ג'אנלוקה זמברוטה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושה הגהה והתמקדות במושא הערך.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושה הגהה והתמקדות במושא הערך. | |
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
19 בפברואר 1977 (בן 47) קומו שבאיטליה | |||
| גובה | 1.81 מטר | |||
| עמדה | מגן ימני | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
ג'אנלוקה זמברוטה (איטלקית: Gianluca Zambrotta; נולד ב-19 בפברואר 1977 בקומו, איטליה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדות המגן הימני, והשמאלי. אחרי שסיים את הקריירה ככדורגלן אימן ב-2016 בהודו. [1]
במהלך הקריירה שיחק ביובנטוס, ברצלונה ומילאן ולזכותו 98 הופעות בנבחרת איטליה.
קבוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמברוטה החל את הקריירה שלו בגיל 17 בעיר הולדתו, בקבוצת קומו קלציו בשנת 1994. בעונתו הראשונה עם קומו בליגה האיטלקית השנייה הוא שיחק משחק אחד בלבד. בשנת 1995, קומו ירדה לליגה השלישית וזמברוטה קיבל יותר דקות משחק בקבוצה הראשונה. בעונות 1995/96 ו-1996/97 הופיע 47 פעמים והבקיע שישה שערים.
ב-1997, זמברוטה התחיל את דרכו בסרייה א', בקבוצת א.ס בארי. בשנתו הראשונה בליגה הראשונה, הוא שיחק באגף השמאלי והבקיע שני שערים ב-27 הופעות. בעונת 1998/99, במחזור הראשון, הוא הבקיע את השער הראשון באותה עונה במשחק נגד ונציה בדקה התשיעית. זמברוטה המשיך לפרוח והיווה דמות מפתח בהצלחתה של בארי בתחילת העונה. במחזור השביעי, הבקיע את שער נוסף במשחק נגד אינטר בסן סירו שנגמר בניצחון 3-2. בפברואר 1999, אחרי שהרשים בנבחרת הצעירה,נקרא על ידי מאמן איטליה, דינו זוף לשחק במדי הנבחרת. הופעת הבכורה שלו הייתה במשחק נגד נורווגיה והוא הפך להיות שחקן בארי הראשון שמשחק בנבחרת הבוגרת אחרי 50 שנה. במשך עונת 1998/99 הופיע 32 פעמים והבקיע ארבעה שערים. באמצע העונה עבר זמברוטה ליובנטוס, שהודרכה על ידי קרלו אנצ'לוטי. מחירו היה 15.85 מיליון אירו.
אחרי המעבר ליובנטוס, המשיך זמברוטה במומנטום החיובי שלו. הוא הופיע 32 פעמים בעונתו הראשונה שם, והבקיע שער אחד. ב-14 במאי 2000, ביום האחרון של העונה, החמיצה יובנטוס את האליפות לאחר שהפסידה 0–1 במשחק חוץ לפרוג'יה. באותו משחק זמברוטה נכנס כמחליף במחצית השנייה והורחק בכרטיס אדום על ידי השופט.
בעונתו השנייה ביובנטוס, עונת 2000/2001, זמברוטה שותף ב-29 משחקי ליגה והבקיע שלושה שערים. יובנטוס סיימה כסגנית האלופה בשנית. זמברוטה זכה באליפות הראשונה שלו רק בעונה שלאחר מכן, עונת 2001/2002, עונה בה הופיע 32 פעמים והבקיע שער אחד.
בעקבות פציעה במשחק הנבחרת נגד קוריאה הדרומית בזמן מונדיאל 2002 הוא החמיץ את פתיחת עונת 2002/2003. בזמן שנעדר יובנטוס החתימה את מאורו קמורנסי, שתפס את מקומו באגף הימני ואף עשה זאת היטב. כתוצאה מכך, כשחזר לשחק מאמן הקבוצה, מרצ'לו ליפי, החליט להציב את זמברוטה כמגן שמאלי. זמברוטה הסתגל בזריזות לתפקיד החדש וביצועיו היו טובים מאוד. הוא נשאר שחקן הרכב קבוע, בזמן שהקבוצה זכתה באליפות שנייה ברציפות והגיעה לגמר ליגת האלופות, בו הפסידה למילאן בבעיטות עונשין.
זמברוטה זכה בשתי אליפויות עם יובנטוס (במקור אלו היו ארבע, אך שתי האליפויות האחרונות הועברו לאינטר מילאנו בשל פרשת הטיית המשחקים), ובשש עונותיו בקבוצה הופיע במדיה 185 פעמים והבקיע שבעה שערים. בעונתו האחרונה בקבוצה, עונת 2005/2006, זמברוטה החליף את מקומו במגרש למגן ימני. מאז, הוא שיחק לעיתים כמגן ימני ולעיתים כמגן שמאלי. בשנת 2005 הוא האריך את חוזהו עד לשנת 2010 אך משום שנגזר על יובנטוס לרדת ליגה, בעקבות פרשת הטיית המשחקים, הוא החליט לעזוב את המועדון, כאשר קבוצות כמו מילאן, צ'לסי, ריאל מדריד וברצלונה חפצות בשירותיו. בסופו של דבר הוא עבר לברצלונה, אלופת אירופה באותה שנה, במחיר של 14 מיליון אירו. הוא חתם על חוזה לארבע עונות עם הקבוצה, שם הצטרף לחברו לקבוצה ליליאן תוראם.
ברצלונה קנתה את כרטיס השחקן של זמברוטה בעיקר בגלל העובדה שלא היה לה מגן ימני ראוי, ותפקידו היה להחליף את ז'וליאנו בלטי ואולגר פרסאס החלשים ממנו.[2] ב-4 באוגוסט 2006, אחרי חופשת המנוחה ממונדיאל 2006, זמברוטה חבר לקבוצתו החדשה ברצלונה בלוס אנג'לס, שם ברצלונה עברה במסע קדם העונה שלה. הוא התאמן עם חבריו החדשים לקבוצה והופעת הבכורה שלו במדי הבלאוגרנס הייתה במשחק האחרון במסע, ב-13 באוגוסט, נגד ניו יורק רד בולס. מיקומו בקבוצה היה לא ידוע, אך זמברוטה טען בריאיון שלא אכפת לו היכן ישחק והוא מוכן לעשות כל מה שמאמנו החדש פרנק רייקארד רוצה. הופעת הבכורה הרשמית שלו הייתה ב-17 באוגוסט במשחק נגד היריבה המקומית אספניול בסופר קאפ הספרדי.
ב-17 במרץ 2007 הוא הבקיע את שערו הראשון בעבור ברצלונה במשחק ליגה נגד רקראטיבו ולבה. הוא הבקיע גם במשחק נגד אתלטיקו מדריד ונגד ז'ימנסטיק, מה שאומר שהוא הבקיע שיא שערים בעונה אחת - שלושה שערים - כולם במשחקי חוץ. בתחילת עונתו השנייה בברצלונה, עונת 2007/2008, מעמדו של זמברוטה בקבוצה נחלש: בזמן שנפצע, קרלס פויול הוסט מעמדת הבלם למגן הימני כדי להחליף את זמברוטה. כאשר חזר לכושר הוא לא חזר לשחק באופן קבוע ופויול נשאר מגן ימני.
לאחר שתי עונות ללא תארים בברצלונה, חתם זמברוטה במילאן ב-1 ביוני 2008. מילאן שילמה עבור דמי העברתו 8.5 מיליון אירו. בעונת 2010/11 זכה בליגה האיטלקית עם מילאן. בתאריך 13 במאי 2012 שיחק זמברוטה 90 דקות בניצחון של מילאן על העולה החדשה שירדה בחזרה, נובארה. אלו היו 90 הדקות האחרונות של השחקן כי חוזהו בקבוצה הסתיים.
ב-19 ביולי 2013 חתם זמברוטה בקיאסו מהליגה השנייה בשווייץ, ושימש כשחקן וכעוזר המאמן בקבוצה, ומאוחר יותר כמאמן בפועל.
נבחרות איטליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנבחרת הצעירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר אחרי שזמברוטה החל לשחק בליגה הראשונה, הוא הצליח להשיג את תשומת לבם של אנשי הכדורגל באיטליה. הוא נבחר לשחק במדי הנבחרת הצעירה של איטליה בפעם הראשונה ב-25 במרץ 1998 במשחק נגד מלטה. במשחק השני שלו בנבחרת הצעירה נגד ווילס ב-22 באפריל 1998 הוא הבקיע את השער השני של איטליה בדקה ה-43 ועזר לנבחרת לנצח 1–2. ב-1998 הוא שותף בכל ששת משחקיה של הנבחרת הצעירה, מתוכם הם ניצחו 5 והאחרון ביניהם היה תיקו נגד ספרד.
הוא קיבל את הכינוי "בתולת הים" בזמן שהיה עם הנבחרת הצעירה, כיוון שהשקיע שעה כל לילה מול המראה בסידור זקן-התיש החדש שלו.
אחרי יכולת מרשימה בנבחרת הצעירה, ובזכות תחילת עונת 1998/1999 שבה שיחק היטב, זמברוטה זומן לראשונה ל'אזורי' ב-10 בפברואר 1999, תשעה ימים לפני יום הולדתו ה-2 2. למרות משחק כללי מאכזב, תוצאת תיקו בידידות נגד נורווגיה, זמברוטה שיחק היטב בכל 90 הדקות.
יורו 2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 1999/2000, זמבורטה המשיך לשחק בנבחרת הצעירה עוד ארבע פעמים, ובמקביל שיחק עם הנבחרת הבוגרת בשישה משחקים. בסוף העונה, זוף, מאמן הנבחרת הבוגרת, זימן את זמברוטה לטורניר יורו 2000 שנערך ביוני. זמברוטה שיחק בחולצה מספר 17 בטורניר הגדול הראשון שלו עם האזורי. בשלב הבתים, איטליה ניצחה בכל שלושת משחקיה נגד טורקיה, בלגיה ושוודיה. מתוכם זמברוטה שותף בשני הראשונים. הוא חזר להרכב הפותח ברבע הגמר נגד רומניה ותרם רבות לניצחון איטליה 0–2.
בחצי הגמר איטליה התמודדה נגד הולנד. בגלל כמה התנגשויות אלימות בין זמברוטה ובודווין זנדן, שניהם קיבלו כרטיס צהוב בשלב מוקדם יחסית של המשחק. בדקה ה-79 הוא קיבל כרטיס צהוב שני על עבירה על זנדן. עם עשרה שחקנים שנותרו, איטליה הצליחה להגיע להכרעה בבעיטות עונשין וניצחה 3-1.
זמברוטה היה מושעה בגמר בגלל הכרטיס האדום שקיבל (איטליה הפסידה לצרפת 1–2, בהארכה לפי שיטת שער הזהב שהונהגה באותו מונדיאל).
אולימפיאדת סידני 2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי היורו המאכזב, זמברוטה חזר לחיק הנבחרת הצעירה שהשתתפה במשחקים האולימפיים בספטמבר. הוא פתח במשחקים נגד אוסטרליה והונדורדס, בהם איטליה ניצחה. מכיוון שאיטליה העפילה לרבע הגמר כבר, זמברוטה פתח בספסל במשחק שלב הבתים האחרון, נגד ניגריה, אך עלה בדקה ה-80. זה היה משחקו האחרון עם הנבחרת הצעירה. הוא שיחק בסך הכל 13 משחקים עם הנבחרת. איטליה הפסידה לספרד, שמאוחר יותר הגיעה לגמר, במשחק בו זמברוטה לא שותף.
מונדיאל 2002
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי מינוי של המאמן החדש, ג'ובאני טרפטוני, זמברוטה נשאר שחקן קבע בהרכב הפותח. הוא שיחק בכל משחקי שלב הבתים במונדיאל 2002, שאחריהם איטליה הגיעה לשמינית הגמר. בשמינית הגמר איטליה פגשה את קוריאה. בדקה ה-72 זמברוטה סבל מפציעה חמורה בירך אחרי התנגשות עם מגן קוריאני. הוא הורד מהמגרש ואיטליה הפסידה במשחק בתוספת הזמן.
יורו 2004
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2003, אחרי פרישתו של פאולו מלדיני מהנבחרת הלאומית, ובעקבות מעבר מוצלח לתפקיד המגן השמאלי ביובנטוס, זמברוטה היה הבחירה העיקרית לשחק בעמדה זו בנבחרת. ב-30 במאי 2004 זמברוטה הבקיע את שער הנבחרת הראשון שלו במשחק נגד תוניסיה, בו איטליה ניצחה 0–4. למרות אכזבה גדולה מהנבחרת וכישלונה לעבור את שלב הבתים, זמברוטה היה אחד השחקנים היחידים שזכו לשבחים.
מונדיאל 2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שני טורנירים רצופים מאכזבים, טרפטוני עזב את תפקיד מאמן הנבחרת. המאמן החדש היה מרצ'לו ליפי, שבדיוק עזב את תפקידו כמאמן יובנטוס. בסוף שנת 2005, אחרי שליפי הביא שחקנים חדשים רבים לסגל, הוא שינה את תפקידו של זמברוטה שוב, הפעם לתפקיד המגן הימני.
בעידן ליפי, זמברוטה נותר אחד משחקני הליבה בנבחרת. הוא שותף בשמונה מתוך עשרת משחקי מוקדמות מונדיאל 2006, בהם עזר לאיטליה להיות ראש הבית. ב-15 במאי 2006 זמברוטה נקרא לסגל הנבחרת במונדיאל.
בזמן ההכנות האחרונות לגביע העולם, זמברוטה נפצע בירכו השמאלי בזמן משחק אימון ב-28 במאי 2006. היו חששות שלא יוכל לשחק במונדיאל, ודניאל בונרה החל להתארגן להיות מחליפו של זמברוטה במקרה ולא יוכל להשתתף. סריקות בימים האחרונים לפני תחילת הטורניר הראו שיצטרך להחמיץ רק את משחק הפתיחה.
איטליה פתחה את הטורניר נגד גאנה. למרות חסרונו של זמברוטה, איטליה ניצחה 0–2. זמברוטה חזר לשחק במשחק השני - נגד ארצות הברית בתור מגן שמאלי. חברו לקבוצה כריסטיאן זקרדו הבקיע שער עצמי ודניאלה דה רוסי קיבל כרטיס אדום. איטליה אכזבה והמשחק הסתיים בתיקו. זמברוטה שיחק בכל ה-90 דקות בלי לתרום דבר חיובי.
במשחק האחרון בשלב הבתים, נגד צ'כיה, איטליה הייתה זקוקה לשוויון בלבד בשביל להעפיל לשלב הבא. אחרי המשחק העלוב של זקרדו, ליפי החליט לשתף את פאביו גרוסו במקומו. משום כך, זמברוטה שיחק כמגן ימני. אחרי שני שערים של המחליפים מרקו מטראצי ופיליפו אינזאגי, איטליה ניצחה 0–2 ועלתה לשלב הבא כראש בית.
בשמינית הגמר איטליה פגשה את אוסטרליה. אחרי ששיחקה עם יתרון של שחקן בשני משחקים קודמים, הפעם איטליה סבלה ממחסור בשחקן, כיוון שמרקו מטראצי הורחק בדקה ה-50. למרות זאת, איטליה ניצחה בזכות שער בפנדל בדקה ה-95. זמברוטה שותף בכל המשחק כמגן ימני. במהלך המשחק הוא קיבל כרטיס צהוב, והמשמעות של זה הייתה שכל כרטיס נוסף שיקבל יוביל להשעייתו.
ברבע הגמר ב-30 ביוני 2006, איטליה שיחקה נגד אוקראינה. זמברוטה פתח כמגן ימני, והבקיע את השער הפותח בדקה השישית בבעיטה שמאלית חזקה. זה היה שערו השני בנבחרת ושער המונדיאל הראשון שלו. הביצועים המעולים של זמברוטה המשיכו, והוא הציל שער בטוח בדקה ה-58. ליפי עשה כמה חילופים, וזמברוטה עבר לשחק כקשר שמאלי. השפעת המעבר הורגשה מיד. בדקה ה-69 הוא כדרר באגף השמאלי לקצה הרחבה ומסך כדור רוחב ללוקה טוני שהבקיע את השער השני במשחק. איטליה ניצחה בסוף 0–3. בחצי הגמר איטליה פגשה את מארחת הטורניר גרמניה בדורטמונד. זמברוטה שוב פתח כמגן ימני. אף אחת מהקבוצות הצליחה למצוא את השער ב-90 הדקות הרגילות. בדקה השנייה של ההארכה בדיוק אחרי שאלברטו ג'ילארדינו בעט בקורה, זמברוטה בעט בעוצמה בכדור אך פגע במשקוף. לקראת סיום המשחק נראה כי המשחק יגיע להכרעה בבעיטות עונשין, אך איטליה הבקיעה שני שערים מאוחרים וניצחה 0–2.
ב-9 ביולי 2006 זמברוטה שותף בגמר הראשון הבינלאומי בקריירה שלו. איטליה שיחקה נגד צרפת ואף על פי שהייתה בפיגור 0–1 כבר בדקה השביעית, היא הצליחה להשוות לאחר 12 דקות. התוצאה נשארה זהה עד ההכרעות בבעיטות עונשין. זמברוטה צפה בנבחרתו מבקיעה את כל חמש הבעיטות ומנצחת 3–5. זה היה גביע העולם הראשון והיחיד של זמברוטה והרביעי של איטליה.
יכולתו של זמברוטה לשחק במספר תפקידים בשני צדי המגרש תרמה לגמישות הרבה של סגל איטליה, וזיכתה אותו במקום בצוות הכוכבים של הטורניר.
יורו 2008
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמברוטה שותף בכל משחקי הנבחרת ביורו 2008 עד להדחתה ברבע הגמר. טעות שלו בשלב הבתים מול נבחרת רומניה הובילה לשער היחיד במשחק של הרומנים, שהסתיים בתיקו 1-1.
הישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2 אליפויות סרייה א': 2001/2002, 2002/2003
- 2 סגניות אלופה: 1999/2000, 2000/2001
- 2 סופר קאפ איטלקי: 2002, 2003
- הסופר קאפ הספרדי 2006
- סגנית אלופת יורו 2000
- מונדיאל 2006
- אליפות איטליה: 2010/2011
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'אנלוקה זמברוטה
- ג'אנלוקה זמברוטה, באתר Transfermarkt
- ג'אנלוקה זמברוטה, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- ג'אנלוקה זמברוטה, באתר Soccerway
- ג'אנלוקה זמברוטה, באתר WorldFootball.net
- ג'אנלוקה זמברוטה, באתר National Football Teams
- ג'אנלוקה זמברוטה, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- זמבורטה באתר הרשמי
- נתונים אישיים במונדיאל 2006 (אורכב 21.03.2007 בארכיון Wayback Machine)
- זמברוטה באתר אוהדים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 2006 World Cup was like winning the Nobel or an Oscar: Gianluca Zambrotta, The Economics Times, Jul 08, 2016,
- ^ Thuram and Zambrotta sign for Barcelona | Footy In A Week
|}
בקרת זהויות  |
|
|---|
- מגני כדורגל איטלקים
- כדורגלני קומו
- כדורגלני בארי
- כדורגלני יובנטוס
- כדורגלני ברצלונה
- כדורגלני מילאן
- כדורגלני נבחרת איטליה
- כדורגלנים איטלקים
- מאמני כדורגל איטלקים
- כדורגלני יורו 2000
- כדורגלני מונדיאל 2002
- כדורגלני יורו 2004
- כדורגלני מונדיאל 2006
- כדורגלני יורו 2008
- כדורגלני גביע הקונפדרציות 2009
- כדורגלני מונדיאל 2010
- מקבלי עיטור מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה
- איטלקים שנולדו ב-1977