בית החולים על שם ברוך פדה, פוריה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתיבה פרסומית.
| |
 .jpg) | |
| מרכז רפואי פוריה | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים כללי |
| אוניברסיטה | הפקולטה לרפואה בצפת |
| בעלים | מדינת ישראל |
| שם המנכ"ל | ד"ר הגר מזרחי (מנהלת בפועל) |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1955 |
| שירותים | |
| מיטות | 284 |
| אתר | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | רמת פוריה |
| מיקום | טבריה |
| קואורדינטות | 32°45′08″N 35°32′25″E / 32.752332°N 35.540384°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   מרכז רפואי פוריה | |
  | |
בית החולים פוריה ע"ש ברוך פדה (או בקיצור מרכז רפואי פוריה) הוא בית חולים הממוקם ברכס פוריה בין פוריה עילית לטבריה. נחנך בשנת 1955.
בית החולים נקרא על שמו של פרופ' ברוך פדה. פרופ' פדה החל את דרכו המקצועית כרופא צעיר בגליל וסגר את מעגל חייו המקצועיים כרופא בעל שם. בשנים 1974-1976 ניהל את בית החולים פוריה. מנהל המרכז הרפואי משנת 2013 הוא ד"ר ארז און.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית החולים פוריה הוקם כתחליף לבית החולים על שם שוויצר[1] ובית החולים ליולדות של הכנסייה הסקוטית ששכנו בטבריה. בשנת 1950, בעקבות ריב בין משרד הבריאות וקופת חולים כללית בשאלה מי יזכה להקים בית חולים בטבריה, הוקצו בטבריה עלית מגרשים לקופת חולים ולמשרד הבריאות לצורך הקמת בתי חולים. במהרה התברר שהמגרש שהוקצה למשרד הבריאות שייך לפיק"א וזו סירבה לייעד אותה לבית חולים. באפריל 1952 הציע יזם שהקים את רמת פוריה, להקצות למשרד הבריאות מגרש בפוריה, כדי לעבות את השכונה. משרד הבריאות נענה להצעה, ולמרות מחאות של ראש עיריית טבריה, שביקש שבית החולים יוקם בעיר עצמה, אך סירב להתחייב על לוח זמנים להקמת תשתיות חשמל ומים, הונחו באוגוסט 1952 עשרה צריפים שוודיים מעץ בפוריה. אולם משרד האוצר עיכב את התקציב המיועד להתקנת הצריפים, דבר שעיכב את הקמת בית החולים[2]. בראשית 1953 הכוונה הייתה להקים בית חולים למחלות לב, תוך ניצול הקרבה לחמי טבריה[3]. במהלך שנת 1954 המשיכו מחאות מצד אנשי טבריה וקופת חולים כללית נגד הקמת בית החולים בפוריה ודרישה להקים בית חולים בטבריה עילית[4][5]. הקמת בית החולים נמשכה ובאוגוסט הונחה אבן הפינה למרכז רפואי שיועד להיות יוזמה משותפת עם רופאים מארצות הברית[6].
באפריל 1959 נפתחה בבית החולים מחלקת יולדות, עם סגירת בית החולים ליולדות הסקוטי[7]. מחלקת היולדות הוקמה הודות לתרומות של יהודי התפוצות[8]. בשנת 1960 היו בבית החולים כ-190 עובדים ו-165 מיטות[9].
מתחילת שנות ה-60 הורגשו תורים ארוכים במחלקת העיניים[10] ובנובמבר 1964 הושג הסכם עם בית החולים הדסה עין כרם על הפעלה שוטפת של מחלקת העיניים בבית החולים פוריה, תוך הגדלת מחלקת העיניים מ-10 ל-15 מיטות[11][12]. עם זאת, בית החולים עדיין סבל ממחסור ברופאים במגוון מחלקות[13][14][15][16].
בשנת 1969 עברו שתי מחלקות ראשונות, עיניים ואורתופדיה, למבנה קבע[17][18][19]. בשנת 1972 נפתחה בבית החולים יחידה לטיפול נמרץ[20]. בשנת 1974, בעקבות קריסת גג של אחד הצריפים, הניצולת הנמוכה של המיטות בבית החולים ומספר המיטות הקטן (כ-200 מיטות), הקים משרד הבריאות ועדה לבחינת המשך קיומו של בית החולים במקומו או העברתו למקום אחר. הוועדה בחנה את האופציה של העברת בית החולים למצפה[21][19]. בעקבות פעילות הוועדה נפוצו שמועות שיש כוונה לסגור את בית החולים ובעקבות זאת קם גל של מחאות[22][23]. ביולי 1974 הצהיר שר הבריאות שבית החולים לא ייסגר[24], אולם אז התברר שיש כוונה להסב את בית החולים לבית חולים סיעודי לקשישים, תוכנית שגררה גם היא מחאות[25][26][27]. ביולי 1976 הודיע שר הבריאות שהתוכנית להסב את בית החולים נזנחה והוא ימשיך לפעול כבית חולים כללי[28]. עם זאת, בית החולים המשיך לסבול מבעיות כלכליות בגלל נצילות נמוכה שנבעה מכך שקופת חולים כללית העדיפה לשלוח חולים לבית החולים שלה בעפולה[29].
בית החולים היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום מפועלים בבית החולים שירותי אשפוז, שירותים אמבולטוריים, חדרי ניתוח, ניתוחי לב וחדרי צנתור, מחלקה לרפואה דחופה, מערך לאם ולילוד הכולל טיפול נמרץ פגים וילודים, מערך ילדים הכולל, קרדיולוג ילדים, מומחה ריאות, אורתופדית ילדים, נוירולוג ילדים, מרפאה לבעיות אכילה בגיל הרך. מכון דימות הכולל מכשיר MRI מתקדם, מעבדות רפואיות ומעבדות מחקר. בין מוקדי המצוינות הבולטים של המרכז הרפואי : תחום הלב וכלי דם[30], המערך לאם ולילוד, כירורגיית ראש צוואר, והמחלקה לרפואה דחופה.
מאז 2011, המרכז הרפואי מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן, בגליל. צוות ביה"ח עוסק בהוראת סטודנטים לרפואה, סיעוד ובמקצועות הבריאות. המרכז הרפואי מטפח את המחקר הקליני והמחקר הבסיסי במכון המחקר ומעבדות המחקר המתקדמות, אשר מצוידות בציוד חדשני ומשוכלל.
המרכז הרפואי יושב על רכס פוריה מעל טבריה ומשרת את אוכלוסיית טבריה, רמת הגולן, עמק הירדן, הגליל התחתון תושבי ערים, כפרים, קיבוצים ומושבים. אוכלוסייה מגוונת ורב תרבותית של יהודים, ערבים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים. אל האוכלוסייה הקבועה יש להוסיף את חיילי צה"ל החונים במרחב, את חיילי האו"ם ברמה"ג ודרום לבנון, שמפקדתם בטבריה, וכן כ – 80,000 תיירים (חוץ ופנים) הפוקדים את חופי הכנרת, את המקומות הקדושים ואת אתרי הנופש שבאזור, בעיקר בתקופת הקיץ[31].
המרכז הרפואי פדה-פוריה היה הראשון מבין בתי החולים הממשלתיים אשר עבר את תהליך האקרדיטציה (2013) וזכה לקבל את מדליית הזהב, תו תקן אמריקאי של ארגון ה JCI. עמידה בסטנדרטים של ארגון הJCI היא ערובה לאיכות ובטיחות. מדליה זו מעידה כי המרכז הרפואי ניצב בשורה הראשונה עם המרכזים הרפואיים המובילים בעולם.
פדה-פוריה כולל 336 מיטות אשפוז, 23 מיטות לאשפוז יום, 19 עמדות דיאליזה וכן 47 עריסות ילודים. בית החולים מעסיק כ-1,200 עובדים הכוללים רופאים, אנשי סיעוד, עובדים פרא-רפואיים ועובדי מינהל ומשק.
במרכז פועל חדר אקוטי לטיפול בנפגעי תקיפה מינית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית החולים על שם ברוך פדה, פוריה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אילנה ורד, טבריה או פוריה, מעריב, 28 בינואר 1952
- ^ אהרן דולב, מלחמת שר הבריאות באוצר, מעריב, 8 בינואר 1954; לעניית הקמת בית החולים בפוריה, מעריב, 22 בינואר 1954
- ^ רענן לוריה, יוקם מרכז לחולי לב בפוריה, מעריב, 24 בפברואר 1953
- ^ על בית החולים בפוריה, דבר, 11 במרץ 1954
- ^ ועדת השרותים של הכנסת - בעד סגירת בית החולים שוייצר, הבוקר, 19 ביולי 1954
- ^ מוקם המרכז הרפואי על פסגת פוריה, מעריב, 17 באוגוסט 1954
- ^ מחלקת יולדות נפתחה בפוריה, דבר, 15 באפריל 1959
- ^ שלושה אגפים בבתי חולים חדשים מוקמים בירושות של יהודי התפוצות, חרות, 5 בינואר 1956
- ^ דוד שליו, ארוכה הדרך לבית החולים, דבר, 11 בפברואר 1960
- ^ 300 חולים ממתינים לניתוחי עינים בבי"ח פוריה, דבר, 23 במרץ 1961
- ^ הוסדרה הפעלתו התקינה של ביח"ו "פוריה" בטבריה, הצופה, 5 בנובמבר 1964
- ^ מחלקת עיניים נפתחה בביה"ח פוריה, על המשמר, 24 בינואר 1965
- ^ מחסור חמור של רופאים בביה"ח פוריה, על המשמר, 22 באפריל 1965
- ^ הרופאים בורחים מפוריה, מעריב, 19 באוגוסט 1965
- ^ דוד שליו, מחלתו של בית החולים פוריה, דבר, 20 באוקטובר 1965
- ^ מנחם רהט ויעקב ארז, רופאים עוזבים בתיה"ח בצפת וטבריה, מעריב, 4 באוגוסט 1966
- ^ בית חולים פוריה יוצא למרחב, על המשמר, 18 ביוני 1969
- ^ יתנו עדיפות לתכנון בית־החולים פוריה, דבר, 27 במרץ 1973
- ^ 1 2 לשקם בית החולים פוריה, דבר, 9 ביולי 1974
- ^ יחידה ראשונה לטיפול נמרץ בחולי־לב הופעלה ב"פוריה", דבר, 27 באפריל 1972
- ^ האם ייסגר בית־החולים פוריה, דבר, 17 באפריל 1974
- ^ דוד שליו, קופ"ח בגליל נגד סגירת ביה"ח פוריה, דבר, 30 ביוני 1974
- ^ מוסדות ההסתד' בטבריה ייאבקו נגד סגירת בית־החולים פוריה, דבר, 7 ביולי 1974
- ^ לא ייסגר ביה"ח פוריה, דבר, 17 ביולי 1974
- ^ התנגדות להצעה לשנות מבנה ביה"ח פוריה, דבר, 11 באוקטובר 1974
- ^ העובדים נאבקים על חייו של בית חולים פוריה, מעריב, 30 באוקטובר 1974
- ^ מאיר הראובני, שר הבריאות: השינויים ב"פוריה" יגבירו ניצול המיטות בביה"ח, מעריב, 14 בנובמבר 1974
- ^ שם־טוב:פוריה ימשיך לפעול במתכונתו הנוכחית, דבר, 16 ביולי 1976
- ^ מאיר הראובני, מציע למסור לקופת חולים ניהול בית החולים פוריה בטבריה, מעריב, 12 באוגוסט 1976
- ^ אביעד ברטוב, לראשונה: יוקם מרכז לצנתור מוח בגליל המזרחי, מדינט פורטל בריאות רפואה ורווחה, 2019-12-03
- ^ אביעד ברטוב, לקראת הקיץ: בביה"ח פוריה לומדים ונערכים לפגיעות מטיילים באיזור הצפון, מדינט פורטל בריאות רפואה ורווחה, 2018-04-15
