לדלג לתוכן

נאצר מחכה לרבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב-אלוף יצחק רבין בשירותו בצה"ל
גמאל עבד אל נאצר

"נאצר מחכה לרבין" הוא פזמון ישראלי מאת חיים חפר, שחובר בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים במטרה לחזק את המורל הלאומי, לאחר הכרזתו התוקפנית של נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, כי הוא מחכה ליצחק רבין, רמטכ"ל צה"ל.

ב-15 במאי 1967, בעיצומו של יום העצמאות תשכ"ז, חצו כוחות יבשה מצריים את תעלת סואץ ונכנסו למרחבי סיני. ב־17 במאי דרש נשיא מצרים ממפקד כוח החירום של האו"ם בסיני וברצועת עזה שכוחותיו יעזבו את קווי הגבול, ויתרכזו במחנותיהם. ב-20 במאי התחילה מצרים להוציא יחידות של צבאה ממלחמת האזרחים של צפון תימן, ולהעבירן לחצי האי סיני. בתגובה ערך צה"ל גיוס כללי של כוחות המילואים, גיוס ששיתק חלק גדול מהמשק הישראלי, ובציבור שררה אווירה קשה

ב-21 במאי נשא נאצר נאום תוקפני ובו הכריז: ”ברוכים הבאים, אנו מוכנים למלחמה. כוחותינו המזוינים וכל עמנו ערוכים למלחמה. [...] מלחמה עשויה להיות הזדמנות עבור היהודים, עבור ישראל ועבור רבין, לבחון את כוחותיהם מול כוחותינו”[1]. בתקשורת הישראלית, צוטט נאום זה בתמצות: "אם רוצה גנרל רבין לנסות את כוחו במלחמה – אהלן וסהלן"[2][3], מה שהתפרש כהכרזת מלחמה.

כתיבת השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע מאורעות אלה, כתב חיים חפר בסוף מאי שיר שמבוסס על הביטוי "נאצר מחכה לרבין", ובו לעג לנשיא מצרים נאצר ולצבא המצרי. אריק לביא שר את הפזמון, לפי לחן עממי. השיר התקבל בציבור בהתלהבות והושר בפי כל. לאחר הניצחון במלחמה, הפך השיר לאחד משירי הניצחון, בדומה לשיר "ירושלים של זהב" של נעמי שמר. רבים התאימו חלק ממילות השיר למציאות, "כי באנו" במקום "כי יבוא" וכו'.

מקור הלחן לא ידוע והוא מוגדר באקו"ם כנחלת הכלל. סברה אחת היא שמקור הלחן הוא בשיר אנטי חסידי ביידיש שהתחיל במילים "אין א שטעטעל". הלחן שומש לאורך השנים בשירים רבים, ביניהם אף השיר הסובייטי "קולחוזנייה סטולנייצה" - שיר הלל ביידיש ליוסיף סטלין שביצע זינוביי שולמן וכתב איציק פפר.[4] ייתכן שאריק לביא הכיר את הלחן מ"בעיירה סמוך לכאן", שיר עברי וולגרי שמקורו ביידיש. לשיר הוקלטה גם גרסה ביידיש הפותחת במילים "נאצר האט געווארט אויף רבין".[5]

השיר זכה לגרסאות כיסוי מאת אומנים נוספים, ביניהם הדודאים ומייק בורשטיין.

תחילת הפזמון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
נאצר מחכה לרבין, איי איי איי
שיחכה ולא יזוז, איי איי איי
כי יבוא מאה אחוז, איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי
איי איי איי

וריאציות ושימושים מושאלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים נוצרו פרפרזות שונות לביטוי:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Egyptian President Gamal Abdel Nasser: Speech at UAR Advanced Air Headquarters (May 25, 1967) (עמ' 96–98), The Israel-Arab Reader: A Documentary History of the Middle East Conflict, ed. Walter Laqueur and Barry Rubin, 6th ed., New York: Penguin, 2001, 25 May 1967 (באנגלית)
  2. טדי פרויס, יצחק רבין: הדרך אל ה-5 ביוני, דבר, 16 ביוני 1967.
  3. דברי נאצר בסרט של הבי.בי.סי. בערבית להנצחת זכרו של נאצר (החל בדקה ה-41 ו-28 שניות)
  4. Зиновий Шульман - Колхозная застольная, 1938, סרטון באתר יוטיוב
  5. נאצר מחכה לרבין בביצוע מייק בורשטיין, באתר הספרייה הלאומית
  6. לאה איני, סדומאל, בהוצאת הקבוץ המאוחד, 2001
  7. את הססמה חיברה הקופירייטרית הצעירה שולי גלנץ.
  8. מיכל שפירא, דליה רבין נגד קמפיין השמאל הלאומי, באתר nrg, 12 בספטמבר 2010.
  9. גיל קלנר, ‏יריב אופנהיימר: "אם היינו עושים שלום בסוריה הכל היה יכול להשתנות", באתר "סרוגים", 5 באוקטובר 2014
  10. יריב לוין, נסיגה מהגולן? מפחיד לחשוב מה היה קורה, באתר ישראל היום, 10 בספטמבר 2014
  11. אריאל זילבר (הערוץ הרשמי) (2025-07-01), אריאל זילבר ונעם יעקובסון - עלי מחכה לביבי