לדלג לתוכן

ג'ואי ברטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ואי ברטון
Joey Barton
ברטון, 2005
ברטון, 2005
מידע אישי
לידה 2 בספטמבר 1982 (בן 42)
ליברפול, אנגליה
שם מלא ג'וזף אנת'וני ברטון
גובה 1.80
עמדה קשר
מועדוני נוער

1997–2002
אברטון
מנצ'סטר סיטי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2002–2007
2007–2011
2011–2015
2012–2013
2015–2016
2016
2017
סך הכול:
מנצ'סטר סיטי
ניוקאסל יונייטד
קווינס פארק ריינג'רס
אולימפיק מרסיי
ברנלי
גלאזגו ריינג'רס
ברנלי
130 (15)
81 (7)
93 (7)
25 (0)
38 (3)
5 (0)
14 (1)
386 (33)
נבחרת לאומית כשחקן
2007 נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה 1 (0)
קבוצות כמאמן
2018–2021
2021–
פליטווד טאון
בריסטול רוברס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ג'וזף אנתו'ני ברטוןאנגלית: Joseph Anthony Barton; נולד ב-2 בספטמבר 1982 בליברפול שבאנגליה, הממלכה המאוחדת) הוא כדורגלן עבר אנגלי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן בריסטול רוברס.

ברטון גדל באזור עוני ולדבריו ראה בתור ילד בכדורגל סוג של בריחה מהמציאות.[1] הוא החל את קריירת הכדורגל שלו ב-2002 עם מנצ'סטר סיטי לאחר שעבר דרך מערכת קבוצות הנוער של הקבוצה. בהדרגה ביסס את מעמדו כחבר קבוע בקבוצה הבוגרת. במשך חמש שנים צבר יותר מ-150 הופעות בעבור המועדון. יכולת מרשימה בקבוצתו זכתה אותו בהזמנה הראשונה שלו לשחק בעבור נבחרת אנגליה בפברואר 2007‏,[2] למרות ביקורת של חלק משחקני הקבוצה.

הקריירה שלו נפגעה על ידי מספר אירועים שנויים במחלוקת ובעיות משמעת, כולל קטטה עם חברו לקבוצה עוסמאן דאבו שהובילה לסוף הקריירה שלו במנצ'סטר סיטי.[3] הוא נעצר באשמת תקיפה, בכך נמנע ממנו להשתתף במשחק נגד צ'לסי, ומאוחר יותר שוחרר בערבות.

שנותיו הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ואי ברטון גדל בהויטון, עיירה במרזיסייד. בתור ילד הוא צפה במשחקי כדורגל בתור אוהד של אברטון מהעיר ליברפול.[4] גיבור הכדורגל שלו היה פיטר ריד,[1] קשר עקשן ששיחק בעבור אברטון בשנות השמונים.

מאיפה שאני מגיע, או שאתה עובד קשה בבית הספר בשביל לצאת או שאתה בורח דרך הספורט. האפשרות האחרת היא שוטטות, פשיעה, סמים וכליאה.

ג'ואי ברטון[1]

ברטון הוא האח הבכור מבין ארבעה אחים. הוריו נפרדו כאשר היה בן 14, וכתוצאה מכך עבר לגור עם אביו אצל סבתו.[5] הוא הצהיר כי השפעת סבתו עזרה לו להישאר הרחק מתרבות הסמים של הויטון, ומייחס את מוסר העבודה לאביו.[1][5] אביו, ששמו ג'וזף כמו בנו, עבד כמתקן גגות,[6] ושיחק כדורגל חצי-מקצועי בעבור נוריץ' ויקטוריה. ברטון הצטיין בשיעורי החינוך הגופני בבית הספר וייצג את בית ספרו במספר תחרויות ספורט. הוא עזב את בית הספר לאחר שסיים את חטיבת הביניים.[5]

ברטון שאף להגשים את חלומו להיות שחקן כדורגל מקצועי ולכן הצטרף למערכת הנוער של אברטון, אך שוחרר מהמועדון כשהיה בן 14. הוא ניגש לבחינות בנוטינגהאם פורסט, אך נדחה מפני שהוחלט שהוא צעיר מדי בשביל להיות כדורגלן.[7] מאז ברטון אמר שהדחיות שלו על ידי מועדונים רק דרבנה אותו להצלחה ולהוכיח שהם טעו.[8] כשבארי פוינטון, צייד כישרונות לשעבר של אברטון, שמע שקבוצתו הקודמת שחררה את ברטון, הוא הזמין אותו לבחינות במנצ'סטר סיטי. ברטון הרשים והוצע לו חוזה במערכת הנוער להיות חניך במועדון.[9] הוא התאמן 12 שעות ביום במגרש, ושכרו היה 72.50 פאונד לשבוע.[1] הוא ערך את ההופעה הראשונה שלו בקבוצה עד גילאי 17 בשנת 1999 ושיחק ברמה אקדמית במשך שלוש שנים. הופעתו הראשונה כשחקן בקבוצת המילואים הייתה בשנת 2001, בשנתו האחרונה כמתלמד. במועדון תכננו לשחרר אותו מכיוון שלא היו בטוחים לגבי היכולת העתידית שלו, אך שינו את דעתם ונתנו לו חוזה מקצועי בסיום העונה, בקיץ 2001.[9] במשך השנתיים הבאות, הוא הצליח במעבר מהקבוצה עד גילאי 19 לקבוצת המילואים. הוא קודם לקבוצה הבוגרת בעונת 2002/03.

קריירה בוגרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הבכורה של ברטון בקבוצה הבוגרת של סיטי הייתה צריכה להיות בנובמבר 2002 במשחק נגד מידלסברו, אך הוא שכח את חולצתו על ספסל המחליפים במחצית.[10] בסופו של דבר הופעת הבכורה שלו הייתה במשחק נגד בולטון וונדררס ב-5 באפריל 2003.[11] השער הראשון שהבקיע הגיע שבועיים לאחר מכן בניצחון הקבוצה 0–2 על טוטנהאם ביום שישי הטוב.[12] הוא סיים את עונת 2002/03 עם רצף של שבעה משחקים בהם פתח.

לאחר שהרשים בעונתו הראשונה בסיטי, הוצע לברטון חוזה לשנה על ידי המאמן קווין קיגן, שעליו חתם באפריל 2003.[13] הוא שיחק בקבוצה הראשונה בתדירות גבוהה יותר בעונת 2003/04, ולאחר שהבקיע את שער הפרמייר ליג השני שלו זכה ברטון לזימונו הראשון לנבחרת הצעירה של אנגליה לקראת משחקיה במוקדמות יורו 2004 לנבחרות צעירות נגד מקדוניה ופורטוגל.

במשחק בגביע האנגלי נגד טוטנהאם הוטספר ספג ברטון את הכרטיס האדום הראשון שלו בקריירה מסיבות משונות: בהפסקת המחצית, בזמן שקבוצתו הייתה בפיגור 0–3, הוא התווכח עם השופט ונשלח לחדר ההלבשה אף על פי שהמשחק היה בהפסקה. במחצית השנייה, על אף המחסור בברטון, חבריו הצליחו להבקיע ארבעה שערים ולנצח 3–4.[14] ברטון עזב את אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר בזעם ב-17 באפריל, לאחר שלא נקרא לסגל הקבוצה במשחק נגד סאות'המפטון.[15] הוא סיים את העונה עם 39 הופעות ושער אחד. יכולתו הרשימה את אוהדי סיטי, ובסוף עונת 2003/04 זכה בפרס השחקן הצעיר של השנה במועדון.[9]

ברטון בעונת 2006/07.

ברטון הצית תגרה במשחק ידידות של הקבוצה נגד דונקסטר רוברס ב-25 ביולי 2004 לאחר שחתך שחקן יריב.[16] אף על פי שחתם על חוזה חדש ב-22 בספטמבר 2004 שהבטיח את הישארותו במועדון עד 2007,[17] המועדון תכנן להדיח את ברטון מהקבוצה בדצמבר 2004 אחרי מאורע אלים במסיבת חג המולד הקבוצתית. הוא דחף סיגרייה דלוקה לעינו של שחקן הנוער ג'יימי טנדי,[18] לאחר שתפס את טנדי מנסה להצית את חולצתו.[19] כתוצאה מכך ברטון התנצל על מעשיו ונקנס בשכר של שישה שבועות, כ-60,000 פאונד.[19][20]

בקיץ שלאחר מכן נשלח לביתו מטורניר קדם-עונה שנערך בתאילנד, משום שתקף אוהד בן 15 של אברטון, שהתגרה בברטון על ידי קללות ובעיטה ברגלו.[21] חברו לקבוצה ריצ'רד דאן מנע ממנו להמשיך באלימות יתרה.[22] ברטון הוכנס לסדנה לעצבים ונקנס ב-120,000 פאונד על ידי המועדון.[23] בסתיו 2005, ברטון החל בתוכנית בת שבעה ימים לשליטה בהתנהגות במרפאה לספורט[24] שנועדה במיוחד לעזור לספורטאים עם בעיות התנהגות.

ברטון הגיש בקשה לעבור קבוצה בינואר 2006,[25] אך המועדון דחה את בקשתו.[26] למחרת, המועדון דחה הצעת קנייה מילולית של ברטון על ידי מידלסברו,[27] כאשר סטיוארט פירס טען שעסקה שתשאיר את ברטון במועדון עדיין תוכל להתקיים. במשך השבוע שלאחר מכן, ברטון הודיע שהיה "קצת פזיז" בכך שביקש העברה והסכים להחל במשא ומתן לגבי חוזה חדש במנצ'סטר סיטי.[28] המשא ומתן השתלם, והוא סיכם על חוזה שאורכו ארבע שנים, עליו חתם ב-25 ביולי ובכך סיים חשדות לגבי עתידו.

נראה כי התנהגותו השתפרה לאחר השתתפותו במרפאה לספורט.[24] למרות זאת, ב-30 בספטמבר 2006, מצלמות טלוויזיה צילמו את ברטון חושף את אחוריו לקבוצת אוהדי אברטון, לאחר שסיטי הצליחה להשוות את התוצאה ברגעי הסיום של המשחק בגודיסון פארק.[29] ברטון קיבל יחס מעליב מהקהל במשך כל המשחק, וה"מחווה" של ברטון תוארה כ"לא פוגעת" ו"קלילה" על ידי אנשים המעורבים בכדורגל.[30][31] משטרת מרזיסייד חקרה את האירוע, אך הודיעו באוקטובר שלא יבוצע שום צעד נוסף,[32] אף על פי שברטון נקנס ב-2,000 פאונד משום שהביא למשחק שם רע והוזהר לגבי עתידו על ידי ארגון הכדורגל האנגלי.[33]

סוכנו של ברטון, ווילי מקיי, חשף בינואר 2007 שאם כל קבוצה תציע בתמורה לו 5.5 מיליון פאונד, זה יוציא לפועל את סעיף השחרור בחוזהו שמשמעותו שסיטי תיאלץ לאפשר לברטון לדון עם המועדון המעוניין בו.[34] כתוצאה מכך, מנג'ר אברטון, דייוויד מוייס, פנה לסיטי בשאלת זמינותו של ברטון למכירה.[34] אף על פי כן, ביום שלמחרת ברטון הצהיר "אנשים מנסים להכניס בי חוסר שקט, אך אני שמח להישאר כאן".[35]

נבחרת אנגליה עשתה כלום במונדיאל, אז למה השחקנים מוציאים לאור ספרים? 'הובסנו ברבע הגמר. אני שיחקתי כמו חרא. הנה הספר שלי.' מי רוצה לקרוא דבר כזה?

ג'ואי ברטון

בעקבות כושר טוב במשחקי הקבוצה, ברטון זומן לראשונה לנבחרת הבוגרת של אנגליה ב-2 בפברואר 2007 בשביל להשתתף במשחק ידידות נגד ספרד,[36] למרות ביקורתו על שחקנים מסוימים בנבחרת על הוצאת אוטוביוגרפיות לאחר שלא הרשימו במונדיאל 2006. הוא רמז ששחקנים כאלה הרוויחו כסף על חשבון חוסר ההצלחה של הנבחרת.[37] ברטון קיבל חיזוק על ביקורתו ואפילו סטיבן ג'רארד, אחד השחקנים אותם ברטון ביקר, שיבח אותו על כנותו.[30][37][38] בניגוד לג'רארד, פרנק למפארד, שהוציא אוטוביוגרפיה בסמוך לטורניר, הפגין את חוסר הסכמתו למילותיו של ברטון בפומבי.[39] הופעת הבכורה של ברטון בנבחרת הייתה ב-7 בפברואר 2007, לאחר שהחליף את למפארד בדקה ה-78 בהפסד לספרד באולד טראפורד.[2]

ברטון יצא בהצהרות פרובוקטיביות שוב ב-22 באפריל 2007 כשביקר בפני הציבור את היכולת הירודה של סיטי בעונת 2006/07, וכן תיאר כמה מהשחקנים שהמועדון החתים כ"תת-רמה".[40] לאחר מילותיו, סטיוארט פירס, מאמנה של סיטי, אסר עליו לדבר בפני התקשורת.[41] ברטון נקנס ב-100,000 פאונד והושעה מהמועדון עד סוף העונה ב-1 במאי 2007, בעקבות מאורע במגרש האימון בו ברטון תקף את חברו לקבוצה אוזמן דבו.[3][42] דבו הצהיר כי נפגע מספר פעמים ונאלץ להתפנות לבית החולים מכיוון שסבל מפגיעות בראשו, כולל חשד לקריעת הרשתית.[43] דבו ביקש שהמשטרה תגיש אישומים נגד ברטון,[44] וכתוצאה מכך ברטון נעצר ותוחקר על ידי משטרת מנצ'סטר.[45] הריב הזה סימן את סופו של ברטון בסיטי, אף על פי שציין כי משבר ביחסיו עם המאמן הוא הסיבה העיקרית לעזיבתו.[46] ברטון ישב בכלא עד אוגוסט ולאחר מכן הואשם בתקיפה,[47][48] האשמה אותה העתיר.

ניוקאסל יונייטד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברטון בעת משחק עם ניוקאסל באפריל 2008

לאחר הצעות מווסטהאם וניוקאסל יונייטד,[49] הצטרף ברטון לניוקאסל ב-14 ביוני 2007 ששילמה עליו 5.8 מיליון פאונד.[22] הוא הצהיר כי שאיפתו לזכות בגביעים עודדה אותו בהחלטתו, בנוסף לחיבתו לסם אלרדייס, מאמנה של ניוקאסל. בזמן תקופתו במנצ'סטר סיטי, ברטון הבקיע יותר מבכל עונה; אלרדייס ציין שאחת הסיבות לכך שרכש את ברטון הייתה היכולת שלו להבקיע שערים.[50] ברטון ערך את הבכורה שלו במגפייס במשחק ידידות נגד הרטלפול יונייטד ב-17 ביולי 2007.[51] ארבעה ימים לאחר מכן, הוא הושבת לשבעה שבועות אחרי סדק בעצם ברגלו השמאלית שהתרחש במשחק נגד קרלייל יונייטד.[52] הוא נפצע שוב באוקטובר 2007, פציעה שנמשכה חודש.[53] משחקו הראשון בפרמייר ליג עם ניוקאסל הגיע בסופו של דבר ב-22 באוקטובר 2007 כאשר נכנס כמחליף בניצחון הקבוצה על טוטנהאם הוטספר.[54] בדרבי הצפון-מזרח אנגלי שלו, במשחק נגד סנדרלנד, ברטון הרים את רגלו באופן מסוכן בזמן תיקול עם שחקן הקבוצה היריבה,[55] ומשום כך בעיתון "חדשות העולם" נכתבה כותרת "נדו אותו".[56] למרות זאת, ארגון הכדורגל החליט לא לקחת שום צעד וברטון התנצל על התיקול.[57] בראשית דצמבר, הוא תקף אוהדי ניוקאסל מאחר שקיללו את המאמן סם אלרדייס ושחקנים אחרים בקבוצה.[58] כתגובה הוא טען שאמירותיו הובנו לא כהלכה.[59]

במאי 2008 נגזר על ברטון חצי שנת מאסר על אותה תקיפה בדצמבר.[60] בסך הכול לאותה עונה שיחק ברטון ב-23 משחקים בלבד והבקיע שער בודד. ברטון שב למגרשי הכדורגל בסוף אוגוסט אותה שנה, עת נכנס כמחליף במשחק מול ארסנל.

קווינס פארק ריינג'רס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 באוקטובר 2011 חתם בקווינס פארק ריינ'גרס.

ב-13 במאי 2012, במחזור האחרון של העונה, הורחק ברטון במשחק של קבוצתו מול קבוצת נעוריו, מנצ'סטר סיטי (שגם זכתה באליפות באותו משחק) לאחר שבעט בסרחיו אגוארו ווינסנט קומפאני.

אולימפיק מרסיי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנה בריינג'רס עזב לראשונה את אנגליה כאשר הושאל למארסיי לשנה.

ב-2015 שוחרר מק.פ.ר וחתם בברנלי מהצ'מפיונשיפ. עם קבוצה זו עלה נתן את אחת מעונותיו הטובות בקריירה ועלה עימה לפרמייר ליג.

גלאזגו ריינג'רס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2018 מונה ברטון למאמן פליטווד טאון מהליגה השלישית באנגליה.[61]

סגנון משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הקריירה שלו, ברטון שיחק בעיקר בתפקיד הגנתי, כקשר אחורי,[62] ועיקר משחקו היה תיקול היריבים ועזרה לבלמים.[63] עם התקדמות הקריירה שלו, הוא פיתח אינסטינקטים התקפיים יותר, שעזרו לו לפתח מוניטין של קשר המעורב גם בהגנה וגם בהתקפה במשחק - תפקיד המכונה "קשר רחבה-לרחבה".[64] בעונתו האחרונה האחרונה במנצ'סטר סיטי, בעונת 2006/07, סיים כמלך השערים של הקבוצה, על אף היותו קשר ולא חלוץ.

ברטון תואר כאדם בעל מוסר עבודה טוב, ועל הצד החיובי שבכישרונו מונים את יכולתו להחזיק בכדור ולהביא לקבוצתו שליטה במשחק.[63][65] הוא זכה לשבחים על טווח המסירות הרחב שלו.[30] הוא הראה שיפור ניכר ביכולתו בזמן עונת 2005/06, כאשר החל להעדיף מסירות פשוטות על פני מסירות שאפתניות,[66] ומשום כך כמות המסירות המוצלחות שלו, וחלקן מתוך כלל ניסיונות המסירה, עלתה.[63] מסירותיו של ברטון היו קריטיות לא מעט פעמים, בכך שהובילו לשערים רבים, והוא הוביל את הקבוצה כמלך הבישולים.[67]

ברטון תואר כשחקן קשוח עם תיקולים חזקים,[68] סגנון משחק שבא לידי ביטוי בכמות העבירות הגבוהה שביצע במשך הקריירה שלו.[69] הוא קיבל 39 כרטיסים צהובים ושלושה כרטיסים אדומים בתקופתו במנצ'סטר סיטי.[70] לעיתים ספג סגנונו הפיזי ביקורת על ידי קווין קיגן בטענה שהיה מוגזם.[16][71] אף על פי כן, "אופטה סטטיסטיקות" דירגה את ברטון כאחד מעשרת השחקנים עם התיקולים הטובים ביותר בפרמייר ליג בעונת 2004/05.[67]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטון ידוע במזגו החם שהביא אותו לעיתים לעימותים על המגרש ומחוצה לו. הוא נודע כאדם על הצהרת דעותיו בציבור,[41] מאפיין אישיות שהוא מייחס לאזור הקשה בו גדל.[8] מראיינים תיארו אותו כאדם פתוח ושאפתן שיודע לבקר את עצמו.[72]

בתקופת מבצע צוק איתן פרסם בטוויטר הודעה אנטי ישראלית שבה כתב "ההתקפה על בית הספר בבית חאנון היא בלתי נסבלת. הפסיקו להרוג ילדים בעזה. אם זה היה קורה בכל מקום אחר מלבד ישראל, המערב כבר היה מתערב. זה לא יכול להמשיך. ילדים חפים מפשע נטבחים. חייבים לעצור את זה. כיצד אלוהים יכול לשבת בצד ולצפות בזה? או אפילו לגנות את זה? האם זה חלק מהתוכנית הגדולה שלו? זו לא מלחמה, אלה רק ילדים חפים מפשע. מדובר בטיהור אתני".

חברו לשעבר לקבוצה, יוסי בניון, מיהר להגן על מדינתו כשהגיב ל"ציוץ": "חברי, ישנם דברים שלא משתנים, היית טיפש ותישאר טיפש כל חייך. מביך".[73]

ברטון הוא אחד מהפטרונים של קרן טמסין גאלבין,[24] קרן צדקה שנועדה לתמוך באנשים עם בעיות התמכרות ללא תמיכה פיננסית. לאחר שהתרשם מהגישה של ברטון בזמן שהיה במרפאה לספורט, מינה אותו טוני אדמס לתפקיד זה.[74] כיום הוא נוטל חלק בקמפיין שנועד להרחיק ילדים מצרות על ידי הגברת העניין שלהם בדיג.[75] בנוסף, הוא לקח חלק במשחק קריקט שבו בהשתתפות סלבריטאים שמטרתו לעזור לממן יחידת שיקום לילדים בבית חולים במנצ'סטר.

הוא חבר טוב של המתאגרף ריקי הטון, ובעבר נסע לארצות הברית בשביל לתמוך בו בקרב.[76] חבר טוב נוסף שלו הוא חבר להקת אואזיס, נואל גלאגר.[77]

ברטון יצא באופן קבוע עם הדוגמנית אמנדה הרינגטון.[78]

במאי 2005 מצא את עצמו במרכזו של אירוע שנוי במחלוקת מחוץ לכדורגל כאשר שבר את רגלו של הולך רגל בן 35 בזמן שנסע במכונית במרכז העיר ליברפול ב-2 בבוקר.[26] הוא גם נעצר על חשד לתקיפה וגרימה לנזק אחרי שכביכול התווכח עם נהג מונית בליברפול בזמן שהלך למלונו אחרי משחק ב-13 במרץ 2007.[79] ב-27 בדצמבר 2007, ברטון נעצר שוב בחשד לתקיפה באזור רחוב הכנסייה במרכז העיר ליברפול לאחר מאורע שהתרחש ב-5:30 בבוקר.[80] הוא הואשם מאוחר יותר בתקיפה ושימוש באלימות, ונאלץ לעמוד לדין. הוא נעצר ב-28 בדצמבר מכיוון שביצע את הפשע כאשר היה משוחרר בתנאי על שתי תקיפות קודמות. השופט ציין "אני חייב לשקול גם את ביטחון הציבור - אתה הצלפת ללא אבחנה".[81]

אחיו למחצה, מייקל ברטון, נשפט ל-17 שנות מאסר על מעורבותו ברצח על רקע גזעני של אנטוני ווקר בשנת 2005.[82] ג'ואי ברטון פנה באופן ציבורי לאחיו וביקש ממנו שיבוא לקראת המשטרה ויעזור להם לחקור את התקיפה, וכן קרא מספר פעמים למייקל, בהם שאל על מעורבותו במאורע:[21][83]

מייקל [ברטון, אחיו למחצה של ג'ואי], אם יש לך כל מידע לגבי מה שאירע אתה חייב לספר למשטרה. אתה חייב לעשות זאת בעבור משפחת ווקר כך שיוכלו לבכות על מותו של אנטוני ומשום שאתה יודע שזה הדבר הנכון לעשות.

ג'ואי ברטון

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ואי ברטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 McCarthy, Paul. "Joey Barton's damning verdict on football's pampered elite". People.co.uk.
  2. ^ 1 2 "England 0-1 Spain". BBC Sport.
  3. ^ 1 2 "City wash their hands of Barton after fight at training ground". The Guardian.
  4. ^ Anderson, David. "Newcastle snatch £5.5M midfield star from City". Mirror.co.uk.
  5. ^ 1 2 3 "Goal.com Profile: Joey Barton". Goal.com.
  6. ^ Stokes, Paul. "Give yourself up Michael, pleads footballer". Telegraph.
  7. ^ Pearson, James. "Barton reveals Forest rejection". Sky Sports.
  8. ^ 1 2 Higham, Paul. "Barton: Toffees snub helped me". Sky Sports.
  9. ^ 1 2 3 Scrapbook: Manchester City FC vs Liverpool match programme, p41
  10. ^ "Things get shirty for City starlet". Sky Sports.
  11. ^ Chris Bailey, "Barton lifts City's gloom", Manchester Evening News
  12. ^ "City cruise past Spurs". BBC Sport.
  13. ^ "Barton signs new City deal". BBC Sport.
  14. ^ "Man City write new chapter in FA Cup lore". ABC news.
  15. ^ "Barton's roll of shame". Daily Mail.
  16. ^ 1 2 "Keegan fury at Barton". BBC Sport.
  17. ^ "Barton earns new deal". BBC Sport.
  18. ^ Spencer, Peter. "Barton faces fine after party fracas". Manchester Evening News.
  19. ^ 1 2 Wallace, Sam. "Barton fined £60,000 for fracas". Independent Online. אורכב מ-המקור ב-2007-09-30. נבדק ב-2008-01-04.
  20. ^ "Barton apologises to boss Keegan". BBC Sport.
  21. ^ 1 2 Booth, Jenny. "Profile:Joey Barton". Times Online.
  22. ^ 1 2 "Barton completes move to Magpies". BBC Sport.
  23. ^ Higham, Paul. "Barton asks for help". Sky Sports.
  24. ^ 1 2 3 Dart, Tom. "Why Joey Barton is a fine young man". Times Online.
  25. ^ "Man City reject request by Barton". BBC Sport.
  26. ^ 1 2 "Factfile: Joey Barton". Times Online.
  27. ^ "Man City reject Boro's Barton bid". BBC Sport.
  28. ^ "Barton to end row by signing deal". BBC Sport.
  29. ^ "Police to probe Barton incident", BBC Sport
  30. ^ 1 2 3 McNulty, Phil. "Barton books in". BBC Sport.
  31. ^ "Holloway backs 'cheeky' Barton". BBC Sport.
  32. ^ "Police take no action over Barton". BBC Sport.
  33. ^ "Barton gets fine but escapes ban". BBC Sport.
  34. ^ 1 2 "City dismiss Barton enquiry". Sky Sports.
  35. ^ Andy Hunter, "Barton insists he is staying put but Everton lie in wait" Independent
  36. ^ "Barton wins first England call-up". BBC Sport.
  37. ^ 1 2 "Gerrard jumps to Barton's defence". The Independent. אורכב מ-המקור ב-2007-09-30. נבדק ב-2008-01-04.
  38. ^ Liddle, Rod. "Barton has the cheek to usher in a new era". Times Online.
  39. ^ "Lampard hits back at Barton jibes". BBC Sport.
  40. ^ "Barton criticises Man City season". BBC Sport.
  41. ^ 1 2 Taylor, Daniel. "Pearce bans Barton from talking to media after public outburst". The Guardian.
  42. ^ Robson, Sir Bobby. "Biggest victim of the Dabo training bust-up will be Barton himself". Daily Mail.
  43. ^ Alec Hayes, "Barton branded a 'coward' by Dabo", The Telegraph
  44. ^ "Police get Barton 'attack' report". BBC News.
  45. ^ "Barton is arrested over assault". BBC News.
  46. ^ Taylor, Louise. "Barton kicks off at St James' with swipe at Pearce". Guardian Unlimited.
  47. ^ "Police extend Joey Barton's bail". BBC News.
  48. ^ "Player Barton charged over attack". BBC News.
  49. ^ Spellman, Daniel. "Newcastle fend off West Ham to seal £5.5m Barton signing". Scotsman.
  50. ^ Culkin, George. "Allardyce convinced he can coax the best out of Barton". Times Online.
  51. ^ Ryder, Lee. "Hartlepool United 1, Newcastle United 3". icNewcastle.
  52. ^ Pearson, James. "Magpies confirm Barton blow". Sky Sports.
  53. ^ "Newcastle hit by Barton setback". BBC Sport.
  54. ^ "Newcastle 3-1 Tottenham". BBC Sport.
  55. ^ "Sunderland 1-1 Newcastle". BBC Sport.
  56. ^ "Ban Him: Bad boy Barton facing FA rap". News of the World. אורכב מ-המקור ב-2008-01-13. נבדק ב-2008-01-04.
  57. ^ "Barton apologises for high tackle". BBC Sport.
  58. ^ "Newcastle fans vicious - Barton". BBC Sport.
  59. ^ "Joey BarToon: Fans Are Crucial". nufc.co.uk. אורכב מ-המקור ב-2007-12-13. נבדק ב-2008-01-04.
  60. ^ ynet, חצי שנת מאסר לג'ואי בארטון, באתר ynet, 20 במאי 2008
  61. ^ הסיפור ההזוי של השנה: ג'ואי ברטון מונה למאמן פליטווד טאון, באתר ספורט1, 18 באפריל 2018
  62. ^ "Barton gets England call". Sky Sports.
  63. ^ 1 2 3 Khan, Mo. "Head to head: Gilberto v Joey Barton". Arsenal.com. אורכב מ-המקור ב-2007-09-30. נבדק ב-2008-01-04.
  64. ^ "City boys: Other notable talents who progressed through Manchester City's academy". The Independent. אורכב מ-המקור ב-2007-10-27. נבדק ב-2008-01-04.
  65. ^ Whittell, Ian. "Talent overshadowed by temper". Telegraph.
  66. ^ Illingworth, Colin. "Manchester City: Joey Barton for England?". SquareFootball.net. אורכב מ-המקור ב-2006-02-22. נבדק ב-2008-01-04.
  67. ^ 1 2 Townley, Paul. "City would miss Barton - Opta". Sky Sports.
  68. ^ Whalley, Mike. "Stu braced for Barton bids". Manchester Evening News.
  69. ^ "ESPNsoccernet Profile". ESPNsoccernet.
  70. ^ Joey Barton Statistics, www.soccerbase.com - The Internet Soccer Database.
  71. ^ "Keegan backs Barton to shine". Manchester Evening News.
  72. ^ Winter, Henry. "Human hand grenade is guaranteed frosty reception". The Telegraph.
  73. ^ Yossi Benayoun, @Joey7Barton mate things can never changed you have been stupid and you will stay stupid all your life..embarrassing ., @YossiBenayoun15, ‏2014-07-25
  74. ^ Austin, Simon. "Adams sees Barton in England role". BBC Sport.
  75. ^ King, Dan. "Newcastle star gets hooked on fishing". The Northern Echo.
  76. ^ Makin, Greg. "Ricky backs Barton to be a hit". Daily Express.
  77. ^ Whalley, Mike. "'It's pure City' says Noel". Manchester Evening News.
  78. ^ "Amanda Harrington The New WAG Members". soccerfiesta.net. אורכב מ-המקור ב-2008-01-05. נבדק ב-2008-01-04.
  79. ^ "City star arrested over assault", BBC News
  80. ^ "Footballer quizzed in assault probe". Guardian Unlimited.
  81. ^ "Footballer Barton is refused bail". The Guadrian. ארכיון מ-2008-02-04. נבדק ב-2008-01-04.
  82. ^ "Cousins jailed for racist axe murder". Guardian Unlimited.
  83. ^ "Axe jury hears player's statement". BBC News.