אמנת האומות המאוחדות בדבר חוזים למכר טובין בינלאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמנת האומות המאוחדות בדבר חוזים למכר טובין בינלאומי (באנגלית: United Nations Convention on Contracts for the International Sale of Goods, או בקיצור המקובל: CISG) היא אמנה בינלאומית שנחתמה בווינה ב-11 במאי 1980, ושמטרתה היא הסדרה משפטית של חוזים בינלאומיים למכירת טובין. האמנה היא למעשה חוק חוזי מכר מאוחד (Uniform Law), שמטרתו היא התגברות על הקושי בחתימת חוזים בין צדדים ממדינות שונות ששיטות המשפט ביניהן שונות. על האמנה חתומות היום 93 מדינות, מתוכן 91 מדינות גם אשררו אותה. בין המדינות החתומות ישנן מדינות מפותחות ומתפתחות, מדינות השייכות למערכות המשפט הקונטיננטלי ולמערכות המשפט המקובל, מדינות שהיו חלק מברית המועצות לשעבר, סין, ומדינות מערביות. בשל עובדה זו, נחשבת האמנה לאחת מהאמנות המשפטיות המוצלחות ביותר. מדינת ישראל חתומה על האמנה, שאושררה ונכנסה לתוקף בתאריך 5.2.2000 כתוספת לחוק המכר (מכר טובין בין-לאומי), התש"ס-1999, ס"ח 1716. מאותו מועד האמנה היא הדין החל על כל עסקאות ייצוא וייבוא של טובין שאחד הצדדים להם בישראל, ואשר לא הוחרגו על ידי האמנה עצמה או על ידי הצדדים עצמם במסגרת תנית דין. סעיפי האמנה פורשו על ידי מגוון רחב של פורומים, כולל בתי משפט, מוסדות בוררות במדינות שונות, וכתיבה אקדמית נרחבת.

המדינות החתומות על האמנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  מדינות שאישררו
  חתומות, אך טרם אישררו

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יונתן יובל ועדו שחם, "פרשנות ותום לב כאתגרים של גלובליזציה בחוק המכר הבין-לאומי". משפטים מ 775-731, 2018.