מרכז רפואי צפון – פוריה

Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתיבה פרסומית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מרכז רפואי צפון – פוריה
PoriaHospital.svg
מרכז רפואי צפון – פוריה
מרכז רפואי צפון – פוריה
מרכז רפואי צפון – פוריה
על שם ברוך פדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי
אוניברסיטה הפקולטה לרפואה בצפת
בעלים מדינת ישראל
מנכ"ל ד"ר ארז און
היסטוריה
תאריך ייסוד 1955
שירותים
מיטות 355
אתר מרכז רפואי צפון – פוריה
גאוגרפיה
כתובת רמת פוריה
מיקום טבריה
קואורדינטות 32°45′08″N 35°32′25″E / 32.752332°N 35.540384°E / 32.752332; 35.540384
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרכז רפואי צפון – פוריה (בקיצור: מרכז רפואי צפון) הוא בית חולים הממוקם ברכס פוריה בין פוריה עילית לטבריה. נחנך בשנת 1955. מנהל המרכז הרפואי משנת 2013 הוא ד"ר ארז און. בשנת 2023 בעקבות מיתוג מחודש שינה המרכז את שמו ל"מרכז רפואי צפון – פוריה"

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים צפון הוקם כתחליף לבית החולים על שם שוויצר[1] ובית החולים ליולדות של הכנסייה הסקוטית ששכנו בטבריה. בשנת 1950, בעקבות ריב בין משרד הבריאות וקופת חולים כללית בשאלה מי יזכה להקים בית חולים בטבריה, הוקצו בטבריה עלית מגרשים לקופת חולים ולמשרד הבריאות לצורך הקמת בתי חולים. במהרה התברר שהמגרש שהוקצה למשרד הבריאות שייך לפיק"א וזו סירבה לייעד אותו לבית חולים. באפריל 1952 הציע יזם שהקים את רמת פוריה, להקצות למשרד הבריאות מגרש בפוריה, כדי לעבות את השכונה. משרד הבריאות נענה להצעה, למרות מחאתו של ראש עיריית טבריה, שביקש שבית החולים יוקם בעיר עצמה, אך סירב להתחייב ללוח זמנים להקמת תשתיות חשמל ומים. וכך הונחו באוגוסט 1952 עשרה צריפים שוודיים מעץ בפוריה אולם משרד האוצר עיכב את התקציב המיועד להתקנת הצריפים, דבר שעיכב את הקמת בית החולים[2]. בראשית 1953 הכוונה הייתה להקים בית חולים למחלות לב, תוך ניצול הקרבה לחמי טבריה[3]. במהלך שנת 1954 המשיכו מחאות מצד אנשי טבריה וקופת חולים כללית נגד הקמת בית החולים בפוריה ודרישה להקים בית חולים בטבריה עילית[4][5]. הקמת בית החולים נמשכה ובאוגוסט הונחה אבן הפינה למרכז רפואי שיועד להיות יוזמה משותפת עם רופאים מארצות הברית[6].

באפריל 1959 נפתחה בבית החולים מחלקת יולדות, עם סגירת בית החולים ליולדות הסקוטי, בניהולו של ד"ר משה שלמן[7]. מחלקת היולדות הוקמה הודות לתרומות של יהודי התפוצות[8]. בשנת 1960 היו בבית החולים כ-190 עובדים ו-165 מיטות[9].

מתחילת שנות ה-60 הורגשו תורים ארוכים במחלקת העיניים[10] ובנובמבר 1964 הושג הסכם עם בית החולים הדסה עין כרם על הפעלה שוטפת של מחלקת העיניים בבית החולים פוריה, תוך הגדלת מחלקת העיניים מ-10 ל-15 מיטות[11][12]. עם זאת, בית החולים עדיין סבל ממחסור ברופאים במגוון מחלקות[13][14][15][16].

בשנת 1969 עברו שתי מחלקות ראשונות, עיניים ואורתופדיה, למבנה קבע[17][18][19]. בשנת 1972 נפתחה בבית החולים יחידה לטיפול נמרץ[20]. בשנת 1974, בעקבות קריסת גג של אחד הצריפים, הניצולת הנמוכה של המיטות בבית החולים ומספר המיטות הקטן (כ-200 מיטות), הקים משרד הבריאות ועדה לבחינת המשך קיומו של בית החולים במקומו או העברתו למקום אחר. הוועדה בחנה את האופציה של העברת בית החולים למצפה[21][19]. בעקבות פעילות הוועדה נפוצו שמועות שיש כוונה לסגור את בית החולים ובעקבות זאת קם גל של מחאות[22][23]. ביולי 1974 הצהיר שר הבריאות שבית החולים לא ייסגר[24], אולם אז התברר שיש כוונה להסב את בית החולים לבית חולים סיעודי לקשישים, תוכנית שגררה גם היא מחאות[25][26][27]. ביולי 1976 הודיע שר הבריאות שהתוכנית להסב את בית החולים נזנחה והוא ימשיך לפעול כבית חולים כללי[28]. עם זאת, בית החולים המשיך לסבול מבעיות כלכליות בגלל נצילות נמוכה שנבעה מכך שקופת חולים כללית העדיפה לשלוח חולים לבית החולים שלה בעפולה[29].

בית החולים היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מפועלים בבית החולים שירותי אשפוז, שירותים אמבולטוריים, חדרי ניתוח, ניתוחי לב וחדרי צנתור, מחלקה לרפואה דחופה, מערך לאם ולילוד הכולל טיפול נמרץ פגים וילודים, מערך ילדים הכולל, קרדיולוג ילדים, מומחה ריאות, אורתופדית ילדים, נוירולוג ילדים, מרפאה לבעיות אכילה בגיל הרך. מכון דימות הכולל מכשיר MRI מתקדם, מעבדות רפואיות ומעבדות מחקר. בין מוקדי המצוינות הבולטים של המרכז הרפואי : תחום הלב וכלי דם[30], המערך לאם ולילוד, כירורגיית פה, פנים ולסתות (כולל כירורגיית ראש צוואר), והמחלקה לרפואה דחופה.

מאז 2011, המרכז הרפואי מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן, בצפת. צוות ביה"ח עוסק בהוראת סטודנטים לרפואה, סיעוד ובמקצועות הבריאות.

המרכז הרפואי היה הראשון מבין בתי החולים הממשלתיים אשר עבר את תהליך האקרדיטציה (2013) וזכה לקבל את מדליית הזהב, תו תקן אמריקאי של ארגון ה-JCI.

צפון – פוריה כולל 355 מיטות אשפוז, 23 מיטות לאשפוז יום, 19 עמדות דיאליזה וכן 47 עריסות ילודים. בית החולים מעסיק כ-1,200 עובדים הכוללים רופאים, אנשי סיעוד, עובדים פרא-רפואיים ועובדי מינהל ומשק.[31]

במרכז פועל חדר אקוטי לטיפול בנפגעי תקיפה מינית.

בבית החולים פועל מערך קרדיו-ווסקולרי.[32][33] כחלק מהמערך הוקמה בשנת 2015 יחידת ניתוחי לב-חזה[34]

בשנת 2021, נבחרו ארבעה רופאי המרכז הרפואי פוריה, לרשימת 100 הרופאים הטובים בישראל.[35]

בדצמבר 2021, עתידה להפתח לראשונה במרכז הרפואי יחידת צנתורי מוח, אשר תצטרף אל יחידת השבץ.[36][דרושה הבהרה]

בשנת 2023, צפוי להפתח במרכז הרפואי בית החולים השיקומי הראשון בצפון, והיחיד אשר נמצא צפונית לרעננה. מרכז השיקום עתיד לכלול 162 מיטות אשפוז בחמש מחלקות שונות: שתי מחלקות שיקום גריאטרי, שיקום אורתופדי, שיקום נוירולוגי ושיקום ילדים.[37]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילנה ורד, טבריה או פוריה, מעריב, 28 בינואר 1952
  2. ^ אהרן דולב, מלחמת שר הבריאות באוצר, מעריב, 8 בינואר 1954; לעניית הקמת בית החולים בפוריה, מעריב, 22 בינואר 1954
  3. ^ רענן לוריה, יוקם מרכז לחולי לב בפוריה, מעריב, 24 בפברואר 1953
  4. ^ על בית החולים בפוריה, דבר, 11 במרץ 1954
  5. ^ ועדת השרותים של הכנסת - בעד סגירת בית החולים שוייצר, הבוקר, 19 ביולי 1954
  6. ^ מוקם המרכז הרפואי על פסגת פוריה, מעריב, 17 באוגוסט 1954
  7. ^ מחלקת יולדות נפתחה בפוריה, דבר, 15 באפריל 1959
  8. ^ שלושה אגפים בבתי חולים חדשים מוקמים בירושות של יהודי התפוצות, חרות, 5 בינואר 1956
  9. ^ דוד שליו, ארוכה הדרך לבית החולים, דבר, 11 בפברואר 1960
  10. ^ 300 חולים ממתינים לניתוחי עינים בבי"ח פוריה, דבר, 23 במרץ 1961
  11. ^ הוסדרה הפעלתו התקינה של ביח"ו "פוריה" בטבריה, הצופה, 5 בנובמבר 1964
  12. ^ מחלקת עיניים נפתחה בביה"ח פוריה, על המשמר, 24 בינואר 1965
  13. ^ מחסור חמור של רופאים בביה"ח פוריה, על המשמר, 22 באפריל 1965
  14. ^ הרופאים בורחים מפוריה, מעריב, 19 באוגוסט 1965
  15. ^ דוד שליו, מחלתו של בית החולים פוריה, דבר, 20 באוקטובר 1965
  16. ^ מנחם רהט ויעקב ארז, רופאים עוזבים בתיה"ח בצפת וטבריה, מעריב, 4 באוגוסט 1966
  17. ^ בית חולים פוריה יוצא למרחב, על המשמר, 18 ביוני 1969
  18. ^ יתנו עדיפות לתכנון בית־החולים פוריה, דבר, 27 במרץ 1973
  19. ^ 1 2 לשקם בית החולים פוריה, דבר, 9 ביולי 1974
  20. ^ יחידה ראשונה לטיפול נמרץ בחולי־לב הופעלה ב"פוריה", דבר, 27 באפריל 1972
  21. ^ האם ייסגר בית־החולים פוריה, דבר, 17 באפריל 1974
  22. ^ דוד שליו, קופ"ח בגליל נגד סגירת ביה"ח פוריה, דבר, 30 ביוני 1974
  23. ^ מוסדות ההסתד' בטבריה ייאבקו נגד סגירת בית־החולים פוריה, דבר, 7 ביולי 1974
  24. ^ לא ייסגר ביה"ח פוריה, דבר, 17 ביולי 1974
  25. ^ התנגדות להצעה לשנות מבנה ביה"ח פוריה, דבר, 11 באוקטובר 1974
  26. ^ העובדים נאבקים על חייו של בית חולים פוריה, מעריב, 30 באוקטובר 1974
  27. ^ מאיר הראובני, שר הבריאות: השינויים ב"פוריה" יגבירו ניצול המיטות בביה"ח, מעריב, 14 בנובמבר 1974
  28. ^ שם־טוב:פוריה ימשיך לפעול במתכונתו הנוכחית, דבר, 16 ביולי 1976
  29. ^ מאיר הראובני, מציע למסור לקופת חולים ניהול בית החולים פוריה בטבריה, מעריב, 12 באוגוסט 1976
  30. ^ אביעד ברטוב, לראשונה: יוקם מרכז לצנתור מוח בגליל המזרחי, באתר מדינט פורטל בריאות רפואה ורווחה, ‏2019-12-03
  31. ^ אודות המרכז הרפואי, באתר www.poria.health.gov.il
  32. ^ קרדיולוגיה ע"ש לידיה וקרול קיטנר, לאה ובנימין דוידאי, באתר www.poria.health.gov.il
  33. ^ ד"ר בירתי עידו, באתר www.poria.health.gov.il
  34. ^ ד"ר ארז קכל- מנהל היחידה החדשה לנתוחי לב, באתר www.poria.health.gov.il
  35. ^ רופאי פדה-פוריה ברשימת המומחים הטובים בישראל, באתר www.poria.health.gov.il
  36. ^ פדה-פוריה - תוקם 'יחידת צנתורי מוח' בראשות דר' ערן מאירוביץ', באתר כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim, ‏2020-02-24
  37. ^ מרכז שיקום לצפון, באתר www.poria.health.gov.il
ממבני בית החולים פוריה