קריית עקרון

קריית עקרון
KEkron.pngKiryat Ekron COA.png
Kiryat Ekron Aerial View.jpg
מבט מהאוויר על קריית עקרון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה חובב צברי
גובה ממוצע[1] ‎55 מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 10,983 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 166
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.6% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 4,714 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 42
תחום שיפוט[2] 2,330 דונם
    - דירוג ארצי 230
31°51′41″N 34°49′23″E / 31.8614382986311°N 34.8230882547462°E / 31.8614382986311; 34.8230882547462
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי 118
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3848
    - דירוג ארצי 168
לאום ודת[2]
יהודים: 96.2%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.8%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.7%
גילאי 5 - 9 8.4%
גילאי 10 - 14 6.8%
גילאי 15 - 19 6.4%
גילאי 20 - 29 14.7%
גילאי 30 - 44 18.7%
גילאי 45 - 59 16.6%
גילאי 60 - 64 5.6%
גילאי 65 ומעלה 14.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,170
 –  יסודי 800
 –  על-יסודי 370
מספר כיתות 47
ממוצע תלמידים לכיתה 24.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל קריית עקרון נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat-ekron.muni.il
אנדרטה בקריית עקרון לנופלים במערכות ישראל

קִרְיַת עֶקְרוֹן היא מועצה מקומית השוכנת דרומית-מזרחית לרחובות, סמוכה למזכרת בתיה ושייכת מנהלית למחוז המרכז של מדינת ישראל. המועצה שוכנת מזרחית לכביש 40. קריית עקרון נוסדה בשם כפר עקרון בסוף שנת 1948.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה קרויה על שם העיר הפלשתית עקרון, ששמה השתמר כנראה בשם הכפר הערבי עאקיר, ואשר בתקופת התלמוד התקיימה כעיירה יהודית גדולה, על פי עדותו של אוסביוס[4].

הקמתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית עקרון הוקמה ככפר עקרון בסוף שנת 1948 על חורבות הכפר הערבי עאקיר, ששכן במקום ונחרב במלחמת העצמאות. חצי שנה לאחר כיבוש הכפר עאקיר במאי 1948, בנובמבר 1948, החלו עולים להתיישב בבתיו הנטושים. רוב העולים הגיעו מבולגריה ומתימן, אך היו גם עולים ממדינות רבות אחרות. לאחר שכל הבתים נתמלאו הוקמו במקום, בשנת 1950, "מעברת עקיר" ו"מעברת גבעת ברנר" שקלטו את העולים שהגיעו ממדינות שונות. בשנת 1953 צורפה מעברת עקיר לכפר עקרון וב-1955 צורפה מעברת גבעת ברנר ליישוב. בשנת 1958 צורפה גם "עקיר החדשה".

בשנים 1954 עד 1961 השתייך כפר עקרון למועצה האזורית ברנר. בשנת 1961 התקיימו בחירות לוועד היישוב לקראת הפיכת היישוב למועצה מקומית[5], ולקראת סוף שנת 1961 הוכרז כמועצה מקומית[6]. בעקבות סכסוכים על הרכב המועצה הממונה ובעקבות עתירה לבג"ץ[7], נקבעו בחירות למועצה שהתקיימו ביוני 1962[8].

רבה של קריית עקרון מ-1960 במשך שנים רבות היה הרב עובדיה יעבץ.

ב-1963 שונה שם המקום לקריית עקרון[9]. במאי 1967 עלה הרעיון לספח את היישוב לרחובות, אולם בגלל התנגדות אנשי היישוב[10] הדבר לא יצא אל הפועל.

בקריית עקרון מרכז מסחרי מהגדולים בישראל – "בילו סנטר", הנמצא על כביש 411, סמוך לצומת ביל"ו. מצדו השני של כביש 411 ממשיך להתפתח מרכז מסחרי בשם עקרון 2000, במקום שעד לפני שנים אחדות היו פרדסים. במרכז היישוב קיים המרכז המסחרי הישן, חלקו בבתים ישנים מאוד.

מול בתיה הדרומיים של קריית עקרון נמצא בסיס חיל האוויר תל נוף, ורעש המטוסים הממריאים ממנו נשמע היטב ביישוב.

שטח היישוב הורחב בספטמבר 1996 ל-2,500 דונם, כשבג"ץ החליט על החזרת שטח מרכז הקניות ביל"ו סנטר לקריית עקרון.

ב-2003 יזמה ממשלת ישראל תוכנית לאיחוד רשויות מקומיות מתוך שאיפה לייעל את השלטון המקומי. בין היתר הוצע לאחד את המועצה המקומית קריית עקרון עם עיריית רחובות. חלק מתושבי היישוב התגייסו למאבק, אשר כלל חתימות על עצומה, שלטי חוצות והפגנה בצומת בילו. בסופו של דבר נגנזה ההצעה וקריית עקרון שמרה על עצמאותה. בנוסף היו באותו זמן תושבים בקריית עקרון אשר ביקשו להתאחד עם מזכרת בתיה הסמוכה, הקטנה מקריית עקרון. ההצעה נתקלה בהתנגדות מצד מזכרת בתיה, ולא יצאה אל הפועל.

ביישוב יש 3 בתי ספר, 2 יסודיים ותיכון דתי לבנות "פלך", אליו מגיעות בנות מהיישוב, מרחובות, ממודיעין, מגדרה, ממזכרת בתיה, מלוד ומבית גמליאל.

בדצמבר 2021 אישרה שרת הפנים, איילת שקד, את המלצת הוועדה הגאוגרפית - להעביר 477 דונם מיישובי המועצה האזורית גזר לטובת פיתוח קריית עקרון. בהחלטה נכתב בין היתר: "קריית עקרון מיצתה את עתודות הפיתוח שלה והוועדה שהוקמה לנושא מצאה כי יש בידי המועצה המקומית את היכולת לקלוט את תוספת האוכלוסייה המתוכננת תוך שמירה על רמת שירותים נאותה, תוך שמירה על ניהול כספי מאוזן"[11].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2022 (אומדן), מתגוררים בקריית עקרון 10,983 תושבים (מקום 166 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-0.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 77.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,616 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[12]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ אונומסטיקון, 22, 9 ו- 72, 7.
  5. ^ בכפר עקרון יתמודדו מחר 7 מפלגות עם 8 רשימות, מעריב, 30 בינואר 1961
    נבחר ועד בעקרון, דבר, 3 בפברואר 1961
  6. ^ מועצה מקומית בכפר עקרון, מעריב, 21 בנובמבר 1961
  7. ^ מפה ומפה - הצו על תנאי, דבר, 24 בינואר 1962
  8. ^ היום בחירות בכפר עקרון, דבר, 12 ביוני 1962
  9. ^ רשימת שמות יישובים, 29 במרץ 1966, ילקוט הפרסומים 1279, 1 ביוני 1968, עמ' 1683
  10. ^ נחלת יהודה ועקרון מסרבות להיספח לראל"צ ולרחובות, מעריב, 17 במאי 1967
  11. ^ עופר פטרסבורג, ‏קריית עקרון מתרחבת, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2021
  12. ^ פרופיל קריית עקרון באתר הלמ"ס
  13. ^ ערים תאומות באתר עיריית אקרון.
  14. ^ באתר עריית אקרון (באנגלית)
  15. ^ באתר עריית קריית עקרון
  16. ^ באתר עריית בוסי סנט ג'ורג' (בצרפתית)