יואב קרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואב קרן
יואב קרן, 2021
יואב קרן, 2021
לידה 6 ביולי 1972 (בן 51)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות "נערת השער"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יואב קרן (נולד ב-6 ביולי 1972) הוא עיתונאי, עורך ספרותי וסופר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן נולד בחיפה ב-6 ביולי 1972 לאורי, מנהל חברות ולחווה, גננת. הוא למד בבית הספר הריאלי ובפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה. התגייס לצה"ל בשנת 1990, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר ולקח חלק בפעילות המבצעית בדרום לבנון. בהמשך עבר קורס קצינים ושירת כקצין בתפקידי מטה והדרכה. בשיורת המילואים הגיע לדרגת רס"ן. לקרן תואר ראשון במדעי הרוח מאוניברסיטת בר-אילן. קרן נשוי לטלי ואב לשתי בנות. הוא מתגורר בחולון עם משפחתו.

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 החל לעבוד כעורך בידיעות תקשורת, רשת המקומונים של ידיעות אחרונות. בשנת 2002 החל לעבוד בעיתון מעריב כעורך בדסק החדשות וכסגן עורך המוסף הפוליטי. במקביל כתב מאמרי דעה בעיתון ופרסם כתבות. בשנת 2006, במלאת 50 שנה למבצע קדש, הצטרף קרן כעיתונאי מטעם מעריב לצניחה מיוחדת שארגן צה"ל בהשתתפות הלוחמים שצנחו במיתלה. בשנת 2008 עבר לעבוד בעיתון ידיעות אחרונות כעורך בדסק החדשות, עורך העמוד הראשון של העיתון ועורך במוסף לשבת. כמו כן ערך מוספי חגים ופרויקטים מיוחדים. במסגרת עבודתו בידיעות אחרונות פרסם מאמרי דעה וכתבות מגזין בעיקר בתחום הצבאי וכן כתבות צבע על יעדים ברחבי העולם. בין הסיפורים הבולטים שפרסם היו מסע שורשים לפיליפינים עם לוחמת צה"ל ישרא-לי שקד, בת לאמא פיליפינית ולאבא תאילנדי,[1] ביקור בקהילה היהודית ובבית הכנסת שער שמיים בקהיר,[2] ומסע של שבועיים בין מוצבי צה"ל מגבול לבנון ועד גבול מצרים עם הצלם גדי קבלו, כתבה בשני חלקים,[3] ביקור במחנה המעבר של הפלאשמורה בגונדר שבאתיופיה יחד עם דני אדינו אבבה.[4] וביקור בעיירה היהודית קירימיזי קסבה שבאזרבייג'ן.[5] טור דעה מצולם של יואב קרן זכה ליותר מ-1.7 מיליון צפיות ולאלפי תגובות בדף הפייסבוק של ידיעות אחרונות.[6]

בשנת 2022 סיקר יואב קרן את המלחמה באוקראינה יחד עם צלם העיתונות עמית שאבי. במהלך שהותם באודסה ובעיר מיקולאייב הסמוכה לקו החזית פרסמו השניים סדרת כתבות ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet.[7][8]

בספטמבר 2023, לקראת יום השנה ה-50 למלחמת יום כיפור, פורסם ב"ידיעות אחרונות" מוסף מיוחד על הסיפורים שמאחורי המכתבים מהמלחמה בעריכתו של העיתונאי ליאור בן עמי. יואב קרן נטל חלק מרכזי בפרויקט, ראיין יותר מ-20 לוחמים ובני משפחת השכול והוא חתום על כ-10 כתבות רחבות יריעה, שחלקן פורסמו גם באתר ynet.[9]

במהלך מלחמת חרבות ברזל פרסם קרן בידיעות אחרונות וב-ynet סדרה של כתבות שטח על יחידות צה"ל בגזרה, על ישובי העוטף ועל פצועי וחללי המערכה. קרן, יחד עם הצלם גיל יוחנן,  הצטרף כעיתונאי ללוחמי הצנחנים בשג'עייה שבעזה ותיעד אותם במהלך קרב עם מחבלים.[10] כמו כן הצטרף אל לוחמי חטיבת הקומנדו בקרב על שכונת חמד בצפון-מערב חאן-יונס.[11]

קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 יצא ספרו הראשון "נערת השער" בהוצאת ידיעות ספרים. בשנים האחרונות פורסמו סיפורים קצרים פרי עטו בפלטפורמות שונות והוא משתתף בערבי הקראה.

  • הסיפור "כורי החלומות" פורסם בכתב העת "מאזניים", גיליון אוקטובר 2021.[12]
  • הסיפור "המכרז" פורסם בכתב העת "מוטיב", גיליון אוגוסט 2021.[13]
  • הסיפור "מי זוכר איך קראו לסגן של בר-כוכבא" פורסם בכתב העת "מוטיב", גיליון יוני 2021.[14]
  • הסיפור "איתנו באולפן" זכה במקום השני בתחרות "אתגר הקטיפה" של אפיק ספרות ישראלית, פרויקט קריאה יוצרת ואתר הדף: במה ליצירה עצמאית.[15]
  • הסיפור "מכתב ממדינת פלורנטין החופשית" זכה במקום הראשון ב-"אתגר חדר חושך" של אתר הדף.[16]
  • הסיפור "ממשה דיין עד משה סלקטר" התפרסם בקובץ הסיפורים "כשהיינו ילדים" בהוצאת סער.[17]
  • הסיפור "פרפר" התפרסם במקבץ הסיפורים הקצרים "סיפור שכולו טוב" של רשת סיפור חוזר והוצאת "אוריון".[18]
  • קרן הקריא את סיפוריו "רדוף" ו"מי זוכר איך קראו לסגן של בר-כוכבא" על במת בר-גיורא בתל אביב במסגרת המיזם הספרותי "שורטס".
  • קרן הקריא את סיפוריו "ההימור הגדול של יואל פומרנץ" ו"שקוף" באירועי "סיפורים מהחיים" בקפה יודפת מטעם סדנאות הבית של אשכול נבו ואורית גידלי.
  • קרן הקריא את סיפורו "הסוף" בתוכניתה של שני הדר ברדיו "ארץ הגולן".[19]
  • קרן הקריא את סיפורו "מן המצר" באירוע של אגודת הסופרים העבריים שהוקדש לנושא החירות, בעריכתו ובהנחייתו של המשורר שוקי גוטמן.[20]
  • הסיפור "הארגון" פורסם במגזין הספרות "סלונט" בנובמבר 2021.[21]
  • קרן הקריא את סיפוריו "ההימור הגדול של יואל פומרנץ", "שקוף" ו"הקונטיינר" באירועי "סיפורים מהחיים" בקפה יודפת מטעם סדנאות הבית של אשכול נבו ואורית גידלי.
  • הסיפור "רדוף" פורסם בגיליון 18 של כתב העת הספרותי "בין סגול לבין תכלת" בדצמבר 2021.[22]
  • הסיפור "פגישת מחזור" פורסם באנתולוגיה ליום ההשראה הבינלאומי 2022 בעריכתה של אורית מרלין-רוזנצוויג.
  • השיר "חדר" פורסם בגיליון של כתב העת "סלון הדחויים" שערך המשורר יחי לוי.
  • השיר "אביב במיקולייב", שאותו כתב קרן בעקבות שליחותו העיתונאית למלחמה באוקראינה, פורסם בגיליון של כתב העת "סלון הדחויים" שערכה המשוררת שני ארנהיים.
  • הסיפור "שקוף" פורסם בגיליון 20 של כתב העת הספרותי "בין סגול לבין תכלת" בספטמבר 2022.[23]
  • הסיפורים "קיר חלק", "א.א.א. שירותי ניקיון ומשימות מיוחדות" ו"לאן נעלם עורך הדין פנחס שמוקלר?" פורסמ\ו באנתולוגיה "מושב זקנים" בהוצאת מוטיב, פברואר 2023.
  • הסיפור "מכתב ממדינת פלורנטין החופשית" פורסם בגיליון "תיקון עצרת" בעריכת אילן שיינפלד ואף תורגם לאנגלית במסגרת גיליון מיוחד שהופץ בארצות-הברית לקראת ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודש ספטמבר 2023.

בימים אלה עובד על ספרו השני.

עריכת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן ערך ספרים רבים ובהם ביוגרפיות, ספרי צבא וממוארים, רובם בהוצאת ידיעות ספרים. רבים מהספרים שערך הפכו לרבי מכר ובהם הספר "לעיניך בלבד" מאת העיתונאי שמעון שיפר, "מאפס למאה: סיפורו של צוות ביחידה 669" מאת גיא. מ, הספר "פסיכיאטר על הספה" מאת הד"ר אילן רבינוביץ' ו"המסע לא תם" מאת דני אדינו אבבה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נערת השער, הוצאת "ידיעות ספרים" 2010

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יואב קרן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב קרן, מוסף יום העצמאות של ידיעות אחרונות, 11.5.2016
  2. ^ יואב קרן, קהיר, תפילת שמונה עשרה בקהיר: המצרים משפצים, היהודים ברחו, באתר ynet, 19 בפברואר 2020
  3. ^ יואב קרן, המוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", 27.9.2019 ו-4.10.2019
  4. ^ יואב קרן, דני אדינו אבבה, בנים אבודים: מסע אל קהילת הפלשמורה באתיופיה, באתר ynet, 5 במרץ 2019
  5. ^ יואב קרן, אזרבייג'ן, העיירה היהודית העתיקה האחרונה: ביקור בקירימיזי קסבה, באתר ynet, 22 בנובמבר 2018
  6. ^ טור דעה מצולם עמוד הפייסבוק של ידיעות אחרונות
  7. ^ יואב קרן, אוקראינה, "פוטין רצה לפרק את העם שלנו, ובמקום זאת הוא איחד אותנו": תיעוד ממיקולייב, באתר ynet, 6 במאי 2022
  8. ^ יואב קרן והצלם עמית שאבי, אוקראינה, קבר אחד, לתינוקת ולאמה. קירה לא תישאר לבד, באתר ynet, 30 באפריל 2022
  9. ^ מכתבים מהמלחמה ההיא, באתר p.ynet.co.il (באנגלית)
  10. ^ יואב קרן וגיל יוחנן, עזה, 100 מטר מאיתנו – מלחמה | צפו בתיעוד היתקלות של כוח צנחנים בשג'אעיה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2023
  11. ^ יואב קרן, חאן-יונס, "המחבל הסתתר מאחורי אימו ואחותו - וירה מעל ראשיהן": עם לוחמי אוגדה 98, בשכונת חמד, באתר ynet, 13 במרץ 2024
  12. ^ יואב קרן, "כורי החלומות", מאזניים-דו-ירחון לספרות, גיליון מס' 5, כרך צ"ה, ספטמבר 2021, עמ' 121-115
  13. ^ משהו גדול, גיליון 78, אוגוסט 2021, מוטיב: בית לאנשים יוצרים
  14. ^ תחביבים, גיליון 76, יוני 2021, מוטיב: בית לאנשים יוצרים
  15. ^ הדף, במה ליצירה עצמאית
  16. ^ אתר הדף: במה ליצירה עצמאית
  17. ^ יואב קרן, "ממשה דיין ועד משה סלקטר", כשהיינו ילדים, הוצאת סער, 2021, עמ' 124-122
  18. ^ יואב קרן, "פרפר". סיפור שכולו טוב - מקבץ סיפורים קצרים, הוצאת אוריון ורשת "סיפור חוזר", 2021, עמ' 17
  19. ^ שני הדר, רדיו "ארץ הגולן".
  20. ^ פרסום אגודת הסופרים העברים, אפריל 2022
  21. ^ הארגון - סלונט, באתר סלונט, ‏5 באוקטובר 2021
  22. ^ בין סגול לתכלת: על גוף ונפש גיליון 18, חורף 2021
  23. ^ בין סגול ובין תכלת, להושיט יד, גיליון 20, קיץ 2022