בית גוברין - מרשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מערות בית גוברין ומרשה בגבעות יהודה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Sidonian Burial Caves 036.jpg
מערת הקבורה הצידונית (מערת אפולופאנס)
מדינה ישראלישראל  ישראל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2014, לפי קריטריונים 5
קואורדינטות 31°36′47″N 34°53′54″E / 31.61305556°N 34.89833333°E / 31.61305556; 34.89833333 
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela.svg
 
בית גוברין - מרשה
בית גוברין - מרשה

מפת הגן הלאומי
בתי מגורים וחנויות בעיר מרשה מהמאות 2-3 לפנה"ס. מתחת לבתים נמצאו מערכות של בורות מים, מחסנים ובתי מלאכה
מערת פעמון בבית גוברין

בית גוברין - מרשה הוא גן לאומי שהוכרז בשנת 1989 כדי לשמר את שרידיה המרשימים של העיר מרשה, המשך המחקר באתר ושימור החורש הטבעי. הגן הלאומי משתרע על שטח של 5,000 דונם ובו מערות רבות וחללים תת-קרקעיים מגוונים ושרידים ארכאולוגיים חשובים. בחלקו הדרומי והגבוה ביותר של הגן נמצא תל מרשה.

המסלע של שפלת יהודה בנוי משכבת קירטון שהוא גיר רך מתקופת האיאוקן בעיקר, שהורבדה בים קדום. מעל לקירטון התפתחה שכבה בעובי של 1-3 מטר, של גיר קשה, הקרוי המכונה 'נארי'. מסלע הקירטון נוח לחציבת חללים תת-קרקעיים ולהפקת לבנים לבניין. עיקר לבני הבניין נכרו ממערות בצורת פעמון שפתח עגול בראשן. דרך פתחים אלו נכנסו אל תחילת מלאכת החציבה, וירדו כלפי מטה בחציבה, שורה אחר שורה, והוציאו כלפי מעלה לבני גיר לצורכי בנייה. חלק מן המערות והחללים שנחצבו שימשו גם לצרכים שונים, כגון מגורים, בתי בד, בורות מים, מתקני קולומבריה ומערות קבורה. חלק מן המערות הרבות שבשטח הגן הותקנו לביקור קהל.

אחת מתכונות המערות הפעמוניות היא אקוסטיקה מעולה, וזו מנוצלת לעריכת קונצרטים, וכמו כן צולמה שם סצנה במחזמר ישו כוכב עליון ב-1973.

ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק"ו על הגן הלאומי כאתר מורשת עולמית[1][2].

מרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרשה

מרשה נזכרת ברשימת ערי יהודה בספר יהושע (יהושע ט"ו, מ"ד). לאחר גלות בבל ישבו עמים רבים במרשה - אדומים, צידונים, ובתקופה ההלניסטית ישבו בה אף דוברי יוונית. יוחנן הורקנוס כבש את העיר בשנת 112 לפני הספירה, תושביה התגיירו ועל-פי המסורת היא מקום מוצאו של הורדוס האדומי.

בית גוברין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית גוברין (עיר קדומה)

היישוב בית גוברין בא במקום מרשה, ולתולדותיו יש הן מסמכים היסטוריים והן ממצאים ארכאולוגיים. במשך השנים שלטו בה רומאים וביזנטים, יהודים, מוסלמים וצלבנים, שבנו בה מבצר. כל אחת מתקופות אלה הותירה בה את שרידיה. בתקופת המשנה והתלמוד ישבה בה קהילה יהודית גדולה, שהוציאה מתוכה תנאים ואמוראים רבים. עד מלחמת העצמאות שכן במקום הכפר הערבי בית ג'יברין, שתושביו נמלטו ממנו במהלך המלחמה.

אתרים בגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית קברות מן המאה השנייה והשלישית לפני הספירה, ובו שתי מערות כוכים, הפתוחות לקהל.
  • המערה הפולנית, הקרויה כך משום שחיילים פולנים חרתו בה את המילים "ורשה ו"פולין" ואת סמל פולין כשביקרו בה בזמן מלחמת העולם השנייה, בשנת 1943.
  • מערת הקולומבריום, ששימשה לגידול יונים. בסוף המאה השלישית לפני הספירה הופסק גידול היונים והמערות הפכו למחסנים.
  • מערת האמבטיה ובה תעלות מים לצורך רחצה ופולחן.
  • מערת בית הבד להפקת שמן זית.
  • בתי מגורים ובורות מים, מן התקופה ההלניסטית, מקושרים במעברים תת-קרקעיים אל מתקני קולומבריה, בתי בד, מחסנים ובורות מים.
  • מגדל מצודה על ראש גבעת מרשה. מצפון לו נמצאו חדרים, ששימשו למטרות שונות.
  • כנסיית צנדחנה, שיבוש של הערבים לשם סנטה אנה, נבנתה בתקופה הביזנטית.
  • מערות הפעמון, שמספרן כ-80 והן מחוברות ביניהן למערכת אחת.
  • אמפיתיאטרון אמיתי, עיגול שלם וסגור, שנועד למשחקי לודרים. שרידיו כוללים עדיין קירות, גגות וכניסות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית גוברין - מרשה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הסלע שבמרכז המערה הפולנית שבגן הלאומי בית גוברין נחרט גרפיטי על ידי חיילים פולניים בשנת 1943 במהלך מלחמת העולם השנייה.


קואורדינטות: 31°36′47.15″N 34°53′53.87″E / 31.6130972°N 34.8982972°E / 31.6130972; 34.8982972