דאג קולינס
 | ||||||||||||||
| קולינס בשנת 2010 | ||||||||||||||
| לידה |
28 ביולי 1951 (בן 72) כריסטופר שבאילינוי, ארצות הברית | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עמדה | קלע | |||||||||||||
| גובה | 1.98 מטר | |||||||||||||
| מכללה | אוניברסיטת המדינה של אילינוי | |||||||||||||
| דראפט |
בחירה ראשונה, 1973 פילדלפיה 76' | |||||||||||||
| קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
| 1973–1981 | פילדלפיה 76' | |||||||||||||
| הישגים כשחקן | ||||||||||||||
| 4 בחירות למשחק האולסטאר (1976–1979) | ||||||||||||||
| קבוצות כמאמן | ||||||||||||||
|
1986–1989 1995–1998 2001–2003 2010–2013 |
שיקגו בולס דטרויט פיסטונס וושינגטון ויזארדס פילדלפיה 76' | |||||||||||||
| הישגים כמאמן | ||||||||||||||
| מאמן במשחק האולסטאר (1997) | ||||||||||||||
| קבוצות כג'נרל מנג'ר | ||||||||||||||
| 1995–1998 | דטרויט פיסטונס | |||||||||||||
| ||||||||||||||
פול דאגלס "דאג" קולינס (באנגלית: Paul Douglas "Doug" Collins; נולד ב-28 ביולי 1951) הוא כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי, ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1973–1981, ואימן בה לסירוגין בין השנים 1986–2013. בעברו היה פרשן של משחקי NBA בטלוויזיה, ומאז 2017 משמש כיועץ לענייני כדורסל בקבוצת שיקגו בולס.
נעורים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולינס נולד בעיר כריסטופר שבאילינוי, וגדל בבנטון הסמוכה. בין השנים 1970–1973 למד באוניברסיטת המדינה של אילינוי, ובשלוש עונותיו בקבוצת הכדורסל שלה קלע 29.1 נקודות בממוצע למשחק.[1] בעונת 1972/1973 נבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות (First-Team All-American), לצד כוכבי ה-NBA לעתיד ביל וולטון, דייוויד תומפסון וקית' וילקס.[2]
נבחרת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1972 השתתף קולינס באולימפיאדת מינכן כשחקן נבחרת ארצות הברית, וזכה עמה במדליית הכסף. בתשעת משחקי קבוצתו בטורניר קלע קולינס ממוצע של 7.3 נקודות למשחק.[3]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולינס נלקח בבחירה הראשונה של דראפט ה-NBA 1973 על ידי קבוצת פילדלפיה 76', אותה אימן ג'ין שו.[4] בעונתו הראשונה בפילדלפיה קלע 8.0 נקודות למשחק בלבד, אך כבר בעונה הבאה הפך לשחקן מפתח בקבוצה כששיפר את תפוקתו ל-17.9 נקודות למשחק. בעונת 1975/1976 קלע שיא קריירה של 20.8 נקודות למשחק, ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר בפעם הראשונה מתוך 4 עונות רצופות. בעונה העוקבת הצטרף לפילדלפיה כוכב ליגת ה-ABA ג'וליוס ארווינג, אשר הוביל את הקבוצה לצד קולינס, ג'ורג' מקגיניס ולויד פרי עד למעמד גמר ה-NBA, בו הפסידה לפורטלנד טרייל בלייזרס בתוצאה 2–4.
החל מינואר 1979 ועד סיום הקריירה סבל קולינס ממספר פציעות ברגליו, אשר פגעו ביכולותיו וגרמו לו להחמיץ משחקים רבים; בעונות 1979 עד 1981 השתתף ב-95 מתוך 246 משחקי קבוצתו, והחמיץ את כל משחקי הפלייאוף בהן התמודדה. במהלך עונת 1980/1981 הודיע על פרישה ממשחק בשל פציעותיו, בגיל 29 בלבד.[5] ב-8 עונותיו ב-NBA, כולם במדי פילדלפיה 76', רשם קולינס ממוצעים כוללים של 17.9 נקודות, 3.2 ריבאונדים ו-3.3 אסיסטים למשחק.[6]
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1981–1986 שימש כעוזר מאמן בקבוצות הכדורסל של אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת המדינה של אריזונה.[7]
שיקגו בולס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1986/1987 מונה למאמנה הראשי של שיקגו בולס, כמחליפו של סטן אלבק. הקבוצה כללה באותה עונה סגל צעיר שהובל על ידי מייקל ג'ורדן בעונתו השלישית, ולמרות שהיה מלך הסלים של ה-NBA עם 37.1 נקודות למשחק התקשו הבולס כשסיימו את העונה עם מאזן שלילי 40–42 והובסו בסיבוב הפלייאוף הראשון מול בוסטון סלטיקס בתוצאה 0–3. בעונה הבאה צירפו הבולס את שחקני המכללות סקוטי פיפן והוראס גרנט, אשר סייעו לקבוצה לרשום שיפור של 10 ניצחונות לעומת העונה הקודמת (52–30), ולהעפיל לשלב חצי גמר המזרח. את עונת 1988/1989, השלישית של קולינס בשיקגו, סיימו הבולס במקום השישי בלבד באזור המזרחי, אך גברו בפלייאוף על קליבלנד קאבלירס (3–2) וניו יורק ניקס (4–2) בדרך להעפלה ראשונה לגמר המזרח מזה 14 עונות. בגמר המזרח נכנעו הבולס לאלופה שבדרך, דטרויט פיסטונס, בתוצאה 2–4. על אף הצלחת הקבוצה באותן שנים, פוטר קולינס מתפקיד מאמן הבולס בסיום אותה עונה, והוחלף על ידי פיל ג'קסון.[7][8]
דטרויט פיסטונס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 1995 מונה למאמנה של דטרויט פיסטונס, אשר בדומה לשיקגו הובלה על ידי שני שחקנים צעירים ומבטיחים בעמדות הכנף – גרנט היל ואלן יוסטון. בעונתו הראשונה של קולינס בקבוצה רשמה דטרויט שיפור של 18 ניצחונות לעומת העונה הקודמת (46–36), והעפילה לפלייאוף לראשונה מזה 4 עונות, אך הודחה בסיבוב הראשון מול אורלנדו מג'יק. בעונה הבאה עבר אלן יוסטון לניו יורק ניקס, אולם התעלות של גרנט היל וג'ו דומארס הוותיק בפתיחת העונה הוליכה את הפיסטונס למאזן השני בטיבו באזור המזרחי עד סוף-שבוע האולסטאר, מה שהוביל לבחירתו של קולינס למאמן קבוצת המזרח במשחק האולסטאר.[א] אל הפלייאוף של אותה עונה העפילה דטרויט מהמקום החמישי במזרח, והודחה שוב בסיבוב הראשון, הפעם על ידי אטלנטה הוקס. לאחר פתיחת עונה מאכזבת ב-1997/1998 פיטרו הפיסטונס את קולינס מתפקידו כשעמדו על מאזן שלילי 21–24, ומינו במקומו את עוזרו אלווין ג'נטרי.
וושינגטון ויזארדס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 2001/2002 מונה למאמן וושינגטון ויזארדס, אשר הייתה אחת הקבוצות ההמתוקשרות ביותר בליגה עקב צירופו של מייקל ג'ורדן שחזר מפרישה, ובחירתו של קוואמי בראון בבחירה הראשונה של דראפט 2001. יכולת טובה של ג'ורדן (22.9 נקודות למשחק) וריצ'רד המילטון (20.0) סייעו לקבוצה להציג שיפור של 18 ניצחונות לעומת העונה הקודמת, אך מאזנם השלילי (37–45) הותיר אותם מחוץ לפלייאוף. בעונה העוקבת רשמו הוויזארדס מאזן זהה, ובסיומה פוטר קולינס מאימון הקבוצה.
פילדלפיה 76'[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-21 במאי 2010 חזר קולינס לאמן ב-NBA לאחר הפסקה של 7 שנים, כשמונה למאמן פילדלפיה 76' בה שיחק בעברו.[5] בראשות השחקנים אנדרה איגודלה, אלטון ברנד וג'רו הולידיי רשמה פילדלפיה שיפור של 14 ניצחונות לעומת העונה הקודמת (41–41), והעפילה לפלייאוף מהמקום השביעי במזרח. בפלייאוף עצמו הפסידה פילדלפיה למיאמי היט העדיפה בתוצאה 1–4. בהצבעות לפרס מאמן השנה ב-NBA של אותה עונה זכה קולינס במספר הקולות השני הכי גבוה, אחרי הזוכה טום ת'יבודו.[9]
את עונת 2011/2012 המקוצרת סיימה פילדלפיה במקום השמיני במזרח עם מאזן חיובי 35–31, ובפלייאוף אף הצליחו לגבור על המדורגת ראשונה, שיקגו בולס, שנאלצה לשחק ללא שחקנה המוביל דריק רוז שנפצע. היה זה הניצחון הראשון של פילדלפיה בסדרת פלייאוף מזה 9 עונות, וכן הפעם החמישית בלבד בתולדות הליגה בה קבוצה המדורגת שמינית מדיחה מהפלייאוף את המדורגת ראשונה. בשלב הפלייאוף השני גררה פילדלפיה את בוסטון סלטיקס לסדרה של שבעה משחקים, אך בסופו של דבר הפסידה בתוצאה 3–4.
לפני עונת 2012/2013 ביצעו הסיקסרס טרייד משמעותי במסגרתו נפרדו בין היתר מאנדרה איגודלה, וצירפו את הסנטר אנדרו ביינום ואת הקלע ג'ייסון ריצ'רדסון. שני שחקני הרכש סבלו באותה עונה מפציעות משמעותיות בברכיים שגרמו להם להחמיץ משחקים רבים; ריצ'רדסון שותף ב-33 משחקים בלבד, וביינום נעדר מהעונה כולה. בסיומה של העונה המאכזבת בה ניצחו 34 משחקים בלבד התפטר קולינס מתפקידו כמאמן,[10] והקבוצה נכנסה לתהליך של בנייה מחדש ("The Process") בהובלתו של הג'נרל מנג'ר הנכנס סם הינקי.
קריירה כפרשן וכיועץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך שנות ה-80 שימש קולינס כפרשן של משחקי NBA ברשת הטלוויזיה CBS, ובהמשך חזר לפרשן משחקים ברשתות CBS, NBC, TNT ו-TBS בין תפקידי המאמן אותן מילא. כמו כן עבד כפרשן של NBC במשחקי הכדורסל של אולימפיאדות בייג'ינג (2008) ולונדון (2012).[11][12]
לקראת עונת 2017/2018 מונה ליועץ בכיר לענייני כדורסל בשיקגו בולס.[13]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המאמן של הקבוצה המחזיקה במאזן הטוב ביותר בכל אזור לקראת משחק האולסטאר נבחר לאמן את נבחרת אותו אזור, ובתנאי שלא ייאמן שנתיים ברציפות. במקרה כזה, כפי שקרה בעונת 1996/1997 עם מאמן הבולס פיל ג'קסון, המאמן במשחק האולסטאר הוא זה שקבוצתו מדורגת במקום השני של אותו אזור.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות המכללות של קולינס, באתר sports-reference.com
- ^ שיאים ופרסים של ליגת המכללות, באתר הרשמי, 2012
- ^ נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת מינכן, באתר הרשמי של USA Basketball, 10 ביוני 2010
- ^ רשימת נבחרי דראפט 1973, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 פילדלפיה ממנה את קולינס למאמנה הראשי, באתר הרשמי של הקבוצה, 21 במאי 2010
- ^ סטטיסטיקות המשחק של קולינס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 קולינס מפוטר מאימון שיקגו בולס, באתר upi.com, 6 ביולי 1989
- ^ קולינס מפוטר מאימון שיקגו בולס, באתר לוס אנג'לס טיימס, 7 ביולי 1989
- ^ קולינס מסיים במקום השני בהצבעה לפרס מאמן השנה, באתר sbnation.com, 1 במאי 2011
- ^ קולינס מתפטר מאימון פילדלפיה, באתר USA Today, 18 באפריל 2013
- ^ צוות השידור של NBC באולימפיאדת בייג'ינג, באתר baltimoresun.com, 16 ביולי 2008
- ^ צוות השידור של NBC באולימפיאדת לונדון, באתר USA Today, 28 ביוני 2012
- ^ שיקגו בולס ממנה את קולינס ליועץ לענייני כדורסל, באתר הרשמי של הקבוצה, 19 בספטמבר 2017
| בחירות ראשונות בדראפט ה-NBA | |
|---|---|
|
- אילינוי: כדורסלנים
- מאמני כדורסל אמריקאים
- משתתפי משחק האולסטאר של ה-NBA
- כדורסלני נבחרת ארצות הברית
- כדורסלנים אמריקאים
- כדורסלנים באולימפיאדת מינכן (1972)
- זוכי מדליית כסף אולימפית אמריקאים: כדורסל
- בחירות דראפט של פילדלפיה 76'
- כדורסלני פילדלפיה 76'
- מאמני שיקגו בולס
- מאמני דטרויט פיסטונס
- מאמני וושינגטון ויזארדס
- מאמני פילדלפיה 76'
- פרשני כדורסל אמריקאים
- חברי היכל התהילה של כדורסל המכללות
- מנהלי קבוצות ב-NBA
- מאמני משחק האולסטאר של ה-NBA
- אמריקאים שנולדו ב-1951
- כדורסלני אוניברסיטאות ומכללות בארצות הברית
- בוגרי אוניברסיטת המדינה של אילינוי