בן ציון ידלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בן ציון יאדלר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בן ציון ידלר
בן ציון ידלר, לפני 1950
בן ציון ידלר, לפני 1950
לידה 1871
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1962 (בגיל 91 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב בן ציון גולדברג-ידלר[1] (נכתב: יאדלר; כונה "המגיד הירושלמי" ו"מגיד מישרים"; ח' בכסלו תרל"ב, נובמבר 1871 - ט"ו באב תשכ"ב, אוגוסט 1962) היה דרשן ידוע ביישוב הישן בירושלים ובמושבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים[2] לרב יצחק זאב ידלר-גולדברג מיאדיל[3], פלך וילנה, מחבר הספר "תפארת ציון" על המדרש רבה[4]. אמו הייתה מלכה בת יצחק קרוסניק מגרודנה. למד בישיבת עץ חיים. נישא להענא בת רבי מרדכי יקותיאל הכהן גלויברמן. לאחר נישואיו למד בכולל "פרי יצחק" ובשנת תרנ"ד (1894) הוסמך לרבנות על ידי רבה של ירושלים, הרב שמואל סלנט, ובית דינו.

בילדותו ובתקופות נוספות סבל מקשיי ראייה ולכן היה מרבה לשנן את תלמודו בעל פה[5]. עוד בצעירותו נתגלה כשרונו בדרשנות. בכל פעם שאביו סיים מסכת עם קהל שומעי שיעוריו בבית המדרש "מנחם ציון" שבחצר "החורבה", היה הנער בן ציון דורש את ה"הדרן" וזכה לשבחים מפי הרבנים שהשתתפו באירוע. דרש במספר בתי כנסת בירושלים ודרשותיו משכו קהל רב. דרש גם בבתי כנסת ביפו ובמושבות יהודה.

בשבת זכור שנת תרס"ב (1902) כיבד אותו הרב שמואל סלנט לדרוש בבית הכנסת הגדול "בית יעקב" שבחורבת רבי יהודה חסיד, ואחר כך מינה אותו ל"מגיד מישרים" בירושלים, משרה שאותה נשא שנים רבות ללא קבלת שכר. דרש בקביעות בבית הכנסת זיכרון משה. דמותו הונצחה במספר יצירות ספרותיות, המפורסמת שבהם היא דמותו של "גרונם יקום פורקן" ברומן תמול שלשום של ש"י עגנון[6]. בתשעה באב היה דורש דרשה ארוכה ורגשנית, שמשכה אליה רבים. בסוף ימיו נהג למסור אותה בבית המדרש הגר"א בקטמון.

פעל רבות בתחום שמירת המצוות התלויות בארץ ולשם כך היה עובר באמצעות רכיבה על חמור בין המושבות, ממטולה ועד באר טוביה, כדי להדריך את החקלאים. בימי חודש אלול ועשרת ימי תשובה הגיע לתל אביב, פתח תקווה וחיפה לדרוש ולעורר את הציבור.

בשנים תרע"ב-תרע"ג (1912 - 1913) נשלח על ידי הרב קוק אל המושבות בשומרון ובגליל, ובשנת תרע"ד (1914) השתתף במסע המושבות.

בשנת תרע"ח הקים את בית הספר החרדי לבנות, הראשון בארץ ישראל. בית הספר, כיום "בית יעקב הישן", נקרא בזמנו "ר' בן ציון יאלדר'ס חיידר".

בחודש אלול תרפ"ג (1923) השתתף בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בווינה. הוא נאם בפני משתתפי הכינוס ותיאר את המצב הרוחני בארץ ישראל.

היה ממונה מטעם בית הדין בירושלים על העירוב בעיר.

נפטר בט"ו באב תשכ"ב (1962) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאשתו הראשונה סלובה:

מאשתו השנייה הענא:

  • חיים דוד, פעל בנושא עירובין וקירוב רחוקים
  • חיה מלכה, אשת בן דודה רפאל רבינוביץ
  • שאשא ברכה, אשת ישראל אשר הלוי וואלס. חתנם הוא הרב ישראל יעקב פישר.
  • מרים אשת הרב צבי מיכל הלר, מגיד מישרים ומו"צ, בנו של הרב מאיר הלר
  • יצחק זאב, מקים בית הכנסת הגר"א בקטמון, שו"ב
  • יהושע לייב
  • ברוך, נפטר בגיל 3.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת תר"ע הוציא לאור חוברת בשם "המעשר והתרומה". וכתב ספר בשם "שיח יצחק" המכיל רוב דרשותיו שטרם יצא לאור.
  • בטוב ירושלים - זכרונות מחיי ירושלים, גדוליה צדיקיה ושומרי חומותיה במאת השנים האחרונות, ירושלים, ליסמוביל, תשנ"ד 1994.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד זריצקי, המגיד מירושלים, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 149–161 (נכתב לפני פטירתו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמונתו ותמונת מצבת קברו באתר- My Tzadik
  2. ^ הוריו קראוהו בשם בן ציון מפני שנולד עם כניסתם לירושלים. סיפור על עליית משפחתו וקליטתם בארץ ישראל, באתר AISH, במאמר עזה כמים אהבת ציון-140 שנה לעליית סבי לארץ מאת חיה אילון.
  3. ^ השם 'יאדלר' נוסף לשמם 'גולדברג', על שם עיר מוצאם.
  4. ^ נפטר בי"ב בסיוון תרע"ז (1916). עד לפני דורות אחדים הייתה בידי משפחת אביו מגילת יוחסין, שלפיה מוצאה משבט אפרים.
  5. ^ בתקופות שבהן השתפרה ראייתו למד ברציפות עד ששוב נחלשה.
  6. ^ ראו למשל פתח לפנים מפתח, ראובן גפני