ברי בר-ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברי בר-ציון
לידה 1965 (בן 59 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק רשות השידור, בית החולים ביקור חולים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברי בר-ציון (נולד ב-1965) הוא עורך דין, מנהל וכלכלן. שימש כמנהל מיוחד של רשות השידור (בפירוק), ניהל את בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, והיה מנכ"ל חברת "אמין", שהפעילה את תוכנית "אורות לתעסוקה" בירושלים. שימש יועץ בכיר לארבעה מנכ"לי משרד האוצר, ניהל והקים מקומונים עבור רשת "ידיעות תקשורת" מקבוצת "ידיעות אחרונות". היה חבר במנהלת השלום שהקים ראש הממשלה אהוד ברק בתחילת שנת 2000 והשתתף בשיחות קמפ דייוויד ביולי 2000.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. שירת בחיל המודיעין בתפקידי פיקוד ומטה. משמש רס"ן במילואים.
בשנת 1995 סיים את לימודי התואר השני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2003 השלים לימודי תואר שני במנהל ציבורי בבית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד במסגרת תוכנית קרן וקסנר. בשנת 2020 סיים תואר ראשון במשפטים במכללה למינהל בראשון לציון ובשנת 2021 הוסמך כעו"ד.

בין השנים 1995-1991 הקים וניהל מקומונים של רשת "ידיעות תקשורת" מקבוצת "ידיעות אחרונות", בשנת 1993 הקים את "הלוח המוכר", ובשנים 1995-1994 ניהל את עיתון "קול חיפה".

בין השנים 1997-1996 שימש יועץ עסקי למנכ"ל מפעל הפיס וקצין התקציבים של המפעל. לאחר מכן, בין השנים 1997 ל-2002 שימש בר-ציון יועץ למנכ"ל משרד האוצר. במסגרת תפקידו שימש בין היתר מזכיר הוועדה לשינוי מבני במשק החשמל, מזכיר הוועדה הבין-משרדית להפיכת רפא"ל מיחידת סמך לחברה, מזכיר הוועדה להסדר הקיבוצים, מזכיר ועדת בן בסט לבחינת שליטת הבנקים בקופות הגמל ועוד. בתקופה זו גם ריכז בסמכות מנכ"ל משרד האוצר את הקשרים הכלכליים עם הרשות הפלסטינית והיה המזכיר הישראלי של הוועדה הכלכלית המשותפת לישראל ולפלסטינים (ה-JEC). כמו כן היה חבר במנהלת השלום שהקים ראש הממשלה אהוד ברק בתחילת שנת 2000 והשתתף בשיחות קמפ דייוויד ביולי 2000.

בשנת 2004 מונה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים למנהל המיוחד של בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, שעמד בפני פשיטת רגל. בתקופה זו נבנו חדרי לידה חדשים ופגייה חדשה אשר מומנו מתרומות. בעקבות ההתייעלות נמכר בית החולים בשנת 2008 במחיר של 32 מיליון דולר, כעסק חי לארקדי גיאדמק.[1][2]

בין השנים 2008 ו-2010 היה מנכ"ל A4E ישראל ומנכ"ל חברת "אמין", אשר הפעילה את תוכנית "אורות לתעסוקה" בירושלים (תוכנית ויסקונסין). בתקופה זו הועלו טענות כנגד התוכנית, שבוטלה בסופו של דבר[דרוש מקור].

בשנת 2010 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על מינוי של בר-ציון לנציב שירות המדינה. המינוי נתקל בהתנגדות פוליטית בשל טענות על ניהול לא תקין של בר-ציון בהיותו מנהל ביקור חולים וחברת אמין, ועל אי-דיווח מלא בעניין בטפסי המועמדות שלו. בסופו של דבר, אף שהיועץ המשפטי לממשלה אישר את המינוי, הודיע בר-ציון שהוא פורש מהמירוץ לתפקיד.[3]

בשנת 2015 מונה למנהל המיוחד של רשות השידור על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, לבקשתו של הכונס הרשמי במשרד המשפטים.[4] הוא שימש כמנהל האחרון של הרשות כגוף משדר עד חודש מאי 2017, אז חדלה הרשות לשדר והחל לשדר תאגיד השידור הישראלי. עד שנת 2018 ניהל את הליך הפירוק של הרשות, את הטיפול בפורשיה ואת פינוי הנדל"ן שלה. בתקופת ניהולו את הרשות כגוף משדר התייעלה הרשות. מצבת כוח האדם של הרשות הופחתה מכ-1,500 עובדים לכ-1,000, ותקציבה של הרשות שבפירוק הופחת מכ-815 מיליון בשנת 2015 לכ-640 מיליון בשנת 2016.[5]

ברי בר-ציון הוא אחד ממקימיה של קרן ישראל אירופה אשר יחד עם ווליו בייס מנהלים קבוצת רוכשים שזכתה במכרז לרכישת עד 50% ממניות דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ.

ברי בר-ציון נשוי ואב לשלושה ילדים. מתגורר בירושלים.

תפקידים ציבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר-ציון הוא ממייסדיו של מכון ראות לחקר מדיניות וחבר הוועד המנהל וועדות משנה של העמותה בשנים 2004–2014.[6] הוא חבר מייסד בוועד המנהל של עמותת ניצנים, שהוקמה על ידי קרן אבי חי על מנת לפעול להתחדשות יהודית, ציונית וישראלית במרחב העירוני וההתיישבותי בישראל החל משנת 2008.[7]. הוא חבר דירקטוריון בסלע קפיטל כמו כן שימש משך תשע שנים דירקטור בחברה הממשלתית "רותם תעשיות בע"מ".
היה חבר הנהלת "קולות" (ע"ר) - בית מדרש ללימודי יהדות, חבר בוועדה המייעצת ובמנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, וחבר במועצת מנהלים ויו"ר ראש ועדת הכספים של הפרויקט החברתי - "מחשב לכל ילד".

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Understanding Barriers to Peace: Reflecting on Israeli-Palestinian Economic Negotiations", Negotiation Journal 20 (3), 2004, pp. 383-400".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברי בר-ציון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]