מרכז רפואי צפון – פוריה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה פרסומית.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה פרסומית. |
 .jpg) | |
| מרכז רפואי צפון – פוריה | |
| על שם |
ברוך פדה  |
|---|---|
| מאפייני הארגון | |
| סוג | בית חולים כללי |
| אוניברסיטה | הפקולטה לרפואה בצפת |
| בעלים | מדינת ישראל |
| מנכ"ל | ד"ר ארז און |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1955 |
| שירותים | |
| מיטות | 355 |
|
www | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | רמת פוריה |
| מיקום | טבריה |
| קואורדינטות | 32°45′08″N 35°32′25″E / 32.752332°N 35.540384°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   מרכז רפואי פוריה | |
  | |
מרכז רפואי צפון – פוריה (בקיצור: המרכז הרפואי צפון) הוא בית חולים הממוקם ברכס פוריה בין פוריה עילית לטבריה. נחנך בשנת 1955. מנהל המרכז הרפואי משנת 2013 הוא ד"ר ארז און. בשנת 2023 בעקבות מיתוג מחודש שינה המרכז הרפואי את שמו ל"מרכז רפואי צפון – פוריה"
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית החולים צפון הוקם כתחליף לבית החולים על שם שוויצר[1] ובית החולים ליולדות של הכנסייה הסקוטית ששכנו בטבריה. בשנת 1950, בעקבות ריב בין משרד הבריאות וקופת חולים כללית בשאלה מי יזכה להקים בית חולים בטבריה, הוקצו בטבריה עלית מגרשים לקופת חולים ולמשרד הבריאות לצורך הקמת בתי חולים. במהרה התברר שהמגרש שהוקצה למשרד הבריאות שייך לפיק"א וזו סירבה לייעד אותו לבית חולים. באפריל 1952 הציע יזם שהקים את רמת פוריה, להקצות למשרד הבריאות מגרש בפוריה, כדי לעבות את השכונה. משרד הבריאות נענה להצעה, למרות מחאתו של ראש עיריית טבריה, שביקש שבית החולים יוקם בעיר עצמה, אך סירב להתחייב ללוח זמנים להקמת תשתיות חשמל ומים. וכך הונחו באוגוסט 1952 עשרה צריפים שוודיים מעץ בפוריה אולם משרד האוצר עיכב את התקציב המיועד להתקנת הצריפים, דבר שעיכב את הקמת בית החולים[2]. בראשית 1953 הכוונה הייתה להקים בית חולים למחלות לב, תוך ניצול הקרבה לחמי טבריה[3]. במהלך שנת 1954 המשיכו מחאות מצד אנשי טבריה וקופת חולים כללית נגד הקמת בית החולים בפוריה ודרישה להקים בית חולים בטבריה עילית[4][5]. הקמת בית החולים נמשכה ובאוגוסט הונחה אבן הפינה למרכז רפואי שיועד להיות יוזמה משותפת עם רופאים מארצות הברית[6].
באפריל 1959 נפתחה בבית החולים מחלקת יולדות, עם סגירת בית החולים ליולדות הסקוטי, בניהולו של ד"ר משה שלמן[7]. מחלקת היולדות הוקמה הודות לתרומות של יהודי התפוצות[8]. בשנת 1960 היו בבית החולים כ-190 עובדים ו-165 מיטות[9].
מתחילת שנות ה-60 הורגשו תורים ארוכים במחלקת העיניים[10] ובנובמבר 1964 הושג הסכם עם בית החולים הדסה עין כרם על הפעלה שוטפת של מחלקת העיניים בבית החולים פוריה, תוך הגדלת מחלקת העיניים מ-10 ל-15 מיטות[11][12]. עם זאת, בית החולים עדיין סבל ממחסור ברופאים במגוון מחלקות[13][14][15][16].
בשנת 1969 עברו שתי מחלקות ראשונות, עיניים ואורתופדיה, למבנה קבע[17][18][19]. בשנת 1972 נפתחה בבית החולים יחידה לטיפול נמרץ[20]. בשנת 1974, בעקבות קריסת גג של אחד הצריפים, הניצולת הנמוכה של המיטות בבית החולים ומספר המיטות הקטן (כ-200 מיטות), הקים משרד הבריאות ועדה לבחינת המשך קיומו של בית החולים במקומו או העברתו למקום אחר. הוועדה בחנה את האופציה של העברת בית החולים למצפה[21][19]. בעקבות פעילות הוועדה נפוצו שמועות שיש כוונה לסגור את בית החולים ובעקבות זאת קם גל של מחאות[22][23]. ביולי 1974 הצהיר שר הבריאות שבית החולים לא ייסגר[24], אולם אז התברר שיש כוונה להסב את בית החולים לבית חולים סיעודי לקשישים, תוכנית שגררה גם היא מחאות[25][26][27]. ביולי 1976 הודיע שר הבריאות שהתוכנית להסב את בית החולים נזנחה והוא ימשיך לפעול כבית חולים כללי[28]. עם זאת, בית החולים המשיך לסבול מבעיות כלכליות בגלל נצילות נמוכה שנבעה מכך שקופת חולים כללית העדיפה לשלוח חולים לבית החולים שלה בעפולה[29].
בית החולים היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום מופעלים בבית החולים שירותי אשפוז, שירותים אמבולטוריים, חדרי ניתוח, ניתוחי לב וחדרי צנתור, מחלקה לרפואה דחופה, מערך לאם ולילוד הכולל טיפול נמרץ פגים וילודים, מערך ילדים הכולל, קרדיולוג ילדים, מומחה ריאות, אורתופדית ילדים, נוירולוג ילדים, מרפאה לבעיות אכילה בגיל הרך. מכון דימות הכולל מכשיר MRI מתקדם, מעבדות רפואיות ומעבדות מחקר. בין מוקדי המצוינות הבולטים של המרכז הרפואי : תחום הלב וכלי דם[30], המערך לאם ולילוד, כירורגיית פה, פנים ולסתות (כולל כירורגיית ראש צוואר), והמחלקה לרפואה דחופה.
מאז 2011, המרכז הרפואי מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן, בצפת. צוות ביה"ח עוסק בהוראת סטודנטים לרפואה, סיעוד ובמקצועות הבריאות.
המרכז הרפואי היה הראשון מבין בתי החולים הממשלתיים אשר עבר את תהליך האקרדיטציה (2013) וזכה לקבל את מדליית הזהב, תו תקן אמריקאי של ארגון ה-JCI.
צפון – פוריה כולל 355 מיטות אשפוז, 23 מיטות לאשפוז יום, 19 עמדות דיאליזה וכן 47 עריסות ילודים. בית החולים מעסיק כ-1,200 עובדים הכוללים רופאים, אנשי סיעוד, עובדים פרא-רפואיים ועובדי מינהל ומשק.[31]
במרכז פועל חדר אקוטי לטיפול בנפגעי תקיפה מינית.
בבית החולים פועל מערך קרדיו-ווסקולרי.[32][33] כחלק מהמערך הוקמה בשנת 2015 יחידת ניתוחי לב-חזה[34]
בשנת 2021, נבחרו ארבעה רופאי המרכז הרפואי פוריה, לרשימת 100 הרופאים הטובים בישראל.[35]
בדצמבר 2021 נפתחה במרכז הרפואי יחידת צנתורי מוח, אשר תצטרף אל יחידת השבץ.[36]
בשנת 2022 מותג בית החולים ובאופן רשמי נקרא המרכז הרפואי צפון, וזאת לאחר שיפוץ כללי של כל המחלקות בבית החולים, מרפאות החוץ, וכן פתיחת מחלקות חדשות כולל הוספת מיטות לבית החולים. בית החולים עבר חידוש סביבתי והוספת מקומות חנייה, וכן מיתוגו כבית חולים מרכזי.
בשנת 2023, צפוי להפתח במרכז הרפואי בית החולים השיקומי הראשון בצפון, והיחיד אשר נמצא צפונית לרעננה. מרכז השיקום עתיד לכלול 162 מיטות אשפוז בחמש מחלקות שונות: שתי מחלקות שיקום גריאטרי, שיקום אורתופדי, שיקום נוירולוגי ושיקום ילדים.[37]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז רפואי צפון – פוריה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אילנה ורד, טבריה או פוריה, מעריב, 28 בינואר 1952
- ^ אהרן דולב, מלחמת שר הבריאות באוצר, מעריב, 8 בינואר 1954; לעניית הקמת בית החולים בפוריה, מעריב, 22 בינואר 1954
- ^ רענן לוריה, יוקם מרכז לחולי לב בפוריה, מעריב, 24 בפברואר 1953
- ^ על בית החולים בפוריה, דבר, 11 במרץ 1954
- ^ ועדת השרותים של הכנסת - בעד סגירת בית החולים שוייצר, הַבֹּקֶר, 19 ביולי 1954
- ^ מוקם המרכז הרפואי על פסגת פוריה, מעריב, 17 באוגוסט 1954
- ^ מחלקת יולדות נפתחה בפוריה, דבר, 15 באפריל 1959
- ^ שלושה אגפים בבתי חולים חדשים מוקמים בירושות של יהודי התפוצות, חרות, 5 בינואר 1956
- ^ דוד שליו, ארוכה הדרך לבית החולים, דבר, 11 בפברואר 1960
- ^ 300 חולים ממתינים לניתוחי עינים בבי"ח פוריה, דבר, 23 במרץ 1961
- ^ הוסדרה הפעלתו התקינה של ביח"ו "פוריה" בטבריה, הצופה, 5 בנובמבר 1964
- ^ מחלקת עיניים נפתחה בביה"ח פוריה, על המשמר, 24 בינואר 1965
- ^ מחסור חמור של רופאים בביה"ח פוריה, על המשמר, 22 באפריל 1965
- ^ הרופאים בורחים מפוריה, מעריב, 19 באוגוסט 1965
- ^ דוד שליו, מחלתו של בית החולים פוריה, דבר, 20 באוקטובר 1965
- ^ מנחם רהט ויעקב ארז, רופאים עוזבים בתיה"ח בצפת וטבריה, מעריב, 4 באוגוסט 1966
- ^ בית חולים פוריה יוצא למרחב, על המשמר, 18 ביוני 1969
- ^ יתנו עדיפות לתכנון בית־החולים פוריה, דבר, 27 במרץ 1973
- ^ 1 2 לשקם בית החולים פוריה, דבר, 9 ביולי 1974
- ^ יחידה ראשונה לטיפול נמרץ בחולי־לב הופעלה ב"פוריה", דבר, 27 באפריל 1972
- ^ האם ייסגר בית־החולים פוריה, דבר, 17 באפריל 1974
- ^ דוד שליו, קופ"ח בגליל נגד סגירת ביה"ח פוריה, דבר, 30 ביוני 1974
- ^ מוסדות ההסתד' בטבריה ייאבקו נגד סגירת בית־החולים פוריה, דבר, 7 ביולי 1974
- ^ לא ייסגר ביה"ח פוריה, דבר, 17 ביולי 1974
- ^ התנגדות להצעה לשנות מבנה ביה"ח פוריה, דבר, 11 באוקטובר 1974
- ^ העובדים נאבקים על חייו של בית חולים פוריה, מעריב, 30 באוקטובר 1974
- ^ מאיר הראובני, שר הבריאות: השינויים ב"פוריה" יגבירו ניצול המיטות בביה"ח, מעריב, 14 בנובמבר 1974
- ^ שם־טוב:פוריה ימשיך לפעול במתכונתו הנוכחית, דבר, 16 ביולי 1976
- ^ מאיר הראובני, מציע למסור לקופת חולים ניהול בית החולים פוריה בטבריה, מעריב, 12 באוגוסט 1976
- ^ אביעד ברטוב, לראשונה: יוקם מרכז לצנתור מוח בגליל המזרחי, באתר מדינט פורטל בריאות רפואה ורווחה, 2019-12-03
- ^ אודות המרכז הרפואי, באתר www.poria.health.gov.il
- ^ קרדיולוגיה ע"ש לידיה וקרול קיטנר, לאה ובנימין דוידאי, באתר www.poria.health.gov.il
- ^ ד"ר בירתי עידו, באתר www.poria.health.gov.il
- ^ ד"ר ארז קכל- מנהל היחידה החדשה לנתוחי לב, באתר www.poria.health.gov.il
- ^ רופאי פדה-פוריה ברשימת המומחים הטובים בישראל, באתר www.poria.health.gov.il
- ^ פדה-פוריה - תוקם 'יחידת צנתורי מוח' בראשות דר' ערן מאירוביץ', באתר כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim, 2020-02-24
- ^ מרכז שיקום לצפון, באתר www.poria.health.gov.il
