אמצעי לחימה במלחמת העצמאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמצעי הלחימה במלחמת העצמאות היו מגוונים ורבים. להלן רשימת האמצעים העיקריים שהיו בשימוש הצבאות השונים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגמה מסוג "דוידקה" המוצגת בחצר מצודת ביריה. מרגמה זו שימשה בסיוע לכוחות שלחמו בצפת במלחמת העצמאות
תותח נפוליונצ'יק 65 מ"מ. התותח המיושן דגם 1906 שיוצר ב-1917, שימש את צה"ל במלחמת העצמאות בהיעדר תותחים טובים יותר.

עקב מחסור חמור בנשק בינוני וכבד, מקלעים תותחים קלים וכבדים, טנקים ומטוסי קרב, בראשיתה של מלחמת העצמאות, ניסו ההגנה והאצ"ל ובהמשך צה"ל להשיג נשק מכל מקום שרק יכלו. הם רכשו נשק מכל הבא ליד בשוק העולמי שהיה רווי בעודפי נשק עם תום מלחמת העולם השנייה. מלבד זאת הם ייצרו באמצעות התע"ש נשק קל, חומרי נפץ, תחמושת, פצצות ותתי מקלע מסוג "סטן" ו"תמ"ת". כתוצאה מכך היו בידיהם רובים, מקלעים ומרגמות מעשרות סוגים שונים - לרבות בריטיים, רוסיים ואפילו גרמניים. כן היו בידיהם משוריינים שנבנו בארץ על גבי שלדות של משאיות וכונו "סנדביצ'ים".

צה"ל אף קנה מספר טנקים מיושנים ממגוון צבאות וחלקם לא נכנסו לשימוש בגלל תקלות שונות.

הערבים לעומת זאת, היו מצוידים היטב (אם כי גם בערב רב של כלי נשק) ועלו על צה"ל בכמות הנשק הכבד שלהם באופן ניכר. ב-15 במאי 1948 היו לערבים כ-40 טנקים, כ-300 תותחים ו-47 מטוסי קרב, לעומת טנק אחד, כ-30 תותחים וקומץ מטוסי סיור של צה"ל.

להשוואה: מאזן הכוחות ב-15 במאי 1948, כפי שהובא מספרו של יהודה ואלך, "לא על מגש של כסף":

נשק כבד הגנה צבאות ערב
טנקים 2 40
משוריינים (עם תותח) 2 200
משוריינים (ללא תותח) 120 300
קני ארטילריה 5 140
תותחי נ"ט ונ"מ 24 220
מטוסי קרב 1 מאולתר 74
מטוסי סיור 28 57
צי ימי 3 12

בהמשך המלחמה, בייחוד בתקופת ההפוגה הראשונה, כמות הנשק התאזנה בעקבות עסקאות רכש גדולות מצ'כוסלובקיה, ביניהן רכישת מטוסי קרב, וכן הברחת מפציצים מארצות הברית וכלי שריון ממקורות שונים. לאיזון תרמה גם השמדת ציוד ערבי, ולקיחת חלק ממנו כשלל.

התרומה של הרכש מצ'כוסלובקיה הייתה משמעותית מאד, ולא הייתה מתאפשרת ללא תמיכת ברית המועצות (כשבראשה לשנים 19241953 יוסיף סטלין), מנהיגת הגוש הסובייטי שאליו השתייכה צ'כוסלובקיה. כמות הרכש משם הייתה כה גדולה, שכשליש מהכנסות צ'כוסלובקיה באותה תקופה במטבע חוץ היו ממכירת הנשק למדינת ישראל. אלמלא רכש זה, לא הייתה מצליחה מדינת ישראל, כפי שהצליחה, לפרוץ מעבר לקווי הפסקות האש הראשונות ולהגיע להישגים במלחמה.

אמצעי הלחימה של ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשק קל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה "צ'כי" - מאוזר K98 שהיה בשימוש חטיבת גבעתי

ארטילריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תותחי נ"מ
    • TCM 20 תותח נ"מ דואלי תוצרת היספנו-סויזה בקוטר 20 מ"מ (שימש גם לתקיפות קרקעיות)

כלי רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי קרב ומפציצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי סיור ותובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספינות קרב

אמצעי הלחימה של צבאות ערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשק קל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארטילריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תותח 25 ליטראות בריטי בשרות הצבא המצרי

שריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה ואלך, לא על מגש של כסף, הוצאת משהב"ט
  • קרבות תש"ח, הוצאת מערכות, צבא ההגנה לישראל
  • אבי כהן, תולדות חיל האוויר במלחמת העצמאות (3 כרכים), הוצאת משרד הביטחון, 2004.
  • ד"ר עמיעד ברזנר, ניצני השריון, משרד הביטחון, 1995.

אתרי אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]