ישיבת ניר קריית ארבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישיבת ניר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת ניר קריית ארבע־חברון
ישיבת ניר.JPG
ישיבת ניר בצילום מבית השלום
ישיבת הסדר־גבוהה
תאריך ייסוד ה'תשל"ב
השתייכות ישיבות הסדר
ציונות דתית
מייסדים הרב אליעזר ולדמן ,הרב יהושע רוזן
ראש הישיבת הסדר־גבוהה הרב נעם ולדמן
ספרים ספר חג"י, טעמה של הגדה, עלוני ממרא, וישלחהו מעמק חברון
מיקום קריית ארבע
קואורדינטות 31°31′39″N 35°06′58″E / 31.527555555556°N 35.116166666667°E / 31.527555555556; 35.116166666667 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישיבת ניר קריית ארבע היא ישיבה דתית־לאומית הממוקמת בקריית ארבע שהוקמה ב־1972. בניין הישיבה תוכנן על ידי האדריכל דוד קאסוטו.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה־70, עם תחילת ההתיישבות בקריית ארבע, ייסדו הרב אליעזר ולדמן והרב משה לוינגר את הישיבה. בשנתה הראשונה עמד הרב יהושע רוזן בראשות הישיבה ולאחר מכן החליפו הרב ולדמן[1]. בשנת 1976 מונה הרב דב ליאור לכהן כרבה של קריית ארבע, והחל במקביל להעביר שיעורים בישיבה. בדצמבר 1979 נחנך בניין הישיבה בנוכחות ראש הממשלה, מנחם בגין[2].

החל משנת 1987 ועד שנת 2012 שימשו שני הרבנים יחד כראשי ישיבה; הרב ליאור מעביר את השיעורים המרכזיים בגמרא והלכה, והרב ולדמן מתמחה במחשבת ישראל על פי דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

NIR.jpg
ראש הישיבה, הרב דב ליאור

הישיבה נחשבת קרובה באופייה לזרם "מרכז הרב", ומנחה במיוחד ללימודי תורת הראי"ה קוק על פי דרכו של בנו הרצי"ה. בנוסף, מועברים בישיבה שיעורים בתנ"ך על ידי מרצים ממכללת הרצוג שבאלון שבות, ולאחרונה הוכנס לישיבה גם מעט פן חסידי, אותו מוביל הרב דוד פוטש.

ראש הישיבה הרב דב ליאור, עזב בשנת תשע"ה את מגוריו בקריית ארבע והתמנה לנשיא הישיבה. בראש הישיבה עומד היום הרב נעם ולדמן, בנו של הרב אליעזר.

במשך השנים איבדה הישיבה 22 מתלמידיה, ביניהם נרצחי הפיגוע ליד "בית הדסה" ב־1980 (שלזכרם הוקם היישוב בית חגי ויצא ספר־זיכרון בשם "ספר חגי"), וכן תלמידים שנהרגו במלחמת שלום הגליל.

בעת פינוי ימית העתיקה הישיבה את מושבה לישיבת ימית, לאות מחאה על הפינוי. בשנת תשס"ה עברו רוב תלמידי הישיבה עם הרב אליעזר ולדמן ליישוב שא נור שבצפון השומרון על מנת לחזק את ההתנחלות ובמטרה למנוע את תוכנית ההתנתקות. רבני הישיבה פסקו שעל החיילים לסרב פקודה להוראה לפינוי היישובים.

ר"מים ומלמדי אמונה בישיבה הם: הרב אברהם יצחק שוורץ (בנו של הרב חיים אביהוא שוורץ), הרב חיים ירוחם סמוטריץ, הרב שלום אילוז, הרב שלום ליטוב, הרב דוד פוטש, הרב איתמר לשם (חתנו של הרב חיים שטיינר) הרב משה בוימל והרב יעקב שרעבי. בעבר כיהנו כר"מים הרב מיכאל הרשקוביץ, הרב מרדכי שטרנברג, הרב הלל הורוביץ, הרב דוד סמסון, הרב חננאל אתרוג והרב יוסף כרמל.

המסלולים הלימודיים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תלמידי הישיבה משרתים בצה"ל במסגרת מסלול ה"הסדר". בישיבה קיים גם מסלול של ישיבה גבוהה. קיים בה גם "כולל הלכה" המכין את תלמידיו למבחני ההסמכה של הרבנות הראשית לישראל, בראשות הרב שלום אילוז, מחבר ספר "הלכה שלמה".

בישיבה שלוחה של מכללת הרצוג ללימודי הוראה.

לישיבה ספרייה תורנית בניהול יוסף צעירי, אשר משמשת את תושבי האזור. הספרייה מכילה בין השאר את אוסף הספרים התורניים של הרב ישראל פורת, תלמיד הרב קוק.

"עלוני ממרא"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתשל"ד החלה הישיבה להוציא ביטאון בשם "עלוני ממרא", המכיל מאמרים תורניים מאת רבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה, וכן כותבים אורחים. רוב המאמרים עוסקים בנושאי תלמוד והלכה, ולצידם מאמרים בתנ"ך, מחשבת ישראל ועוד. בפרט מופיעים בביטאון מאמרים הגותיים של הרב אליעזר ולדמן ותשובות ומאמרי הלכה של הרב דוב ליאור. בין מפרסמי המאמרים בביטאון לאורך השנים: הרב שלמה גורן, הרב שלמה פישר ועוד.

לאחר הפסקה של מספר שנים, בשנת תשס"ז חידש הביטאון את פניו, ולמן הגיליון ה־120 הפך לשנתון תורני המכיל גם מחקרים וביקורת ספרים, בעריכת שמריה גרשוני והרב איתם הנקין.

מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיון מקוון בגליונות "עלוני ממרא" האחרונים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]