אנדראה ברניאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדראה ברניאני
Andrea Bargnani
ברניאני במדי ניו יורק ניקס
ברניאני במדי ניו יורק ניקס
לידה 26 באוקטובר 1985 (בן 33)
רומא שבאיטליה
עמדה פאוור פורוורד, סנטר
גובה 2.13 מטר
מספר 7
דראפט בחירה מספר 1, 2006
טורונטו ראפטורס
קבוצות כשחקן
2002 - 2003
2003 - 2006
2006 - 2013
2013 - 2015
2015 - 2016
2016 -
סטלה אזורה רומא
בנטון טרוויזו
טורונטו ראפטורס
ניו יורק ניקס
ברוקלין נטס
קאחה לבורל ויטוריה
הישגים כשחקן
חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA‏ (2007)
הכוכב העולה של היורוליג (2006)
זכייה באליפות הליגה האיטלקית (2006)
2 זכיות בגביע האיטלקי (2004, 2005)

אנדרה ברניאניאיטלקית: Andrea Bargnani; נולד ב-26 באוקטובר 1985 ברומא), המכונה "הקוסם", הוא כדורסלן איטלקי המשחק בעמדות הפאוור פורוורד וסנטר בקבוצת סאסקי בסקוניה מליגת העל הספרדית. הוא נבחר במקום הראשון בדראפט ה-NBA ‏2006. קודם לקריירת ה-NBA שלו, ברניאני שיחק עבור קבוצת בנטון טרוויזו בליגת העל האיטלקית ובמפעל האירופי הבכיר יורוליג.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברניאני החל את הקריירה שלו בעונת 2002/2003 בקבוצת סטלה אזורה רומא בליגת המשנה האיטלקית וקבע ממוצעים של 13.2 נקודות ו-4.5 ריבאונדים ב-23 משחקים שקיים.[1] לאחר מכן הוא חתם בקבוצה מליגת העל האיטלקית בנטון טרוויזו עבור עונת 2003/2004, ושיחק בה עד שנת 2006.

ברניאני פגש את קבוצתו העתידית, טורונטו ראפטורס, ב-23 באוקטובר 2003 במשחק קדם-עונה במרכז אייר קנדה. הוא קלע 13 נקודות והוריד 5 ריבאונדים בהפסד קבוצתו 86-83 לראפטורס. ב-2003/04, הוא קבע ממוצעים של 4.9 נקודות ו-2 ריבאונדים בעשרה משחקים בעונתו הראשונה בליגה האיטלקית הבכירה עם בנטון.[1] הוא רשם שמונה הופעות ביורוליג, במהלכן קבע ממוצעים של 2.4 נקודות ו-1.5 ריבאונדים למשחק.[1]

ב-2004/05, ברניאני קבע ממוצעים של 12.2 נקודות ו-5.4 ריבאונדים ב-28 משחקים במדי בנטון בליגה הבכירה; 3.7 נקודות ו-2.1 ריבאונדים ב-18 משחקים ביורוליג.[1] בעונה הבאה, הוא קבע ממוצעים גבוהים יותר של 15.3 נקודות, 7.1 ריבאונדים, 1.7 חסימות, 1.8 חטיפות למשחק ב-47 משחקים עם קבוצתו.[1] הוא קלע 25 נקודות שהיוו שיא עונתי מבחינתו כנגד וירטוס רומא. הוא אף הוביל את הליגה האיטלקית בכמות החסימות. תוך כדי כך הוא סייע לבנטון טרוויזו לזכות באליפות הליגה לעונת 2006. ביורוליג, הוא קבע ממוצעים של 10.9 נקודות, 4.1 ריבאונדים ו-1.3 חסימות ב-18 משחקים.[1] הוא קלע שיא עונתי 20 נקודות כנגד פנאתינייקוס ושטרסבורג. ברניאני זכה בתואר הכוכב העולה של היורוליג לעונת 2005/2006.[1]

NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברניאני נכנס לדראפט ה-NBA2006 ונבחר במקום הראשון על ידי טורונטו ראפטורס. ב-1 בנובמבר 2006, בהופעת הבכורה שלו בליגת ה-NBA כנגד ניו ג'רזי נטס, הוא שיחק שמונה דקות ורשם 2 נקודות, 2 ריבאונדים ו-2 חסימות.[2] כתוצאה מכך, הוא הפך לשחקן האיטלקי הראשון המשחק בליגת ה-NBA.‏[3] בדומה לשחקני רוקי רבים, לברניאני לקח זמן להסתגל ל-NBA, הביטחון העצמי שלו ודקות המשחק שקיבל גדלו באיטיות. עם זאת, הוא התחבב על ידי אוהדי הראפטורס; ב-7 בינואר 2007 הוצבו פסלים בדמותו מחוץ לאולם מרכז אייר קנדה לקראת המשחק כנגד וושינגטון ויזארדס.[4] ברניאני נבחר לתואר "רוקי החודש" של הקונפרנס המזרחי ב-NBA בסוף ינואר 2007, והצטרף לחורחה גרבאחוסה (שזכה בתואר בחודש דצמבר 2006) והפך לשחקן השישי בתולדות טורונטו ראפטורס שזוכה בתואר החודשי.[5] יחד עם גרבאחוסה, ברניאני אף נכלל במשחק הרוקיז כנגד שחקני השנה השנייה בסוף-שבוע האולסטאר.[6] לאחר פגרת האולסטאר, הוא החל לשפר את יכולת ההגנה והקליעה שלו - הוא קבע ממוצעים של 14.3 נקודות ו-3.9 ריבאונדים ב-12 משחקים בחודש פברואר 2007, ונבחר בפעם השנייה ברציפות לתואר רוקי החודש במזרח ב-1 במרץ 2007. ברניאני הפך לשחקן השלישי בתולדות הראפטורס שזוכה בתואר פעמיים, אחרי וינס קרטר ודאמון סטודמאייר.[7]

ב-21 במרץ 2007, ברניאני נלקח לבית חולים והתנסה בניתוח התוספתן, לאחר שנפצע באימון בלילה שקודם לכן.[8] הוא חזר לפעילות לאחר כחודש, וסיים את העונה עם ממוצעים של 11.3 נקודות ו-3.9 ריבאונדים למשחק.[9] בזכות הופעותיו זכתה טורונטו ראפטורס באליפות הבית האטלנטי, והעפילה למשחקי הפלייאוף בפעם הראשונה לאחר חמש שנים. ברניאני סיים במקום השני בבחירת רוקי השנה ב-NBA.‏[10] במשחקי הפלייאוף 2007, ברניאני קבע ממוצעים של 11 נקודות ו-4 ריבאונדים למשחק בסיבוב הראשון בו הודחה קבוצתו על ידי ניו ג'רזי נטס לאחר הפסד 2-4 בסדרה. בסיום עונת 2006/2007, ברניאני נבחר יחד עם גרבאחוסה לחמישיית הרוקיז של העונה.[11]

ב-5 באוקטובר 2007, הנהלת טורונטו ראפטורס הודיעה על הארכת חוזהו של ברניאני לשלוש שנים, עד לעונת 2008/09, עם אופציה לעונת רביעית (2009/10).[12] לפני פתיחת עונת 2007/2008, ברניאני נבחר בסקר בליגה ל"שחקן הבינלאומי שעשוי לבצע את פריצת הדרך של השנה".[13] הוא שינה את עמדת המשחק שלו ועבר לשחק בקו הקדמי יחד עם פאוור פורוורד האולסטאר כריס בוש. אף על פי שהוביל את קבוצתו בנקודות בשני המשחקים הראשונים בעונה זו וזכה לעמדה אותה רצה, הוא נאבק על מקומו בקבוצה לאורך זמן רב מהחצי הראשון של העונה.[14] אף על פי הופעותיו הלא טובות, ברניאני נכלל בנבחרת שחקני השנה השנייה למשחק כנגד נבחרת הרוקיז בסוף שבוע האולסטאר.[15] לאחר סיום העונה, נשמעה ביקורת על יכולתו של ברניאני במהלכה - ממוצעיו ירדו, הוא התקשה בלקיחת הריבאונדים, לא הצליח לזרוק בצורה טובה, והסתבך בקלות במאבקים מתחת לסל.[9][16] זאת, אף על פי כן שהצטיין בעונתו הראשונה. הוא לא לקח חלק בולט במשחקי הפלייאוף של קבוצתו, בהם היא הודחה בסיבוב הראשון על ידי אורלנדו מג'יק, ועקב כך נשמעו דיווחים על כך שהנהלת טורונטו תעביר אותו בטרייד לקבוצה אחרת.[16]

אף על פי המועמדות לטרייד, טורונטו השאירה את ברניאני לבסוף אצלה. הוא התאמן לאורך הקיץ על מנת להפוך לשחקן יעיל יותר מבעונה הקודמת, ועבד על שיפור הכניסה לסל וזריקות הקפיצה. הגעתו לקבוצה של ג'רמיין אוניל, שנבחר שש פעמים למשחק האולסטאר, גרמה לברניאני לקבל דקות משחק מועטות יותר במהלך משחקי ההכנה, מאחר שאוניל ובוש פתחו בחמישייה בקו הקדמי. לאחר שהתאמן רבות במהלך הקיץ והעלה את משקלו, הוא הציג יכולת טובה במשחקי עונת 2008/2009 הראשונים, שיפר את יכולת הזריקה והחסימה שלו, ועקב כך חזר לשחק בחמישייה הפותחת בעמדת הסמול פורוורד.[17] ב-21 בנובמבר 2008 הוא קבע שיא קריירה של 29 נקודות, בנוסף ל-10 ריבאונדים בהפסד לאחר הארכה לניו ג'רזי נטס.[18]

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברניאני במדי הנבחרת הלאומית של איטליה

ברניאני שיחק עבור נבחרת הנערים של איטליה והנבחרת עד גיל 20. הוא השתתף במשחק של שחקנים נבחרים מכל העולם מטעם נייק ב-2004. הוא שיחק עם נבחרת איטליה באליפות אירופה 2007, וסיים איתה במקום התשיעי בטורניר, בו קבע ממוצעים של 12.7 נקודות, 5 ריבאונדים ו-28.7 דקות למשחק.[19]

תכונות וסגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברניאני משחק לרוב בעמדת הפאוור פורוורד, ומתנשא לגובה של 2.13 מטר ושוקל 113.4 קילוגרם.[20] עם זאת, יכולת הקליעה שלו בזריקות ארוכות-טווח ויכולת הכניסה (כדרור לעבר הסל) הופכות אותו לבעל סגנון משחק דומה יותר לזה של סמול פורוורד. לעיתים קרובות משווים בין ברניאני לבין שחקן ה-NBA הגרמני דירק נוביצקי, בעיקר בשל יכולת הקליעה שלו משלוש נקודות, ניידותו הגבוהה על אף גובהו ויכולת החזקת הכדור.[21][22] ברניאני הוא השחקן האירופאי הראשון,[1] הלא-אמריקאי השישי, והשני שלא שיחק בליגת המכללות או בבית ספר תיכון בארצות הברית, אשר נבחר במקום הראשון בדראפט ה-NBA.

פרסים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטיסטיקת קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורוליג[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2003/2004 בנטון 8 0 8.0 0.545 0.200 0.750 1.5 0.0 0.3 0.1 2.4
2004/2005 בנטון 12 0 9.0 0.500 0.500 0.400 2.1 0.2 0.2 0.2 3.7
2005/2006 בנטון 18 6 21.2 0.508 0.434 0.712 4.1 0.5 1.3 0.9 10.9
קריירה 38 6 14.6 0.508 0.429 0.694 2.9 0.3 0.7 0.5 6.8

בעונה הסדירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2006/2007 טורונטו 65 2 25.1 0.427 0.373 0.824 3.9 0.8 0.5 0.8 11.6
2007/2008 טורונטו 78 53 23.9 0.386 0.345 0.840 3.7 1.1 0.3 0.5 10.2
2008/2009 טורונטו 78 59 31.4 0.450 0.409 0.831 5.3 1.2 0.4 1.2 15.4
2009/2010 טורונטו 80 80 35.0 0.470 0.372 0.774 6.2 1.2 0.3 1.4 17.2
2010/2011 טורונטו 66 66 35.7 0.448 0.345 0.820 5.2 1.8 0.5 0.7 21.4
2011/2012[א] טורונטו 31 31 33.3 0.432 0.296 0.873 5.5 2.0 0.6 0.5 19.5
2012/2013 טורונטו 35 25 28.7 0.400 0.311 0.844 3.7 1.1 0.6 0.7 12.7
2013/2014 ניו יורק 42 39 29.9 0.442 0.278 0.825 5.3 1.1 0.3 1.2 13.3
2014/2015 ניו יורק 29 22 27.1 0.454 0.366 0.813 4.4 1.6 0.1 0.9 14.8
2015/2016 ברוקלין 46 0 13.8 0.455 0.188 0.825 2.1 0.4 0.1 0.2 6.6
קריירה 550 377 28.7 0.439 0.354 0.824 4.6 1.2 0.4 0.9 14.3
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

בפלייאוף ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2007 טורונטו 6 3 30.2 0.478 0.412 0.789 4.0 1.0 0.8 0.5 11.0
2008 טורונטו 5 5 20.8 0.333 0.250 1.000 1.4 0.4 0.8 0.6 6.4
קריירה 11 8 25.9 0.412 0.333 0.810 2.8 0.7 0.8 0.5 8.9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדראה ברניאני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 nba.com, Andrea Bargnani Info Page - Bio
  2. ^ nba.com, Box Score, 1.11.2006
  3. ^ nytimes.com, "Going Where No Italian Has Gone", 28.06.2006
  4. ^ nba.com/raptors, Raptors Post Up, 7.01.2007
  5. ^ nba.com/raptors, Bargnani Named Eastern Conference Rookie of the Month, 1.02.2007
  6. ^ nba.com/allstar2007, "No. 1 Draft Picks Bargnani and Bogut Head Selections For 2007 T-Mobile Rookie Challenge & Youth Jam", 10.02.2007
  7. ^ nba.com/raptors, "Bargnani Named NBA Eastern Conference Rookie of the Month", 1.03.2007
  8. ^ sports.espn.com, Raptors' Bargnani has appendix removed, 21.03.2007
  9. ^ 9.0 9.1 nba.com, Andrea Bargnani Info Page - Career Stats and Totals
  10. ^ sports.espn.go.com, "Roy receives 127 of 128 first-place votes as top rookie", 2.05.2007
  11. ^ nba.com/raptors, Andrea Bargnani & Jorge Garbajosa Highlight 2007 All-Rookie Team, 8.05.2007
  12. ^ raptors.com, Raptors Exercise Third Year Option On Andrea Bargnani, 5.10.2007
  13. ^ thestar.com, GMs tip Bargnani for big year, 25.10.2007
  14. ^ theglobeandmail.com, "Defence gets the point, but offence doesn't", 15.11.2007
  15. ^ nba.com/raptors, Bargnani & Moon Selected To Play In ’08 T-Mobile Rookie Challenge, 30.01.2008
  16. ^ 16.0 16.1 thestar.com, "Raptors' Bargnani a symbol of stalled progress", 30.04.2008
  17. ^ thestar.com, "Bargnani could shift to Raptors' starting unit", 16.11.2008
  18. ^ raptors.com, Big Night From Bosh, Bargnani, Calderon Not Enough
  19. ^ eurobasket2007.org, Andrea Bargnani (Italy)
  20. ^ nba.com, Andrea Bargnani Info Page
  21. ^ sports.espn.com, "ESPN The Magazine: Meet Andrea Bargnani", 28.02.2007
  22. ^ nba.com/sonics, "Insider Preview - Sonics at Toronto", 11.03.2007