ויליאם גיבס מקאדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מקאדו" מפנה לכאן. לערך העוסק בכדורסלן, ראו בוב מקאדו.
ויליאם גיבס מקאדו

ויליאם גיבס מקאדו הבןאנגלית: .William Gibbs McAdoo, Jr‏; 31 באוקטובר 18631 בפברואר 1941) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקני. הוא היה חבר התנועה הפרוגרסיבית, והיה מקורב לנשיא וודרו וילסון: הוא היה מנהל מטה הבחירות של וילסון בבחירות בשנת 1912, התחתן עם בתו והיה מזכיר האוצר של ארצות הברית בתקופתו. הוא היה אחראי למימון מלחמת העולם הראשונה, ונתן הלוואות רבות למדינות ההסכמה. הוא גם היה נשיא איגוד הרכבות. בבחירות ב-1920 וב-1924, הוא היה המועמד המוביל בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית, והיה סנאטור מטעם מדינת קליפורניה.

ראשית הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקאדו נולד ליד מריאטה, ג'ורג'יה. הוריו היו הסופרת מרי פיית' פלויד (1832–1913) ועורך הדין ויליאם גיבס מקאדו האב (1820–1894). דודו, ג'ון דייוויד מקאדו, היה קצין במלחמת האזרחים האמריקנית ושופט בבית המשפט העליון של טקסס. כשאביו מונה להיות פרופסור באוניברסיטת טנסי, משפחתו עברה לנוקסוויל.

לאחר שסיים את לימודיו, מקאדו התחיל בקריירה כעורך דין והתחתן עם אשתו הראשונה, שרה פלמינג, ב-18 בנובמבר 1885, ונולדו להם שבעה ילדים.

בתחילת שנות התשעים של המאה התשע-עשרה, הוא איבד את רוב הונו כשניסה לחבר את מערכת הרכבות של נוקסוויל לחשמל. ב-1892 הוא עבר לניו יורק סיטי. בתחילת המאה העשרים, מקאדו תכנן פרויקט לבניית מנהרה שתחבר בין מנהטן לניו ג'רזי, כשהמנהרה תעבור מתחת לנהר הודסון. הפרויקט הסתיים ב-1908 והקנה לו אהדה רבה.

אשתו הראשונה מתה ב-1912. באותה השנה, הוא היה סגן יושב הראש של הוועידה הדמוקרטית הלאומית.

מזכיר האוצר של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וודרו וילסון הצליח לשכנע את מקאדו להצטרף לפוליטיקה אחרי פגישה ביניהם ב-1910. מקאדו עבד במטה הבחירות של וילסון ב-1912, ולאחר ניצחונו של וילסון, מקאדו מונה לתפקיד מזכיר האוצר של ארצות הברית, משרה בה יכהן מ-1913 עד 1918.

ב-7 במאי 1914, הוא התחתן עם בתו של וילסון, אלינור. מקאדו הציע להתפטר לאחר שהתחתן איתה, אולם וילסון לחץ עליו להמשיך במאמציו ליצירת הפדרל ריזרב. מקאדו העביר את החוק שביסס את הפדרל ריזרב בדצמבר 1913.

לקראת פריצתה של מלחמת העולם הראשונה, בקיץ 1914, מקאדו נאלץ להתמודד עם משבר כלכלי חמור. לאחר שהמלחמה פרצה, משקיעים בריטים וצרפתים המירו את הנכסים האמריקניים שלהם בדולרים, אותו המירו לזהב על בסיס תקן הזהב. דבר זה היה עלול לגרום לירידה בערך הדולר ולשפל כלכלי. לאחר מכן האירופאים גם יצליחו לקנות חומרי גלם למלחמה במחיר זול. כדי למנוע שפל, מקאדו סגר את הבורסה לארבעה חודשים כדי למנוע מהאירופאים להמיר נכסים, ודבק באופן נוקשה בתקן הזהב. צעד זה מנע קריסה כלכלית, וגם הפך את ארצות הברית למעצמה כלכלית לראשונה בהיסטוריה. הצעד גם מנע חולשה כלכלית של מדינות ההסכמה בתחילת המלחמה.

המשקיעים לא הצליחו להמיר את נכסיהם, ולכן נאלצו להשתמש בכסף מהמדינות שלהם. כדי לשלם על החומרים שקנו לקראת המלחמה, הם שילמו לאמריקאים בשטרות חוב. ארצות הברית הפכה לראשונה לספקית הלוואות במעמד של אירופה.

כדי למנוע סגירות בנקים, מקאדו הפעיל את חוק אולדריץ'-ורילנד מ-1908, שאפשר לו להכניס עוד כסף למחזור.

קריירה מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כניסתה של ארצות הברית למלחמה, מקאדו מונה לאחראי על איגוד הרכבות של ארצות הברית, תפקיד בו החזיק עד לסיום המלחמה בנובמבר 1918.

במרץ 1919, לאחר שעזב את תפקידו, מקאדו פתח משרד עורכי דין. הוא עזב את המשרד ב-1922 כדי להתמקד בפוליטיקה.

מקאדו ניסה לקבל את מועמדות מפלגתו לנשיאות פעמיים: ב-1920 הוא הפסיד לג'יימס מידלטון קוקס, וב-1924 לג'ון דייוויס, אף על פי שבשני המקרים הוביל בסיבוב הראשון. ב-1920, הביע מקאדו תמיכה בביטוח פציעות, דמי אבטלה ויום עבודה של שמונה שעות. הוא תמך גם בחוק שכר מינימום ובהתערבות ממשלתית בשוק העבודה.

כתומך נלהב בחוק היובש, המשלחת מניו יורק ושאר אנשי הצפון שהתנגדו לאיסור על אלכוהול מנעו את זכייתו ב-1920. ב-1924, זכה מקאדו לתמיכה מצד הקו קלוקס קלאן. הוא לא גינה את הקלאן. ב-1933 עד 1938 היה מקאדו סנאטור מטעם מדינת קליפורניה. ב-1934 הוא התגרש מאלינור, וחודשיים לאחר שחתמו על הסכם גירושין ביולי 1935, הוא התחתן עם דוריס קרוס בת ה-26.

מקאדו זכה לתשלום של 25,000 דולר מאדוארד דוני, איל נפט, והחזיר את הסכום לאחר שגילה על מעורבותו של דוני בשערוריות שוחד.

מותו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקאדו מת מהתקף לב בוושינגטון, לאחר כניסתו לתפקיד של פרנקלין דלאנו רוזוולט בפעם השלישית. הוא נקבר בווירג'יניה. על שמו נקראה העיר מקאדו בטקסס.

מקאדו טען ש"זה בלתי אפשרי לנצח בור בוויכוח". בהתייחסו לוורן הרדינג, מקאדו אמר שהצהרותיו היו "צבא של משפטים פומפוזיים שמנסים לחפש רעיון".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם גיבס מקאדו בוויקישיתוף