כריס בוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריס בוש
Chris Bosh
לידה 24 במרץ 1984 (בן 40)
דאלאס, טקסס, ארצות הברית
עמדה פאוור פורוורד, סנטר
גובה 2.11 מטר
מספר 1, 4
מכללה אוניברסיטת ג'ורג'יה טק
דראפט בחירה רביעית, 2003
טורונטו ראפטורס
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 2021
קבוצות כשחקן
2003–2010
2010–2017		 טורונטו ראפטורס
מיאמי היט
הישגים כשחקן
2 זכיות באליפות ה-NBA‏ (2012, 2013)
11 בחירות למשחק האולסטאר (2006–2016)
בחירה לחמישיית העונה השנייה (2007)
בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה (2004)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבבייג'ינג 2008כדורסל גברים
אליפות העולם בכדורסל
ארדיפן 2006כדורסל גברים

כריסטופר וסון "כריס" בוש (באנגלית: Christopher Wesson "Chris" Bosh; נולד ב-24 במרץ 1984 בדאלאס, טקסס) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדות הפאוור פורוורד והסנטר בליגת ה-NBA. בעונות 2012 ו-2013 זכה באליפות ה-NBA כשחקן מיאמי היט. לאורך הקריירה השתתף 11 פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA, והעמיד ממוצעים כוללים של 19.2 נקודות, 8.5 ריבאונדים ו-2.0 אסיסטים למשחק.[1]

בשנת 2021 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוש נולד בדאלאס, טקסס לנואל ופרידה בוש.[2] בצעירותו העריץ את קווין גארנט.[3] בוש היה תלמיד מצטיין בבית הספר,[2] אך התחיל למשוך את תשומת לבם של ציידי הכישרונות של המכללות כשהוביל את נבחרת בית ספרו למאזן של 40 ניצחונות ללא הפסד, ולאליפות התיכונים הלאומית כשרשם במשחק הגמר 21 נקודות, 11 ריבאונדים ו-7 חסימות.[4]

הוא החל ללמוד עיצוב גרפי באוניברסיטת ג'ורג'יה טק שם שיחק בקבוצת הכדורסל. בעונת ה"פרשמן" שלו רשם ממוצעים של 15.6 נקודות, 9.0 ריבאונדים ו-2.2 חסימות למשחק. בנוסף הוביל בוש את הליגה באחוזי קליעה עם 56.0% מהשדה, וביחד עם אנטואן ג'יימיסון היו לפרשמנים היחידים שעשו זאת בהיסטורית המכללות.[5] בתחילה תכנן בוש לסיים את התואר האקדמי במכללה, אולם יכולתו הטובה בעונתו הראשונה שכנעה אותו כי הוא טוב מספיק כדי להתחרות בדראפט.[2]

קריירת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורונטו ראפטורס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוש התמודד בדראפט עמוס הכוכבים של שנת 2003 בו התחרו גם לברון ג'יימס, דוויין וייד וכרמלו אנתוני. הוא נבחר בבחירה הרביעית על ידי קבוצת טורונטו ראפטורס ובטרם הספיק לחתום על חוזה במועדון, כבר קיבלה טורונטו הצעות לטרייד מקבוצות רבות בליגה, אולם מאמנה דחה את כולן.[2] בעונת הרוקי שלו, נאלץ בוש לשחק בתפקיד לא טבעי לו, לאחר שהסנטר אנטוניו דייוויס עבר בטרייד לשיקגו בולס. כסנטר נאלץ בוש להתמודד מול שחקנים מאסיביים בהרבה ממנו משחק אחר משחק. הוא קיבל תשבחות רבות ממאמניו על נכונותו לשחק על אף הפציעות והכאב שההתמודדות מול שחקנים חזקים ממנו גרמו.[6] בעונת הרוקי שלו רשם בוש ממוצעים של 11.5 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-1.4 חסימות ב-33.5 דקות משחק ב-75 המשחקים בהם שותף. יכולתו הטובה הובילה לבחירתו לחמישיית הרוקיז של העונה.

עם עזיבתו של וינס קרטר את הקבוצה בדצמבר 2004, הפך בוש למנהיג החדש סביבו נבנית הקבוצה.[7] ביתרת משחקי העונה לאחר עזיבתו של קרטר, רשם בוש ממוצעים של 18.4 נקודות, 9.5 ריבאונדים ו-1.6 חסימות ב-38.5 דקות למשחק, ובכך שיפר את ממוצעיו בכל הקטגוריות.[5] לקראת סיום העונה חזו פרשנים כי בוש יתפתח להיות שחקן טוב מספיק על מנת שיבחר למשחק האולסטאר.[8][9] באותה העונה הוביל בוש את קלעי הקבוצה ב-21 משחקים, והיה הריבאונדר המצטיין של קבוצתו ב-46 משחקים[5] הקבוצה סיימה את העונה במאזן של 33–49 ולא העפילה לפלייאוף.

לקראת עונת 2005/2006 מונה בוש לאחד הקפטנים של הקבוצה, ובמחצית הראשונה של העונה הוביל את הראפטורס בקליעה, ריבאונדים ואחוזי קליעה מהשדה.[10] ב-19 בפברואר 2006 נבחר בוש לראשונה למשחק האולסטאר שהתקיים ביוסטון, טקסס. הוא עלה מהספסל וקלע 8 נקודות.[5] במרץ 2006, נפצע בוש וסיים את העונה, בהיעדרו רשמו הראפטורס מאזן של ניצחון בודד מול עשרה הפסדים. הוא סיים את העונה הסדירה עם ממוצעים של 22.5 נקודות ו-9.2 ריבאונדים למשחק, אך הקבוצה סיימה במאזן של 27 ניצחונות מול 55 הפסדים וכשלה להעפיל לפלייאוף בשנית. למרות שינויי סגל משמעותיים בסיום העונה, כולל עזיבתם של חבריו של בוש מייק ג'יימס וצ'ארלי וילנואבה, חתם בוש על חוזה ל-3 שנים עם אופציה לשנה נוספת תמורת 65 מיליון דולר.[11] במסיבת העיתונאים שלאחר החתימה הודיע בוש כי הוא יתרום מיליון דולר לארגון צדקה בטורונטו.[12]

בוש במהלך זריקת עונשין

לאחר פתיחה חלשה של עונת 2006/2007 הצליחו הראפטורס להגיע למאזן ניצחונות של 50% לפני פגרת האולסטאר, כשבוש מוביל את הקבוצה. הוא נבחר לחמישייה הפותחת במשחק האולסטאר כשקיבל את מספר הקולות השני הרב ביותר במזרח.[13] ב-31 בינואר 2007, במשחק נגד וושינגטון ויזארדס קלע בוש סל מ-20 מטרים עם הבאזר של סיום הרבע השלישי.[14] ב-7 בפברואר קלע בוש שיא קריירה של 41 נקודות בניצחון הביתי של טורונטו מול אורלנדו מג'יק, ועורר קריאות קצובות של "MVP" מהקהל, אירוע נדיר במרכז אייר קנדה.[15] יומיים לאחר מכן, קלע בוש 29 נקודות והוריד 11 ריבאונדים נגד לוס אנג'לס לייקרס, כולל 10 סלי שדה ללא החטאה במחצית השנייה.[16] את העונה הסדירה סיימו הראפטורס במקום הראשון בבית לראשונה בתולדותיהם, והשלישי במזרח, במאזן של 47 ניצחונות מול 35 הפסדים והעפילו לפלייאוף בפעם הראשונה מזה חמש שנים. בפלייאוף, הודחו הראפטורס כבר בסיבוב הראשון בשישה משחקים מול ניו ג'רזי נטס בהנהגתו של וינס קרטר, שחקן העבר של טורונטו. בסיום העונה נבחר בוש לחמישיית העונה השנייה.[17]

בטרם עונת 2007/2008 הצטרף לקבוצה הקלע ג'ייסון קאפונו כשחקן חופשי ממיאמי היט. ביחד עם הקו הקדמי החזק שהיו אמורים ליצור בוש והבחירה הראשונה של דראפט 2006, אנדראה ברניאני, תכננו הראפטורס להתברג בצמרת הליגה. למרות פתיחת עונה חלשה של בוש, הוא שיפר את יכולתו ואף נבחר למשחק האולסטאר של שנת 2008.[18] בינתיים המשיכו הראפטורס להיאבק בבעיותיהם המחריפות, כאשר נפצעו בוש ל-15 משחקים, חורחה גרבאחוסה נפצע כמעט לכל העונה וגם טי ג'יי פורד נעדר מ-31 משחקים בשל פציעה. למרות הפציעות, הצליחה טורונטו לסיים את העונה במאזן של 41 ניצחונות ו-41 הפסדים והעפילה לפלייאוף בפעם השנייה ברציפות. אולם הודחו שנית בסיבוב הראשון, הפעם בחמישה משחקים 1–4 מול אורלנדו של דווייט הווארד.

על מנת לספק לבוש עזרה בקו הקדמי, הביאה טורונטו לפני עונת 2008/2009 את ג'רמיין אוניל המנוסה מאינדיאנה פייסרס בתמורה לפורד, ראשו נסטרוביץ' ורוי היברט.[19] בוש, שזכה עם נבחרת ארצות הברית במדליית זהב אולימפית באולימפיאדת בייג'ינג, החל את העונה ביכולת טובה, אך לא הצליח לסחוף את הקבוצה. לאחר 17 משחקים, במאזן של 8 ניצחונות מול 9 הפסדים, פוטר מאמן הקבוצה סם מיצ'ל, וג'יי טריאנו מונה במקומו.[20] בינואר נבחר בוש פעם נוספת לייצג את המזרח במשחק האולסטאר, אולם הוא לא שותף בעקבות פציעה. שבועיים לאחר מכן, במטרה להגמיש את תקציב המשכורות בקבוצה, הועברו אוניל וג'מאריו מון בטרייד למיאמי בתמורה לשון מריון ומרכוס בנקס.[21] הטרייד לא עזר לראפטורס לשפר את מאזנם בליגה, ושבעה משחקים לסיום העונה איבדה טורונטו סיכוי להעפיל לפלייאוף. בוש סיים את העונה כאחד משני השחקנים היחידים בליגה, ביחד עם דווייט הווארד, אשר סיימו עם ממוצעים של 20 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק לפחות.[22]

בטרם החלה עונת 2009/2010, הבין הג'נרל מנג'ר של הראפטורס בראיין קולנג'לו, כי יאלץ להביא שחקני חיזוק רבים על מנת לשכנע את בוש להישאר בקבוצה. דמאר דרוזן נבחר בדראפט והידו טורקוגלו הוחתם אף הוא. אנטואן רייט ומרקו בלינלי הובאו בטרייד וג'רט ג'ק הוחתם כשחקן חופשי. בוש פתח את העונה עם 21 נקודות ו-16 ריבאונדים במשחק מצוין נגד קליבלנד קאבלירס הפייבוריטים. ב-3 בינואר 2010 עקף בוש את שיאו של וינס קרטר כקלעי המוביל של הראפטורס בכל הזמנים.[23] ב-20 בינואר קלע בוש שיא קריירה של 44 נקודות בהפסד קבוצתו למילווקי, ונבחר כמחליף למשחק האולסטאר בשנית. בוש המשיך ורשם את שיא כל הזמנים של טורונטו בדאבל דאבל, אך קבוצתו לא הצליחה להעפיל לפלייאוף גם בעונה זו.

מיאמי היט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת הכוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2010/2011 תם חוזהו של בוש בראפטורס, כמו גם חוזיהם של סופרסטארים נוספים כלברון ג'יימס מקליבלנד קאבלירס ודוויין וייד ממיאמי היט. קבוצות רבות חיזרו אחרי השלישייה בניסיון ליצור קבוצת כוכבים. בסופו של דבר, חתמו ג'יימס, וייד ובוש במיאמי, באירוע מתוקשר, ועוררו עליהם ביקורת רבה. מייקל ג'ורדן, הנחשב על ידי רבים לגדול השחקנים בהיסטוריה, אמר על המעבר: "אין שום סיכוי בעולם שהייתי חובר למג'יק וללארי בירד, ניסיתי לנצח אותם",[24] וג'ייסון קיד טען כי מיאמי תפגע בליגה מבחינה כלכלית.[25] בנוסף קיבל בוש ביקורת אישית על עזיבתו את טורונטו. הג'נרל מנג'ר של טורונטו, בראיין קולנג'לו, אמר על המעבר: "ניסינו בשנים האחרונות לחבר חלקים בפאזל סביב בוש, לא משנה איזה שחקן הבאנו זה לא היה נראה שהשילוב בינו לכריס עובד".[26]

קבוצת הכוכבים של מיאמי החלה את העונה במאזן של 9 ניצחונות מול 8 הפסדים, אך שיפרה את תוצאותיה במהרה,[27] וסיימה את העונה במאזן של 58 ניצחונות מול 24 הפסדים, השני בטיבו במזרח. ב-77 משחקים בהם שותף תרם בוש 18.7 נקודות ו-8.3 ריבאונדים בממוצע. מיאמי עברה בסיבוב הראשון את פילדלפיה 76', בחצי הגמר האזורי את בוסטון סלטיקס ובגמר האזורי את שיקגו בולס, בחמישה משחקים בכל סדרה, ופגשה בגמר את דאלאס מאבריקס. בוש תרם בסדרת הגמר 18.5 נקודות ו-7.3 ריבאונדים,[28] כולל סל ניצחון במשחק השלישי, שהעניק למיאמי יתרון 1–2, אך הקבוצה הפסידה בשלושת המשחקים הנותרים ודאלאס זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה.

במהלך העונה הבאה, עונת 2011/2012, שהייתה עונה מקוצרת של 66 משחקים בשל שביתת השחקנים, שיחק בוש 57 משחקים לאחר שהחמיץ מספר משחקים בשל מתיחה בשרירי מיתר הברך. במהלך העונה הסיט אריק ספולסטרה, מאמן הקבוצה, את בוש לעמדת הסנטר והחל לשחק בשיטה של סמול בול בחמישייה נמוכה יחסית. בוש תרם לאורך העונה 18.0 נקודות ו-7.9 ריבאונדים וסייע למיאמי לסיים את העונה במאזן של 46 ניצחונות מול 20 הפסדים, ובמקום השני במזרח. במשחק הראשון של סדרת חצי-גמר המזרח מול אינדיאנה פייסרס נפצע בוש, החמיץ את שארית הסדרה ושב לשורותיה של הקבוצה רק באמצע סדרת גמר המזרח מול בוסטון סלטיקס. בסדרת הגמר מול אוקלהומה סיטי ת'אנדר תרם בוש 14.6 נקודות ו-9.4 ריבאונדים, וסייע לקבוצתו לנצח בחמישה משחקים ולזכות באליפות.[29]

בסוף עונת 2015/2016 התגלה כי הוא סובל מקריש דם והוא לא חזר לשחק. ביולי 2017 שוחרר ממיאמי, ובמרץ 2019 מספר הגופייה שלו ("1") הופרש על ידי הקבוצה.[30][31]

הנבחרת הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוש במדי נבחרת ארצות הברית

קריירת המשחק הבינלאומית של בוש החלה בשנת 2002 כאשר שיחק בסגל נבחרת ארצות הברית הצעירה באליפות העולם לנוער.

לאחר שהחל בוש לשחק ב-NBA, זומן לסגל נבחרת ארצות הברית. באוגוסט 2006 התמודד בוש ביחד עם חבריו לדאפט 2003, דוויין וייד, לברון ג'יימס, כרמלו אנתוני וקירק היינריך באליפות העולם בכדורסל שנערכה ביפן. הנבחרת העפילה עד לחצי גמר הטורניר, בו הפסידה לנבחרת יוון בתוצאה 95–101. למרות ההפסד בחצי הגמר, הצליחה הנבחרת לזכות במדליית ארד כשניצחה את נבחרת ארגנטינה האלופה האולימפית של אולימפיאדת אתונה.

לאחר סיום עונת 2006/2007 זומן בוש לסגל הנבחרת לקראת אליפות אמריקה בכדורסל 2007, אולם בעקבות פציעה ברגלו הודח מהסגל ולא שותף בטורניר. בוש זומן גם לסגל הנבחרת לקראת אולימפיאדת בייג'ינג, בטורניר שיחק בוש בקו הקדמי עם חברו לנבחרת דווייט הווארד ועזר לנבחרתו לסיים את הטורניר עם שמונה ניצחונות וללא הפסדים, וזכייה במדליית הזהב האולימפית כשהביסו את נבחרת ספרד בתוצאה 107–118. בוש רשם באולימפיאדה ממוצעים של 9.1 נקודות, והוביל את קבוצתו עם 6.1 ריבאונדים למשחק.[32]

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו, בנוסף להיותו כדורסלן, היה בוש תלמיד מצטיין.[2] בעקבות הצלחתו ב-NBA ופרסומו, פתח בוש ערוץ משלו באתר יוטיוב.[33] בדצמבר 2009 יצא DVD דוקומנטרי, First Ink, על בוש.[34] בשנת 2004 הקים בוש קרן על שמו אשר שמה לה למטרה להעשיר את החינוך והכושר הגופני בקרב בני נוער. הקרן פועלת בדאלאס וטורונטו, ואימו של בוש, פרידה, משמשת כיושבת ראש הקרן. כחובב קריאה נלהב, דיבר בוש לעיתים קרובות בקרב ילדי טורונטו על היתרונות שבקריאה, הוא קיבל את תואר "עוזר הקהילה" מטעם ליגת ה-NBA על פעילותו בטורונטו ודאלאס.[35] בדצמבר 2008 דווח כי בוש תרם 75,000 דולר לקרן בשם Boys and Girls Clubs of Canada[36]

ב-24 במרץ 2009, דווח כי חברתו לשעבר של בוש, תבעה משמורת יחיד על ילדם המשותף בטענה כי כשהייתה בחודש השביעי להריונה חדל בוש מלתמוך בה מבחינה כספית, ואף פינה אותה מדירתם.[37] כעבור שלושה ימים פורסם כי המחלוקת היא סביב הסכום בו יאלץ בוש לתמוך, ולא עצם התמיכה הפיננסית.[38]

סטטיסטיקת קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהשלוש אחוזים מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2003/2004 טורונטו 75 63 33.5 0.459 0.357 0.701 7.4 1.0 0.8 1.4 11.5
2004/2005 טורונטו 81 81 37.2 0.471 0.300 0.760 8.9 1.9 0.9 1.4 16.8
2005/2006 טורונטו 70 70 39.3 0.505 0.000 0.816 9.2 2.6 0.7 1.1 22.5
2006/2007 טורונטו 69 69 38.5 0.496 0.343 0.785 10.7 2.5 0.6 1.3 22.6
2007/2008 טורונטו 67 67 36.2 0.494 0.400 0.844 8.7 2.6 0.9 1.0 22.3
2008/2009 טורונטו 77 77 38.0 0.487 0.245 0.817 10.0 2.5 0.9 1.0 22.7
2009/2010 טורונטו 70 70 36.1 0.518 0.364 0.797 10.8 2.4 0.6 1.0 24.0
2010/2011 מיאמי 77 77 36.3 0.496 0.240 0.815 8.3 1.9 0.8 0.6 18.7
2011/2012[א] מיאמי 57 57 35.2 0.487 0.286 0.821 7.9 1.8 0.9 0.8 18.0
2012/2013 מיאמי 74 74 33.2 0.535 0.284 0.798 6.8 1.7 0.9 1.4 16.6
2013/2014 מיאמי 79 79 32.0 0.516 0.339 0.820 6.6 1.1 1.0 1.0 16.2
2014/2015 מיאמי 44 44 35.4 0.460 0.375 0.772 7.0 2.2 0.9 0.6 21.1
2015/2016 מיאמי 53 53 33.5 0.467 0.365 0.795 7.4 2.4 0.7 0.6 19.1
קריירה 893 881 35.8 0.494 0.335 0.799 8.5 2.0 0.8 1.0 19.2

בפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהשלוש אחוזים מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2007 טורונטו 6 6 37.0 0.396 0.200 0.842 9.0 2.5 0.8 1.8 17.5
2008 טורונטו 5 5 39.8 0.472 0.143 0.833 9.0 3.6 1.6 0.4 24.0
2011 מיאמי 21 21 39.7 0.474 0.000 0.814 8.5 1.1 0.7 0.9 18.6
2012 מיאמי 14 10 31.4 0.493 0.538 0.827 7.8 0.6 0.4 1.0 14.0
2013 מיאמי 23 23 32.7 0.458 0.405 0.733 7.3 1.5 1.0 1.6 12.1
2014 מיאמי 20 20 34.3 0.507 0.405 0.750 5.6 1.1 0.9 1.0 14.9
קריירה 89 85 35.2 0.473 0.386 0.800 7.5 1.3 0.8 1.1 15.6
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 2011/2012 66 משחקים בלבד

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים

אליפות ה-NBA:‏ 2011/2012, 2012/2013

מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 2008

אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריס בוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטטיסטיקות הקריירה של בוש ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  2. ^ 1 2 3 4 5 ביוגרפיה,jockbio.com
  3. ^ CHATTING WITH CB4 באתר NBA.com
  4. ^ ביוגרפית השחקן באתר מכללת ג'ורג'יה טק
  5. ^ 1 2 3 4 ביוגרפיה באתר הליגה
  6. ^ כתבה באתר toronto.ctv.ca
  7. ^ End of the Carter Era באתר הרשמי של הראפטורס
  8. ^ נורמה ויק,All Flights Cancelled באתר הראפטורס
  9. ^ מייק בול,Still An All-Star In This Town באתר הראפטורס
  10. ^ Bosh Named NBA’s Eastern Conference Player of the Week באתר הראפטורס
  11. ^ Raptors Re-Sign Chris Bosh to Contract Extrension באתר הראפטורס
  12. ^ Raptors Re-Sign Bosh to Multi-Year Contract Extension באתר הראפטורס
  13. ^ Raptors' Bosh voted all-star starter באתר Cbc.ca
  14. ^ כתבה באתר הראפטורס
  15. ^ Bosh's career-high 41 sparks 'M-V-P' chant, באתר ה-TheStar.com
  16. ^ סיכום המשחק באתר הראפטורס
  17. ^ כתבה באתר NBA.com
  18. ^ כתבה באתר ה-NBA.com
  19. ^ Pacers agree to O'Neal-for-Ford swap with Raptors, באתר sports.espn.go.com
  20. ^ Mitchell Relieved Of Duties, Jay Triano Takes Over On Interim Basis באתר הראפטורס
  21. ^ Raptors trade O'Neal, Moon to Heat for Marion, Banks באתר הליגה
  22. ^ Bosh helps Raptors end season on a high note, באתר TheStar.com
  23. ^ Bosh becomes Raptors all-time leading scorer sports.espn.go.com
  24. ^ "לא חברתי למג'יק ובירד, ניסיתי לנצח אותם", באתר ערוץ הספורט, 19 ביולי 2010
  25. ^ אייל גרוסברד, ‏קיד: מיאמי תיפגע בליגה מבחינה כלכלית, באתר ערוץ הספורט, 20 ביולי 2010
  26. ^ אייל גרוסברד, ‏קולאנג'לו: בוש נטש את טורונטו כבר מזמן, באתר ערוץ הספורט, 27 ביולי 2010
  27. ^ לברון מבין מה עובר על כרמלו, באתר וואלה!‏, 25 במרץ 2011
  28. ^ סטטיסטקות סדרת הגמר 2011
  29. ^ סטטיסטיקת סדרת גמר 2012
  30. ^ HEAT Waive Chris Bosh, אתר ה-NBA, ‏4 ביולי 2017
  31. ^ מיאמי מפרישה את גופייתו של בוש, באתר מיאמי הרלד,‏ 26 במרץ 2019
  32. ^ הסטטיסטיקות האישיות של בוש בטורניר
  33. ^ הערוץ ביוטיוב
  34. ^ "כריס בוש", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  35. ^ Chris Bosh Receives NBA Community Assist Award באתר הראפטורס
  36. ^ Bosh Named National Spokesperson For Boys And Girls Clubs Of Canada באתר הראפטורס
  37. ^ דייב פשצ'ק,Raptor Bosh a deadbeat dad, lawsuit says, באתר TheStar.com
  38. ^ דייב פשצ'ק,Bosh says he's already supporting young child באתר TheStar.com


נבחרת ארצות הברית – אליפות העולם בכדורסל 2006 (מדליית ארד)

1  • 2  • 3  • 4 ג'ונסון • 5 היינריך • 6 ג'יימס • 7 ג'יימיסון • 8 באטייה • 9 וייד • 10 פול • 11 בוש • 12 הווארד • 13 מילר • 14 ברנד • 15 אנתוני • מאמן: ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - בייג'ינג (2008)

1  • 2  • 3  • 4 קרלוס בוזר • 5 ג'ייסון קיד • 6 לברון ג'יימס • 7 דרן ויליאמס • 8 מייקל רד • 9 דוויין וייד • 10 קובי בראיינט • 11 דווייט הווארד • 12 כריס בוש • 13 כריס פול • 14 טיישון פרינס • 15 כרמלו אנתוני • מאמן: מייק ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כריס_בוש&oldid=37304406"