בלהה גבעון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלהה גבעון

בלהה גבעון (נולדה ב-6 בנובמבר 1946) היא מייסדת ומנכ"לית עמותת נגב בר קיימא. פעילה סביבתית במשך שנים רבות במסגרת "החברה להגנת הטבע" ובמסגרות אחרות. לאורך שנות פעילותה, זכתה בפרסים וביניהם פרס מפעל חיים שהוענק לה על ידי נשיא המדינה והשר להגנת הסביבה בשנת ה-60 למדינה ובאות הנשיא למתנדב בשנת 2016.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלהה נולדה בשכונת נווה חיים ליד חדרה להורים שהגיעו בשנת 1933 כחלוצים ונמנו עם מייסדי השכונה. סיימה את לימודיה התיכוניים בבית ספר חקלאי. למדה בסמינר למורים בבית ברל ושירתה כמורה חיילת במחנה מרכוס שעל הכרמל וכמדריכת טיולים במדור לידיעת הארץ. לאחר נישואיה עברה להתגורר בבאר שבע. נשואה ואם לשלושה. תוך כדי עיסוקיה המקצועיים השלימה את לימודיה האקדמיים M.A בגאולוגיה והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה הפתוחה ואת לימודי ה- B.A באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בניהול ויישוב סכסוכים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלהה חינכה ולימדה דורות של תלמידים בין השנים 19691983 . בשנת 1983 החלה לנהל את סניף החברה להגנת הטבע בבאר שבע. בין השנים 1987 ל-1994 רכזה את תחום שמירת הטבע במחוז הדרום בחברה להגנת הטבע ומשנה זו עברה למטה החברה להגנת הטבע בתל אביב. במסגרת עבודתה יזמה פעולות לשימור הסביבה ולפיתוח אתרים בבאר שבע. פעלה להכרת המחצבה הטורקית כנכס גאולוגי, ארגנה והובילה מאבקים ציבוריים למניעת פליטת מזהמים ממפעלי התעשייה ברמת חובב.  כמו כן פעלה בוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות ובמועצה הארצית לתכנון ולבניה למניעת אישור תוכניות שהייתה בהן פגיעה בערכי טבע ונוף. כמו: התוכנית להקמת קול אמריקה בערבה, התוכנית לבניה על פארק חולות אשדוד, התוכנית לכריית פוספטים בנחל גוב,  הקמת "עיר חבר" בנחל חבר   (אזור שהתגלה כמוקד להיווצרות בולענים), התוכנית לכריית  חול במכתש הגדול,  הקמת כביש ממעלה שחרות ליטבתה, הקמת אתר פסולת ארצי באזור בית גוברין,  הרחבת נתב"ג 2000 ועוד. בלהה פעלה לשימור חופי ישראל וייזום חוק החופים, לשימור ארץ המכתשים, להכלת מפעלי ים המלח בתוכניות סטטוטוריות, להקמת שדה תעופה בין לאומי בנבטים ולשימור חוף הדרומי באילת.

עמותת נגב בר קיימא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 עזבה בלהה את החברה להגנת הטבע והקימה את "עמותת נגב בר קיימא" במטרה לסייע לתכנון מושכל של הנגב. זאת מתוך ראיה כי הנגב יהפוך ליעד פיתוח ויש לשמר את ערכיו. עם הקמת העמותה נקראה בלהה לדגל המאבקים ויזמה שינוי למיקום שדה התעופה לקרבת תמנע אשר תוכנן לקום על שמורת עברונה. פעלה  נגד העברת רכבת החומרים המסוכנים דרך באר שבע לרמת חובב אך לא הצליחה במאבק זה. עמדה בראש מאבק נגד מפעלי התעשייה והמועצה התעשייתית ברמת חובב על טיפול לקוי במזהמים. לאחר מספר שנים שינתה בלהה את גישתה והבינה כי יש ליצור אווירת אמון בין הגופים השונים הפועלים בנגב. היא יזמה והקימה פורומים להדברות בין נציגי הקהילה לבין נציגי מפעלי התעשייה. זו הייתה פעילות פורצת דרך בארץ. פורומים אלו זכו להצלחה רבה וכיום מתקיים דו-שיח, שקיפות מידע והדברות בין נציגי התעשייה בצפון הנגב לבין הקהילה החיה בסמיכות למפעלים. פעילות חדשנית זו קיימת רק בנגב והיא נושא למחקרים רבים בארץ. בעקבות פעולות אלו והמודעות הגוברת והולכת לנושאי הסביבה והקיימות, זוכה הסביבה למקומה הראוי. פעילות הפורומים התרחבה והיא כוללת גופים חברתיים-סביבתיים הנותנים שירותים לאזרחים (המוסד לביטוח לאומי). בנוסף, פיתחה בלהה תוכניות להקניית ערכי חשיבה סביבתית בקרב תושבי הנגב שבו  שולבו ערכי שמירת טבע וסביבה בתוכניות הלימודים. תרומתה של בלהה להפיכת עמותת נגב בר קיימא לגורם משמעותי בנושאי סביבה בנגב, מתבטאת ביציקת תוכן חדש ושונה לפעילות הסביבתית המקובלת. גישה חדשנית זו מדגישה הדברות, שקיפות ובניית אמון הדדי תוך אחריות סביבתית. בלהה יזמה את האירוע השנתי המתקיים מזה כעשור שבו מוענק "אות הנגב לאיכות סביבה" לגורמים הפועלים בנגב למען הסביבה. לצורך זה חברה לאוניברסיטת בן-גוריון, למשרד להגנת הסביבה ולעיריית באר שבע.

פרסים ואותות הצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלהה גבעון זכתה בפרסים ואותות הצטיינות על פעילותה ופעילות העמותה שבראשה היא עומדת:

  • בשנת 2003 זכתה במגן השרה לאיכות הסביבה על הובלת המאבק למען איכות החיים והסביבה בנגב.
  • בשנת 2006 זכתה במגן השקיפות שבי"ל ישראל.
  • בשנת 2008 זכתה באות מפעל החיים על פעילותה למען שמירת הסביבה בנגב.
  • בשנת 2010 זכתה בפרס יו"ר הכנסת לעמותה על פעילות סביבתית בקהילה ובחינוך.
  • בשנת 2013 נבחרה להיות אשת השנה של "ליונס".
  • בשנת 2016 זכתה באות הבוגר מטעם אוניברסיטת בן-גוריון על פעילות יוצאת דופן והישגים בתחום איכות הסביבה.
  • בשנת 2016 זכתה באות המתנדב מטעם נשיא מדינת ישראל, על הישגי העמותה בתחום איכות הסביבה בישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלון טל, הסביבה בישראל משאבי טבע, משברים, מאבקים ומדינות-מראשית הציונות ועד המאה ה-21, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]