בוקו חראם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המדינה האסלאמית - מחוז מערב אפריקה
الدولة الإسلامية - ولاية غرب أفريقيا
AQMI Flag asymmetric.svg
דגל המדינה האסלאמית
Islamic State - West Africa Province.jpg
סמל מחוז מערב אפריקה של המדינה האסלאמית
 
שנות פעילות 2002 והלאה
אידאולוגיה אסלאמיזם סוני
הג'יהאד הסלפי
מניעת השכלה מערבית
קבוצות אתניות שבט האוסה
מנהיגים מוחמד יוסוף
אבו בכר שקאו
אבו מוסעב אל-ברנאווי
אזורי פעילות צפון-מזרח ניגריה, צפון קמרון וניז'ר
חלק מ המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית  המדינה האסלאמית
קרבות ההתקוממות של בוקו חראם
אזורי פעילות בוקו חראם בניגריה
מדינות ניגריה בהן חוק השריעה הינו חלק ממערכת המשפט (השטח הצבוע)
מדינות ניגריה שהיו נתונות להתקפות הארגון (השטח הצבוע)

בּוֹקוֹ חַרַאםערבית: بوكو حرام; בתעתיק מדויק: בוכּו חראם), או בשמו הרשמי ג'מאעת אהל א-סונה ל-דעוה ואל-ג'יהאד (בערבית: جماعة اهل السنة للدعوة والجهاد, תעתיק מדויק: ג'מאעת אהל אלסנה ללדעוה ואלג'האד[1]), הוא ארגון טרור וג'יהאד אסלאמיסטי קיצוני סוני, מבני שבט האוסה. בשנת 2009 החל הארגון במרד מזוין נגד ממשלת ניגריה, שהתרחב בהמשך גם לשכנותיה.

שם הארגון "בוקו חראם" משלב בין המילה הערבית "חראם", שמשמעותה "אסור", והמילה בשפת ההאוסה "בוֹכּוֹ", שפירושה המקורי הוא "זיוף" אך במשך הזמן קיבלה משמעות נוספת והפכה בקרב דוברי ההאוסה לכינוי לחינוך מערבי.[2][3] שם זה ("חינוך מערבי הוא אסור") משקף את העיקרון למענו נלחם הארגון, לפיו: "השפעה מערבית היא חטא" ו"ספרות זרה היא עוון". בהתאם לעיקרון זה פועל הארגון למניעת ה"התמערבות" - חדירת תרבות המערב, לאזורים בהם הוא פועל. אזורי הפעילות העיקריים של הארגון הם מדינות ניגריה הבאות: אדמאווה, באוצ'י, בורנו, יובה, קדונה וקנו. פרט לניגריה, הארגון החל לתקוף את קמרון בשנת 2012 ואת צ'אד וניז'ר בשנת 2015.

הארגון הכריז על הקמת ח'ליפות אסלאמית בשליטתו עם הצלחות רבות-משמעות בהשתלטות על שטחים ויישובים. בינואר 2015 השיג ארגון הטרור שליטה רחבה על שטח של כ-50,000 קמ"ר (כשטחה של בלגיה) וכפה את שלטונו על כ-130 ערים וכפרים.

ב-7 במרץ 2015 הכריז ארגון בוקו חראם, באמצעות סרטון שפורסם באינטרנט, כי הוא נשבע אמונים למדינה האסלאמית[4]. מאז מכונה הארגון גם "מחוז מערב אפריקה של המדינה האסלאמית".

ב-24 בדצמבר 2016 הודיע נשיא נגריה מוחמדו בוהארי על כיבוש הטריטוריה האחרונה של הארגון ביער סמביסה שנמצא בצפון-מזרח המדינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוסד בשנת 2002 בידי מוחמד יוסוף. על פי קווי היסוד שלו, הוא שואף ליצור מדינה על טהרת האסלאם, ובכלל זה להפוך את חוקי השריעה לחוק המדינה.

הטרוריסטים חברי הארגון תוקפים את כוחות הביטחון ופוגעים במוסדות ממשלתיים. הארגון גרם למותם של 495 בני אדם בשנת 2011. בדצמבר נהרגו כ-70 בני אדם במדינת יובה שמהווה את מוקד הקרבות שנערכים בין כוחות הביטחון לבין הטרוריסטים. ארגון בוקו חראם תכנן וביצע גם את ההתקפה על מטה האומות המאוחדות באוגוסט באבוג'ה, שבמהלכה נהרגו 24 בני אדם[5]. ב-3 בנובמבר 2013, רצחו טרוריסטים מארגון בוקו חראם יותר מ-30 בני אדם שנסעו לחתונה בצפון מזרח ניגריה[6].

מלבד תקיפת וחטיפת זרים: בעיקר נוצרים, ומוסדות שלטון, וכן כנסיות ובתי ספר, פוגע הארגון גם באישים מקרב הממסד האסלאמי שאינם מיישרים קו עם רעיונות הארגון ופעולותיו. לפי הערכות שונות, בין השנים 2002-2013 נהרגו בפעולות הארגון כ-10,000 בני אדם. דו"ח של משמר זכויות האדם (Human Rights Watch) קובע כי הארגון עושה דרך קבע שימוש צבאי בילדים ובנערים, בגילאי 12 ומעלה[7]. בשנת 2015 הגביר הארגון את השימוש בילדים, ובעיקר בילדות, כמחבלים מתאבדים, כאשר בחלק מהמקרים הם אינם מודעים כלל לכך שהם נושאים חומרי נפץ ואלו מופעלים בהפעלה מרחוק.[8]

אירועי אלימות, חטיפות ופיגועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ההתקוממות של בוקו חראם, חטיפת הנערות בניגריה

ב-14 באפריל 2014 חטפו חמושים, אנשי הארגון, 276 תלמידות בית ספר בעיירה צ'יבוק. חלק מהן הצליחו לברוח, אולם למעלה מ-200 עדיין מוחזקות בידי החוטפים. מנהיג בוקו חראם, אבו בכר שקאו, אמר שארגונו מתכוון למכור את הנערות החטופות[9].

ב-9 ביוני 2014 פשטו חמושים של ארגון הטרור על הכפר גרקין-פולאני בצפון מזרח המדינה וחטפו כמה עשרות צעירות.

במהלך מאי חטפו פעילי הארגון 10 מהנדסי בניין סינים ורצחו אחד מהם. השאר שוחררו לאחר כמה חדשים. בסוף מאי 2014, הרגו חיילים מצבא קמרון, בהיתקלות עם חמושי הארגון, ארבעים מאנשיו[10].

ב-27 בדצמבר 2014 רצחו חמושי בוקו חראם 23 אנשים במחוז מוזוגו שבצפון קמרון[11]. מוקדם יותר באותו חודש, בהתקפה כושלת של טרוריסטים על כוחות צבא קמרון, נהרגו 116 מאנשי בוקו חראם וכן חייל קמרוני אחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוקו חראם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פירושו המילולי של שם הארגון: קבוצת בני הסונה להפצת האסלאם ("דעוה", ראו ערך זה) ולמלחמת קודש למען אללה
  2. ^ MONDAY DISCOURSE WITH DR. ALIYU U. TILDE
  3. ^ The Etymology of Hausa boko by Paul Newman, 2013
  4. ^ AP, בוקו חראם הצטרף לדאעש; הרוגים בפיגועים בניגריה, באתר ynet, 7 במרץ 2015
  5. ^ אלי לאון ושלמה צזנה, ‏חג מולד בניגריה: טבח בכנסייה, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2011
  6. ^ ניגריה: מחבלים רצחו 30 אורחי חתונה, בהם החתן, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בנובמבר 2013
  7. ^ דיווח על דו"ח הארגון באתר רשת אלג'זירה. ראו גם את הדו"ח המלא באתר ה-HRW
  8. ^ רויטרס, כשלטרוריסטים היה קשה בקרב, הם עברו לילדים מתאבדים, באתר ynet, 12 באפריל 2016
  9. ^ ברחה מהחוטפים: רצנו ורצנו עד שנעלמנו, באתר ynet, ‏12 במאי 2014.
  10. ^ ידיעה על ההיתקלות באתר סוכנות הידיעות רויטרס. 01/06/14.
  11. ^ Boko Haram blamed in 23 Cameroon deaths, באתר CNN, דצמבר 2014