר בירור ממושך בא למסקנה, לפי סימני יהדות מהעבר ומההווה שלהם, בתוספת השם המקורי שלהם "מנסיה", ('מנסה'), שהם משבט מנשה - בני מנשה. חיזוק נוסף קיבל ממדרש (שבפרקי רבי אליעזר, על ספר תהילים, פרק ס') שם נאמר שאמנם שבט מנשה יהיה הראשון לחזור ארצה אחר שעשו חסד עם עצמות שאול ובניו שנתלו על ידי הפלשתים על חומת בית שאן. והשבט הביאם לקבורה ביבש גלעד. כך החל שבט מנשה לחזור, על ידי "עמישב", מהודו לארץ. לאחר גיור הייתה קליטתם קליטה טובה ביישובים שומרי מצוות. התחילו כאן חיים שלמים. כל זה נעשה בהנחיית הרבנות הראשית, ובעזרת משרד הפנים.

לאחר כחמישים שנה, למעלה מ-1,500 נפשות מהם חיים בארץ, דוברי עברית, משרתים בצה"ל, ומוצאים את קיומם ומגוריהם בעזרת היישובים בקיום נאות. רבים מהם מצפים לעליית אחיהם שנותרו מאחור, וגם לאיחוד משפחותיהם.

הרב אביחיל היה מרצה מבוקש בעולם בשפות שונות, על נושא זה והרצה הרבה גם בארץ, על הספרים והמאמרים, ועל שנות לימודיו ומחקריו, וכן על תפקידיו ברבנות במקומות שונים מזה כ-40 שנה, קיבל הרב אביחיל ממשרד החינוך, לפי הכללים - דרגת שכר של דוקטור.

נפטר ב-17 בספטמבר 2015[2].

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים[3].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבטי ישראל - האובדים והנדחים על נידחי ישראל, תורגם לאנגלית צרפתית ויפנית.
  • האובדים בארץ אשור.
  • יהדות - למתגיירים, תורגם ל-13 שפות.
  • זמנים המקודשים יצא ב-3 מהדורות.
  • לאור השחר
  • סיפור חיי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על גדת נהר הסמבטיון, מסע בעקבות צאצאי שבט המנשה, הלל הלקין, הוצאת כנרת זמורה ביתן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אליהו אביחיל באתר עיריית ירושלים
  2. ^ יקיר העיר ירושלים, הרב אליהו אביחיל, הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 17 בספטמבר 2015
  3. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
  4. ^ נצחיה יעקב, ‏זוכה מחוסר בראיות ומככב ברשימת המבוקשים, באתר ישראל היום, 16 לאוקטובר 2017
  5. ^ "קורבנות", בעמוד הפייסבוק של טליה כוכב, 24 בנובמבר 2017