בית הכנסת של עולי חידאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הכנסת של עולי חידאן
בית הכנסת של עולי חידאן ברחובות (cropped).jpg
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר רחובות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
מידע על ההקמה
סיום הבנייה 1909 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°53′25″N 34°49′02″E / 31.890388888889°N 34.817111111111°E / 31.890388888889; 34.817111111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הכותל המזרחי של בית הכנסת

בית הכנסת של עולי חַיְדַאן הוא בית כנסת ישן של עולי תימן שנבנה ב-1909 בעת העלייה השנייה והוא שוכן בשכונת שעריים ברחובות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרס"ט (1908–1909), הגיעו לנמל יפו שתי קבוצות עולים משני מחוזות בתימן – צעדה וחַיְדַאן[1]. מנשה קפרא שעל שמו נקרא הרחוב בו שוכן בית הכנסת, עמד בראש קבוצת עולי חידאן. בדרכם לארץ ישראל הם עברו מדבר, הותקפו על ידי שודדים והפליגו באניות מפרש בים סוער. חלק ניכר מהעולים האלה הצטרפו לעולי תימן ברחובות שהגיעו שנתיים קודם לכן, והאחרים פנו לראשון לציון ולפתח תקווה.

בית הכנסת נבנה ב-1909 והיה אחד משלושת הבתים הראשונים שנבנו בשכונת שעריים, המבנה לא עבר שינויים עם השנים, ושומר על צורתו המקורית גם בעשור השני של המאה ה-21. בית הכנסת פועל רק בשבתות. בית הכנסת שוכן ברחוב מנשה קפרא 40, רחוב זה נקרא על שמו של מנהיג עולי חידאן שהגיעו לרחובות, מנשה קפרא[2][3][4].

מבנה בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה בית הכנסת נבנה ללא פאר, במעט הכסף שנותר לאחר תלאות הדרך מתימן. עקב מחסור באמצעים חומרי הבניה ושיטות הבניה היו פשוטות ביותר.

בית הכנסת בנוי אבני כורכר מלוכדות בטיט, ומטויח מבחוץ עם גג רעפים. מלכתחילה נבנה בית הכנסת כבית מגורים, בו חדר אחד הוקדש לתפילה. מקור המנהג להקים בתי כנסת קטנים רבים על אדמה פרטית, במקום להקים בית כנסת אחד גדול על אדמה ציבורית, טמון במסורת התפילה[דרושה הבהרה].

עם הקמת בית הכנסת היו מתפללים בחדר הקטן הסמוך לכניסה, כשבחלל הגדול הצמוד, התגוררה משפחת צדוק[2].

בית הכנסת במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור השני של המאה ה-21, קהילת המתפללים מתחלקת לכ-90% מתפללים ותיקים דתיים, ו-10% צעירים שומרי מצוות. גבאי בית הכנסת במשך שנים רבות היה יחזקאל שנפטר בתחילת 2017. אחריו מונה שימשון מיקשי להיות האחראי על בית הכנסת.

בבית הכנסת יש ספר תורה עתיק יומין שנשמר וחודש, ועוד ספר חדש נוסף שנתרם בתחילת 2016, ובג' בסיוון תשע"ז בית הכנסת יזכה בהכנסת ספר תורה שלישי. בית הכנסת מחזיק גם שני ספרי תורה נוספים, שלא נמצאים בשימוש בשל היותם פסולים.

בית הכנסת פתוח למתפללים בדרך כלל רק בימי שישי ושבת, מאחר שהמתפללים מפוזרים ומתפללים גם בבתי כנסת נוספים בעיר רחובות. המניין משתנה בצורה מחזורית (טיבלך). מספר המתפללים הקבועים הם כ-10–15 וותיקים, שהמשיכו לפקוד את בית הכנסת מאז עלייתם ארצה, והם בני 80–85 שנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חידאן א-שאם באתר בית התפוצות
  2. ^ 1 2 בית הכנסת עולי חידאן, מתוך אתר הארכיון לתולדות רחובות
  3. ^ בית הכנסת עולי חידאן בשכונת שעריים, "סיפורי בתים: סיפורם של 70 בתים בתולדות ההתיישבות", עמודים 226–227
  4. ^ בית הכנסת עולי חידאן, מתוך הבלוג של נטלי מסיקה, 2017