ישיבת ניר קריית ארבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישיבת ניר)
ישיבת ניר קריית ארבע־חברון
ישיבת ניר.JPG
ישיבת ניר בצילום מבית השלום
ישיבת הסדר
השתייכות ישיבות הסדר
ציונות דתית
תאריך ייסוד ה'תשל"ב
מייסדים הרב אליעזר ולדמן, הרב יהושע רוזן, הרב משה לוינגר
בעלי תפקידים
ראש ישיבת ההסדר הרב נעם ולדמן
שונות
ספרים ספר חג"י, טעמה של הגדה, עלוני ממרא, וישלחהו מעמק חברון
מיקום קריית ארבע
קואורדינטות 31°31′39″N 35°06′58″E / 31.527555555556°N 35.116166666667°E / 31.527555555556; 35.116166666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישיבת ניר קריית ארבע היא ישיבת הסדר דתית־לאומית הממוקמת בקריית ארבע שהוקמה ב־1972. בניין הישיבה תוכנן על ידי האדריכל דוד קאסוטו.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה־70, עם תחילת ההתיישבות בקריית ארבע, ייסדו הרב אליעזר ולדמן והרב משה לוינגר את הישיבה. בשנתה הראשונה עמד הרב יהושע רוזן בראשות הישיבה ולאחר מכן החליפו הרב ולדמן[1]. בשנת 1976 מונה הרב דב ליאור לכהן כרבה של קריית ארבע, והחל במקביל להעביר שיעורים בישיבה. בדצמבר 1979 נחנך בניין הישיבה בנוכחות ראש הממשלה, מנחם בגין[2].

החל משנת 1987 ועד שנת 2012 שימשו שני הרבנים יחד כראשי ישיבה; הרב ליאור מעביר את השיעורים המרכזיים בגמרא והלכה, והרב ולדמן מתמחה במחשבת ישראל על פי דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

NIR.jpg
ראש הישיבה לשעבר, הרב דב ליאור
נשיא הישיבה הרב אליעזר ולדמן
ראש הישיבה כיום הרב נעם ולדמן, בהקפות שניות בבית הרב קוק
ראשי ישיבת ניר הרב ולדמן (יושב מימין), הרב ליאור (יושב במרכז) והרב נועם ולדמן (עומד מימין)

הישיבה נחשבת קרובה באופייה לזרם "מרכז הרב", ומנחה במיוחד ללימודי תורת הראי"ה קוק על פי דרכו של בנו הרצי"ה. לישיבה הוכנס גם פן חסידי מסוים, אותו מוביל הרב דוד פוטש.

ראש הישיבה, הרב דב ליאור, עזב בשנת תשע"ה את מגוריו בקריית ארבע. מאז, בראשה עומד הרב נעם ולדמן, בנו של הרב אליעזר המשמש כנשיא הישיבה.

במשך השנים איבדה הישיבה 22 מתלמידיה, ביניהם נרצחי הפיגוע ליד "בית הדסה" ב־1980 (שלזכרם הוקם היישוב בית חגי ויצא ספר־זיכרון בשם "ספר חגי"), וכן תלמידים שנהרגו במלחמת שלום הגליל.

בעת פינוי ימית העתיקה הישיבה את מושבה לישיבת ימית, לאות מחאה על הפינוי. בשנת תשס"ה עברו רוב תלמידי הישיבה עם הרב אליעזר ולדמן ליישוב שא נור שבצפון השומרון על מנת לחזק את ההתנחלות ובמטרה למנוע את תוכנית ההתנתקות. רבני הישיבה פסקו שעל החיילים לסרב פקודה להוראה לפינוי היישובים.

ר"מים ומלמדי אמונה בישיבה הם: הרב אברהם יצחק שוורץ (בנו של הרב חיים אביהוא שוורץ), הרב חיים ירוחם סמוטריץ, הרב שלום אילוז, הרב דוד פוטש, הרב איתמר לשם (חתנו של הרב חיים שטיינר) וכן הרב מיכאל חנונה. בעבר כיהנו כר"מים הרב מיכאל הרשקוביץ, הרב משה בוימל, הרב יעקב שרעבי, הרב שלום ליטוב, הרב מרדכי שטרנברג, הרב הלל הורוביץ, הרב דוד סמסון, הרב חננאל אתרוג והרב יוסף כרמל.

המסלולים הלימודיים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תלמידי הישיבה משרתים בצה"ל במסגרת מסלול ה"הסדר". בישיבה קיים גם מסלול של ישיבה גבוהה. קיים בה גם "כולל הלכה" המכין את תלמידיו למבחני ההסמכה של הרבנות הראשית לישראל, בראשות הרב שלום אילוז, מחבר ספר "הלכה שלמה".

בישיבה שלוחה של מכללת הרצוג ללימודי הוראה.

לישיבה ספרייה תורנית בניהול המכילה בין השאר את אוסף הספרים התורניים של הרב ישראל פורת, תלמיד הרב קוק.

"עלוני ממרא"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתשל"ד החלה הישיבה להוציא ביטאון בשם "עלוני ממרא", המכיל מאמרים תורניים מאת רבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה, וכן כותבים אורחים. רוב המאמרים עוסקים בנושאי תלמוד והלכה, ולצידם מאמרים בתנ"ך, מחשבת ישראל ועוד. בפרט מופיעים בביטאון מאמרים הגותיים של הרב אליעזר ולדמן ותשובות ומאמרי הלכה של הרב דוב ליאור. בין מפרסמי המאמרים בביטאון לאורך השנים: הרב שלמה גורן, הרב שלמה פישר ועוד.

לאחר הפסקה של מספר שנים, בשנת תשס"ז חידש הביטאון את פניו, ולמן הגיליון ה־120 הפך לשנתון תורני המכיל גם מחקרים וביקורת ספרים, בעריכת שמריה גרשוני והרב איתם הנקין, אך לאחר כמה שנים הם עזבו את הישיבה והעלון נסגר. לאחר רצח איתם ונעמה הנקין, נעשה ניסיון להחיות את העלון מחדש.

מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיון מקוון בגליונות "עלוני ממרא" האחרונים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]