לדלג לתוכן

אנדד אלדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדד אלדן
אלדן בשנת 1964
אלדן בשנת 1964
לידה 5 ביולי 1924
קופשיווניצה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 2025 (בגיל 101)
י"ח בתשרי ה'תשפ"ו
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בארי
תאריך עלייה 1930
שם לידה אברהם בלייברג – Avraham Bleiberg עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים מלחמת העצמאות, הטבח בבארי
הושפע מ אברהם שלונסקי
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 19482025 (כ־77 שנים)
עיסוק משורר, מחנך
ילדים אשכר אלדן כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֲנָדָד אֶלְדָן (5 ביולי 192410 באוקטובר 2025) היה משורר עברי, מחנך ולוחם פלמ"ח. זוכה פרס אקו"ם למפעל חיים לשנת 2024 (ה'תשפ"ד).

אלדן נולד בפולין כאברהם יוסף בלייברג[א]. הוא עלה לארץ ישראל עם משפחתו ב-1930. הוא למד וגדל בקיבוץ חפציבה, הדריך בנוער העובד, שירת בפלמ"ח ונלחם במלחמת העצמאות. הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות עברית, מקרא וספרות אנגלית. לאחר שירותו חזר לחפציבה. בשנת 1960, לאחר נישואיו, עבר לקיבוץ בארי שבנגב הצפוני. בקיבוץ עבד שנים רבות בהוראה ובפרדס, ותרם רבות לעיצוב דמות החגים בבארי[ב][ג]. הוא העיד על עצמו כי היה תלמידו ומעריצו של אברהם שלונסקי. עסק שנים רבות בהוראת ספרות ותנ"ך בתיכון "מעלה הבשור", בתיכון קיבוץ בארי ובמכללה למבוגרים.

אלדן פרסם שבעה-עשר ספרי שירה. ספר שיריו הראשון, "חושך זורם ופרי", שבו כינס משיריו שנדפסו בעיתונים מראשית שנות החמישים, יצא לאור בשנת 1959. שירו הראשון פורסם בעיתון "על המשמר" בשנת 1952 על ידי אברהם שלונסקי. שירתו הלכה והתבססה יותר ויותר על המצלול הלשוני העשיר, על האסוציאציה והאליטרציה הפרטיות ועל עולמו הארצישראלי המובהק. שיריו תורגמו לשפות רבות, בהן אנגלית, ערבית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, הונגרית, פולנית, יידיש ויפנית. ב-2001 קיבל את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

בשנת 2010 יצא לאור ספר שיריו "באורו זורם הפרי בעורי", כ-50 שנה לאחר צאת ספרו הראשון, "חושך זורם ופרי", ומקיים עמו דיאלוג.

שירים רבים בספרו האחרון "שש שעת שחר" שראה אור בשנת 2016, תויגו כמנבאים את הטבח בקיבוץ בארי שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023.[1] אלדן ואשתו שרדו את הטבח ואף הארכיון הפרטי שלו ניצל,[2] והופקד במכון גנזים, ארכיון הסופרים העבריים ע"ש אשר ברש.[3] מתוך ארכיון זה, העלה מכון גנזים לבלוג שלו שיר שכתב אלדן למשורר אמיר גלבוע (שגם ארכיונו מופקד במכון גנזים), ואשר מזכיר בבחינת "נבואה שנתגשמה" את מאורעות ה-7 באוקטובר כדלקמן[4]:

כשהלילה התפוצץ מעל עיני / וקרעיו זחלו על ראשי / קרים ממאמץ / ידי חיפשו את עיניך מבעד / ריחות העשן בגופי / מתכווץ בפינת בכייך / קורא לרוח מנגד נצבו אודמות / שעות רחוקות".

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדד אלדן היה נשוי ואב לשלושה, בהם האמנית אשכר אלדן כהן, ואיש העסקים גונר אלדן.[2][5] ההיסטוריון יובל נח הררי הוא בן של אחיינו. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והטבח בקיבוץ בארי פונה אלדן יחד עם אשתו, שרי, וחברי קיבוץ נוספים למלון בים המלח ומשם, כעבור שבועיים, הועבר לדיור מוגן בתל אביב.

אלדן נפטר ב-10 באוקטובר 2025, בגיל 101.[6] נטמן בקיבוץ בארי.

  • חושך זורם ופרי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1959.
  • לא בשמחות קלות, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1964.
  • לא על האבן לבדה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1967.
  • לבדו בזרם הכבד, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1971.
  • אור הפנים, שירים, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1974
  • כצלול קולות חלוקים, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1978.
  • קולה מלא הסתכלות, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1981.
  • עתה איתו, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1983.
  • זורם זהיר כזר, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1987.
  • דממה דקה ודוקרת, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1991.
  • לוחשת חולשתה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1994.
  • סתו מהסס סודי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 1998.
  • הבהב ובא אביו, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • שנים שמעו שירה, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2006.
  • באורו זורם הפרי בעורי, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2010.
  • קשור בשפע שרשים, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2015.[7]
  • שש שעת שחר, שירים, הקיבוץ המאוחד, 2016.

אלדן פרסם גם ספר חגים בשם טקס חג האסיף. את המוזיקה הלחין דוד זהבי. את המוזיקה לשירים: "אישי", "אשר נטע אילן", "עתיק מאיתנו העץ", הלחין אברהם דאוס. ערך, עימד והביא לדפוס דב מיזל. תל אביב, הוועדה הבינקיבוצית לחג הווי ומועד, 1964. את הטקסט ל"טקס העומר נוסח חפצי-בה" חיבר אלדן עם מוזיקה של אברהם דאוס. עריכה, בימוי וכוריאוגרפיה אילנה אביאל (1958).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדד אלדן בוויקישיתוף
  1. על שינוי שמו לאנדד אלדן, כתב שיר היתולי הרומז לחוויות מתקופת הפלמ"ח – הנודד ומסייר בארץ ישראל. לעיון בכתב היד של אלדן, שיחד עם ארכיונו האישי שרד את הפורענות בקיבות בארי, והופקד במכון גנזים, ראו כאן.
  2. על שיר שכתב לכבוד חג הביכורים בקיבוץ בארי בשנת 1987, ראו בבלוג של מכון גנזים כאן.
  3. וגם לכבוד פורים כתב על "משתה הגברים" בקיבוץ. ראו גם כן, בבלוג של מכון גנזים, כאן, שחשף לאחרונה את כתב היד של שיר זה מארכיונו.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. עדו ניצן, ארכיון המשורר בן המאה, שחולץ מבין ההריסות, באתר ישראל היום, 25 ביולי 2024
  2. 1 2 אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, אנדד אלדן בן ה-99 שרד את הטבח בבארי. שיריו כמו ניבאו אותו, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2023
  3. אנדן אלדד בעל ארכיון, באתר מכון גנזים ע"ש אשר ברש
  4. אנדד אלדן, כשהלילה התפוצץ עלי, באתר ארכיון מכון גנזים ע"ש אשר ברש
  5. באור השמש הארצישראלית / יעקב בר-און, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, 2010-12-24
  6. יואב בירנברג, המשורר אנדד אלדן, ששרד את הטבח בבארי, הלך לעולמו בגיל 101, באתר ynet, 10 באוקטובר 2025
  7. אביבית ג'ון שוורץ, לדפים אין כנפיים, "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 138, 4 ביוני 2015, עמ' 13