ג'ורג' קמפבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' קמפבל
George W. Campbell
GeorgeWCampbell.jpg
לידה 9 בפברואר 1769
טונגה, סקוטלנד
ממלכת בריטניה הגדולה
פטירה 17 בפברואר 1848 (בגיל 79)
נאשוויל, טנסי, ארצות הברית
שם מלא ג'ורג' וושינגטון קמפבל
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית העלמין העירוני של נאשוויל, טנסי
השכלה אוניברסיטת פרינסטון
עיסוק משפטן, פוליטיקאי
מפלגה Tricolour Cockade.svg  המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
שגריר ארצות הברית ברוסיה ה־4
7 בפברואר 18198 ביולי 1820
(שנה ו־21 שבועות)
סנאטור מטעם מדינת טנסי
10 באוקטובר 181520 באפריל 1818
(שנתיים ו־27 שבועות)
→ ג'וזף אנדרסון
8 באוקטובר 181111 בפברואר 1814
(שנתיים ו־18 שבועות)
→ ג'נקין וייטסייד
ג'סי וארטון ←
מזכיר האוצר של ארצות הברית ה־5
9 בפברואר 18145 באוקטובר 1814
(34 שבועות ויום)
תחת הנשיא ג'יימס מדיסון
אלכסנדר דאלאס ←

ג'ורג' וושינגטון קמפבלאנגלית: George Washington Campbell‏; 9 בפברואר 176917 בפברואר 1848) היה מדינאי אמריקאי. חבר הקונגרס של ארצות הברית מטעם מדינת טנסי ושופט בבית המשפט העליון שלה, שגריר ארצות הברית ברוסיה והמזכיר החמישי של מחלקת האוצר של ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד הכפר טונגה (Tongue) שבחוף הצפוני של סקוטלנד, קמפבל הצעיר היגר אל ארצות הברית ב-1772 עם הוריו. את השכלתו האקדמית השלים ב"מכללת ניו ג'רזי" (הנקראת בהווה אוניברסיטת פרינסטון) ב-1794, כשהחל ללמוד משפטים. מאוחר יותר הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של קרוליינה הצפונית והתמחה בעריכת דין בנוקסוויל שבטנסי.

בשנת 1803 נבחר קמפבל נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הכללי (והיחיד) של טנסי. אחר כך — בשנים 1805–1809 — ייצג את מחוז הקונגרס השני של טנסי בקונגרס השמיני, התשיעי והעשירי. במהלך הקונגרס העשירי הוא היה יושב ראש ועדת הדרכים והאמצעים. קמפבל נמנה בין המנהלים שמונו ב-1804 לנהל את הליכי ההדחה של ג'ון פיקרינג, שופט בית המשפט המחוזי הפדרלי במחוז ניו המפשייר. בהמשך באותה שנה הוסיף לנהל את שימועי ההדחה נגד סמואל צ'ייס, שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית.

הוא עזב את הקונגרס של ארצות הברית ב-1809 כדי להיות שופט בבית המשפט העליון של טנסי, תפקיד אותו אייש עד 1811.

קמפבל היה חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם טנסי בשתי תקופות כהונה לא רצופות. הראשונה הייתה בשנים 1811–1814 לאחר שנבחר למלא את מקומו של ג'נקין וייטסייד, והשנייה הייתה משנת 1815 עד 1818. בפעם הראשונה הוא התפטר על-מנת לעמוד בראשות מחלקת האוצר של ארצות הברית. הוא שבלסנאט באוקטובר 1815. קמפבל היה הראשון לשבת בראשות ועדת הכספים של הסנאט בדצמבר אותה שנה, עד להתפטרותו מהסנאט באפריל 1818. בפעם זו התפטר לשם מינויו לשגריר ארצות הברית ברוסיה. קמפבל שימש כחבר בוועדה הטענות לביזה הצרפתית ב-1831.

קמפבל, שמונה למזכיר האוצר של ארצות הברית בידי הנשיא ג'יימס מדיסון, ניצב בפני אִי-סֵדֶר כלכלי לאומי שנגרם כתוצאה ממלחמת 1812. הקונגרס לא הצליח להחליף את "הבנק הראשון של ארצות הברית" לאחר שכתב הזכויות שלו פג ב-1811, והקצבאות למלחמה לא היו זמינות, כך שעל קמפבל היה לשכנע את האומה האמריקאית לרכוש איגרות חוב ממשלתיות. הוא נאלץ להתאים את כלכלת ארצות הברית לתנאי המלווים, ומכר איגרות חוב ממשלתיות בריבית מופרזת. בספטמבר 1814 כבש הצבא הבריטי את וושינגטון הבירה והאשראי של הממשלה הפדרלית צנח עוד יותר. קמפבל לא הצליח במאמציו לגייס כסף באמצעות מכירות נוספות של איגרות חוב, והוא התפטר באוקטובר — אחרי 8 חודשים בלבד בתפקיד, מאוכזב ובמצב בריאותי רע[1].

ב-1848 הלך קמפבל לעולמו ונטמן בבית העלמין העירוני בנאשוויל. כאות הוקרה למפעל חייו, על שמו קרוי מחוז קמפבל שבטנסי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' קמפבל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ GEORGE W. CAMPBELL (1814), באתר מרכז מילר (באנגלית)