אל פ'וחארי
| מדינה / טריטוריה | חמאס (דה פקטו, מאז יוני 2007), הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | ח'אן יונס |
| גובה | 54 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 6,443 (2017) |
| קואורדינטות | 31°17′28″N 34°19′49″E / 31.29111111°N 34.33027778°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
אל פ'וחארי (בערבית: الفَخّاري, נקרא גם אל פוכרי) היא עיירה בדרום רצועת עזה, בנפת ח'אן יונס, 6 קילומטרים דרומית לח'אן יונס עצמה. העיירה יושבת בין ח'וזאעה לרפיח, בצד המזרחי של כביש מעבר סופה, מערבית לגבול עם ישראל.
במפקד האוכלוסין של 1997 של הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה (PCBS), היא מנתה 2,616 תושבים, ועלתה ל-5,539 תושבים ב-2008,[1] ולכ- 6,443 תושבים ב-2017.
במהלך הבחירות המוניציפליות ב-2005, פת"ח והעצמאים זכו ברוב המושבים במועצת העירייה של אל-פוכרי. ראש המועצה הוא חסן אל-עמורי.
שטח הקרקע הכולל של אל-פוכרי מורכב מ-4,767 דונם מתוכם 37.3% בנוי (רובם למגורים) ורוב היתר משמש למטרות חקלאיות.
משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
משמעות שמו של הכפר היא "יוצר כלי-החרס" או "שברי החרס". ייתכן והשם הערבי "פוחארי" מגיע מהמילה העברית "פֵחַר" (בארמית "פחָרָא") שמשמעותה יוצר כלי-חרס או כלי-חרס[2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקר מועט מאוד נעשה על ההיסטוריה של העיירה.
כחלק מהסכמי שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב, העיירה אל-פוכרי, ביחד עם כל רצועת עזה, הועברה לידי מצרים, ונותרה תחת שלטון צבאי מצרי עד שנת 1967.
העיירה, ביחד עם כל רצועת עזה, נכבשה על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים, והועברה לשליטה צבאית ישראלית.
מאז יישום תוכנית ההתנתקות בשנת 2005 לצה"ל אין גישה קרקעית לכפר ולציר מעבר סופה הנמצא בקרבתו.
במהלך מבצע עופרת יצוקה, נהרסו על ידי צה"ל 13 בתים באל-פוכרי השייכים ל-85 בני אדם, כך על פי ארגון משמר זכויות האדם.
בעקבות קרבת העיירה לגבול עם ישראל, בשנת 2019 התרחשו הפרות סדר על גדר ההפרדה באזור אל-פוכריתבנית:העאה.
בשנת 2019 האיחוד האירופי מימן הקמת מטמנת פסולת בעלות של 9 מיליון יורו באזור אל-פוכרי, שאמורה לשמש כמחצית מאוכלוסיית עזה[3].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אל פ'וחארי, באתר www.jmcc.org
- ^ קראו בכותר - לקסיקון ארץ ישראל, באתר kotar.cet.ac.il
- ^ האיחוד האירופי מימן הקמת מטמנת פסולת בעזה בהשקעה של 9 מיליון אירו, באתר infospot.co.il
