אריה ורדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריה ורדי

אריה ורדי (נולד בתל אביב בשנת 1937) הוא פסנתרן ומנצח ישראלי המכהן גם כפרופסור בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר הגבוה למוזיקה בהאנובר (גרמניה).

החל את דרכו על במת הקונצרטים בגיל חמש עשרה. בעקבות זכיותיו בפרס שופן (תל אביב 1960) ובפרס אנסקו (בוקרשט 1961) הגיע למעמד בינלאומי כאחד המוזיקאים המובילים של ישראל.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר האקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב והאקדמיה למוזיקה של בזל (שווייץ).

בין מוריו: נעימה ראש, אילונה וינצה-קראוס, פרנק פלג, פאול באומגרטנר, פייר בולז, קרלהיינץ שטוקהאוזן ונדיה בולנז'ה.

בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב.

הופעות בקונצרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופיע בחמש יבשות כסולן תחת שרביטם של פול פאריי, זובין מהטה, דייויד זינמן, גארי ברתיני, מנדי רודן, יז'י מקסימיוק,  סרג'ו קומיסיונה, לוקאס פוס, גוסטבו דודאמל, דייוויד רוברטסון, קרלו זקי, סמיון ביצ'קוב,  יז'י סמקוב , קורט מאזור ואחרים.

ניגן בצותא עם פנינה זלצמן, יו-יו מא, ראדו לופו, יפים ברונפמן, מאריי פרחיה, אנדרש שיף ואחרים.

השתתף בפסטיבל המוזיקה של אספן, בפסטיבל ורבייה, בפסטיבל זלצבורג ועוד.

ניצח וניגן כסולן בסדרה חגיגית מיוחדת של התזמורת הקאמרית הישראלית 15 קונצ'רטי שונים.

ניגן בצד תלמידיו את סדרת 32 הסונאטות של בטהובן.

הופיע כסולן מנצח בביצוע כל הקונצרטי של מוצרט.

הישגים פדגוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו זכו ליותר מחמישים פרסים ראשונים בתחרויות בינלאומיות והם מופיעים בהצלחה על בימות הקונצרטים בארץ ובעולם. בהם יפים ברונפמן, יונדי לי, נארה ארגמניאן, סלים עבוד אשכר, סה צ'ן, שיאוהן ואנג , אלכסנדר גבריליוק, בוריס גילטבורג, דיויד פונג, יוסי בן נון, לורי סימס, קולין לי, ג'יהו האן, דאסול קים, אריאל כהן, יאנינה קודליק, יונתן ענר, דרור בירן, ענת שרון, דניאל גורטלר, דוראל גולן, ויקטור סטניסלבסקי, גיל גרבורג, סיון סילבר, רון קולברג , בישארה הארוני, איתן גלוברזון, אסף זוהר, מיכל טל, קלייר  הואנגסי, דונג יוק לים, יוג'ה ואנג, אירית רוב, יעל וייס, שיפיונה סנג'ובאני, גיל שוחט, רות צורי, פרנצ'סקו פיימונטזי, רומן רבינוביץ, קרן חנן, ישראל קסטוריאנו, יוזף מוג, מריה מאזו, רן צמח, ריקי ספרבר, מילכה לקס, טקשי זאטו, יוסוקה קיקוצ'י, באטריצ'ה ראנה,  ליאורה זיולי, מרטין הלמשן, אבירם רייכרט, להב שני, אסתרית בלצן, תומר לב, אורית וולף. יערה טל, אלסנדרו טאברנה, אלון גולדשטיין, ארנון ארז,  יבגני יונטוב, תומר גבירצמן, אמרה יאבוז, עינת פבריקנט, רון טרכטמן, טל סמנון, ולדמיר סברדלוב, רויטל חכמוב, אנה קיזרמן , אלברט ממרייב, שלומי שם-טוב, שלומי שבן, שלמה גרוניך, ולדימיר סברדלוב-אשכנזי ואחרים.

כתות אמן והוראת אורח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימד בכיתות אמן בקונסרבטואר של פריז, בקונסרבטוריונים של מוסקבה, שנחאי, באוניבסיטאות של בוסטון, אינדיאנה, סאול, טוקיו, אוסלו, מילאנו, ורשה, בבתי הספר הגבוהים למוזיקה של לונדון, וינה ועוד.

כיהן כ"אמן הבית" בבית הספר ג'וליארד וכפרופסור אורח באוניברסיטת ייל.

לימד בפסטיבלים של אספן, ראביניה, מיין, ברכן (הולנד), בלונה (שווייץ), אפן (איטליה), זלצבורג, ורבייה, גוזלאר, לייפציג, שנחאי ועוד.

סדרות קונצרטים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסד וניהל את ה"סדרה לכל המשפחה" של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הנחה וניצח על הקונצרטים.

יסד וניהל את הסדרה "אינטרמצו על הבוקר" של התזמורת הפילהרמונית. הנחה וניצח על הקונצרטים.

הקלטות ותוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקליטיו ( כולל לחברת RCA ) זכו בפרסים בינלאומיים.

עמד בראש סדרות הטלוויזיה: "כיתת אמן" , "צלילים מן ההיכל" , "שיחות מן המקלדת", "פרקי בארוק" , "שיחות בעשר אצבעות" ו"אינטרמצו עם אריק".  רוב התוכניות מופיעות ביוטיוב.

שיפוט בתחרויות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפט בתחרויות בטהובן (וינה ובון), בוזוני (בולצאנו), בייג'ינג, שופן (ורשה ), קליבלנד, ואן קלייברן (טקסס) , בכאואר ( סולט לייק סיטי) , הממצו, לידס, דינו צ'אני (מילנו) , ARD (מינכן), סנטנדר, גלזגו, שנג'ן, שנחאי, סידני, צ'ייקובסקי (מוסקבה), טוקיו, אתונה ועוד.

מכהן כיושב ראש חבר השופטים בתחרות רובינשטיין.

תפקידים אקדמיים וצבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיהן כראש האקדמיה למוזיקה ע'ש רובין באוניברסיטת תל אביב, ראש מחלקת פסנתר באקדמיה למוזיקה ת'א, יועץ מוזיקלי לפסטיבל ישראל, יועץ מוזיקלי למרכז למוזיקה משכנות שאננים ירושלים, ראש המחלקה למוזיקה באוניברסיטה הפתוחה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס "אמנות לעם" על מפעל חיים והופעות ביותר ממאה ושלושים מקומות יישוב בישראל.

פרס שרת החינוך על מפעל חיים (2004)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]