אמיל שופאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמיל שופאני
Emile Shoufani.jpg
לידה 24 במאי 1947 (בן 72)
נצרת, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש חינוך, מחנך עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האב אמיל שופאניערבית: أميل شوفاني; נולד ב-24 במאי 1947) הוא איש ציבור, מחנך, פעיל שלום ואיש דת ערבי-נוצרי בדרגת ארכימנדריט בכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית הפועל למען סובלנות, דו-קיום ושיח יהודי-נוצרי-מוסלמי. האב שופאני עוסק בהנחלת מורשת השואה לערביי ישראל כאמצעי להבנה ופיוס בין העמים, ובמסגרת זו הוביל מסע משותף של ערבים ויהודים למחנות ההשמדה בפולין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיל שופאני נולד בנצרת בשנת 1947. עם סיום לימודיו התיכוניים בסמינר סנט ג'וזף בנצרת, עשה שנים אחדות כפרח כמורה בפריז, שם למד פילוסופיה ותאולוגיה. בפריז גיבש את ההכרה כי הכנסייה הקתולית היא אוניברסלית ותפקידה לגשר בין מערב למזרח, ובין מסורת למודרניות. שם גם התוודע לראשונה לנושא השואה ומקומה המרכזי בחיי העם היהודי, והחל לעסוק בדיאלוג נוצרי-יהודי.

בשנת 1971 חזר שופאני לישראל ושימש ככומר בכפרי הגליל. ב-1976 מונה למנהל קולג' סנט ג'וזף בנצרת, השייך לכנסייה היוונית-קתולית. בית הספר, הידוע גם כתיכון אל מוטראן, מחנך בני נוער ערבים בערכים של סובלנות ודו-קיום. בשנת 1988 השיק את תוכנית "חינוך לשלום, דמוקרטיה ודו-קיום", במסגרתה אירגן חילופי משלחות בין תלמידי בית ספרו לבין תלמידים יהודים מבית ספר התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים.

אירועי אוקטובר 2000 חיזקו בלב האב שופאני את התחושה כי ביסוד העוינות בין יהודים לערבים בישראל עומדת בורות הדדית של שני הצדדים באשר להיסטוריה של הסבל ושל המצוקה בצד השני. לשיטתו, האמצעי להפחתת העוינות וקרוב הלבבות טמון בהתוודעות הדדית של שני הצדדים אל מוקדי הכאב של כל אחד מהם.

המסע לפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003, יחד עם הפעילה הישראלית, רות בר שלו (גור),יהודית פסטרנק המנהלת הלוגיסטית ואדמיניסטרטיבית של המסע ועמותת "נאס", אירגן שופאני והוביל משלחת משותפת של ישראלים, ערבים ויהודים, לביקור בפולין ובמחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. המשלחת מנתה כ-260 איש, כולל אישי ציבור משני המגזרים. אליהם הצטרפה קבוצה גדולה של צרפתים שכללה מוסלמים, נוצרים ויהודים, וכן ניצולי השואה. ארגון המשלחת והמסע והוצאתם המוצלחת לפועל זכו לתגובות חמות בציבור הישראלי-יהודי, ולתגובות מעורבות במגזר הערבי.

אותות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האב שופאני זכה בפרס אונסק"ו לחינוך לשלום לשנת 2003. הוועדה ציינה בנימוקיה כי "גישתו האישית ומעשיו התאפיינו תמיד בדיאלוג, שלום וסובלנות, ובשאיפתו המתמדת לקירוב ערבים ויהודים". בינואר 2004 קיבל האב שופאני מידי נשיא המדינה, משה קצב, את עיטור הסובלנות לשנת 2003 של תנועת "סובלנות", יחד עם רות בר שלו. ביוני 2004 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים[1]. ב-2007 זכה לאות לגיון הכבוד שהעניק לו שגריר צרפת בישראל[2]. באוגוסט 2008 היה בין מקבלי אות הגלבוע לדו-קיום[3]. בדצמבר 2008 היה בין מקבלי מגן הנגיד לסובלנות מטעם מועדון רוטרי, במסגרת הכנס האזורי השנתי להבנה בינעדתית שהתקיים בחיפה[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]